Chapter 149

1Hallelujah! Sing to the Lord a new song; His praise is in the congregation of the pious.   אהַ֥לְלוּיָ֨הּ | שִׁ֣ירוּ לַֽ֖יהֹוָה שִׁ֥יר חָדָ֑שׁ תְּ֜הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים:
2Israel will rejoice with its Maker; the children of Zion will exult with their King.   ביִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי־צִ֜יּ֗וֹן יָ֘גִ֥ילוּ בְּמַלְכָּֽם:
3They will praise His name in dance; with timbrel and harp they will play music to Him.   גיְהַֽלְל֣וּ שְׁמ֣וֹ בְּמָח֑וֹל בְּתֹ֥ף וְ֜כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ־לֽוֹ:
4For the Lord takes delight in His people; He lauds the humble with salvation.   דכִּֽי־רוֹצֶ֣ה יְהֹוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָ֘אֵ֥ר עֲ֜נָוִ֗ים בִּֽישׁוּעָֽה:
5The pious will exult in glory; they will sing praises on their beds.   היַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד יְ֜רַֽנְּנ֗וּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָֽם:
6Lofty praises of God in their throats and a double-edged sword in their hands,   ורֽוֹמְמ֣וֹת אֵ֖ל בִּגְרוֹנָ֑ם וְחֶ֖רֶב פִּֽיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם:
Lofty praises of God in their throats and they will be for them a double-edged sword.   רוממות אל בגרונם  והם לחרב פיפיות בידם:
7To wreak vengeance upon the nations, contentions upon the kingdoms.   זלַֽעֲשׂ֣וֹת נְקָמָ֣ה בַגּוֹיִ֑ם תּֽ֜וֹכֵח֗וֹת בַּֽלְאֻמִּֽים:
8To bind their kings with chains and their nobles with fetters of iron.   חלֶאְסֹּ֣ר מַלְכֵיהֶ֣ם בְּזִקִּ֑ים וְ֜נִכְבְּדֵיהֶ֗ם בְּכַבְלֵ֥י בַרְזֶֽל:
with chains Heb. בזקים, chains.   בזקים  שרשראות:
9To execute upon them a written judgment; that will be splendor to all His pious ones. Hallelujah!   טלַֽעֲשׂ֬וֹת בָּהֶ֨ם | מִשְׁפָּ֬ט כָּת֗וּב הָדָ֣ר ה֖וּא לְכָל־חֲ֜סִידָ֗יו הַֽלְלוּיָֽהּ:
a written judgment (Ezek. 25:14) “And I shall lay My vengeance, etc.” If you ask [challenge] that Ezekiel was not yet born when David said this, [I will answer that] David prophesied about the end of the redemption, and when the end comes, the judgment will have been written for a long time.   משפט כתוב  ונתתי את נקמתי באדום וגומר (יחזקאל כ״ה:י״ד), ואם תאמר עדיין לא נולד יחזקאל כשאמר דוד זאת נתנבא דוד על קץ הגאולה וכשיבא הקץ כבר כתוב הוא המשפט זה ימים רבים: