Introduction to Hilchos Sheluchin veShuttafin

The purpose of these laws is to know the rules pertaining to a person's agents and his partners, and the injunctions that apply with regard to purchases, sales, losses and profits. These mitzvot are explained in the chapters that follow.

הלכות שלוחין ושותפין - הקדמה

הלכות שלוחין ושותפין ענין אלו ההלכות לידע דין שלוחו של אדם ושותפו ומשפטיהן במקחן וממכרן בהפסדן ושכרן וביאור כל הדינין האלו בפרקים אלו:


When a person tells a colleague: "Go out and sell landed property for me," "...movable property...," or "...purchase for me...," then the person should perform his agency, selling or buying. All his deeds are binding.

It is not necessary for a person who appoints an agent to perform a kinyan or have the appointment observed by witnesses. Instead, the statement he makes to his colleague is sufficient. Witnesses are necessary solely to reveal what transpired if one of the two denies the matter, as is the case with regard to other claims.


האומר לשלוחו צא ומכור לי קרקע או מטלטלין או קנה לי הרי זה מוכר ולוקח ועושה שליחותו וכל מעשיו קיימין ואין העושה שליח צריך קניין ולא עדים אלא באמירה בלבד בינו לבין חבירו ואין צריכין עדים אלא לגלות הדבר אם כפר אחד מהם כשאר כל הטענות:


When an agent intentionally violates the instructions of his principal, his deeds are of no consequence. Similarly, if he erred even with regard to the slightest amount, the transaction - whether involving landed property or movable property - is nullified. For the principal can claim: "I sent you to improve my position, not to impair it."

The principle is that with regard to movable property, the laws of ona'ah do not apply unless one pays a sixth or more than the proper price for an article, and that these laws do not apply at all with regard to the sale of servants, promissory notes and landed property. They do, however, apply when the seller or the purchaser himself conducts the transaction. When, however, it is conducted by an agent, and he erred in his valuation with regard to even the slightest amount, the transaction is nullified.


שליח שעבר על דברי משלחו לא עשה כלום וכן אם טעה בכל שהוא בין בקרקע בין במטלטלין חוזר שהרי הוא אומר לתקן שליחותי שדרתיך ולא לעוות ולא אמרו שההונייה במטלטלין שתות והעבדים והשטרות והקרקעות אין בהן הונייה אלא במוכר שלו או קונה לעצמו אבל שליח שטעה בכולם בכל שהוא חוזר:


When a person gives money to an agent to purchase landed property, and the agent purchases it for him without requiring the seller to accept financial responsibility if it is expropriated from the purchaser, he is considered to have damaged the principal's position. The agent must purchase the property without financial responsibility, as he did, for himself. Then he must sell it to the principal and accept financial responsibility. This decision is rendered because the agent purchased the property with money belonging to the principal. The agent must accept the financial responsibility himself. Similar laws apply in all analogous situations.

Therefore, if the principal explicitly stipulates that he is appointing the agent in that capacity, whether he improves his position or impairs it, he may not retract, even if the agent sold a field worth 100 dinarim for a dinar for him, or purchased one worth a dinar for 100. And the principal must pay the agent as he originally stipulated.


נתן מעות לשלוחו לקנות לו קרקע וקנה לו שלא באחריות הרי זה עוות והשליח לוקח אותה לעצמו שלא באחריות כמו שעשה וחוזר ומוכרה למשלח באחריות הואיל וקנה אותה במעותיו והאחריות על השליח וכן כל כיוצא בזה לפיכך אם התנה עליו שעשהו שליח בין לתקן בין לעוות אפילו מכר לו שוה מאה בדינר או לקח שוה דינר במאה אינו יכול לחזור בו וחייב המשלח ליתן לו כפי התנאי:


When a person tells his agent: "Sell a portion of my field large enough to sow a se'ah," and he sells a portion large enough to sow two se'ah, the agent is considered to have added to the principal's instructions, and the purchaser acquires only an area large enough to sow one se'ah.

If the principal told the agent: "Sell a portion large enough to sow two se'ah," and the agent sold only an area large enough to sow one se'ah, the agent is considered to have violated the principal's instructions, and the purchaser does not acquire anything.

If the principal told the agent: "Sell my field to one person for me," and the agent sold it to two people, the sale is nullified, for he violated the principal's instructions. If the principal told the agent: "Sell the field for me" without giving further instructions, the sales made by the agent are binding, even if he sold the property in 100 portions.


האומר לשלוחו מכור לי משדה שלי בית סאה ומכר לו בית סאתים ה"ז מוסיף על דבריו וקנה הלוקח בית סאה בלבד אמר לו מכור לי בית סאתים ומכר לו בית סאה הרי זה מעביר על דבריו ולא קנה הלוקח אמר לו מכור לי שדה לאדם אחד והלך השליח ומכרה לשנים ממכרו בטל שהרי עבר על דבריו אמר לו מכור לי שדה ולא פירש אפילו מכר למאה ממכרו קיים:


When a person gives money to his agent to purchase wheat or any other type of merchandise, and the agent does not make the purchase, the principal does not have a financial claim against the agent, only complaints.

The following rules apply if a principal gives an agent money to purchase wheat - whether to eat or to use as merchandise - and the agent purchases barley. If the price of the barley that he purchased becomes less than the price of wheat, the agent must bear the loss, because he deviated from the instructions he was given. If the price of the barley increases more than the price of wheat, the profit belongs to the owner of the money.

If the price of merchandise was fixed, and an additional quantity, weight or measure was given the agent, whatever was added by the seller should be divided between the two; i.e., the additional measure should be split between the agent and the principal. If the object sold does not have a fixed price, everything should be given to the principal.


הנותן מעות לשלוחו ליקח בהם חטים או מין ממיני סחורה ולא לקח אין לו עליו אלא תרעומת נתן לו מעות ליקח בהן חטים בין לאכילה בין לסחורה והלך ולקח בהן שעורים אם פחתו דמי זה שלקח פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הוסיפו דמיהן הוסיפו לבעל המעות היה השער קצוב וידוע והוסיפו לשליח במניין או במשקל או במדה כל שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם וחולק התוספת השליח עם בעל המעות ואם היה הדבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות:


The following rules apply when a person owes a colleague money, whether because of a debt, an entrusted article or a wage, and he gave the money to an agent and told him: "Bring this money to my creditor," the agent is not required to take special care of the matter and pay the creditor in the presence of witnesses.

If the principal told the agent: "Do not pay the debt unless witnesses observe it, " and he paid the debt in the absence of witnesses, the agent is liable should the creditor demand payment of the debt again. Similarly, if the debt was recorded in a promissory note, and the agent paid the debt outside the presence of witnesses, and did not take the promissory note, the agent is liable should the creditor demand payment of the debt again.This applies whether the debtor told the agent: "Take the promissory note and give him the money," or "Give him the money and take the promissory note." For by not taking the note, the agent impaired the principal's position and did not improve it.


מי שהיה חייב לחבירו ממון בין משום מלוה בין משום פקדון או שכירות ונתן המעות ביד השליח ואמר לו הולך ממון זה לבעל חובי אין השליח צריך להטפל לו וליתן לו בפני עדים ואם אמר לשליח אל תפרע חוב זה אלא בעדים ופרעו שלא בעדים חייב לשלם וכן אם היה החוב בשטר בין שאמר לו קח השטר ותן לו המעות בין שאמר לו תן המעות וקח השטר ונתן בלא עדים ולא לקח השטר חייב לשלם שהרי לתקן שלחו ולא לעוות:


The following rules apply when a person sends money that he possesses with an agent, saying: "Bring this money to so and so, because I owe it to him," and the agent went and gave the creditor the money outside the presence of witnesses. If the agent said: "I paid," and the creditor or the worker said: "I did not receive it," and the three are standing together the following course of action should be taken.

The agent should take a sh'vuat hesset that he paid the debt. The creditor or the worker should take an oath that he did not receive anything, and then the principal should pay the creditor or the owner of the entrusted object. Even if there were two agents entrusted with making the payment, their testimony is of no consequence, because they are involved parties - for they are required to take a sh'vuat hesset.

When does the above apply? When the agent denies the statements of the creditor and the three are standing together. If, however, the agent comes to the principal and tells him: "I paid your creditor as you instructed me," the principal may not require him to take an oath that he performed the mission, for there is no one who issues a definite claim that he did not perform his mission.

Similarly, if the agents died or traveled overseas, and the creditor came and demanded payment of the debt, the debtor may not require him to take a sh'vuat hesset that the agent did not pay him, for there is no one who issues a definite claim that he received the money. Instead, the debtor should have a ban of ostracism issued against anyone who demands payment a second time. Afterwards, he must pay the debt he owes. Similar principles apply in other analogous situations.


השולח מעות שבידו ביד שלוחו ואמר לו הולך ממון זה לפלוני שאני חייב לו והלך ונתן לו שלא בעדים השליח אומר נתתי ובעל חוב או הפועל אומר לא לקחתי והרי שלשתן עומדין השליח נשבע היסת שנתן ובעל חוב או הפועל נשבע [שבועת התורה] שלא לקח וישלם הלה לבעל חוב או לבעל הפקדון ואפילו היו השלוחין שנים אין עדותן מועילה מפני שהן נוגעין בעדותן שהרי חייבין להשבע היסת במה דברים אמורים בשהיה השליח מכחיש את בעל חוב והרי שלשתן עומדין אבל אם בא השליח ואמר נתתי כמה שאמרת לי אינו יכול להשביעו היסת שעשה שליחותו שהרי אין שם טוען עליו טענת ודאי שלא נעשה שליחותו וכן אם מתו השלוחין או הלכו להן למדינת הים ובא בעל חוב לתבוע הלוה אינו יכול להשביעו היסת שלא פרעו השליח שהרי אין כאן מי שטוען עליו טענת ודאי שלקח אלא מחרים הלוה חרם סתם ומשלם החוב שעליו וכן כל כיוצא בזה:


The following laws apply when Reuven sends a letter to Shimon telling him: "You owe me a maneh. Send it to me with Levi." If Shimon is willing to send the money with him, he is no longer responsible for it. This applies whether a loan or an entrusted object is involved, provided he recognized that the letter was written in Reuven's handwriting.

If the creditor claims "I did not write the note or send it to you," the debtor must take a sh'vuat hesset that he received a note and he therefore sent the money. He is not under any further obligation. This is the manner in which my teachers ruled.

Different rules apply, however, if the note was not written in the principal's handwriting, or the debtor did not know that it was written in his handwriting - even if it contained signs and letters that only they knew about. If Reuven claims: "I did not send a letter; other people tricked you," Shimon is responsible for the funds and must pay Reuven if the funds do not reach him after he issues a ban of ostracism against anyone who intentionally sent a letter and denies it. There are those who rule that Reuven must take an oath before collecting the money, as is required of others who take oaths before collecting their due.


ראובן ששלח כתב לשמעון ואמר לו מנה שיש לי בידך שלחהו לי ביד לוי אם רצה לשלחו אינו חייב באחריותן בין שהיה מלוה בין שהיה פקדון והוא שיכיר שהוא כתב ידו ואם טען המלוה ואמר לא כתבתי ולא שלחתי לך ישבע הלוה היסת שכתב ידו בא אליו ולפיכך שלח ויפטר וכזה הורו רבותי אבל אם לא היה הכתב כתב ידו או שאין הלוה יודע שהוא כתב ידו או אפילו היו כתובין בו סימנין ואותיות שביניהן בייחוד אם טען ראובן ואמר לא שלחתי כתב ואחרים רמו בו שמעון חייב באחריותו ומשלם לו ראובן אחר שיחרים על מי ששלח כתב זה מדעתו ולא יודה ויש מי שהורה שישבע ראובן ואח"כ יטול כדין כל הנשבעין ונוטלין:


The following laws apply when Levi comes as an agent of Reuven and takes 50 zuz from Shimon, and then Reuven comes and claims: "I sent him to take only 20, and all that he brought me was 20." Reuven must take an oath supporting his claim, as is required of anyone who admits a portion of the claim made against him. And Levi must take a sh'vuat hesset that he gave Reuven the 50 zuz that were given to him.

If the above scenario was repeated in an instance where Shimon owed money to Reuven, Shimon must pay the difference from his own resources. Similar laws apply in all analogous situations.


לוי שבא בשליחות ראובן ולקח חמשים משמעון ובא ראובן ואמר לא שלחתיו ליקח אלא עשרים ועשרים בלבד הביא הרי ראובן נשבע שלא שלחו להביא אלא עשרים ועשרים בלבד הביא לו כדין כל מודה מקצת ולוי נשבע היסת שהחמשים שנתת לי נתתי לראובן וישלם שמעון מביתו אם היה חייב לראובן וכן כל כיוצא בזה: