Chapter 3

1For, behold, the Master, the Lord of Hosts removes from Jerusalem and from Judah a support and a stay, every support of bread and every support of water;   אכִּי֩ הִנֵּ֨ה הָֽאָד֜וֹן יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת מֵסִ֚יר מִירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ וּמִ֣יהוּדָ֔ה מַשְׁעֵ֖ן וּמַשְׁעֵנָ֑ה כֹּל מִשְׁעַן־לֶ֔חֶם וְכֹ֖ל מִשְׁעַ֖ן־מָֽיִם:
removes from Jerusalem…: This entire section is explained in Tractate Chagigah (14a): Isaiah cursed Israel [i.e., prophesied tribulations for them] with eighteen curses, yet he was not satisfied until he said, (verse 5) “The youth shall behave haughtily against the old, and the base against the honorable.”   מסיר מירושלים וגו': כולה מפורשת במסכת חגיגה שמנה עשר קללות קלל ישעיה את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד:
2Hero and warrior; judge and prophet and soothsayer and elder;   בגִּבּ֖וֹר וְאִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה שׁוֹפֵ֥ט וְנָבִ֖יא וְקֹסֵ֥ם וְזָקֵֽן:
soothsayer: This denotes the king, as it is stated: (Prov. 16:10) “[Like] soothsaying on the lips of a king.”   קוסם: זה מלך שנאמר קסם על שפתי מלך:
3Captain of fifty and man of esteem, and counsellor and skillful craftsman, and one who understands secrets.   גשַׂר־חֲמִשִּׁ֖ים וּנְשׂ֣וּא פָנִ֑ים וְיוֹעֵ֛ץ וַֽחֲכַ֥ם חֲרָשִׁ֖ים וּנְב֥וֹן לָֽחַשׁ:
counsellor: One who knows how to intercolate the years and fix the months.   יועץ: יודע לעבר שנים ולקבוע חדשים:
skillful craftsman: [explained by the Talmud as “wise of the deaf,” meaning that] when he commences [to speak of] words of Torah, all become as deaf [i. e., unable to refute his statement].   וחכם חרשים: שכשפותח בדברי תורה נעשו הכל כחרשים:
one who understands secrets: [The Talmud separates this into two, explaining “understanding” as one capable of deducing a decision from an earlier premise. “Secret” is explained as] one fit to be entrusted with secrets of the Torah, given in whispers, such as the story of Creation and the account of the Celestial Chariot, related in Ezekiel 1.   ונבון לחש: ראוי למסור לו סתרי תורה שנתנו בלחש כגון מעשה בראשית ומעשה מרכבה:
4And I will appoint youths as their princes, and scorners shall rule over them.   דוְנָתַתִּ֥י נְעָרִ֖ים שָֽׂרֵיהֶ֑ם וְתַֽעֲלוּלִ֖ים יִמְשְׁלוּ־בָֽם:
And I will appoint youths as their princes: These are people devoid of any observance of the commandments.   ונתתי נערים שריהם: אלו בני אדם המנוערים מן המצות:
and scorners will rule over them: Heb. וְתַעֲלוּלִים [related to the Aramaic תַּעֲלֵי] foxes, [i.e.,] weak people. But I say that according to the simple meaning, תַּעֲלוּלִים means scornful people, people who mock them, as (Job 16:15): “I soiled (וְעוֹלַלְתִּי) my radiance in the dust,” and (Exod. 10:2): “how I mocked (הִתְעַלַּלְתִּי) the Egyptians.”   ותעלולים ימשלו בם: שועלים בני אדם חלשים ואני אומר לפי פשוטו תעלולים ליצני בני אדם המתעוללים בהן ומבזין אותם כמו (איוב טו) ועוללתי בעפר קרני את אשר התעללתי (שמות י):
5And the people shall be oppressed, man against man, and man against his fellow; they shall behave haughtily, the youth against the elder and the base against the honorable.   הוְנִגַּ֣שׂ הָעָ֔ם אִ֥ישׁ בְּאִ֖ישׁ וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ יִרְהֲב֗וּ הַנַּ֙עַר֙ בַּזָּקֵ֔ן וְהַנִּקְלֶ֖ה בַּנִּכְבָּֽד:
And the people shall be oppressed: They shall be pressed and oppressing each other with competition and strife.   ונגש העם: יהיו דחוקין ונגושין זה על זה בתיגור וחירום:
they shall behave haughtily, the youth against the elder: The youth will raise himself over the elder.   ירהבו הנער בזקן: יתגדל הנער על הזקן:
and the base against the honorable: [This is to be interpreted] according to its simple meaning. The exegetical meaning is as follows: Let one to whom grave interdicts seem light come and raise himself over one to whom light interdicts seem grave.   והנקלה בנכבד: כפשוטו ומדרשו יבא מי שחמורות דומות עליו כקלות וירהב במי שהקלות דומות עליו ככבדות:
6When a man shall seize his brother of the house of his father, [saying], "You have a garment, be an officer to us, and this obstacle shall be under your hand,"   וכִּֽי־יִתְפֹּ֨שׂ אִ֚ישׁ בְּאָחִיו֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו שִׂמְלָ֣ה לְכָ֔ה קָצִ֖ין תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ וְהַמַּכְשֵׁלָ֥ה הַזֹּ֖את תַּ֥חַת יָדֶֽךָ:
When a man shall seize his brother: When a man shall seize his brother in his father’s house, saying, “You are wealthy in Torah, and it is as white to you as a garment.”   כי יתפש איש באחיו: כאשר יתפוש איש באחיו בבית אביו לאמר עשיר אתה בתורה ומחוורת היא בידך כשמלה:
be an officer to us: and teach us.   קצין תהיה לנו: ותלמדנו:
and this obstacle: upon which we are stumbling, in prohibition or permissibility, in defilement or in purity, shall be under your hand, for you know how to instruct us. Another explanation is: You have a garment to clothe the naked.   והמכשלה הזאת: שאנו נכשלים בה באיסור או בהיתר בטומאה או בטהרה תחת ידיך הוא שאתה יודע להורות לנו, דבר אחר שמלה לך להלביש ערום:
and this obstacle: fajjlejjnca in O.F. [faibless in modern French]. My want, that I lack bread, is under your hand to supply me. Therefore, you shall be to us as an officer. He replies, In my house there is neither bread nor clothing. What then are my qualifications as an officer?   והמכשלה: (פיילנצ"א בלע"ז) מחסרוני שאני מחוסר לחם תחת ידיך להספיקני ולכך קצין תהיה לנו והוא משיב בביתי אין לחם ואין שמלה ומה טיבי לקצין:
7He shall swear on that day, saying, "I will not be a ruler, while in my house there is neither bread nor clothing; do not make me an officer over the people."   זיִשָּׂא֩ בַיּ֨וֹם הַה֚וּא | לֵאמֹר֙ לֹֽא־אֶהְיֶ֣ה חֹבֵ֔שׁ וּבְבֵיתִ֕י אֵ֥ין לֶ֖חֶם וְאֵ֣ין שִׂמְלָ֑ה לֹ֥א תְשִׂימֻ֖נִי קְצִ֥ין עָֽם:
He shall swear on that day: [lit. he will raise. The word יִשָּׂא] is only an expression of swearing; he will swear to them, I will not be a ‘Chovesh.’ I will not be one of those confined to the study hall, since, in my house there is neither bread nor clothing; I have understanding neither of the Mishnah nor of the Aggadah. Another explanation according to the simple meaning is: I will not be a confiner; I will not be a judge, who confines the convicts to prison.   ישא ביום ההוא: אין ישא אלא לשון שבועה הוא ישבע להם לא אהיה חובש לא אהיה מחובשי בית המדרש ובביתי אין לחם ושמלה אין בידי לא טעם משנה ולא טעם אגדה, דבר אחר לפי פשוטו לא אהיה חובש לא אהיה שופט שהוא חובש את הנדונים בבית הסוהר:
8For Jerusalem has stumbled, and Judah has fallen, for their tongue and their deeds are against the Lord, to provoke the eyes of His glory.   חכִּ֚י כָֽשְׁלָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וִֽיהוּדָ֖ה נָפָ֑ל כִּֽי־לְשׁוֹנָ֚ם וּמַֽעַלְלֵיהֶם֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לַמְר֖וֹת עֵנֵ֥י כְבוֹדֽוֹ:
For Jerusalem stumbled: They are all faulty and falling, and no one assists the next one. Why? Because they refused to obey, and now, they all provoke.   כי כשלה ירושלים: כולם חסירים ונפולים ואין עוזר זה לזה ולמה כי מאנו לשמוע ועתה כולם מכעיסי':
for their tongue and their deeds are against the Lord: [lit. to the Lord;] against Him to provoke Him.   כי לשונם ומעלליהם אל ה': לנגדו להכעיסו:
to provoke the eyes of His glory: to provoke before His glory. Another explanation is: to provoke the matters of His glory.   למרות עיני כבודו: להקניט לפני כבודו ד"א עניני כבודו:
9The recognition of their faces testified against them, and their sin, like Sodom they told, they did not deny; woe is to their soul, for they have paid themselves [with] evil.   טהַכָּרַ֚ת פְּנֵיהֶם֙ עָ֣נְתָה בָּ֔ם וְחַטָּאתָ֛ם כִּסְדֹ֥ם הִגִּ֖ידוּ לֹ֣א כִחֵ֑דוּ א֣וֹי לְנַפְשָׁ֔ם כִּֽי־גָֽמְל֥וּ לָהֶ֖ם רָעָֽה:
The recognition of their faces: The sin that they recognize faces [i.e., show favoritism] in judgment testified against them before Me. Another version is: The recognition of their faces. They are recognizable by the boldness of their faces.   הכרת פניהם: עון שהם מכירים פנים בדין היא ענתה בם לפני, ל"א הכרת פניהם ניכרים הם בעזות פניהם:
like Sodom they told, they did not deny: They committed [sins] publicly.   כסדום הגידו: לא כחדו בפרהסיא עשו:
10Praise the righteous man for he is good, for the fruit of their deeds they shall eat.   יאִמְר֥וּ צַדִּ֖יק כִּי־ט֑וֹב כִּֽי־פְרִ֥י מַֽעַלְלֵיהֶ֖ם יֹאכֵֽלוּ:
Praise the righteous man for he is good: Say to the righteous man that he did good.   אמרו: למי שהוא צדיק כי טוב עשה:
11Woe to the wicked [who does] evil, for the recompense of his hands shall be done to him.   יאא֖וֹי לְרָשָׁ֣ע רָ֑ע כִּֽי־גְמ֥וּל יָדָ֖יו יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ:
Woe to the wicked [who does] evil: For he is bad to himself and to others; he brings about harm to himself and to others. [This is found] in Tanchuma (Emor 5). This verse refers back to: Say to the righteous that he is good and woe is to the wicked [who does evil].   אוי לרשע רע: שהוא רע לעצמו ורע לאחרים גורם רעה לו ולאחרים בתנחומא והמקרא מוסב על אמרו צדיק כי טוב לו ואוי לו לרשע רע:
12As for My people, their rulers are mockers, and women govern them; O My people! Your leaders lead you astray, and the way of your paths they have destroyed.   יבעַמִּי֙ נֹֽגְשָׂ֣יו מְעוֹלֵ֔ל וְנָשִׁ֖ים מָ֣שְׁלוּ ב֑וֹ עַמִּי֙ מְאַשְּׁרֶ֣יךָ מַתְעִ֔ים וְדֶ֥רֶךְ אֹֽרְחֹתֶ֖יךָ בִּלֵּֽעוּ:
their rulers are mockers: Heb. מְעוֹלֵל נֹגְשָׂיו, they are mockers.   נגשיו מעולל: ליצנים הם:
and women govern them: Heb. נָשִׁים. Adulterous women govern them, as he states below (verse 16): “Since the daughters of Zion were haughty,” and they turned their hearts to evil; therefore, all weaklings governed them. Jonathan renders it as an expression of creditors (נוֹשִׁים) [rendering: and as creditors they govern them].   ונשים משלו בו: נשים נואפות משלו בו כמו שאמר למטה יען כי גבהו בנות ציון והטו לבם לרעה (לפיכך כל חלשים משלו בו) ויונתן תירגם לשון (נושים):
Your leaders: Heb. מְאַשְּׁרֶיךָ. Your leaders, who should have led you on the good way, lead you astray.   מאשריך: מדריכיך שיש להם לאשרך בדרך טוב הם מתעים אותם:
they have destroyed: Spoiled.   בלעו: קלקלו:
13The Lord stands to plead, and He stands to judge the peoples.   יגנִצָּ֥ב לָרִ֖יב יְהֹוָ֑ה וְעֹמֵ֖ד לָדִ֥ין עַמִּֽים:
stands to plead: [i.e., to judge the case] of Israel standing, so to speak, so as not to be strict in their judgment.   נצב לריב: של ישראל מעומד שלא לדקדק בדינם:
and stands to judge the nations: Heb. ועמד. He delays and dwells on their judgment. This expression of standing means delay.   ועומד לדין עמים: ומתעכב ומאריך בדינן של אומות. עמידה זו לשון עכבה:
14The Lord will enter into judgment with the elders of His people and their officers. And you have ravaged the vineyard; the spoils of the poor are in your houses.   ידיְהֹוָה֙ בְּמִשְׁפָּ֣ט יָב֔וֹא עִם־זִקְנֵ֥י עַמּ֖וֹ וְשָׂרָ֑יו וְאַתֶּם֙ בִּעַרְתֶּ֣ם הַכֶּ֔רֶם גְּזֵלַ֥ת הֶֽעָנִ֖י בְּבָתֵּיכֶֽם:
The Lord will enter into judgment with the elders of His people: For they should have protested (Shabbath 55a), and to the nations He says, And you have ravaged My vineyard. I became slightly incensed [against them,] and you helped to do harm.   ה' במשפט יבוא עם זקני עמו: שהי' להם למחות, ולעכו"ם אומר אתם בערת' את כרמי אני קצפתי מעט ואתם עזרתם לרעה:
the spoils of the poor: [Of] a poor generation, for they were poor in good deeds. All this is in the Midrash Aggadah, but according to its simple meaning, the entire section deals with Israel, and “stands to judge the peoples,” refers to the tribes.   גזלת העני: דור שהיו עניים במעשים טובים כל זה במדרש אגדה ולפי משמעות פשוטו כל הענין על ישראל ועומד לדין עמים הם השבטים:
and you have ravaged the vineyard: The elders and the officers ‘ate up’ the rest of the people.   ואתם בערתם הכרם: הזקנים והשרים אכלו את שאר העם:
15What do you mean that you crush My people and the faces of the poor you grind? says the Lord God of Hosts.   טומַה לָּכֶם֙ (כתיב מַלָּכֶם֙) תְּדַכְּא֣וּ עַמִּ֔י וּפְנֵ֥י עֲנִיִּ֖ים תִּטְחָ֑נוּ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת:
What to you mean: Heb. מַלָּכֶם, like מַה לָכֶם, what do you mean? [lit. What is to you?]   מלכם: כמו מה לכם:
you grind: Crush and degrade to disgrace them in their lawsuit.   תטחנו: תכתתו ותמעיטו לבזות בדינם:
16And the Lord said: Because the daughters of Zion are so haughty; and they walk with neck stretched forth, and winking eyes; walking and raising themselves they walk; and with their feet they spout "venom."   טזוַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה יַעַן כִּ֚י גָֽבְהוּ֙ בְּנ֣וֹת צִיּ֔וֹן וַתֵּלַ֙כְנָה֙ נְטוּי֣וֹת (כתיב נְטוּו‍ֹ֣ת) גָּר֔וֹן וּמְשַׂקְּר֖וֹת עֵינָ֑יִם הָל֚וֹךְ וְטָפוֹף֙ תֵּלַ֔כְנָה וּבְרַגְלֵיהֶ֖ם תְּעַכַּֽסְנָה:
And the Lord said: Concerning the women who governed My people, “Since the daughters of Zion are so haughty…”   ויאמר ה': על הנשים אשר משלו בעמי יען פיאות נכריות קליעת שערות כי גבהו וגו':
and winking eyes: Heb. וּמְשַׂקְּרוֹת, an expression of looking. Another explanation is: They paint their eyes with vermilion or with blue eye shade.   ומשקרות עינים: לשון הבטה ד"א צובעות עיניהם בסיקרא ובכחול:
walking and raising themselves they walk: Heb. ותפוף. This is an expression of something floating on another, as (Deut. 11:4): “over whom He caused… to flow (הֵצִיף),” which the Targum renders as אַטֵיף. Thus, a tall one would walk between two short ones, in order to appear to be floating over them (Shabbath 62b). Jonathan, however, renders: and with wigs they surround themselves. They would tie wigs, braids of cut-off hair. They would twist together with their braids so that they would appear thick and broad.   הלוך וטפוף תלכנה: לשון דבר צף על גבי חבירו כמו (דברים יא) אשר הציף ומתרגמינן דאטיף כד היתה ארוכה מהלכת בין שתי קצרות כדי שתהא נראית צפה למעלה מהם ויונתן תירגם ובפתהן מקפן, היו קושרות פיאות נכריות קליעת שערות תלושין כורכות עם קליעותיהן שיראו גסות וטפופות:
and with their feet they spout venom: When they would pass in the street near Jewish youths, they would stamp their feet and hint to them of the affection of the adulteresses, in order to arouse their temptation, like the venom of a serpent. עֶכֶס is the venom of a serpent.   וברגליהם תעכסנה: כשהיו עוברות בשוק אצל בחורי ישראל דורסתו ברגלו ורמזתו צד חיבת נואפות כדי להבעיר בו יצר הרע כעכס זה של נחש עכס. הוא ארס של נחש:
17And the Lord shall smite with zaraath the crown of the heads of the daughters of Zion, and the Lord shall pour out their "vessels."   יזוְשִׂפַּ֣ח אֲדֹנָ֔י קָדְקֹ֖ד בְּנ֣וֹת צִיּ֑וֹן וַֽיהֹוָ֖ה פָּתְהֵ֥ן יְעָרֶֽה:
And the Lord shall smite with zaaraath: Heb. וְשִׂפַּח. This is an expression of zaraath [believed to be a form of leprosy, see Commentary Digest II Kings 5:1], as (in Leviticus 13:6): “It is a mispachath (מִסְפַּחַת).” But since it is written with a ‘sin,’ our Sages expounded about it that they would become enslaved maidservants (שְׁפָחוֹת), and some expounded it to mean that He smote them with many families (מִשְׁפָּחוֹת) of lice.   ושפח: לשון צרעת כמו (ויקרא יג) מספחת היא ועל שנכתב בשי"ן דרשו בו רבותינו שתעשנה שפחות מכודנות ויש שדרשוהו שהרבה בהן משפחות משפחות של כנים פתהן יערה. כליהן יערה ל' ארמי היא פתיא אוכמא הן היו אומרות ימהר יחישה מעשהו שר רואה אותי ונוטל אותי כשבא הפורענות היו שרי נ"נ נוטלין אותן להיות לנשים מחמת יופין, ורמז הקב"ה והיו שופעות כאדם המערה מכלי אל כלי וכאשר נענשו בדם נדה והיו נמאסות עליהן ומשליכין אותן לארץ מעל קרונות שלהן, וי"ת יקרהן יעדי:
shall pour out their “vessels”: Heb. פָּתְהֵן יְעָרֶה. Their vessels He shall pour out. This is the Aramaic language, like “a black vessel” פַּתְיָא אוּכְמָא [in] (Pesachim 88a). They would say, Let Him hurry and hasten His deed, to bring on the invaders. An officer will see me and take me. When the retribution came, Nebuchadnezzar’s officers took them for wives because of their beauty. Thereupon, the Holy One, blessed be He, signaled to their ‘fountains,’ and blood of an issue flowed from them profusely, as a person pours from one vessel to another. They became loathsome to them, and they cast them to the ground from upon their chariots (Lamentations Rabbah 4:15). Jonathan, however, rendered: He will remove their glory. פתהן means wideness or greatness.   פתהן: ל' רוחב ל' גודל:
18On that day, the Lord shall remove the glory of the shoes and the embroidered headdresses and the hairnets.   יחבַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יָסִ֣יר אֲדֹנָ֗י אֵ֣ת תִּפְאֶ֧רֶת הָֽעֲכָסִ֛ים וְהַשְּׁבִיסִ֖ים וְהַשַּֽׂהֲרֹנִֽים:
On that day: In the future, when the Holy One, blessed be He, will come to restore Israel to Him, the Lord shall remove from them the glory of the shoes, that they will not depend for their glory on the beauty of women’s jewelry and objects of vanity.   ביום ההוא: לעתי' לבא כשיבא הקב"ה להשיב את ישראל אליו יסיר ה' מהם את תפארת העכסים שלא יהו תולין תפארתם בנוי תכשיטי נשים ודברי נבלה:
the shoes: The shoes that were on their feet with which they spouted venom.   העכסים: המנעלים אשר ברגליהם אשר בהם תעכסנה:
and the embroidered headdresses: Heb. והשביסים. Types of headdresses for the ornaments of the head. Many [instances of this word] are found in the language of the Mishnah: the embroidered headdress (שביס) of the hair net (Kelim 28:10).   והשביסים: מיני שבכה לתכשיטי הראש והרבה יש בלשון משנה שביס של שבכה:
and the hair nets: Heb. וְהַשַׂהַרֹנִים. Jonathan renders: the hair nets.   והשהרונים: יונתן תירגם וסבכיא:
19The necklaces and the bracelets and the veils,   יטהַנְּטִפ֥וֹת וְהַשֵּׁר֖וֹת וְהָֽרְעָלֽוֹת:
The necklaces: [Jonathan renders:] עַנְקַיָא, necklaces, an expression similar to (Proverbs 1:9): “And necklaces (עֲנָקִים) for your throat.” They are called נְטָפוֹת, meaning “to drip,” because they hang on the neck and drip onto the breast, and they are a sort of pierced pearls, strung on a string, mostnecs in O.F.   הנטיפות: עונקיא לשון ענקים לגרגרותיך (משלי א׳:ט׳) ולשון נטיפות ע"ש שתלויות על הצואר ונוטפות על החזה והן כמין מרגליות נקובות וחרוזות בחוט ובלע"ז מושטינצא"ש:
and the bracelets: Heb. וְהַשֵּׁרוֹת, bracelets for the arm, translated וְשִׁירַיָא.   והשרות: צמידי הזרוע דמתרגם ושיריא:
and the veils: Heb. וְהָרְעָלוֹת. A veil with which they envelop their entire countenance except the eyeball, so that a man will desire to satisfy himself by gazing at the cheeks. Another explanation is that they are types of pretty shawls, with which to enwrap themselves, and in the language of the Mishnah, there is an instance: “Shawled (רְעוּלוֹת) Arabian women,” in Tractate Shabbath (65a).   והרעלות: צניף שמצניפות כל פרצופיהם חוץ מגלגל העין כדי שיתאוה אדם ליזון במראות הלסתות (סא"א) ל"א והרעלות מיני סרבלים נאים להתעטף בהן ובל' משנה יש מדיות רעולות במס' שבת:
20The tiaras and the foot chains and the hair ribbons and the clasps and the earrings.   כהַפְּאֵרִ֚ים וְהַצְּעָדוֹת֙ וְהַקִּשֻּׁרִ֔ים וּבָתֵּ֥י הַנֶּ֖פֶשׁ וְהַלְּחָשִֽׁים:
The tiaras: Heb. פְּאֵרִים. The Targum renders: tiaras. This resembles (Exodus 39:28): “the beautiful hats (פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת).”   הפארים: תרגום כליליא כמו (שמות לט) פארי המגבעות:
and the foot chains: Heb. וְהַצְּעָדוֹת, circlets for the legs.   והצעדות: אצעדה של שוקים:
and the hair ribbons: [Lit. ties,] as the name implies, short ties with which they tie their hair, and some make them gilded, fres in O.F.   והקשורים: כמשמעו קשורי' קצרי' שקושרי' בהן שערן ויש שעושין אותו מוזהבים פרשיינ"ש בלע"ז:
and the clasps: Heb. וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ, [the houses of the soul] opposite the heart, nosche in O.F.   ובתי הנפש: שכנגד הלב נושק"א בלע"ז:
and the earrings: Heb. לְחָשִׁים, rings for the ear, the place into which people whisper (לוֹחֲשִׁים).   והלחשים: נזמי האוזן מקום שלוחשין לה שם:
21The finger-rings and the nose-rings.   כאהַטַּבָּע֖וֹת וְנִזְמֵ֥י הָאָֽף:
22The tunics and the bedspreads and the tablecloths and the purses.   כבהַמַּֽחֲלָצוֹת֙ וְהַמַּ֣עֲטָפ֔וֹת וְהַמִּטְפָּח֖וֹת וְהַֽחֲרִיטִֽים:
The tunics: Heb. הַמַּחֲלָצוֹת. [Jonathan renders:] כִּתּוּנַיָּא as in Samuel (2 2:21): and take to yourself his clothing (חֲלִיצָתוֹ), for the body is clothed with them, and when they are removed, they are removed from the body (חוֹלְצִין).   המחלצות: כיתוניא כמו (שמואל ב ב) וקח את חליצתם שהגוף מלובש בהם וכשפושטין אותם חולצין אותם מן הגוף:
and the bedspreads: Heb. וְהַמַּעֲטָפוֹת, bedspreads, according to the Targum, who renders שׁוֹשִׁיפַיָא.   והמעטפות: מצעות המטה כתרגומו שושיפיא :
and the tablecloths: Heb. וְהַמִּטְפָחוֹת, tablecloths.   והמטפחות: מפות:
and the purses: Heb. וְהַחֲרִיטִים. [Jonathan] translates it as מַחְכַּיָּא, [an ornament] bearing the shape of the woman’s private parts, as we translate כּוּמָז (Ex. 35:22) as מָחוֹךְ.   והחריטים: תרגומו מחכיא דפוס של בית הרחם כדמתרגמינן וכומז מחוך (שמות לה):
23The mirrors and the sheets and the turbans and the clasps.   כגהַגִּלְיֹנִים֙ וְהַסְּדִינִ֔ים וְהַצְּנִיפ֖וֹת וְהָֽרְדִידִֽים:
The mirrors: Heb. גִּלְיוֹנִים. These are mirrors, as the Targum renders: מַחְזְיָתָא, miradojjr in O.F., and because they reveal (מְגַלּוֹת) the form of the face, they are called גִּלְיוֹנִים, or perhaps their mirrors were rolled (נִגְלָלוֹת).   והגליונים: הן המראות כתרגומו מחזייתא (ספייקיי"ו בלע"ז) על שם שמגלו' צורות הפנים קרוין גליונים או שמא מראות שלהם נגללות היו:
and the sheets: of linen with which they would enwrap themselves.   והסדינים: על פשתן הם המתעטפין בהם:
and the turbans: Heb. וְהַצְּנִיפוֹת, molekin in O.F.   והצניפות: (מולקינ"ש בלע"ז):
and the clasps: Heb. וְהַרְדִידִים, Fermalc in O.F., and they are of gold with which the shawl is closed when the woman enwraps herself therein.   והרדידים: כבינתא (פרמל"ץ בלע"ז) והם של זהב שמכבנין בה הסרבל שהאשה מתעטפת בו:
24And it shall come to pass, that, in the place of perfume, will be decay, and in the place of a girdle, laceration, and in the place of the deed, a wound that causes baldness, and in the place of the organ of levity, a sack-cloth girdle, for this is instead of beauty.   כדוְהָיָה֩ תַ֨חַת בֹּ֜שֶׂם מַ֣ק יִֽהְיֶ֗ה וְתַ֨חַת חֲגוֹרָ֚ה נִקְפָּה֙ וְתַ֨חַת מַֽעֲשֶׂ֚ה מִקְשֶׁה֙ קָרְחָ֔ה וְתַ֥חַת פְּתִיגִ֖יל מַֽחֲגֹ֣רֶת שָׂ֑ק כִּי־תַ֖חַת יֹֽפִי:
And it shall come to pass, that, instead of perfume, there will be decay: The place where they would perfume themselves will be decayed.   והיה תחת בשם מק: מקום שהיו מתבשמות בו יהיה נימק:
and in the place of a girdle, laceration: Heb. נקפה. The place where she girded herself, there will be lacerated, cut with wounds and signs of blows, as (Job: 19:26): “And after my skin is cut to pieces (נִקְּפוּ);” (infra 10:34) “and the thickets of forest shall be cut down (וְנִקַּף).”   ותחת חגורה נקפה: מקום שחגרה שם יהיה ניקף נחתך בחבורות ורשומי מכות כמו ואחר עורי נקפו (איוב יט) ונקף סבכי היער (לקמן י'):
and in the place of the deed, a wound: Heb. (מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה). [The place where they would do the deed mentioned above: “walking and raising themselves they walk,” and that is at the height of the head, there will be] מִקְשֶׁה קָרְחָה, a wound that makes the head bald. מִקְשֶׁה is an expression similar to (Daniel 5: 6): “knocked one against the other (נַקְשָׁן).” I would explain it as follows: The place where they would put the plates of gold made by hammering batdec in O.F. but it is vowelized in the Masorah among the ten words vowelized with a ‘pattach’ [i.e., a ‘segol,’ and none of them is connected to the following word, and every [instance of the word] that is in the construct state is vowelized with a ‘kamatz’ [i.e., a ‘tzeireh’].   ותחת מעשה מקשה: מקום שהיו עושות בו המעשה האמור למעלה הלוך וטפוף תלכנה והוא בגובה הראש שם תהיה מקשה קרחה מכה המקרחת את הראש מקשה ל' דא לדא נקשן (דניאל ה) ואני הייתי מפרשו תחת המעשה מקשה מקום שהיו שם חגורות נותנות טסי הזהב העשויות מקשה בטדי"ץ בלע"ז אלא שהוא נקוד פתח והוא במסורה בעשרה נקודים פתח ואין אחד מהם דבוק לתיבה של אחריו וכל מעשה שהוא דבוק לתיבה של אחריו נקוד קמץ:
and in the place of the organ of levity: Heb. וְתַחַתפְּתִיגִיל. This is like two words: פְּתִי גִיל, a vessel [or organ] that brings levity; the secret parts about which is mentioned above: shall pour out their ‘vessels.’ Instead of that levity, a girdle of sackcloth will be on all loins.   ותחת פתיגיל: והוי (ס"א הרי) כשתי תיבו' פתי גיל כלי שהוא מביאן לידי גילה והוא בית הרחם האמור למעלה פתהן חלוף אותה גילה תהיה מחגורת שק בכל מתניה:
for this is instead of beauty: For this is fitting for them to have instead of the beauty with which they acted haughtily.   כי תחת יופי: כי זאת הוגנת להיות להם תחת יופי שהיו משתחצות בו:
25Your men shall fall by the sword and your heroism in war.   כהמְתַ֖יִךְ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֑לוּ וּגְבֽוּרָתֵ֖ךְ בַּמִּלְחָמָֽה:
Your men: Your heroes, your men of war, who go out in the army with a number.   מתיך: גבוריך מתי מלחמותיך היוצאים בצבא במניין:
26And her gates shall lament and mourn, and she shall be emptied out; she shall sit on the ground.   כווְאָנ֥וּ וְאָֽבְל֖וּ פְּתָחֶ֑יהָ וְנִקָּ֖תָה לָאָ֥רֶץ תֵּשֵֽׁב:
shall lament: Heb. וְאָנוּ, an expression of lamentations.   ואנו: ל' אנינה:
her gates: The gates of the towns and houses. In all their gates will be lamentation.   פתחיה: שערי עיירות ובתים בכל שעריה' יהא הספד:
and she shall be emptied out: Heb. ונקתה, lit., and she shall be cleansed, meaning: and she shall be emptied of everything, like (Amos 4:6): “And behold, I have given you cleanness of teeth שִׁנַּיִם) (נִקְיוֹן,” [meaning hunger,] and in the language of the Mishnah; “So-and-so was cleaned out (נקי) of his belongings” (Baba Kamma 41a).   ונקתה: ותתרוקן מכל כמו וגם אני נתתי להם נקיון שינים (עמוס ד) ובל' משנה יצא פלוני נקי מנכסיו:
she shall sit on the ground: [This denotes figuratively that they will be reduced] from a high station to a low one. (Lam. 2: 10) “… shall sit on the ground and remain silent,” on the Ninth of Av.   לארץ תשב: מגוב' לשפלות ישבו לארץ ידמו (איכה ב) בתשעה באב: