Daily Mitzvah (Rambam)

האזהרה שהזהרנו מלאכל דג טמא, הוא אמרו באותם המינים מן הדגים: "ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו" (ויקרא יא, יא).

והאוכל מבשרם כזית - לוקה.

האזהרה שהזהרנו מלאכול שרץ העוף, כגון הזבובים והדבורים והצרעין וזולתם מן המינים האלה. והוא אמרו במשנה תורה: "[ו]כל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו" (דברים יד, יט).

ולשון ספרי: "וכל שרץ העוף' וכו' - מצוות לא תעשה",

והאוכלם - לוקה.

האזהרה שהזהרנו מלאכול שרץ הארץ, כגון התולעים והחפושיות והטחביות, וזהו הנקרא: שרץ הארץ. והוא אמרו יתעלה: "וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל" (ויקרא יא, מא).

והאוכל מהם דבר - חייב מלקות.

האזהרה שהזהרנו מלאכול השרץ המתהווה מן העיפושים, אף על פי שאינו מין מסוים ואינו נולד מזכר ונקבה, והוא אמרו: "ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ" (שם, מד).

ולשון ספרא: ",השרץ הרמש על הארץ' - אף על פי שאינו פורה ורובה",

וזהו החילוק שיש בין אמרו "השרץ השרץ על הארץ" ובין אמרו "השרץ הרמש". לפי שהשרץ השורץ - הוא השרץ שיש בו כוח המוליד את המין והרי הוא משריץ על הארץ; והשרץ הרומש - הוא השרץ המתהווה מן העיפושים שאינו מוליד כמוהו,

וגם האוכל ממנו - לוקה.

האזהרה שהזהרנו מלאכול בעלי החיים המתהווים בתוך הזרעים והפרות, משיצאו וירמשו על פני אותו הזרע או אותו הפרי, אפילו מצאנום אחר כך בתוך האוכל - אסור לאוכלם,

והאוכלם - לוקה,

והוא אמרו: "לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם" (שם יא, מב).

ולשון ספרי: "להביא את שפירשו לארץ וחזרו".