| 1For the conductor, a song of David. |
|
אלַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: |
| 2May the Lord answer you on a day of distress; may the name of the God of Jacob fortify you. |
|
ביַֽעַנְךָ֣ יְ֖הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֜שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֚ם | אֱלֹהֵ֬י יַֽעֲקֹֽב: |
| May the Lord answer you on a day of distress. This psalm was [composed] because he [David] would send Joab and all Israel to war, and he would stand in Jerusalem and pray for them, as the matter is stated (in II Sam. 18:3): “It is better that you be for us from the city as aid.” Were it not for David, Joab would not have succeeded in battle. |
|
יענך ה' ביום צרה.
המזמור הזה על שם שהיה שולח את יואב ואת כל ישראל למלחמה והוא היה עומד בירושלם ומתפלל עליהן כענין שנאמר (שמואל ב י״ח:ג׳-ד׳) טוב כי תהיה לנו מעיר לעזור ואמרו רבותינו אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה:
|
| the name of the God of Jacob. Who promised him [Jacob] when he went to Haran and kept His promise; therefore, it is stated: “the God of Jacob.” |
|
שם אלהי יעקב.
שהבטיחו בלכתו לחרן ושמר הבטחתו לכך נאמר אלהי יעקב:
|
| 3May He send your aid from His sanctuary, and may He support you from Zion. |
|
גיִשְׁלַ֣ח עֶזְרְךָ֣ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֜מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ: |
| from His sanctuary. From His Holy Temple, in which He dwells. |
|
מקדש.
מהיכל קדשו שהוא שוכן שם:
|
| 4May He remember all your meal offerings and may He accept your fat burnt offerings forever. |
|
דיִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑יךָ וְ֜עוֹלָֽתְךָ֗ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶּֽלָה: |
| your meal offerings… burnt offerings. They are the prayers that you pray in battle. |
|
מנחותיך ועולתך.
הם התפלות שאתם מתפללים במלחמה:
|
| fat. Heb. ידשנה, an expression of fat, as (in Deut. 31:20): “and it will eat and be satisfied, and it will become obese (ודשן),” i.e., He will accept them [the prayers] willingly like fat burnt offering. |
|
ידשנה סלה.
לשון שומן כמו (דברים ל״א:כ׳) ואכל ושבע ודשן כלומר יקבלם ברצון כעולות מחים:
|
| 5May He give you as your heart [desires], and may He fulfill all your counsel. |
|
היִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָֽתְךָ֥ יְמַלֵּֽא: |
| 6Let us sing praises for your salvation, and let us assemble in the name of our God; may the Lord fulfill all your requests. |
|
ונְרַ֚נְּנָ֨ה | בִּ֘ישׁ֚וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֜הֹוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ: |
| Let us sing praises for your salvation. When the Holy One, blessed be He, saves you, we will all sing praises to the Holy One, blessed be He. |
|
נרננה בישועתך.
כשיושיע אותך הקב"ה נרננ' כולנו להקב"ה:
|
| and let us assemble in the name of our God. Heb. נדגל, let us assemble and become strong. |
|
ובשמו נדגול.
נתאסף ונעשה חיל:
|
| 7Now I know that the Lord saved His anointed; He answered him from His holy heavens; with the mighty acts of salvation from His right hand. |
|
זעַתָּ֚ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֚י הוֹשִׁ֥יעַ | יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַֽ֖עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֜גְבוּר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ: |
| Now I know. This is the praise that we will sing now for this salvation that came to Joab and to Israel: I know that the Omnipresent desired me and has answered me from His holy heavens, for their salvation is my salvation. |
|
עתה ידעתי.
זו היא הרננה שנרנן עתה בתשועה זו שבאה ליואב ולישראל, ידעתי שחפץ המקום בי וענני משמי קדשו כי תשועתם היא תשועתי:
|
| 8These trust in chariots and these in horses, but we-we mention the name of the Lord our God. |
|
חאֵ֣לֶּה בָ֖רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַֽאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר: |
| These trust in chariots. Some nations trust in their iron chariots, and some trust in horses, but we-we pray in the name of the Lord, because the salvation is His. נזכיר is an expression of burning sacrifices and of prayer, as (in Isa. 66:3): “he who burns (מזכיר) frankincense,” (and in Lev. 2:2): “its memorial part (אזכרתה).” Therefore, they kneel and fall… |
|
אלה ברכב.
יש מן האומות שבוטחים ברכב ברזל שלהם ויש שבוטחים בסוסיהם אבל אנחנו בשם ה' נזכיר כי לו הישועה נזכיר לשון הקטרה ותפלה כמו (ישעיהו ס״ו:ג׳) מזכיר לבונה את אזכרתה (ויקרא א') ולפי' המה יכרעו ויפולו:
|
| 9They kneel and fall, but we rise and gain strength. |
|
טהֵמָּה כָּֽרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַֽאֲנַ֥חְנוּ קַּ֜֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: |
| but we rise and gain strength. We gain strength over them, as (below 147:6): “strengthens (מעודד) the humble,” an expression of strength. |
|
ואנחנו קמנו ונתעודד.
נתגבר עליהם כמו (לקמן קמז) מעודד ענוים לשון עוז:
|
| 10O Lord, save [us]; may the King answer us on the day we call. |
|
ייְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֜מֶּ֗לֶךְ יַֽעֲנֵ֥נוּ בְיֽוֹם־קָרְאֵֽנוּ: |
