Whoever destroys one of the holy and pure names with which the Holy One, blessed be He, is called is liable for lashes according to Scriptural [Law].

[This punishment is given because such an act violates one of the Torah's prohibitions. The prohibition is derived as follows:] With regard to the worship of false gods, [Deuteronomy 12:3-4] states: "And you shall destroy their names from this place. Do not do this to God, your Lord."


כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה לוקה מן התורה שהרי הוא אומר בעבודת כוכבים ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם:


There are seven names [for God]:

a) The name which is written Yud-Hey-Vav-Hey. This is [referred to as God's] explicit name and is [also] written Alef-Daled-Nun-Yud.

b) [The name] El;

c) [The name] Elo'ah;

d) [The name] Elohim;

e) [The name] Elohai;

f) [The name] Shaddai;

g) [The name] Tz'vaot;

Whoever erases even one letter from [any of] these seven names is [liable for] lashes.


ושבעה שמות הם השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא השם המפורש או הנכתב אדני ואל אלוה ואלהים ואלהי ושדי וצבאות כל המוחק אפילו אות אחת משבעה אלו לוקה:


All [the letters] which are connected to [God's] name, [but are placed] before [the name itself] may be erased - e.g., the lamed of Lamed-Alef-Daled-Nun-Yud or the bet of B’Elohim and the like. They do not possess the same degree of holiness as [God's] name [itself].

All [the letters] which are connected to [God's] name, [but placed] after [the name itself] - e.g., the final chaf of Elohecha or the chaf and the final mem of Eloheichem, and the like may not be erased. They are considered like the other letters of [God's] name, because the name conveys holiness upon them.

Although holiness is conveyed upon them and it is forbidden to erase them, nevertheless, a person who erases these letters which are connected to [God's] name is not [liable for] lashes. However, he does receives "stripes for rebelliousness."


כל הנטפל לשם מלפניו מותר למוחקו כגון למ"ד מליהוה ובי"ת מבאלהים וכיוצא בהן אינן כקדושת השם וכל הנטפל לשם מאחריו כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם וכיוצא בהן אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות של שם מפני שהשם מקדשם ואע"פ שנתקדשו ואסור למוחקם המוחק אלו האותיות הנטפלות אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות:


If one writes the alef and the lamed of the name Elohim or the yud and the hey of the name Yud-Hey–Vav–Hey, [these letters] may not be erased. Needless to say, the name Yud-Hey [may not be erased]. It is [considered as] a name in its own right because it is part of [God's] explicit name.

However, if one writes the shin and the dalet of the name Shaddai, or the tzadi and the bet of the name Tz'vaot, [these letters] may be erased.


כתב אל"ף למ"ד מאלהים יו"ד ה"א מיהוה אינו נמחק ואצ"ל יה שהוא שם בפני עצמו מפני שזה השם מקצת שם המפורש הוא אבל הכותב שי"ן דל"ת משדי צד"י בי"ת מצבאות הרי זה נמחק:


Other descriptive terms which are used to praise the Holy One, blessed be He - e.g., the Gracious, the Merciful, the Great, the Mighty, the Awesome, the Faithful, the Jealous, the Powerful, and the like, are considered as other holy texts and may be erased.


שאר הכינויין שמשבחין בהן את הקדוש ברוך הוא כגון חנון ורחום הגדול הגבור והנורא הנאמן קנא וחזק וכיוצא בהן הרי הן כשאר כתבי הקדש ומותר למוחקן:


[When God's] name is written on a utensil, one should cut off [God's] name and bury it. Even [when God's] name is engraved on a metal or glass utensil and one melts the utensil, one should be [punished by] lashing. Instead, one should cut off [God's] name and bury it.

Similarly, if [God's] name was written on one's flesh, one should not wash or anoint oneself. Nor may one stand in a place of filth. If it occurs that such a person must immerse because of a mitzvah, he should wind reeds around [the name] and immerse himself. If he cannot find reeds, he should wind his clothes around it, but should not [wind them] tightly so they will not intervene [between his flesh and the water]. [This is acceptable because] the reason he is required to wind reeds around it is only because it is forbidden to stand before [God's] name when he is naked.


כלי שהיה שם כתוב עליו קוצץ את מקום השם וגונזו ואפילו היה השם חקוק בכלי מתכות או בכלי זכוכית והתיך הכלי הרי זה לוקה אלא חותך את מקומו וגונזו וכן אם היה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל ואם לא מצא גמי מסבב בבגדיו ולא יהדק כדי שלא יחוץ שלא אמרו לכרוך עליו אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם כשהוא ערום:


A person who removes even one stone from the altar, the Temple building, or the Temple courtyard with a destructive intent is [liable for] lashes. [The prohibition is derived as follows:] with regard to the worship of false gods, [Deuteronomy 12:3] states: "And you shall tear down their altars," and [the following verse] continues: "Do not do this to God, your Lord."

Similarly, a person who, with a destructive intent, burns wood consecrated to the Temple is [liable for] lashes. [The prohibition is derived as follows:] with regard to the worship of false gods, [Deuteronomy 12:3] states: "And you shall burn their asherot with fire," and [the following verse] continues: "Do not do this to God, your Lord."


הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח או מן ההיכל או משאר העזרה לוקה שנאמר בעבודת כוכבים כי את מזבחותם תתוצון וכתוב לא תעשון כן לה' אלהיכם וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה שנאמר ואשריהם תשרפון באש וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם:


It is forbidden to burn or to destroy by direct action any sacred texts, their commentaries, and their explanations. A person who destroys them by his direct action is given "stripes for rebelliousness."

To what does the above apply? To sacred texts written by a Jew with a sacred intent. However, should a Jewish heretic write a Torah scroll, it and the name of God it contains must be burnt, since he does not believe in the sanctity of [God's] name and did not compose it for this purpose. Rather, he considers this to be similar to any other text. Since this is his intent, the names [of God he writes] do not become holy.

It is a mitzvah to burn it so that no remembrance will be left of the heretics or their deeds. In contrast, if a gentile writes [God's] name, it should be buried. Similarly, sacred texts that have become worn out or which were written by gentiles should be buried.


כתבי הקדש כולן ופירושיהן וביאוריהן אסור לשורפם או לאבדם ביד והמאבדן ביד מכין אותו מכת מרדות בד"א בכתבי הקדש שכתבם ישראל בקדושה אבל אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו עם האזכרות שבו מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו אלא שהוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים והואיל ודעתו כן לא נתקדש השם ומצוה לשורפו כדי שלא להניח שם לאפיקורוסים ולא למעשיהם אבל עובד כוכבים שכתב את השם גונזין אותו וכן כתבי הקדש שבלו או שכתבן עובד כוכבים יגנזו:


All the names [of God] written in [the passage concerning] Abraham [and the angels] are sacred. Even [the name of God in Genesis 18:3]: "My Lord, if I have found favor in Your eyes," is also sacred. All the names [of God] written in [the passage concerning] Lot are not sacred, except [Genesis 19:18-19]: "And Lot said to them: `0 God, no! I have found favor in Your eyes... and You have saved my life.'"

All the names [of God] written in [the passage concerning] the hill of Benjamin are sacred. All the names [of God] written in [the passage concerning] Michah are not sacred. All the names [of God] written in [the passage concerning] Navot are sacred.

Every mention of the name "Shelomoh" in the Song of Songs is sacred, except [8:12]: "You, Shelomoh, may have the thousand." Every mention of the word "king" in the Book of Daniel is not sacred, except [2:37]: "You are the King, the King of kings." Its status is like other descriptive terms [for God].


כל השמות האמורים באברהם קדש אף זה שנאמר אדני אם נא מצאתי חן הרי הוא קדש כל השמות האמורים בלוט חול חוץ מזה אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן כל השמות האמורים בגבעת בנימין קדש כל השמות האמורים במיכה חול כל השמות האמורים בנבות קדש כל שלמה האמור בשיר השירים קדש והרי הוא כשאר הכנויין חוץ מזה האלף לך שלמה כל מלכיא האמור בדניאל חול חוץ מזה אנת מלכא מלך מלכיא והרי הוא כשאר הכנויין: