1

On the fifteenth of Adar, the court attends to the needs of the community at large.1 [At that time,] they check which women should be compelled to drink, so that they can compel them to drink,2 and to which should be given a warning so that they are divorced without receiving [the money due them by virtue of] their ketubah.

A sotah can, [however,] be compelled to drink at any time of the year.3

א

בחמשה עשר באדר נפנין ב"ד לצרכי הרבים. ובודקין על הראויה לשתות להשקותה. ועל הראויה לקנא לה ולהוציאה בלא כתובה. ובכל זמן משקין את הסוטות:

2

A sotah is compelled to drink the bitter water only during the daytime.4 The entire day is fit for this purpose.

Two sotot should not be compelled to drink at the same time, as implied by [the verse]:5 "And the priest shall have her stand."

ב

ואין משקין את הסוטה אלא ביום וכל היום כשר להשקות סוטה. ואין משקין שתי סוטות כאחת שנאמר והעמיד אותה הכהן:

3

When a sotah says, "I will not drink [the bitter water]," because she is overcome by fear, she has the option of retracting and saying that she will drink the waters. If, however, she says that she will not drink when she is healthy and not affected by fear, she may not change her mind and say that she will drink [the bitter water].6

ג

סוטה שאמרה איני שותה מחמת יראה ופחד שיש לה יכולה לחזור ולומר הריני שותה. אבל אמרה איני שותה והיא בריאה ואינה יראה ולא פוחדת אינה יכולה לחזור ולומר הנני שותה:

4

If she says, "I will not drink," before the scroll [with God's name] written for her is blotted out, the scroll is entombed. It is not fit to be used for another sotah.7 Her meal offering is scattered on the ash heap.8

If she says, "I will not drink [the water]," after the scroll has been blotted out, we take hold of her and force her to drink the water.

ד

אמרה איני שותה קודם שתמחק המגילה הרי מגילתה נגנזת. ואינה כשרה להשקות בה סוטה אחרת ומנחתה מתפזרת על הדשן. ואם אמרה איני שותה אחר שנמחקה המגילה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה:

5

We intimidate her so that she will drink, and we tell her: "My daughter. If you are certain that you are innocent, stand firm. Drink [the water] without fear. For the water can be compared to the powder of a drug placed on the skin. If there is a wound, it will penetrate and descend. If there is no wound, it will have no effect."

ה

ומאיימין עליה שתשתה ואומרין לה בתי אם ברור לך הדבר שטהורה את עמדי על בורייך ושתי ואל תפחדי לפי שאין המים דומין אלא לסם יבש מונח על בשר חי יש שם מכה מחלחל ויורד. אין שם מכה אינו עושה כלום:

6

If she says, "I committed adultery," although the scroll has been blotted out, the waters should be poured out,9 for they are not of a sacred nature,10 and her meal offering is scattered on the ash heap.

ו

אמרה טמאה אני אע"פ שנמחקה המגילה המים נשפכין מפני שאין בהן קדושה. ומנחתה מתפזרת על הדשן:

7

When the scroll for a sotah is written at night, it is unacceptable, as [implied by Numbers 5:22-25], which states: "[The priest] shall write,... he shall give to drink,... and he shall offer," [establishing an equivalence between these different activities]. Just as the sacrifice must be offered during the daytime,11 so too the writing of the scroll and making the woman drink must be performed during the day.12

If [the scroll] is written in non-sequential order, it is not acceptable, [as implied by Numbers 5:23, which] states: "[The priest shall write] these [curses]" - i.e., in sequence.

If he wrote the scroll before she accepted the oath, it is unacceptable, [as implied by ibid.:21-23, which] state: "And he will administer the oath... and he will write."13

ז

מגילת סוטה שכתבה בלילה פסולה שנאמר וכתב וגו' והשקה וגו' והקריב וגו' כשם שקרבנה ביום כך כתיבת המגלה והשקייתה ביום. כתבה למפרע פסולה שנאמר האלה על הסדר. כתבה קודם שתקבל עליה השבועה פסולה שנאמר והשביע וכתב:

8

If he wrote it as a letter,14 it is unacceptable, for the verse states "on a scroll." If he writes it on two sheets [of parchment], it is unacceptable, for the verse states "on a scroll" - i.e., one and not two or three.

It may not be written on paper or on untreated parchment,15 but rather on a parchment scroll, [as implied by] the use of the term: "on a scroll." If it is written on paper or on untreated parchment, it is unacceptable.

ח

כתבה אגרת פסולה שנאמר בספר. כתבה על שני דפין פסולה שנאמר בספר ספר אחד ולא שנים וגו'. ואינו כותב לא על הנייר ולא על הדפתרא אלא במגילת ספר שנאמר בספר. ואם כתבה על נייר או דפתרא פסולה:

9

If the scroll is written by an Israelite,16 or a priest who is a minor, it is unacceptable, for [Numbers 5:23] states: "And the priest shall write...."

He should not write it with kumos, kankantum,17 or with any other substance that leaves a permanent mark. Instead, he should use ink18 without kankantum, for the verse states: "And he will write and he will blot out." [Implied is that one must] write [with a substance] that can be blotted out. If one writes with a substance that leaves a permanent impression, it is unacceptable.

ט

ואם כתבה ישראל או כהן קטן פסולה. שנאמר וכתב הכהן. אינו כותבה לא בקולמוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרישומו ניכר ועומד אלא בדיו שאין בו קנקנתום שנאמר וכתב ומחה כתב שהוא יכול להמחות ואם כתב בדבר המתקיים פסולה:

10

If [when the writing of the scroll is being blotted out] any trace of the writing remains, it is unacceptable until it is thoroughly blotted out.

If [the priest] writes one letter and then blots it out, and then writes another letter and blots it out, completing [the writing of the entire scroll in this manner], it is unacceptable. It must be written out completely [at one time to be acceptable].

י

נשאר במגילה רושם כתב ניכר פסולה עד שימחוק יפה יפה. כתב אות אחת ומחקה וחזר וכתב אות שנייה ומחקה עד שהשלים פסולה עד שתהיה כולה כתובה:

11

If the scroll was not written for the sake of the woman, or it was not blotted out for the sake of the woman, it is unacceptable.

If [a priest] wrote two scrolls, [one for each of] two sotot and blotted them out into the same cup or blotted them out into two cups, but [afterwards] mixed them together in one cup and gave the two women to drink from it, it is unacceptable. Neither of the women drank [only the water in which] her scroll [was blotted out].

If [two scrolls] were blotted out in two different cups, mixed together and then separated again into two different cups, the women should not be given the water to drink. If, however, they were forced to drink [this water], it is acceptable.19

If [the water prepared for a sotah]20 is spilled, [the priest] should write another scroll and bring other water.21 If [the water] spills, but some remains, the woman should not be forced to drink it.22 If she drinks [the remianing water], it is acceptable.23

יא

כתבה שלא לשמה או מחקה שלא לשמה פסולה. כתב שתי מגילות לשתי סוטות ומחקן לתוך כוס אחד או לתוך שתי כוסות ועירבן בכוס אחד והשקה לשתיהן פסולה. לפי שכל אחת מהן לא שתתה מגילתה. מחקן בשני כוסות ועירבן וחזר וחילקן לשני הכוסות לא ישקה אותן ואם השקה כשר ואם נשפכו המים ה"ז כותב מגילה אחרת ומביא מים אחרים. נשפכו ונשתייר מהן לא ישקה את השאר ואם השקה כשר:

12

If the water for a sotah is kept overnight, it becomes unacceptable.24 If one placed the dust25 [in the cup] before the water, it is unacceptable.

If there is no dust in the Sanctuary, one should bring dust from outside the Sanctuary, leave it in the Sanctuary and then take some of it and place it on the water. He should not use ash;26 he may, however, use rotten produce,27 for it is considered to be dust.

יב

מי סוטה שלנו נפסלין בלינה. הקדים עפר למים פסולה. לא היה שם עפר בהיכל מביא עפר מבחוץ ומניחו בהיכל ולוקח ממנו ונותן על פני המים. ואינו מביא אפר אבל מביא רקבובית שהיא כעפר:

13

[The priest] should not dig with a hatchet [under the floor of] the Sanctuary to remove dust, as [implied by Numbers 5:17]: "the dust that is on the earth of the Sanctuary."28 If one did dig and remove dust, it is acceptable.

יג

ולא יחפור בקרדום בהיכל ויוציא עפר שנאמר אשר יהיה בקרקע המשכן. ואם חפר והוציא עפר כשר:

14

If [the priest] first brought her meal offering and then had her drink the water, it is acceptable.29

If her meal offering became impure before it was placed in a sacred vessel, it should be redeemed like any other meal offering that became impure before being consecrated in a sacred vessel,30 and she should bring another meal offering.31 If the meal offering became impure after being consecrated in a sacred vessel, it should be burned.32

Similarly, if a woman admitted to committing adultery before the fistful of meal was taken from the meal offering,33 she refused to drink [the water],34 her husband was unwilling to have her drink [the water], witnesses came [and testified that she] committed adultery,35 [her husband] died, or she died,36 the entire meal offering should be burned. If any of these things happened after the fistful of meal was offered, the remainder of the meal offering should not be eaten.37

יד

הקריב את מנחתה ואח"כ השקה כשרה. נטמאת מנחתה קודם שיניחנה בכלי שרת הרי זו תפדה ככל המנחות שנטמאו קודם שיתקדשו בכלי שרת ויביאו מנחה אחרת. נטמאת המנחה אחר שקדשה בכלי שרת ה"ז תשרף. וכן אם אמרה טמאה אני קודם שתקמץ המנחה. או שאמרה איני שותה. או שלא רצה בעלה להשקותה. או שבאו עידי טומאה. או שמת הוא. או שמתה היא. הרי המנחה כולה נשרפת. ואם אירע אחד מאלו אחר שקרב הקומץ אין השירים נאכלין:

15

If [the sotah's] husband was a priest, the remainder of her meal offering should not be eaten, because he has a portion in it.38 It should not, however, be burned on the altar in its entirety, as are other meal offerings brought by male priests, because the woman also has a portion in it.39 Therefore, the fistful [of meal] is offered as a distinct entity, and the remainder is scattered on the ash heap.

If the witnesses are discovered to have lied,40 the meal offering is considered to be a non-sacred entity.41

טו

היה בעלה כהן אין שירי מנחתה נאכלין מפני שיש לבעל חלק בהם ואינה עולה כולה לאישים כמנחת זכרי כהונה מפני שיש לה חלק בה. אלא הקומץ קרב לעצמו ושירים מתפזרין על בית הדשן. נמצאו עידיה זוממין מנחתה תצא לחולין:

16

If a man warns his wife against [entering into privacy with] several men, and she entered into privacy with each of the men in question, she is required to bring one meal offering that includes them all when her husband requires her to drink [the bitter water].

[This is implied by Numbers 5:15, which uses a plural term when referring to "the meal offering [brought because of] the warnings" - i.e., one offering can requite several warnings.42

טז

המקנא לאשתו ע"י אנשים הרבה ונסתרה עם כל אחד ואחד מהם ה"ז מביא מנחה אחת ע"י כולן כשמשקה אותה שנאמר מנחת קנאות היא. מנחה אחת לקינויין הרבה:

17

[Based on the principle of] gilgul [sh'vuah],43 the husband may have the woman include in her oath that she did not commit adultery with the man concerning whom she was given a warning or with any other man, that she did not commit adultery during the time between her consecration and the consummation of the marriage, nor after the consummation.

He may not, however, have her include that she did not engage in relations [with another man] before she was consecrated or between the time she was divorced [and remarried], if she was in fact divorced and remarried. The rationale is that even if she engaged in relations [with other men at that time], she would not be forbidden [to her husband]. And whenever she is not forbidden to him, he cannot make any stipulations regarding her conduct.

For this reason, if a man married his yevamah, he cannot compel her to include in her oath that she did not engage in relations with others while she was waiting for him to perform yibbum.44 He may, however, compel her to include in her oath that she did not commit adultery when married to his brother. For if she committed adultery when married to his brother, she is forbidden to him.

Similarly, if [the husband] divorced his wife and remarried her, he may compel her to include in her oath that she did not commit adultery when married to him originally. Similarly, he may have her include in her oath that she will not commit adultery in the future or that she will not commit adultery if he divorces her and remarries her. [In such an instance,] if she commits adultery in the future, the waters will check her [fidelity], and [if she is guilty,] the physical phenomena [described above] will be visited upon her.

All the above is implied by [the woman's response to the oath, Numbers 5:22]: "Amen, Amen." [This can be interpreted as meaning] Amen with regard to this man; Amen with regard to others. Amen with regard to the time when I was married; Amen with regard to the time when I was consecrated. Amen with regard to the past; Amen with regard to the future.

יז

יש לבעל לגלגל בשבועה עליה שלא זינתה עם איש זה שקינא לה בו ולא עם איש אחר. ושלא זינתה תחתיו משנתארסה קודם שתנשא ולא אחר שנשאת. אבל אינו מגלגל עליה שלא זינתה קודם האירוסין ולא אחר שגירשה אם גירשה והחזירה. שאם זינתה בעת זה לא תאסר עליו. וכל שתבעל ולא תהיה אסורה לו אינו מתנה עמה. לפיכך אם כנס יבמתו אינו מגלגל עליה שלא זינתה כשהיתה שומרת יבם. אבל מגלגל עליה שלא זינתה תחת אחיו שאם זינתה תחת אחיו ה"ז אסורה עליו. וכן אם גירשה והחזירה מגלגל עליה שלא זינתה תחתיו בנישואין הראשונים. ויש לו לגלגל עליה בלהבא שלא תזנה תחתיו ושלא תזנה אחר שיחזירנה אם יגרש ויחזיר. לפיכך כשתזנה להבא מים בודקין אותה ויארעו לה אותן המאורעות. לכך נאמר אמן אמן. אמן מאיש זה אמן מאיש אחר. אמן נשואה אמן ארוסה אמן לשעבר אמן להבא:

18

It is a mitzvah for Israelites to issue warnings to their wives,45 [as implied by Numbers 5:14] "And he shall warn his wife." [Our Sages said that] whoever issues a warning to his wife has become possessed by a spirit of purity.

A warning should not be issued in a spirit of levity, nor in the midst of conversation, nor with frivolity, nor in the midst of an argument, nor with the purpose of instilling fear.

If, however, a man transgressed and issued a warning to his wife under such circumstances, the warning is binding.

יח

מצות חכמים על בני ישראל לקנאות לנשיהן שנאמר וקנא את אשתו. וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה לא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך מריבה ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקינא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו ה"ז קינוי:

19

It is not proper for a man to rush and at the outset issue a warning in the presence of witnesses.46 Instead, he should [first speak to his wife] privately and gently, in a spirit of purity and caution, in order to guide her to the proper path and remove obstacles.

Whenever a person is not careful regarding [the conduct of] his wife, his sons and the members of his household, warning them,47 and scrutinizing their ways at all times so that he knows that they are perfect without sin or transgression, he is himself a sinner, as [implied by Job 5:24]: "And you shall know that your tent is at peace and scrutinize your dwelling, and you shall not sin."48

יט

אין ראוי לקפוץ ולקנאות בפני עדים תחלה אלא בינו לבינה בנחת ובדרך טהרה ואזהרה כדי להדריכה בדרך ישרה ולהסיר המכשול. וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירן ופוקד דרכיהן תמיד עד שידע שהן שלמין מכל חטא ומעון ה"ז חוטא שנאמר וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא: