Any food that grows from the earth,1 is guarded,2 is harvested at the same time, and is placed in storage3 is required that pe'ah [be separated from it], as [Leviticus 19:9] states: "When you reap the harvest of your land."4


כל אוכל שגידוליו מן הארץ ונשמר ולקיטתו כולו כאחת ומכניסין אותו לקיום חייב בפאה שנאמר ובקצרכם את קציר ארצכם:


Anything that resembles a crop that is harvested by having these five qualities requires that pe'ah be separated from it, e.g., grain, legumes, carobs, nuts, almonds, pomegranates, grapes, olives, dates - whether dried or fresh - and any similar produce.

By contrast, indigo, rubia, and the like are exempt, because they are not food.5 Similarly, truffles and mushrooms are exempt, because they do not grow from the earth, like other produce of the earth.6 Similarly, ownerless produce is exempt, for there is no one to watch it, for it is free for anyone to take. Similarly, figs are exempt, because they are not harvested at one time. Instead, on the tree, there are some that will become ripe on one day and others that will not become ripe until after several days. Similarly, vegetables are exempt, for they are not placed in storage. Garlic and onions require that pe'ah [be separated], for they are dried out and placed in storage. Similarly, seed onions that are placed in the earth to produce seed require that pe'ah [be given from them]. Similar laws apply in all analogous situations.


כל הדומה לקציר בחמש דרכים אלו הוא שחייב בפאה כגון התבואה והקטניות והחרובין והאגוזין והשקדים והרמונים והענבים והזיתים והתמרים בין יבשים בין רכים וכל כיוצא באלו אבל אסטיס ופואה וכיוצא בהן פטורין מפני שאינן אוכל וכן כמהין ופטריות פטורין מפני שאין גידוליהן מן הארץ כשאר פירות הארץ וכן ההפקר פטור שאין לו מי שישמרנו שהרי הוא מופקר לכל וכן התאנים פטורין מפני שאין לקיטתן כאחת אלא יש באילן זה מה שיגמר היום ויש בו מה שיגמר לאחר כמה ימים וכן ירק פטור שאין מכניסין אותו לקיום השומים והבצלים חייבין בפאה שהרי מייבשין אותן ומכניסין אותן לקיום וכן האמהות של בצלים שמניחין אותן בארץ ליקח מהן הזרע חייבות בפאה וכן כל כיוצא בהן:


A portion of land of any size7 requires that pe'ah [be separated from its produce]. [This applies] even if it belongs to partners, for [the prooftext] states "the harvest of your8 land," even if it belongs to many people.


קרקע כל שהוא חייבת בפאה ואפילו היתה של שותפין שנאמר קציר ארצכם אפילו של רבים:


When gentiles harvested a field for their own sake,9 thieves harvested it, ants destroyed its produce, or the wind or an animal crushed it, it is exempt from pe'ah. For the obligation of pe'ah lies on the standing grain.10


שדה שקצרו נכרים לעצמן או שקצרוה ליסטים או קרסמוה נמלים או שברתה הרוח או בהמה הרי זו פטורה מן הפאה שחובת הפאה בקמה:


If he harvested half of it and thieves harvested the remaining half, it is exempt, for the obligation was incumbent on the half that was harvested by the thieves.11 If, however, thieves harvested half of it and [the owner] harvested the remaining half, he should leave pe'ah according to the measure of what he harvested.12

If he harvested half and sold the [remaining] half, the purchaser must leave pe'ah for the entire field.13 If he harvested half and consecrated half, the person who redeems [the half] from the Temple treasury must leave pe'ah for the entire [field].14 If he harvested half [the field] and consecrated [what he harvested], he should leave pe'ah for the entire field from the remainder [of the crop].15


קצר חציה וקצרו הליסטים חציה שנשאר הרי זו פטורה שהחיוב בחצי שקצרו הליסטים אבל אם קצרו הליסטים חציה וחזר הוא וקצר השאר נותן פאה כשיעור מה שקצר קצר חציה ומכר חציה הלוקח נותן פאה (לכל) קצר חציה והקדיש חציה הפודה מיד הגזבר נותן פאה לכל קצר חציה והקדישו מניח מן הנשאר פאה הראויה לכל:


[The following rules apply when a person] harvested [some of] the grapes in his vineyard to sell in the market place, but had the intent to leave the remainder for the vat to press [for wine].16 If he would harvest for the marketplace from either side [of the vineyard], he should give pe'ah for [the grapes] that he harvests for the vat according to the amount that remain.17 If he would harvest for the marketplace from only one side, he should leave the amount of pe'ah appropriate for the entire field from the amount remaining. [The rationale is that] since he harvested from only one side, he is not considered as harvesting haphazardly in which instance, he would be exempt [from leaving pe'ah].18

Similarly, when a person harvests ears of grain bit by bit and brings them home, he is exempt from leket, shichachah, and pe'ah, even if he harvested his entire field in this manner.


כרם שהיה בוצר ממנו ענבים למכור בשוק ובדעתו שיניח השאר לגת לדרוך אותו אם היה בוצר לשוק מכאן ומכאן הרי זה נותן פאה למה שבוצר לגת כפי הנשאר ואם היה בוצר לשוק מרוח אחת מלבד הרי זה נותן פאה מן הנשאר כפי הראוי לכל הכרם הואיל ובצר מרוח אחת אינו כבוצר עראי מעט מכאן ומעט מכאן שהוא פטור וכן כל הקוטף מלילות מעט מעט ומכניס לביתו אפילו קטף כן כל שדהו פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה:


When a person harvests his entire field before it becomes completely ripe, before it reaches a third of its growth, he is exempt [from pe'ah].19 If it reached a third of its growth, he is obligated. Similarly, with regard to fruit from trees, if a third of their growth is completed, there is an obligation [to leave pe'ah].


הקוצר כל שדהו קודם שתוגמר ועדיין לא הביאה שליש הרי זו פטורה ואם הגיעה לשליש חייבת וכן בפירות האילן אם נגמרו שליש גמירתן חייבין:


When a person consecrates his field while his grain is standing and redeems it while it is [still] standing, there is an obligation [to leave pe'ah]20 from it.21 If the Temple treasurer harvested it and then he redeemed it, it is exempt, for at the time when the obligation for pe'ah became relevant, [the field] was consecrated and thus there was no obligation [to leave pe'ah] from it.


המקדיש שדהו והיא קמה חייבת בפאה קצרה הגזבר ואחר כך פדאה פטורה שבשעת חיוב הפאה היתה קודש שאינו חייב בפאה:


When a gentile reaps his field and then converts, he is exempt from pe'ah, leket, and shichachah.22 [This applies] even though [Scripture mentions the obligation of] shichachah only with regard to the time when sheaves [are transferred].23


נכרי שקצר שדהו ואח"כ נתגייר הרי זו פטור מן הפאה ומן הלקט ומן השכחה אף על פי שאין השכחה אלא בשעת העימור:


One may not hire non-Jewish laborers to harvest, because they are not knowledgeable with regard to the laws of leket and pe'ah.24 If one hired them and they harvested the entire field, he is obligated [to leave] pe'ah.25


אין שוכרין פועלים נכרים לקצור מפני שאינן בקיאין בלקט ופאה ואם שכר וקצרו את כולו הרי זו חייבת בפאה:


When a landowner harvested his entire field and did not leave pe'ah, he should give some of the stalks of grain as pe'ah to the poor.26 He does not have to tithe [the grain he leaves as pe'ah].27 Even if he gives the majority of the harvest as pe'ah, he is exempt from tithes.28

Similarly, if he threshed the grain, but did not winnow it, he should give them pe'ah, before he tithes. If, however, he threshed and winnowed the grain with a pitchfork and a shovel and completed the task, he should tithe29 and give [the poor] tithed produce equivalent to the appropriate measure of pe'ah for that field.30 Similar [concepts apply] with regard to trees.


בעל הבית שקצר כל שדהו ולא הניח פאה הרי זה נותן מן השבלים פאה לעניים ואינו צריך לעשר ואם נתן להם רוב הקציר משום פאה הרי זה פטור מן המעשרות וכן אם דש ועדיין לא זרה נותן להם הפאה קודם שיעשר אבל דש וזרה ברחת ובמזרה וגמר מלאכתו מעשר ונותן להם מן הפירות המעושרין שיעור הפאה הראויה לאותה שדה וכן באילנות:


Pe'ah should be left only at the edge of the field, so that the poor will know where to come to collect it,31 so it will be obvious to passersby and they will not suspect [that the owner did not leave pe'ah], and so that deceivers will not intend to harvest their entire field and [will excuse themselves by] telling the observers: "I left it in the beginning of the field." Also, [leaving it there will prevent him from] waiting until a time when no one is present and leaving it for a poor person with whom he is close.

If a person transgressed and left pe'ah in the beginning or the middle of his field, it is considered as pe'ah, but he must leave an appropriate measure of pe'ah for the portion of the field that remained after he separated the initial [pe'ah].32


אין מניחין את הפאה אלא בסוף השדה כדי שיהיו עניים יודעין מקום שיבאו לו וכדי שתהיה ניכרת לעוברים ולשבים ולא יחשד ומפני הרמאים שלא יתכוין לקצור הכל ואומר לאלו שרואים אותו קוצר סוף השדה בתחלת השדה הנחתי ועוד שלא ישמור שעה שאין שם אדם ויניחנה ויתננה לעני הקרוב לו עבר והניח הפאה בתחלת השדה או באמצעה הרי זו פאה וצריך שיניח בסוף השדה כשיעור הפאה הראויה למה שנשאר בשדה אחר שהפריש את הראשונה:


When the owner of a field gave pe'ah to the poor33 and they told him: "Give us from the [other] side," and he gave them from the other side [as well], both of the gifts are considered as pe'ah. Similarly, if the owner of a field separated pe'ah and then said: "This is pe'ah and this also is" or "This is pe'ah and this,"34 they are both pe'ah.


בעל הבית שנתן פאה לעניים ואמרו לו תן לנו מצד זה ונתן להם מצד אחר זו וזו פאה וכן בעל השדה שהפריש פאה ואמר הרי זו פאה וגם זו או שאמר הרי זו פאה וזו הרי שתיהן פאה:


It is forbidden for workers to harvest the entire field.35 Instead, they should leave the appropriate measure [of grain] for pe'ah at the end of the field. [Nevertheless,] the poor do not have a share in it until the owner willfully separates it. Therefore [although] a poor person sees pe'ah at the end of a field,36 he is forbidden to touch it lest it be considered as theft until he knows that it was left with the consent of the owner of the field.


אסור לפועלים לקצור את כל השדה אלא מניחין בסוף השדה כשיעור הפאה ואין לעניים בה כלום עד שיפרישנה בעל הבית מדעתו לפיכך עני שראה פאה בסוף שדה אסור ליגע בה משום גזל עד שיודע לו שהיא מדעת בעל הבית:


Pe'ah from grain, legumes, and other similar species of crops that are harvested and similarly, pe'ah left in vineyards and orchards37 should be given while it is [growing] from the earth. The poor should grab it by hand; they should not cut it with sickles, nor uproot it with hatchets lest one person [accidentally] strike a colleague.

If the poor desired to divide it [equally] among themselves,38 they may. If, however, ninety-nine say that they desire to divide it and one says that each should grab what he can, we listen to the latter, for his statement is in accord with Torah law.39


הפאה של תבואה וקטניות וכיוצא בהן מזרעים הנקצרים וכן פאת הכרם והאילנות ניתנת במחובר לקרקע והעניים בוזזין אותה בידם ואין קוצרין אותה במגלות ואין עוקרין אותו בקרדומות כדי שלא יכו איש את רעהו רצו העניים לחלקה ביניהם הרי אלו מחלקין אפילו תשעים ותשעה אומרין לחלק ואחד אומר לבוז לזה האחד שומעין שאמר כהלכה:


Pe'ah from a grape vine [draped over a high wall] and from a date palm that the poor cannot reach to grab except at great danger40 the owner of the land should bring it down41 and divide it among them. If they all desire that it be left to be grabbed, that option is followed. If, however, ninety-nine say that they desire that it be left to be grabbed and one says that it should be divided, we listen to the latter, for his statement is in accord with Torah law.42 We obligate the owner to bring it down and divide it among them.


פאה של דלית ושל דקל שאין עניים מגיעין לבוז אותה אלא בסכנה גדולה בעל הבית מוריד אותה ומחלק אותה בין העניים ואם רצו כולן לבוז אותה לעצמן בוזזין אפילו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק שומעין לאחד שאמר כהלכה ומחייבין בעל הבית להוריד ולחלק ביניהן:


At three times during the day,43 pe'ah is divided among the poor or left for them to take: at daybreak, at noon, and at minchah.44When a poor person does not come at these times, he is not allowed to take, so that there will be fixed times for the poor so that they will all gather together to take [pe'ah].

Why wasn't only one time a day established [for the poor to take]? Because there are poor nursing mothers that need to eat at the beginning of the day.45 And there are poor children who are not awake in the morning and will not reach the field until midday and there are elderly people who will not come until the late afternoon.46


בשלש עתות ביום מחלקין את הפאה לעניים בשדה או מניחין אותם לבוז בשחר ובחצי היום ובמנחה ועני שבא שלא בזמן זה אין מניחין אותו ליטול כדי שיהיה עת קבוע לעניים שיתקבצו בו כולן ליטול ולמה לא קבעו לה עת אחת ביום מפני שיש שם עניות מניקות שצריכות לאכול בתחלת היום ויש שם עניים קטנים שאין נעורין בבקר ולא יגיעו לשדה עד חצי היום ויש שם זקנים שאינם מגיעין עד המנחה:


When a poor person takes some of the pe'ah and throws it over the remainder, falls on it, or spreads his garment over it,47 we penalize him and make him relinquish it. Even what he took48 is removed from his possession and given to another poor person. [These laws] also apply with regard to leket and to a sheave that was forgotten.


עני שנטל מקצת הפאה וזרק על השאר או שנפל עליה או שפירש טליתו עליה קונסין אותו ומעבירין אותו ממנה ואפילו מה שנטל לוקחין אותו מידו וינתן לעני אחר [וכן בלקט וכן בעומר השכחה]:


[The following rules apply if a person] took pe'ah and said: "This is for the poor person, so-and-so." If the person who took possession of the pe'ah is also poor, [the acquisition is binding]. Since he has the right to acquire it himself, he may acquire it for the other person.49 If [the person who took possession] was rich, he does not acquire it for him.50 Instead, he should give it to the poor person he finds first.


מי שלקח את הפאה ואמר הרי זה לאיש פלוני העני אם עני הוא זה שלקח מתוך שזוכה בו לעצמו זכה בו לאותו פלוני ואם עשיר הוא לא זכה לו אלא יתננה לעני שנמצא ראשון:


When the owner of a field leaves pe'ah for the poor people standing before him and a poor person comes from behind him and takes it, that person acquires it. For a person does not acquire leket, shichachah, and pe'ah, or a sela51 that was lost52 until it reaches his possession.53


בעל הבית שהניח פאה לעניים אלו העומדים לפניו ובא עני אחר מאחוריו ונטלה זכה בה שאין אדם זוכה בלקט שכחה ופאה וסלע של מציאה עד שיגיע לידו: