Chapter 10

1In the third year of Cyrus, king of Persia, a word was revealed to Daniel, who was named Belteshazzar, and the word was true, and for a long time, and he understood the word and he understood it in the vision.   אבִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶֽׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְשַׁאצָּ֑ר וֶֽאֱמֶ֚ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה:
and for a long time: and it will come in a long time.   וצבא גדול: ולזמן ארוך יבא:
and he understood the word: and to understand the word, the vision was revealed to me.   ובין את הדבר: ולהבין את הדבר נגלה לי את החזון:
and he understood it in the vision: Heb. וּבִינָה and to make him understand it in the vision. Now this word is not a noun, like (Job. 38:4): “if you know understanding (בִּינָה)" Instead, the “hey” is superfluous, and it is like (Ps 5:2) “understand (בִּינָה) my thoughts.” Therefore, the accent is above on the "beth," and its meaning is like הָבֵן, understand.   ובינה לו במראה: ולהבינה לו במראה ואין התיבה הזאת שם דבר כמו אם ידעת בינה (איוב לח) אלא ה"א יתירה והוא כמו בינה הגיגי (תהלים ה) לפיכך הטעם למעלה בבי"ת ופירושה כמו הבן:
2In those days, I, Daniel, had been mourning for three weeks of days.   בבַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֚י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָֽׁבֻעִ֖ים יָמִֽים:
had been mourning: when he saw that Cyrus had curtailed the construction of the Temple, for he had ordered to commence it, and he reneged because of the missive of the adversaries of Judah and Benjamin: Rehum the adviser and Shimshai the scribe, as is written in the Book of Ezra (4:5).   הייתי מתאבל: כשראה שביטל כורש מלאכת הבית שצוה להתחיל וחזר בו ע"פ כתב צרי יהודה ובנימין רחום בעל טעם ושמשי ספרא כמו שכתוב בספר עזרא:
three weeks of days: twenty-one years. They are eighteen years from the one year of Darius the Mede, when he [Daniel] put to his heart to calculate the seventy years of the exile, as it is written: until the second year of Darius the Persian, the son of Esther, who built the Temple. As for the three extra years, I do not know whether he started to fast before them or whether the duration of the acceptance of the vow of his fasts terminated three years after the building.   שלשה שבועים ימים: כ"א שנה הם י"ח שנה משנה אחת לדריוש המדי אשר שם אל לבו לחשוב ע' שני הגולה כמו שכתוב עד שנת שתים לדריוש הפרסי בן אסתר שבנה הבית וג' שנים היתירי' לא ידעתי אם לפניהם התחיל להתענו' או משך קבלת נדר תעניותיו ג' שנים לאחר הבנין:
3I ate no white bread, neither did meat nor wine enter my mouth, and I did not anoint myself until the completion of three weeks of days.   גלֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹֽא־בָ֥א אֶל־פִּ֖י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָֽׁבֻעִ֖ים יָמִֽים:
white bread: Heb. לֶחֶם חֲמֻדֹת, white (lit. clean) bread, as Onkelos rendered (Gen. 27:15): “Esau’s clean clothes (הַחֲמֻדֹת),” דַּכְיָתָא, clean.   לחם חמודות: פת נקייה כמו שתרגם אונקלוס את בגדי עשו החמודות (בראשית כד) דכייתא:
4And on the twenty-fourth day of the first month, when I was beside the great river, the Tigris.   דוּבְי֛וֹם עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֑וֹן וַֽאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי עַל יַ֧ד הַנָּהָ֛ר הַגָּד֖וֹל ה֥וּא חִדָּֽקֶל:
5I lifted my eyes and saw, and behold a man clad in linen, and his loins were girded with a girdle of gold studded with jewels.   הוָֽאֶשָּׂ֚א אֶת־עֵינַי֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִֽישׁ־אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז:
clad in linen: a linen garment.   לבוש בדים: בגד בוץ:
with a girdle of gold studded with jewels: Heb. בְּכֶתֶם אוּפָז, with a girdle of a cluster of pearls. Every [instance of] כֶּתֶם is an expression of a cluster of gold and precious stones.   בכתם אופז: בחגורה של קבוצת מרגליות כל כתם ל' קבוצת זהב ואבן יקרה:
6And his body was like tarshish, and his face was like the appearance of lightning, and his eyes were like firebrands, and his arms and his legs were like the appearance of brandished copper, and the sound of his words was like the voice of a multitude.   ווּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֚ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן:
And his body was like tarshish: Our Sages of blessed memory explained in Tractate Hullin (9lb): “His body was two thousand parasangs large, like the measurement of the sea named Tarshish, and that is the sea of Africa (the Mediterranean).”   וגויתו כתרשיש: פירשו רז"ל בשחיטת חולין (צא) גופו גדול שני אלפים פרסה כמדת ים ששמו תרשיש והוא ימה של אפריקא:
brandished: Heb. קָלָל, smelted, refined, and shiny.   קלל: צרוף ומזוקק ומצהיב:
like the voice of a multitude: like the voice of a gathering of a large multitude, whose voice is heard from afar.   כקול המון: כקול קבוצת המון רב שקולם נשמע למרחוק:
7And I, Daniel, alone saw the vision, but the men who were with me did not see the vision, but a great quaking fell upon them, and they fled into hiding.   זוְרָאִיתִי֩ אֲנִ֨י דָֽנִיֵּ֚אל לְבַדִּי֙ אֶת־הַמַּרְאָ֔ה וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹֽא־רָא֖וּ אֶת־הַמַּרְאָ֑ה אֲבָ֗ל חֲרָדָ֚ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵֽחָבֵֽא:
but the men who were with me: Our Sages of blessed memory said that they were Haggai, Zechariah, and Malachi.   והאנשים אשר היו עמי: ארז"ל הם חגי זכריה ומלאכי:
but a great quaking fell upon them: Our Sages of blessed memory said that although a person does not see something of which he is terrified, his guardian angel, who is in heaven, does see it; therefore, he becomes terrified.   אבל חרדה גדולה נפלה עליהם: ארז"ל אע"פ שאדם אינו רואה דבר שהוא נבעת ממנו מזלו שברקיע רואהו ולכך נבעת:
8But I remained alone, and I saw this great vision, and no strength was left within me, and my complexion was turned in me into corruption, and I could not summon up strength.   חוַֽאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת־הַמַּרְאָ֚ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בִּ֖י כֹּ֑ח וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֚ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ:
was turned in me into corruption: Heb. לְמַשְׁחִית, lit. to a destroyer. To corruption, and it is customary for Biblical verses to speak in this manner, like (Jer. 5:8): “They were like armed stallions early in the morning.” מַשְׁכִּים is the equivalent of בְּהַשְׁכָּמַת הַבּקֶר, in the early morning.   נהפך עלי למשחית: להשחתה ודרך המקראות לדבר כן כמו (ירמיהו ה׳:ח׳) סוסים מזוינים משכים היו (משכים) בהשכמת הבקר:
I could not summon up strength: i.e., I did not gather. All my strength left my innards.   ולא עצרתי כח: כלומר לא כנסתי כל כחי (כי כחי) הלך מקרבי:
9Then I heard the voice of his words, and when I heard the voice of his words, I fell into a sound sleep on my face, and my face was to the ground.   טוָֽאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַֽאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה:
I fell into a sound sleep: out of great fright.   נרדם: מרוב פחד:
10And behold, a hand touched me and moved me on my knees and the palms of my hands.   יוְהִנֵּה־יָ֖ד נָ֣גְעָה בִּ֑י וַתְּנִיעֵ֥נִי עַל־בִּרְכַּ֖י וְכַפּ֥וֹת יָדָֽי:
and moved me: as one who moves a sleeping person to awaken him.   ותניעני: כאדם המניע את הישן להקיצו:
11And he said to me, "Daniel, man of desirable qualities, contemplate the words I speak to you and stand upright, for now I have been sent to you." And when he spoke to me this word, I stood quaking.   יאוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י דָּֽנִיֵּ֣אל אִֽישׁ־חֲ֠מֻדוֹת הָבֵ֨ן בַּדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר֩ אָֽנֹכִ֨י דֹבֵ֚ר אֵלֶ֙יךָ֙ וַֽעֲמֹ֣ד עַל־עָמְדֶ֔ךָ כִּ֥י עַתָּ֖ה שֻׁלַּ֣חְתִּי אֵלֶ֑יךָ וּבְדַבְּר֥וֹ עִמִּ֛י אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עָמַ֥דְתִּי מַרְעִֽיד:
man of desirable qualities: אִישׁ חֲמֻדוֹת, pure man.   איש חמודות: איש טהור:
upright: Heb. עַל עָמְדֶךָ, on the stand of your feet.   על עמדך: על מעמד רגליך:
I have been sent to you: I have been sent to you from the Omnipresent.   שלחתי אליך: נשתלחתי אליך מאת המקום:
quaking: [as translated,] quaking.   מרעיד: מרתית:
12And he said to me "Fear not, Daniel, for since the first day that you set your heart to contemplate and to fast before your God, your words were heard, and I have come because of your words.   יבוַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֘ אַל־תִּירָ֣א דָֽנִיֵּאל֒ כִּ֣י | מִן־הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַֽאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ:
and I have come because of your words: I have come on this mission because of your words. Our Rabbis, however, explained in Tractate Yoma (77a): “and I came within the curtain because of you, for I was banned from its midst.”   ואני באתי בדבריך: באתי בשליחות זו בשביל דבריך ורבותינו דרשו במס' יומא ואני באתי לתוך הפרגוד על ידך שהייתי מגורש מתוכו:
13And the prince of the kingdom of Persia has been standing against me for twenty-one days, and behold Michael, one of the first princes, has come to help, and I remained there beside the kings of Persia.   יגוְשַׂ֣ר | מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֚ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִֽיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָֽרִאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעָזְרֵ֑נִי וַֽאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס:
has been standing against me: to battle with me in heaven by requesting an extension for the kingdom for Persia to enable them to subjugate you (Israel). Behold twenty-one days that he has been standing against me.   עומד לנגדי: נלחם עמדי ברקיע כששואל ארך מלוכ' לפרס לשעבד אתכם הרי כ"א יום שהוא עומד לנגדי:
the first princes: those counted first among those who enter.   השרים הראשונים: כלומר החשובים ראשונה בנכנסים:
and I remained there: to silence the princes of Persia in heaven.   ואני נותרתי שם: לשתק את שר פרס שבשמים:
14And I have come to enable you to understand what will happen to your people at the end of the days, for there is yet a vision for those days."   ידוּבָ֙אתִי֙ לַֽהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶֽׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַֽחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים:
for there is yet a vision: to tell you what has not yet been told, and it will come in many days at an appointed time.   כי עוד חזון: להגיד לך מה שלא הוגד לך ויבא עוד לימים הרבים הנתונים למועד:
15And when he spoke to me according to these words, I set my face to the ground, and I was dumbfounded.   טווּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה נָתַ֧תִּי פָנַ֛י אַ֖רְצָה וְנֶֽאֱלָֽמְתִּי:
16And behold [one] like the image of the sons of man was touching my lips, and I opened my mouth and spoke, and I said to the one standing opposite me, "My lord, in the vision my joints turned upon me, and I did not summon up strength.   טזוְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל־שְׂפָתָ֑י וָֽאֶפְתַּח־פִּ֗י וָֽאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל־הָֽעֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶֽהֶפְכ֚וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ:
my joints turned upon me: Heb. צִירַי. These are the ends of the bones, all the limbs that are thrust into their sockets and turn within them like a door on its hinge in the socket of the threshold. My joints turned to become dislocated from their place out of much trembling and quaking.   נהפכו צירי עלי: אלו ראשי עצמות כל אבר ואבר התקועים בחורי מושבם וסובב בתוכם כדלת על צירה בחור המפתן צירי נהפכו להשמט ממקומם מרוב רתת וחרדה:
17Now how will this servant of my lord be able to speak with this my lord?" And for me, from now on, strength will not stay in me, and a soul is not left in me.   יזוְהֵ֣יךְ יוּכַ֗ל עֶ֚בֶד אֲדֹנִי֙ זֶ֔ה לְדַבֵּ֖ר עִם־אֲדֹ֣נִי זֶ֑ה וַֽאֲנִ֚י מֵעַ֙תָּה֙ לֹא־יַֽעֲמָד־בִּ֣י כֹ֔חַ וּנְשָׁמָ֖ה לֹ֥א נִשְׁאֲרָה־בִֽי:
this servant of my lord: He refers to himself as a servant, and to the angel as “my lord,” i.e., to say, How will your servant be able to speak with you?   עבד אדני זה: על עצמו הוא אומר עבד ועל המלאך הוא אומר אדני, כלומר ואיך יוכל עבדך זה לדבר עמך:
18And the one having the appearance like that of a man continued to touch me, and he strengthened me.   יחוַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע־בִּ֛י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי:
19And he said, "Fear not, man of desirable qualities; peace be to you, be strong and be strong," and when he spoke to me, I gained strength, and I said, "Let my lord speak, for you have strengthened me."   יטוַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִֽישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַֽחֲזָ֑ק וּֽבְדַבְּר֚וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָֽאֹ֥מְרָ֛ה יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי:
20And he said, "Do you know why I have come to you? And now I shall return to battle with the prince of Persia; then I shall leave, and behold the prince of Greece is coming.   כוַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֙עְתָּ֙ לָֽמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַֽאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא:
And now I shall return to battle with the prince of Persia: and I know that I will be victorious, but when the time of the kingdom of the heathens [Greece Malbim ed., Antiochus Vilna ed.] arrives, I know that I will leave, and he will enter after thirty-four years of the existence of the Temple. Alexander of Macedon will rise, for although Israel was subjugated by the kings of Persia in those days, they exacted a light tribute from them, and they did not burden them heavily because the Holy One, blessed be He, caused them to have mercy on them. But the kings of the heathens [Greece, Antiochus] laid a heavy yoke upon them.   ועתה אשיב להלחם עם שר פרס: וידעתי כי אוכל אך כבא עת מלכות אנטיוכס ידעתי שאני אצא והוא יכנס לאחר ל"ד שנה לבנין הבית ושיעמוד אלכסנדרוס מוקדן כי אע"פ שהיו ישראל משועבדים למלכי פרס באותן הימים עבודה נוחה עבדו בהם ולא הכבידו עליהם כי נתנם הקב"ה לרחמים להם אבל מלכות יון הטילו עליהם עול קשה:
21Indeed, I shall tell you what is inscribed in a true script, but no one strengthens himself concerning these matters except Michael, your prince."   כאאֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָֽרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֚ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם:
what is inscribed in a true script: the document of the decree is true, but not one of the heavenly princes is exerting himself to assist me with all these, except etc.   את הרשום בכתב אמת: שטר הגזרה ואמת היא ואין אחד בכל השרים העליונים מתחזק לעזרני על כל אלה כי אם וגו':