We should fast and sound the trumpets in the [following] situations of communal distress:1 because of the distress that the enemies of the Jews cause the Jews, because of [the passage of] an armed [force], because of a plague, because of a wild animal [on a rampage], because of various species of locusts,2 because of the black blight and the yellow blight, because of falling buildings,3 because of an epidemic, because of [the loss of our source of] sustenance, and because of rain [or a lack of it].4


אֵלוּ הֵן הַצָּרוֹת שֶׁל צִבּוּר שֶׁמִּתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם. עַל הֲצָרַת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל הַחֶרֶב. וְעַל הַדֶּבֶר. וְעַל חַיָּה רָעָה. וְעַל הָאַרְבֶּה. וְעַל הֶחָסִיל. וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן. וְעַל הַיֵּרָקוֹן. וְעַל הַמַּפּלֶת. וְעַל הֶחֳלָאִים. וְעַל הַמְּזוֹנוֹת. וְעַל הַמָּטָר:


A city afflicted by any of these difficulties should fast and sound the trumpets until the difficulty passes.5 The inhabitants of the surrounding area should fast,6 but should not sound the trumpets. They should, however, ask for mercy on [their brethren's] behalf. We do not cry out [to God] or sound the trumpets on the Sabbath, as was explained,7 except in the case of distress over [the loss of our source of] sustenance. In this instance, we cry out [to God] even on the Sabbath,8 but we do not sound the trumpets for this reason on the Sabbath.


כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צָרָה מִכָּל אֵלּוּ. אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת עַד שֶׁתַּעֲבֹר הַצָּרָה. וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת אֲבָל מְבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וּבְכָל מָקוֹם אֵין צוֹעֲקִין וְלֹא מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. חוּץ מִצָּרַת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁצּוֹעֲקִין עָלֶיהָ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. אֲבָל אֵין מַתְרִיעִין עָלֶיהָ בַּחֲצוֹצְרוֹת בְּשַׁבָּת:


What is meant by "the distress that the enemies of the Jews cause the Jews"? When gentiles come to wage war against the Jews, to impose a tax upon them,9 to take land away from them, or to pass a decree [restricting the observance of our faith,]10 even concerning merely a slight mitzvah, we should fast and sound the trumpets until [God shows] mercy.

All the surrounding cities should fast, but they should not sound the trumpets unless they are doing so to gather the people together to come to their aid.11


עַל הֲצָרַת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל כֵּיצַד. עַכּוּ''ם שֶׁבָּאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל אוֹ לִטּל מֵהֶם מַס אוֹ לִקַּח מִיָּדָם אֶרֶץ אוֹ לִגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה קַלָּה הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עַד שֶׁיְּרֻחֲמוּ. וְכָל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶם מִתְעַנִּין אֲבָל אֵין מַתְרִיעִין אֶלָּא אִם כֵּן תָּקְעוּ לְהִתְקַבֵּץ לְעֶזְרָתָן:


What is meant by "[the passage of] an armed [force]"? This applies even to an armed [force] that has peaceful intentions. For example, gentiles were waging war against other gentiles and they passed a Jewish settlement.12 Although they are not at war with the Jews, this is still considered a time of distress13 for which we should fast, as [implied by the blessing, Leviticus 26:6] "A sword will not pass through your land." From this, it can be understood14 that seeing war is itself a sign of distress.


עַל הַחֶרֶב כֵּיצַד. אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם כְּגוֹן שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה עַכּוּ''ם עִם עַכּוּ''ם וְעָבְרוּ בִּמְקוֹם יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם וּבֵין יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה הֲרֵי זוֹ צָרָה וּמִתְעַנִּין עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו ו) "וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" מִכְּלַל שֶׁרְאִיַּת הַמִּלְחָמָה צָרָה:


"Because of plague." What constitutes a plague? When three people die on three consecutive days15 in a city that has 500 male inhabitants,16 this is considered to be a plague. If [this many people] die on one day or on four days, it is not considered a plague.

If a city has 1000 male inhabitants and six people die on three consecutive days, it is considered to be a plague. If [this many people] die on one day or on four days, it is not considered a plague. Similarly, this ratio should be followed [with regard to all cities, regardless of their size].

Women, children, and older men who no longer work are not included in the census in this context.17


וְעַל הַדֶּבֶר. אֵי זוֹ הִיא דֶּבֶר עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. יָצְאוּ בְּיוֹם אֶחָד אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים אֵין זֶה דֶּבֶר. הָיוּ בָּהּ אֶלֶף וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שִׁשָּׁה מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה דֶּבֶר. יָצְאוּ בְּיוֹם אֶחָד אוֹ בְּאַרְבָּעָה אֵין זֶה דֶּבֶר. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. וְאֵין הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים וְהַזְּקֵנִים שֶׁשָּׁבְתוּ מִמְּלָאכָה בִּכְלַל מִנְיַן אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה לְעִנְיָן זֶה:

Mishneh Torah (Moznaim)

Featuring a modern English translation and a commentary that presents a digest of the centuries of Torah scholarship which have been devoted to the study of the Mishneh Torah by Maimonides.


If there is a plague in Eretz Yisrael, [the Jews in] the diaspora should fast on [its inhabitants'] behalf.18 If there was a plague in one country and caravans frequently travel from it to another country, they should both fast,19 even if they are distant from each other.20


הָיָה דֶּבֶר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּין שְׁאָר גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶן. הָיָה דֶּבֶר בַּמְּדִינָה וְשַׁיָּרוֹת הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת מִמֶּנָּה לִמְדִינָה אַחֶרֶת שְׁתֵּיהֶן מִתְעַנּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ:


We do not fast because of a wild animal unless it is on a rampage.21 What is implied? If it is seen in a city during the day, it is on a rampage.22 Should it be seen in a field during the day, encounter two men and not flee from them, it is on a rampage.23 If the field was close to a swamp, and it saw two men and pursued them, it is on a rampage; if it did not pursue them, it is not on a rampage.24

If it was in a swamp, even if it pursued them, it is not considered to be on a rampage25 unless it slew both of them and ate [only] one.26 If, however, it ate both of them in a swamp, it is not considered to be on a rampage, for this is its place, and it slew them because it was hungry, not because it was on a rampage.27


אֵין מִתְעַנִּין עַל חַיָּה רָעָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהִיא מְשֻׁלַּחַת. כֵּיצַד. נִרְאֲתָה בָּעִיר בַּיּוֹם הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת. נִרְאֲתָה בַּשָּׂדֶה בַּיּוֹם אִם רָאֲתָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְלֹא בָּרְחָה מִפְּנֵיהֶם הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת. וְאִם הָיָה שָׂדֶה הַסְּמוּכָה לָאֲגַם וְרָאֲתָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְרָדְפָה אַחֲרֵיהֶם הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת. לֹא רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. וְאִם הָיָה בָּאֲגַם אֲפִלּוּ רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת אֶלָּא אִם כֵּן טָרְפָה שְׁנֵיהֶם וְאָכְלָה אֶחָד מֵהֶן. אֲבָל אִם אָכְלָה שְׁנֵיהֶם בָּאֲגַם אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הוּא מְקוֹמָהּ וּמִפְּנֵי הָרְעָבוֹן טָרְפָה לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְשֻׁלַּחַת:


When houses are constructed in deserts or in other abandoned areas,28 since this is a natural place for bands of wild animals, [it is only when] an animal climbs to the top of a roof and takes a baby from a cradle that it is considered to be "on a rampage." Otherwise, it is not considered to be "on a rampage." [The fault lies rather] with these people who endangered their lives and came to a place where wild animals live.


בָּתִּים הַבְּנוּיִים בְּמִדְבָּרוֹת וּבָאֲרָצוֹת הַנְשַׁמּוֹת הוֹאִיל וְהֵן מְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה. אִם עָלְתָה לַגַּג וְנָטְלָה תִּינוֹק מֵעֲרִיסָה הֲרֵי זוֹ מְשֻׁלַּחַת. וְאִם לֹא הִגִּיעָה לְמִדָּה זוֹ אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הֵם שֶׁסִּכְּנוּ בְּעַצְמָם וּבָאוּ לִמְקוֹם הַחַיּוֹת:


When there is a rampage of swarming animals29 - e.g., snakes or scorpions - or swarming birds that cause injury,30 we do not fast or sound the trumpets because of them. We do, however, call out [to God] without trumpet blasts. Needless to say, [this applies to swarms of] hornets, mosquitoes, and the like.


שְׁאָר מִינֵי רֶמֶשׂ הָאָרֶץ וְרֶמֶשׂ הָעוֹף שֶׁשֻּׁלְּחוּ וְהִזִּיקוּ. כְּגוֹן שִׁלּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין וְהַדּוֹמֶה לָהֶן אֵין מִתְעַנִּין עֲלֵיהֶם וְלֹא מַתְרִיעִין אֲבָל זוֹעֲקִין בְּלֹא תְּרוּעָה:


"Because of various species of locusts." Even if only one fleet31 is seen in all of Eretz Yisrael, [the entire country] should fast and sound the trumpets because of them.32 [The same applies if] even the slightest amount of govai appear.33 For chagav,34 however, we do not fast or sound the trumpets; nevertheless, we do call out [to God] without sounding the trumpets.


עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל אֲפִלּוּ לֹא נִרְאֶה מֵהֶן אֶלָּא כָּנָף אֶחָד בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. וְעַל הַגּוֹבַאי בְּכָל שֶׁהוּא. אֲבָל עַל הֶחָגָב אֵין מִתְעַנִּין עָלָיו וְלֹא מַתְרִיעִין אֶלָּא זוֹעֲקִין בִּלְבַד:


"Because of the black blight and the yellow blight."35 As soon as these affect the crops, even if they affect only a small amount of grain,36 [an area the size of] the opening of an oven,37 a fast is called and the trumpets are sounded.


עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן מִשֶּׁיַּתְחִיל בַּתְּבוּאָה. וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם קָטָן כִּמְלֹא פִּי תַּנּוּר גּוֹזְרִין עָלָיו תַּעֲנִית וּמַתְרִיעִין:


What is meant by "because of falling buildings"? When many38 strong walls that are not located on the banks of a river39 begin to fall in a city,40 this is a difficulty [that warrants] fasting and the sounding of the trumpets.

Similarly, we should fast and sound the trumpets because of earthquakes and strong winds that destroy buildings and kill people.


עַל הַמַּפּלֶת כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָבְתָה בָּעִיר מַפּלֶת כְּתָלִים בְּרִיאִים שֶׁאֵינָן עוֹמְדִים בְּצַד הַנָּהָר הֲרֵי זוֹ צָרָה וּמִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ. וְכֵן עַל הָרַעַשׁ וְעַל הָרוּחוֹת שֶׁהֵן מַפִּילִין אֶת הַבִּנְיָן וְהוֹרְגִין מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן:


What is meant by "because of an epidemic"? When one illness - e.g., a throat infection41 or polio42 - affects many people in a city and people die because of this illness,43 this is considered to be a matter of communal distress. A fast is called and the trumpets are sounded.

Similarly, if running sores44 affect the majority of the community, it is considered like boils, and they should fast and sound the trumpets. For a dry itch [which affects the entire community], we merely cry out [to God].


עַל הֶחֳלָיִים כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁיָּרַד חלִי אֶחָד לַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה בְּאוֹתָהּ הָעִיר כְּגוֹן אַסְכָּרָה אוֹ חַרְחוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְהָיוּ מֵתִים בְּאוֹתוֹ הַחלִי הֲרֵי זוֹ צָרַת צִבּוּר וְגוֹזְרִין לָהּ תַּעֲנִית וּמַתְרִיעִין. וְכֵן חִכּוּךְ לַח הֲרֵי הוּא כִּשְׁחִין פּוֹרֵחַ. וְאִם פָּשַׁט בְּרֹב הַצִּבּוּר מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עָלָיו. אֲבָל חִכּוּךְ יָבֵשׁ צוֹעֲקִים עָלָיו בִּלְבַד:


What is meant by "because of [the loss of our source of] sustenance"? That the price of the articles on which the livelihood of most of the inhabitants of a city depend - e.g., linen goods in Babylon and wine and oil in Eretz Yisrael - has fallen, and the trade in these articles has decreased to the extent that a merchant must offer them for sale at only 60% of their real value in order to be able to find a purchaser. This is considered a communal distress [that warrants] us to raise a clamor45 and cry out to God,46 even on the Sabbath.47


עַל הַמְּזוֹנוֹת כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהוּזְלוּ דְּבָרִים שֶׁל סְחוֹרָה שֶׁרֹב חַיֵּי אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר מֵהֶן. כְּגוֹן כְּלֵי פִּשְׁתָּן בְּבָבֶל וְיַיִן וְשֶׁמֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְנִתְמַעֵט הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַתַּגָּר לִמְכֹּר שְׁוִה עֲשָׂרָה בְּשִׁשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִמָּצֵא לוֹקֵחַ. הֲרֵי זוֹ צָרַת צִבּוּר וּמַתְרִיעִין עָלֶיהָ וְזוֹעֲקִין עָלֶיהָ בְּשַׁבָּת:


What is meant by "because of rain"? When the rainfall is so abundant that it causes difficulty, prayers should be recited. There is no greater difficulty than this, that homes should fall and become the graves [of their inhabitants].48

In Eretz Yisrael, we do not pray [for the cessation of the rains] when there is an abundant rainfall. It is a mountainous land, and its houses are made of stone.49 An abundance of rain is of benefit,50 and we should not fast to cause a benefit to pass.


עַל הַמָּטָר כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרַבּוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים עַד שֶׁיָּצֵרוּ לָהֶן הֲרֵי אֵלּוּ מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶן. שֶׁאֵין לְךָ צָרָה יְתֵרָה מִזּוֹ שֶׁהַבָּתִּים נוֹפְלִין וְנִמְצְאוּ בָּתֵּיהֶן קִבְרֵיהֶן. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב הַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֶרֶץ הָרִים וּבָתֵּיהֶם בְּנוּיִים בַּאֲבָנִים וְרֹב הַגְּשָׁמִים טוֹבָה לָהֶן וְאֵין מִתְעַנִּין לְהַעֲבִיר הַטּוֹבָה:


If, after grain has already sprouted, the rains cease51 and the produce begins to dry, the people should fast and cry out [to God] until rain descends or the produce dries out entirely.52

Similarly, if the Pesach season, which is the time when the trees flower in Eretz Yisrael, arrives and there is no rainfall,53 the people should fast and cry out [to God] until rain that is fit for trees descends or until the season passes.


תְּבוּאָה שֶׁצָּמְחָה וְנִמְנַע הַמָּטָר וְהִתְחִילוּ צְמָחִין לִיבַשׁ הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וְזוֹעֲקִין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים אוֹ עַד שֶׁיִּיבְשׁוּ הַצְּמָחִים. וְכֵן אִם הִגִּיעַ זְמַן הַפֶּסַח אוֹ קָרוֹב לוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא זְמַן פְּרִיחַת הָאִילָנוֹת שָׁם וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וְזוֹעֲקִין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים הָרְאוּיִין לְאִילָנוֹת אוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַנָּם:


Similarly, if the festival of Sukkot54 arrived and a sufficient amount of rain had not descended to fill the storage vats, the irrigation ditches, and the caverns, the people should fast until sufficient rain descends for the storage vats.

If the people have no water to drink, they should fast for rain at all times whenever there is no water to drink, even in the summer.55


וְכֵן אִם הִגִּיעַ זְמַן חַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים הַרְבֵּה כְּדֵי לְמַלְּאוֹת מֵהֶם הַבּוֹרוֹת הַשִּׁיחִין וְהַמְּעָרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּרֵד גֶּשֶׁם הָרָאוּי לְבוֹרוֹת. וְאִם אֵין לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת מִתְעַנִּים עַל הַגְּשָׁמִים בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה:


When the rains ceased for more than forty days in the rainy season, it is a drought, and the people should fast and cry out [to God] until the rains descend or until the rainy season passes.


פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הֲרֵי זוֹ מַכַּת בַּצֹּרֶת וּמִתְעַנִּים וְזוֹעֲקִים עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים אוֹ עַד שֶׁיַּעֲבֹר זְמַנָּם: