Introduction to Hilchos Kiddush HaChodesh

It contains one positive commandment: To calculate, to determine and to establish the day on which each of the months of the year will begin. This mitzvah is explained in the [following] chapters

הלכות קדוש החדש - הקדמה

מצות עשה אחת והיא לחשב ולידע ולקבוע באי זה יום תחלת כל חדש מחדשי השנה: וביאור מצוה זו בפרקים אלו:


The months of the year are lunar months, as [implied by Numbers 28:14]: "... the burnt offering of the month when it is renewed,"1 and [Exodus 12:2]: "This month shall be for you the first of months."2 [Concerning this verse,] our Sages commented:3 The Holy One, blessed be He, showed Moses in the vision of prophecy an image of the moon and told him, "When you see the moon like this, sanctify it."

The years we follow are solar years, as [implied by Deuteronomy 16:1]: "Keep the month of spring."4


חדשי השנה הם חדשי הלבנה שנאמר עולת חדש בחדשו ונאמר החדש הזה לכם ראש חדשים. כך אמרו חכמים הראה לו הקב"ה למשה במראה הנבואה דמות לבנה ואמר לו כזה ראה וקדש. והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר שמור את חדש האביב:


How much longer is a solar year than a lunar year? Approximately eleven days.5 Therefore, [to correct the discrepancy between the lunar and the solar calendars,] when these additional days reach a sum of 30 - or slightly more, or slightly less - an additional month is added, causing the year to include thirteen months. This is called a full year.

[This is necessary,] because it is impossible to have a year with twelve months and an odd number of days, as [implied by Numbers 28:14]: "... of the months of the year." [On this verse, our Sages6 commented:] "You count the months of a year, but not the days of a year."


וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. לפיכך כשיתקבץ מן התוספת הזאת כמו שלשים יום או פחות מעט או יותר מעט מוסיפין חדש אחד ועושין אותה השנה שלשה עשר חדש והיא הנקראת שנה מעוברת. שאי אפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים שנאמר לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים:


The moon becomes hidden and cannot be seen for approximately two days - or [slightly] less or slightly more - every month: approximately one day before its conjunction with the sun at the end of the month, and one day after its conjunction with the sun, [before] it is sighted in the west in the evening.7

The first night when the moon is sighted in the west after being hidden is the beginning of the month. Afterwards, 29 days are counted from that day. If the moon is sighted on the night of the thirtieth [day], the thirtieth day will be Rosh Chodesh [of the following month].

If it is not sighted, Rosh Chodesh will be on the thirty-first day, and the thirtieth day will be included in the previous month. There is no need [to sight] the moon on the thirty-first night; whether or not [the moon] is sighted [the new month begins that night]. For there are no lunar months longer than thirty days.


הלבנה נסתרת בכל חדש ואינה נראת כמו שני ימים או פחות או יותר מעט. כמו יום אחד קודם שתדבק בשמש בסוף החדש וכמו יום אחד אחר שתדבק בשמש ותראה במערב בערב. ובליל שתראה במערב אחר שנסתרה הוא תחלת החדש ומונין מאותו היום תשעה ועשרים יום. ואם יראה הירח ליל שלשים יהיה יום שלשים ראש החדש. ואם לא יראה יהיה ראש החדש יום אחד ושלשים ויהיה יום שלשים מחדש שעבר. ואין נזקקין לירח בליל אחד ושלשים בין שנראה בין שלא נראה. שאין לך חדש לבנה יותר על שלשים יום:


When there are twenty-nine days in a month, [because] the moon was sighted on the thirtieth night, the month is called chaseir, ["lacking"]. If the moon is not sighted and the previous month has thirty days, the month is called me'ubar ["pregnant"] or malei ["full"].

When the moon is sighted on the thirtieth night, the moon is said to have been sighted at the appropriate time. When the moon is sighted on the thirty-first night, but not on the thirtieth night, the moon is described as having been seen on the night of its fullness.


חדש שיהיה תשעה ועשרים ויראה ירח בליל שלשים נקרא חדש חסר. ואם לא יראה הירח ויהיה החדש שעבר שלשים יום נקרא חדש מעובר ונקרא חדש מלא. וירח שיראה בליל שלשים הוא הנקרא ירח שנראה בזמנו. ואם נראה בליל אחד ושלשים ולא נראה בליל שלשים הוא נקרא ירח שנראה בליל עבורו:


The [establishment of Rosh Chodesh] based on the sighting of the moon is not the province of every individual,8 as is the Sabbath [of the weekly cycle]. [In the latter instance,] everyone counts six days and rests on the seventh day.

[The sanctification of the new month,] by contrast, has been entrusted to the court.9 [The new month does not begin] until it has been sanctified by the court, and it is the day that they establish as Rosh Chodesh that is Rosh Chodesh. [This is implied by the verse,] "This month will be for you...," - i.e., the testimony [concerning the new month] will be entrusted to you.10


אין ראיית הירח מסורה לכל אדם כמו שבת בראשית שכל אחד מונה ששה ושובת בשביעי. אלא לבית דין הדבר מסור עד שיקדשוהו בית דין ויקבעו אותו היום ראש חדש הוא שיהיה ראש חדש. שנאמר החדש הזה לכם עדות זו תהיה מסורה לכם:


The [High] Court would make calculations in a manner resembling11the calculations of the astronomers, who know the location of the stars and their paths [in their orbits]. They would perform careful research to determine whether or not they would be able to sight the moon at the appropriate time - i.e., the thirtieth night.

If [the judges] determined that it was possible to sight [the moon], they would sit waiting for witnesses [to come and testify] throughout the entire thirtieth day. If witnesses came, and [the court] examined their testimony according to law, and verified the truth [of their statements], the court would sanctify [the new month]. If [the moon] was not sighted, and witnesses did not come,12 they would complete the thirtieth day, thus making the month full.

If, according to their calculations, [the judges] knew that it was impossible for the moon to be sighted, they would not sit [in session] on the thirtieth day, nor would they await [the arrival] of witnesses. If witnesses came, they would know that they are false witnesses, or that clouds appeared to them in a form resembling the moon, but it was not the real moon.


בית דין מחשבין בחשבונות כדרך שמחשבים האיצטגנינים שיודעין מקומות הכוכבים ומהלכם וחוקרים ומדקדקים עד שידעו אם אפשר שיראה הירח בזמנו שהוא ליל שלשים או אי אפשר. אם ידעו שאפשר שיראה יושבין ומצפין לעדים כל היום כולו שהוא יום שלשים. אם באו עדים ודרשום וחקרום כהלכה ונאמנו דבריהם מקדשין אותו. ואם לא נראה ולא באו עדים משלימין שלשים ויהיה חדש מעובר. ואם ידעו בחשבון שאי אפשר שיראה אין יושבים יום שלשים ואין מצפין לעדים. ואם באו עדים יודעין בודאי שהן עדי שקר או שנראת להם דמות לבנה מן העבים ואינה הלבנה הודאית:


It is a positive commandment of the Torah13 for the court to calculate and determine whether or not the moon will be sighted, to examine witnesses until the moon can be sanctified, and to send forth [messengers] to inform the remainder of the people on which day Rosh Chodesh was observed,14 so that they will know the day [on which to celebrate] the festivals [as implied by Leviticus 23:2]: "that you will pronounce as days of holy convocation,"15 and [as implied by Exodus 13:10]: "And you shall observe this statute in its appointed season."16


מצות עשה מן התורה על בית דין שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה. ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החדש. וישלחו ויודיעו שאר העם באי זה יום הוא ראש חדש כדי שידעו באי זה יום הן המועדות. שנאמר אשר תקראו אותם מקראי קדש ונאמר ושמרת את החקה הזאת למועדה:


The calculations and the establishment of the months and the leap years is carried out only in Eretz Yisrael [as implied by Isaiah 2:3]: "For out of Zion will emerge the law, and the word of God [will emerge] from Jerusalem."17

If a great sage who received semichah18 in Eretz Yisrael left for the diaspora without leaving a colleague of equal stature in Eretz Yisrael, he may make calculations, establish the monthly calendar, and institute leap years in the diaspora.19If, however, it becomes known to him that a sage of his stature has arisen in Eretz Yisrael - and surely, if a sage of greater stature has arisen in Eretz Yisrael - it is forbidden for him to establish [the monthly calendar] and [institute] leap years in the diaspora.20 If he transgresses, and [attempts to structure the calendar in this manner], his actions are of no consequence.21


אין מחשבין וקובעין חדשים ומעברין שנים אלא בארץ ישראל שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ואם היה אדם גדול בחכמה ונסמך בארץ ישראל ויצא לחוצה לארץ ולא הניח בארץ ישראל כמותו הרי זה מחשב וקובע חדשים ומעבר שנים בחוצה לארץ. ואם נודע לו שנעשה בארץ ישראל אדם גדול כמותו ואין צריך לומר גדול ממנו הרי זה אסור לקבוע ולעבר בחוצה לארץ ואם עבר וקבע ועיבר לא עשה כלום