Chapter 3

1Woe to her who is filthy and polluted-the dove-like city.   אה֥וֹי מֽוֹרְאָ֖ה וְנִגְאָלָ֑ה הָעִ֖יר הַיּוֹנָֽה:
Woe to her who is filthy and polluted: Until now, Zephaniah was speaking of Ninveh, but now he refers to Jerusalem: Woe to her who is destined to be plundered and sullied like dung. It will be polluted with the filth of its iniquity.   הוי מוראה ונגאלה: עד עכשיו דבר בנינוה ועכשיו חוזר על ירושלים הוי שתהא לבז ולסחי כרואי ותהא מגואלת בצחן עוונה:
filthy: as in (Lev. 1:16) “its crop” ; and (Nahum 3:6) “And I will make you like dung.”   מוראה: כמו מוראתו (ויקרא א) ושמתיך כרואי (נחום ג):
the dove like city: Like a silly dove, without a heart.   העיר היונה: כיונה פותה אין לב:
2She did not obey, she did not accept reproof. She did not trust in the Lord. She did not draw near to her God.   בלֹ֚א שָֽׁמְעָה֙ בְּק֔וֹל לֹ֥א לָֽקְחָ֖ה מוּסָ֑ר בַּֽיהֹוָה֙ לֹ֣א בָטָ֔חָה אֶל־אֱלֹהֶ֖יהָ לֹ֥א קָרֵֽבָה:
3Her princes in her midst are roaring lions; her judges, wolves of the evening. They did not leave over the bones for morning.   גשָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ אֲרָי֖וֹת שֹֽׁאֲגִ֑ים ֹשׂפְטֶ֙יהָ֙ זְאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב לֹ֥א גָֽרְמ֖וּ לַבֹּֽקֶר:
wolves of the evening: who hasten to devour their prey at night.   זאבי ערב: הממהרים לאכול טרפם בלילה:
They did not leave over the bones for morning: They did not leave over even the bones to gnaw in the morning.   לא גרמו לבוקר: לא השאירו אף העצמות לגרם לבוקר:
4Her prophets are unstable, treacherous people. Her priests have profaned the sanctuary; they have removed the Torah.   דנְבִיאֶ֙יהָ֙ פֹּֽחֲזִ֔ים אַנְשֵׁ֖י בֹּֽגְד֑וֹת כֹּֽהֲנֶ֙יהָ֙ חִלְּלוּ־קֹ֔דֶשׁ חָֽמְס֖וּ תּוֹרָֽה:
they removed the Torah: They did not teach it to those who inquired of them.   חמסו תורה: לא הורו אותה לשואליהם:
5The Lord is just in her midst; He commits no injustice. Every morning He brings His judgment to light. It does not fail. But the one who commits injustice knows no shame.   היְהֹוָ֚ה צַדִּיק֙ בְּקִרְבָּ֔הּ לֹ֥א יַֽעֲשֶׂ֖ה עַוְלָ֑ה בַּבֹּ֨קֶר בַּבֹּ֜קֶר מִשְׁפָּט֨וֹ יִתֵּ֚ן לָאוֹר֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔ר וְלֹֽא־יוֹדֵ֥עַ עַוָּ֖ל בֹּֽשֶׁת:
The Lord is just: He caused His Shechinah to rest in their midst; therefore, He cannot look upon their evil deeds. He is just, and there is no injustice before Him.   ה' צדיק: השרה שכינתו בקרבם ולפיכך אינו יכול לראות במעשיהם הרעים כי צדיק הוא ואין עולה לפניו:
He brings His judgment to light: He judges a true judgment to its absolute truth.   משפטו יתן לאור: נותן לאור דן דין אמת לאמתו:
But the one who commits injustice knows no shame: But the unjust judges do not take it to heart, to be ashamed because of the Righteous One Who dwells among them.   ולא יודע עול בשת: וכל זה לא נתנו שופטי עול שבתוכה אל לבם להתבייש מן הצדיק השוכן ביניהם:
6I have cut off nations; their towers have become desolate. I have destroyed their streets so that no one passes by. Their cities have become waste so that there is no man-so that there is no inhabitant.   והִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֙מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶֽחֱרַ֥בְתִּי חֽוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב:
I have cut off nations: I brought retribution upon the nations so that you should see and fear as He concludes, “I said, ‘Surely you will fear Me.’”   הכרתי גוים: הבאתי פורענו' על העכו"ם כדי שתראו ותיראו כמו שהוא מסיים והולך אמרתי אך תראי אותי:
7I said, "Surely you will fear Me, you will accept reproof, and her dwelling shall not be cut off, all that I ordained upon her." But they arose early and corrupted all their deeds.   זאָמַ֜רְתִּי אַךְ־תִּֽירְאִ֚י אוֹתִי֙ תִּקְחִ֣י מוּסָ֔ר וְלֹֽא־יִכָּרֵ֣ת מְעוֹנָ֔הּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־פָּקַ֖דְתִּי עָלֶ֑יהָ אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ כֹּ֖ל עֲלִילוֹתָֽם:
I said, “Surely you will fear Me… and her dwelling shall not be cut off”: Her dwellings shall not be destroyed.   ולא יכרת מעונה: ולא יחרבון מדוריה:
all that I ordained upon her: And all the good that I ordained to bring upon her shall not be cut off from her.   כל אשר פקדתי עליה: ולא יכרת ממנו כל הטוב אשר צויתי להביא עליה:
8Therefore, wait for Me, says the Lord, for the day that I will rise up to meet [with you]. For it is My judgment to assemble nations, to gather kingdoms, to pour out My fury upon them; yea, all the kindling of My wrath, for with the fire of My jealousy all the earth shall be consumed.   חלָכֵ֚ן חַכּוּ־לִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לְי֖וֹם קוּמִ֣י לְעַ֑ד כִּ֣י מִשְׁפָּטִי֩ לֶֽאֱסֹ֨ף גּוֹיִ֜ם לְקָבְצִ֣י מַמְלָכ֗וֹת לִשְׁפֹּ֨ךְ עֲלֵיהֶ֚ם זַעְמִי֙ כֹּל חֲר֣וֹן אַפִּ֔י כִּי בְּאֵ֣שׁ קִנְאָתִ֔י תֵּֽאָכֵ֖ל כָּל־הָאָֽרֶץ:
That I will rise up to meet: When I will rise to meet with you.   קומי לעד: שאקום להתוועד עליכם:
9For then I will convert the peoples to a pure language that all of them call in the name of the Lord, to worship Him of one accord.   טכִּי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֚א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד:
10From the other side of the rivers of Cush, My supplicants, the community of My scattered ones-they shall bring Me an offering.   ימֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כ֑וּשׁ עֲתָרַי֙ בַּת־פּוּצַ֔י יֽוֹבִל֖וּן מִנְחָתִֽי:
From the other side of the rivers of Cush: They will bring Me an offering.   מעבר לנהרי כוש: יובילון לי מנחה:
My supplicants: those who pray to me.   עתרי: את המתפללין אלי:
the community of My scattered ones: The gatherings of My scattered ones, whom I scattered.   בת פוצי: כנסיות נפוצותי אשר הפיצותי:
11On that day you shall not be ashamed of all your deeds [with] which you rebelled against Me, for then I will remove from your midst those who rejoice in your pride, and you shall no longer continue to be haughty on My holy mount.   יאבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹ֚א תֵב֙וֹשִׁי֙ מִכֹּ֣ל עֲלִ֣ילֹתַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר פָּשַׁ֖עַתְּ בִּ֑י כִּי־אָ֣ז | אָסִ֣יר מִקִּרְבֵּ֗ךְ עַלִּיזֵי֙ גַּֽאֲוָתֵ֔ךְ וְלֹֽא־תוֹסִ֧פִי לְגָבְהָ֛ה ע֖וֹד בְּהַ֥ר קָדְשִֽׁי:
you shall not be ashamed of all your deeds: Because you have already suffered, and your iniquity has been expiated.   לא תבושי מכל עלילותיך: כי כבר לקית ונרצה עוונך:
12And I will leave over in your midst a humble and poor people, and they shall take shelter in the name of the Lord.   יבוְהִשְׁאַרְתִּ֣י בְקִרְבֵּ֔ךְ עַ֥ם עָנִ֖י וָדָ֑ל וְחָס֖וּ בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה:
a humble and poor people: A humble people that submits to humiliation.   עם עני ודל: עם ענוותן ומקבל עולבן:
13The remnant of Israel shall neither commit injustice nor speak lies; neither shall deceitful speech be found in their mouth, for they shall graze and lie down, with no one to cause them to shudder.   יגשְׁאֵרִ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל לֹֽא־יַֽעֲשׂ֚וּ עַוְלָה֙ וְלֹֽא־יְדַבְּר֣וּ כָזָ֔ב וְלֹֽא־יִמָּצֵ֥א בְפִיהֶ֖ם לְשׁ֣וֹן תַּרְמִ֑ית כִּֽי־הֵ֛מָּה יִרְע֥וּ וְרָֽבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד:
14Sing, O daughter of Zion! Shout, O Israel! Rejoice and jubilate wholeheartedly, O daughter of Jerusalem!   ידרָנִּי֙ בַּת־צִיּ֔וֹן הָרִ֖יעוּ יִשְׂרָאֵ֑ל שִׂמְחִ֚י וְעָלְזִי֙ בְּכָל־לֵ֔ב בַּ֖ת יְרֽוּשָׁלִָֽם:
15The Lord has removed your afflictions; He has cast out your enemy. The King of Israel, the Lord, is in your midst-you shall no longer fear evil.   טוהֵסִ֚יר יְהֹוָה֙ מִשְׁפָּטַ֔יִךְ פִּנָּ֖ה אֹֽיְבֵ֑ךְ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֚ל | יְהֹוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לֹֽא־תִירְאִ֥י רַ֖ע עֽוֹד:
your afflictions: justice in French.   משפטיך: יסוריך יושטיצ"א בלע"ז:
16On that day it shall be said to Jerusalem, "Have no fear! O Zion, let your hands not be slack.   טזבַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵֽאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלִַ֖ם אַל־תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ:
17The Lord your God is in your midst-a Mighty One Who will save. He will rejoice over you with joy. He will be silent in His love. He will jubilate over you with song."   יזיְהֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛יִךְ בְּקִרְבֵּ֖ךְ גִּבּ֣וֹר יוֹשִׁ֑יעַ יָשִׂ֨ישׂ עָלַ֜יִךְ בְּשִׂמְחָ֗ה יַחֲרִישׁ֙ בְּאַ֣הֲבָת֔וֹ יָגִ֥יל עָלַ֖יִךְ בְּרִנָּֽה:
A Mighty One will save: He is a Mighty One, Who will save [Israel] from the enemy.   גבור יושיע: גבור הוא אשר יושיע מן העכו"ם:
He will be silent in His love: He will conceal your transgressions with His love. So did Jonathan render: He will cover your sins with His love.   יחריש באהבתו: יכסה על פשעיך באהבתו וכן ת"י יכבוש על חובך ברחמתיה:
18Those who are removed from the appointed season I have destroyed. They were of you-it was a burden of shame upon her.   יחנוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה:
Those who are removed from the appointed season: I destroyed those removed from My appointed seasons, those who did not keep the Sabbaths and the festivals.   נוגי ממועד: אספתי את המוצאים ממועדי שלא היו משמרים שבתות וימים טובים:
I have destroyed: lit., I gathered in.   אספתי: כליתי:
they were of you: They were of your people.   ממך היו: מעמך היו:
it was a burden of shame upon her: That guilt was a burden of shame to you.   משאת עליה חרפה: על אותה אשמה היה לך משאת חרפה:
Those who are removed: an expression of taking out, as in (Prov. 25:4) “Take away the dross from the silver”; and (II Sam. 20:13) “When he was removed from the highway.” The only radical letter is the “gimel.”   נוגי: לשון הוצאה כמו הגו סיגים (משלי כה) כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) ואין שורש בתיב' אלא הגימ"ל לבדה:
19Behold, I wreak destruction upon all those who afflict you at that time. And I will save the one who limps, and I will gather the stray one, and I will make them a praise and a name throughout all the land where they suffered shame.   יטהִֽנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כָּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהֽוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּֽלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכָל־הָאָ֖רֶץ בָּשְׁתָּֽם:
Behold, I wreak destruction: Jonathan rendered: Behold I wreak destruction. It may also be interpreted as an expression of crushing, as in (Mal. 3:21): “And you shall crush the wicked.”   הנני עושה: ת"י הא אנא עביד גמירא ויש לפותרו ל' עישוי כמו ועסות' רשעים (מלאכי ג):
throughout all the land where they suffered shame: Every place where they were for their shame, there I will make them to be a praise and a name.   בכל הארץ בשתם: בכל מקום אשר היו שם לבשתם שם אתנם לשם ולתהלה:
20At that time I will bring them, and at [that] time I will gather you, for I will make you a name and a praise among all the peoples of the earth when I restore your captivities before your eyes, said the Lord.   כבָּעֵ֚ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבֽוּתֵיכֶ֛ם לְעֵֽינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה: