1And Zedekiah the son of Josiah reigned as king instead of Coniah the son of Jehoiakim, whom Nebuchadrezzar the king of Babylon made king in the land of Judah. |
|
אוַיִּ֨מְלָךְ־מֶ֔לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ בֶּן־יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ תַּ֗חַת כָּנְיָ֙הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִמְלִ֛יךְ נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה: |
reigned as king Since from now on, i.e., from this point, he comes to tell and to say that the retributions that he prophesied until now were fulfilled, he started to tell in this manner, that when the time of the visitation, when the days drew near that the words should be fulfilled, another king reigned over Judah instead of Coniah the son of Jehoiakim, etc. |
|
וימלך מלך
לפי שמעתה בא לספר ולומר שנתקיימו הפורעניות שנבא עד הנה התחיל לומר כן ובבא עת הפקודה שיקרבו הימים להתקיים הדברים וימלך מלך אחר על יהודה תחת כניהו בן יהויקים וגו':
|
2And neither he nor his servants nor the people of the land hearkened to the words of the Lord which He had spoken through Jeremiah the prophet. |
|
בוְלֹ֥א שָׁמַ֛ע ה֥וּא וַֽעֲבָדָ֖יו וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֶל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא: |
3And King Zedekiah sent Jehucal the son of Shelemiah and Zephaniah the son of Maaseiah the priest to Jeremiah the prophet, saying: "Pray now for us to the Lord our God." |
|
גוַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ אֶת־יְהוּכַ֣ל בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֗ה וְאֶת־צְפַנְיָ֚הוּ בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר הִתְפַּלֶּל־נָ֣א בַֽעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ: |
4Now Jeremiah was coming and going among the people, and they did not put him into prison. |
|
דוְיִרְמְיָ֕הוּ בָּ֥א וְיֹצֵ֖א בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וְלֹֽא־נָֽתְנ֥וּ אֹת֖וֹ בֵּ֥ית הַכְּלֽוּא (כתיב הַכְּלֽיּא) : |
And Jeremiah was coming and going among the people When Zedekiah assumed the throne, he gave an order and they freed him from the jail where Jehoiakim had imprisoned him, for Zedekiah was a righteous man and the people of his generation were wicked, whereas Jehoiakim was a wicked man and the people of his generation were righteous. |
|
וירמיהו בא ויוצא בתוך העם
כשמלך צדקיהו צוה והוציאוהו מבית הכלא שכלאו יהויקים שצדקיה היה צדיק ודורו רשעים ויהויקי' היה רשע ודורו צדיקים:
|
5Now Pharaoh's army had left Egypt, and the Chaldeans who were besieging Jerusalem heard news of them and withdrew from Jerusalem. |
|
הוְחֵ֥יל פַּרְעֹ֖ה יָצָ֣א מִמִּצְרָ֑יִם וַיִּשְׁמְע֨וּ הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֚ים עַל־יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶת־שִׁמְעָ֔ם וַיֵּ֣עָל֔וּ מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
Now Pharaoh’s army had left Egypt to aid Judah. |
|
וחיל פרעה יצא ממצרים
לעזרה ליהודה:
|
6And the word of the Lord came to Jeremiah the prophet, saying: |
|
ווַיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר: |
7So said the Lord God of Israel; So shall you say to the king of Judah who sent you to Me to inquire of Me; Behold, Pharaoh's army that has come out to aid you is returning to his land Egypt. |
|
זכֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּה תֹֽאמְרוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַשֹּׁלֵ֧חַ אֶתְכֶ֛ם אֵלַ֖י לְדָרְשֵׁ֑נִי הִנֵּ֣ה | חֵ֣יל פַּרְעֹ֗ה הַיֹּצֵ֚א לָכֶם֙ לְעֶזְרָ֔ה שָׁ֥ב לְאַרְצ֖וֹ מִצְרָֽיִם: |
is returning to his land Egypt They were coming in ships, and the Holy One, blessed be He, signaled to the sea and caused a type of bottles and flasks (i.e., inflated) resembling human skins to float on it. They said to each other, What is this? They replied, These are our forefathers, whom the forefathers of these whom we are going to aid, drowned. They immediately returned to their land. |
|
שב לארצו מצרים
בספינות היו באים ורמז הקב"ה לים והציף עליו כמו נודות ואובות (כלומר נפוחות) דומות לעורות בני אדם אמרו זה לזה מה זאת אמרו אלו אבותינו שטבעום אבותיהם של אלו שאנו הולכים לעזרתם בים מיד שבו לארצם:
|
8And the Chaldeans shall return and wage war on this city and capture it and burn it with fire. |
|
חוְשָׁ֙בוּ֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְנִלְחֲמ֖וּ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וּלְכָדֻ֖הָ וּשְׂרָפֻ֥הָ בָאֵֽשׁ: |
9So said the Lord: Deceive not yourselves, saying, "The Chaldeans shall surely withdraw from us," for they shall not withdraw. |
|
טכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תַּשִּׁ֚אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵֽלְכ֥וּ מֵֽעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ: |
10For if you smite the whole army of the Chaldeans that fight against you, and but wounded men among them remain, each man shall rise in his tent and burn this city with fire. |
|
יכִּ֣י אִם־הִכִּיתֶ֞ם כָּל־חֵ֚יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑ים אִ֚ישׁ בְּאָֽהֳלוֹ֙ יָק֔וּמוּ וְשָֽׂרְפ֛וּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ: |
11And it came to pass when the army of the Chaldeans withdrew from Jerusalem because of Pharaoh's army, |
|
יאוְהָיָ֗ה בְּהֵֽעָלוֹת֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלִָ֑ם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה: |
12that Jeremiah left Jerusalem to go to the land of Benjamin to share [land] from there among the people. |
|
יבוַיֵּצֵ֚א יִרְמְיָ֙הוּ֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם לָלֶ֖כֶת אֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֑ן לַֽחֲלִ֥ק מִשָּׁ֖ם בְּת֥וֹךְ הָעָֽם: |
to share [land] from there among the people Jonathan [renders]: To share his inheritance among the people, and as long as the Chaldeans were besieging it, he did not leave it, for he prayed that it should not be taken. |
|
לחלק משם בתוך העם
לפלגא אחסנתא דיליה בגו עמא ובעוד הכשדים צרים עליה לא היה יוצא ממנה שמתפלל על העיר שלא תלכד:
|
13And he was in the Benjamin Gate, and there was the captain of the guard, and his name was Irijah the son of Shelemiah the son of Hananiah, and he seized Jeremiah the prophet, saying, "You are defecting to the Chaldeans." |
|
יגוַיְהִי־ה֞וּא בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔ת וּשְׁמוֹ֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן־שֶֽׁלֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲנַנְיָ֑ה וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶת־יִרְמְיָ֚הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר אֶל־הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽל: |
and there was the captain of the guard Appointed to guard so that no man should leave the city to make peace with the Chaldeans. |
|
ושם בעל פקידות
ממונה לשמור שלא יצא איש מן העיר להשלים אל הכשדים:
|
the son of Shelemiah the son of Hananiah That is Hananiah the son of Azzur. He was his grandson, and for the following reason Scripture traced his lineage, [viz.] to teach that whoever flatters a wicked man eventually falls into his hands or into the hands of his son or into the hands of his grandson, and Jeremiah flattered him, for he said to him, “Amen! (28:6) [So may the Lord do.] May the Lord fulfil your words” (Sotah 41b). And [according to] the Midrash Aggadah, Hananiah commanded his son, "See that I am dying because of Jeremiah, and he made me a liar in my prophecy. If you can cause him to stumble, cause him to stumble. And his son commanded his son also in that manner, and when the time came, he caused him to stumble. |
|
בן שלמיה בן חנניה
הוא חנניה בן עזור בן בנו היה זה ולכך יחסו הכתוב ללמד שכל המחניף לרשע סוף נופל בידו או ביד בנו או ביד בן בנו וירמיה החניף לו שאמר לו אמן יקים ה' את דבריך (לעיל כח), ומדרש אגדה שצוה חנניה את בנו ראה שאני מת על ידי ירמיה והעמידני שקרן בנבואתי אם תוכל להכשילו הכשילהו ובנו צוה גם הוא לבניו כך וכשהגיע שעה הכשילו:
|
14And Jeremiah said, "A lie! I am not defecting to the Chaldeans." But he did not heed him, and Irijah seized Jeremiah and brought him to the officers. |
|
ידוַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֜הוּ שֶׁ֗קֶר אֵינֶ֚נִּי נֹפֵל֙ עַל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וַיִּתְפֹּ֚שׂ יִרְאִיָּיה֙ בְּיִרְמְיָ֔הוּ וַיְבִאֵ֖הוּ אֶל־הַשָּׂרִֽים: |
15And the officers were wroth with Jeremiah and they struck him, and they put him into the prison in the house of Jonathan the scribe, for they had made it into a prison. |
|
טווַיִּקְצְפ֧וּ הַשָּׂרִ֛ים עַל־יִרְמְיָ֖הוּ וְהִכּ֣וּ אֹת֑וֹ וְנָֽתְנ֨וּ אוֹת֜וֹ בֵּ֣ית הָֽאֵס֗וּר בֵּית יְהֽוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר כִּֽי־אֹת֥וֹ עָשׂ֖וּ לְבֵ֥ית הַכֶּֽלֶא: |
16For Jeremiah had come to the dungeon and to the cells, and Jeremiah stayed there many days. |
|
טזכִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־בֵּ֥ית הַבּ֖וֹר וְאֶל־הַֽחֲנֻ֑יוֹת וַיֵּֽשֶׁב־שָׁ֥ם יִרְמְיָ֖הוּ יָמִ֥ים רַבִּֽים: |
and to the cells Jonathan renders: within the cells. There were cells before that prison. |
|
ואל החניות
תירגם יונתן לגיו מן חנואתא חניות היו לפני אותו בית הכלא:
|
17And King Zedekiah sent and took him, and the king asked him secretly in his house, and he said, "Is there a word from the Lord?" And Jeremiah said, "There is." And he said, "You shall be given into the hand[s] of the king of Babylon." |
|
יזוַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ וַיִּקָּחֵ֗הוּ וַיִּשְׁאָלֵ֨הוּ הַמֶּ֚לֶךְ בְּבֵיתוֹ֙ בַּסֵּ֔תֶר וַיֹּ֕אמֶר הֲיֵ֥שׁ דָּבָ֖ר מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֚אמֶר יִרְמְיָ֙הוּ֙ יֵ֔שׁ וַיֹּ֕אמֶר בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל תִּנָּתֵֽן: |
18And Jeremiah said to King Zedekiah, "What have I sinned against you and against your servants and against this people, that you have put me into the prison? |
|
יחוַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֚ וְלַֽעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־נְתַתֶּ֥ם אוֹתִ֖י אֶל־בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא: |
19And where are your prophets who prophesied to you, saying, 'The king of Babylon shall not come upon you or upon this land'? |
|
יטוְאַיֵּה֙ (כתיב וְאַיֵּו֙) נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־נִבְּא֥וּ לָכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹֽא־יָבֹ֚א מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֲלֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת: |
20And now, please hearken, my lord the king, may my supplication fall before you, and do not return me to the house of Jonathan the scribe, and let me not die there." |
|
כוְעַתָּ֕ה שְֽׁמַֽע־נָ֖א אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ תִּפָּל־נָ֚א תְחִנָּתִי֙ לְפָנֶ֔יךָ וְאַל־תְּשִׁבֵ֗נִי בֵּית יְהֽוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר וְלֹ֥א אָמ֖וּת שָֽׁם: |
21And King Zedekiah commanded, and they committed Jeremiah to the prison yard and [he commanded] to give him daily a loaf of bread from the street of the bakers until all the bread of the city was gone, and Jeremiah stayed in the prison yard. |
|
כאוַיְצַוֶּ֞ה הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיַּפְקִ֣דוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ֘ בַּֽחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וְנָתֹן֩ ל֨וֹ כִכַּר־לֶ֚חֶם לַיּוֹם֙ מִח֣וּץ הָֽאֹפִ֔ים עַד־תֹּ֥ם כָּל־הַלֶּ֖חֶם מִן־הָעִ֑יר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּֽחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה: |
from the street of the bakers Heb. מחוץ, from the street of the bakers. Cf: “And you shall make streets (וחצות) for yourself in Damascus” (I Kings 20:34). |
|
מחוץ האופים
משוק נחתומים כמו וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ):
|