ב"ה

Rambam - 1 Chapter a Day

Tefillin, Mezuzah and Sefer Torah - Chapter 8

Show content in:

Tefillin, Mezuzah and Sefer Torah - Chapter 8

1There are two forms for a passage1 which is written as p’tuchah:2 One form is used when one completes the previous passage in the midst of the line.3 Then, one should leave the remainder of the line empty and begin the passage that is p’tuchah at the beginning of the following line.4 When is this form used? When the empty space is large enough to contain nine letters.5 If, however, the empty space is very small or one concludes the previous passage at the end of the line, one should leave one line totally empty and begin the passage that is p’tuchah at the beginning of the third line.6אפָּרָשָׁה פְתוּחָה יֵשׁ לָהּ שְׁתֵּי צוּרוֹת: אִם גָמַר בְּאֶמְצַע הַשִּׁטָּה – מַנִּיחַ שְׁאָר הַשִּׁטָּה פָּנוּי, וּמַתְחִיל הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא פְתוּחָה מִתְּחִלַּת הַשִּׁטָּה הַשְּׁנִיָּה; בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנִּשְׁאָר מִן הַשִּׁטָּה רֶוַח כְּשִׁעוּר תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת; אֲבָל אִם לֹא נִשְׁאָר אֶלָּא מְעַט, אוֹ אִם גָמַר בְּסוֹף הַשִּׁטָּה – מַנִּיחַ שִׁטָּה שְׁנִיָּה בְּלֹא כְתָב, וּמַתְחִיל הַפָּרָשָׁה הַפְּתוּחָה מִתְּחִלַּת שִׁטָּה הַשְּׁלִישִׁית.
2There are three forms for a passage that is written as s’tumah:7 One form is used when one completes the previous passage in the middle of the line. Then, one should leave the above-mentioned amount of empty space8 and begin writing at least one word of the passage written as s’tumah at the end of the line. Thus, there will be a space in the middle of the line.9 When there is not enough room left on the line to leave this amount of space open and write at least one word at the end of the line, one should leave the entire space empty, then leave an empty space at the beginning of the second line,10 and begin writing the passage to be written as s’tumah in the middle of the second line. When one completes the previous passage at the end of the line, one should leave a space of the above-mentioned size at the beginning of the second line and begin writing the passage to be written as s’tumah in the middle of the line.11בפָּרָשָׁה סְתוּמָה יֵשׁ לָהּ שָׁלשׁ צוּרוֹת: אִם גָּמַר בְּאֶמְצַע הַשִּׁטָּה – מַנִּיחַ רֶוַח כַּשִּׁעוּר; וּמַתְחִיל לִכְתֹּב בְּסוֹף הַשִּׁטָּה תֵּיבָה אַחַת מִתְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא סְתוּמָה; עַד שֶׁיִּמָּצֵא הָרֶוַח בְּאֶמְצַע, וְאִם לֹא נִשְׁאָר מִן הַשִּׁטָּה כְּדֵי לְהַנִּיחַ הָרֶוַח כְּשִׁעוּר, וְלִכְתֹּב בְּסוֹף הַשִּׁטָּה תֵּיבָה אַחַת – יַנִיחַ הַכֹּל פָּנוּי, וְיַנִּיחַ מְעַט רֶוַח מֵרֹאשׁ שִׁטָּה שְׁנִיָּה; וְיַתְחִיל לִכְתֹּב הַפָּרָשָׁה הַסְּתוּמָה מֵאֶמְצַע שִׁטָּה שְׁנִיָּה; וְאִם גָמַר בְּסוֹף הַשִּׁטָּה – מַנִּיחַ מִתְּחִלַּת שִׁטָּה שְׁנִיָּה כְּשִׁעוּר הָרֶוַח, וּמַתְחִיל לִכְתֹּב הַסְּתוּמָה מֵאֶמְצַע הַשִּׁטָּה.
Thus, a passage written as p’tuchah always begins at the beginning of the line, and a passage written as s’tumah always begins in the middle of the line.נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁפָּרָשָׁה פְתוּחָה תְּחִלָּתָהּ בִּתְחִלַּת הַשִּׁטָּה לְעוֹלָם; וּפָרָשָׁה סְתוּמָה תְּחִלָּתָהּ מֵאֶמְצַע הַשִּׁטָּה לְעוֹלָם.
3A scroll that has errors regarding the long and short form of letters can be corrected and checked as explained above.12גסֵפֶר שֶׁאֵינוֹ מֻגָּהּ בְּמָלֵא וְחָסֵר – אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ וּלְהַגִּיהוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
In contrast, if: a) one erred with regard to the space between passages and wrote a passage that should be written as p’tuchah as s’tumah, or one that should be written as s’tumah as p’tuchah; b) one left an empty space where a new passage does not begin; c) one continued writing in the normal manner without leaving a space between passages; or d) one changed the form of the songs,13 the scroll is disqualified and may never be corrected.14 Instead, one must remove the entire column on which it is written.אֲבָל אִם טָעָה בְּרֶוַח הַפַּרְשִׁיּוֹת, וְכָתַב פְּתוּחָה סְתוּמָה אוֹ סְתוּמָה פְּתוּחָה; אוֹ שֶׁהִפְסִיק וְהִנִּיחַ פָּנוּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ פָּרָשָׁה; אוֹ שֶׁכָּתַב כְּדַרְכּוֹ וְלֹא הִפְסִיק בְּרֶוַח בִּמְקוֹם הַפָּרָשָׁה; אוֹ שֶׁשִּׁנָּה צוּרַת הַשִּׁירוֹת – הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵין לוֹ תַּקָנָה אֶלָּא לְסַלֵּק אֶת כָּל הַדַּף שֶׁטָּעָה בּוֹ.
4Since I have seen great confusion about these matters in all the scrolls I have seen, and similarly, the masters of the tradition who have written down and composed texts to make it known which passages are p’tuchot and which are s’tumot are divided with regard to the scrolls on which to rely, I saw fit to write down the entire list of all the passages in the Torah that are s’tumot and p’tuchot, and also the form of the songs. In this manner, all the scrolls can be corrected and checked against these principles.15דוּלְפִי שֶׁרָאִיתִי שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁרָאִיתִי בִּדְבָרִים אֵלּוּ; וְכֵן בַּעֲלֵי הַמַסֹּרֶת שֶׁכּוֹתְבִין וּמְחַבְּרִין לְהוֹדִיעַ הַפְּתוּחוֹת וְהַסְּתוּמוֹת, נֶחְלָקִים בִּדְבָרִים אֵלּוּ בְּמַחֲלוֹקֶת הַסְּפָרִים שֶׁסּוֹמְכִין עֲלֵיהֶם – רָאִיתִי לִכְתֹּב הֵנָּה כָּל פַּרְשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה הַסְּתוּמוֹת וְהַפְּתוּחוֹת וְצוּרַת הַשִּׁירוֹת; כְּדֵי לְתַקֵן עֲלֵיהֶם כָּל הַסְּפָרִים וּלְהַגִּיהַּ מֵהֶם.
The scroll on which I relied on for clarification of these matters was a scroll renowned in Egypt, which includes all the 24 books of the Bible. It was kept in Jerusalem for many years so that scrolls could be checked from it. Everyone relies upon it because it was corrected by ben Asher,16 who spent many years writing it precisely, and afterward checked it many times. I relied on this scroll when I wrote a Torah scroll according to law.וְסֵפֶר שֶׁסָּמַכְנוּ עָלָיו בִּדְבָרִים אֵלּוּ, הוּא הַסֵּפֶר הַיָּדוּעַ בְּמִצְרַיִם שֶׁהוּא כוֹלֵל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים סְפָרִים, שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַיִם מִכַּמָּה שָׁנִים לְהַגִּיהַּ מִמֶּנּוּ הַסְּפָרִים; וְעָלָיו הָיוּ הַכֹּל סוֹמְכִין, לְפִי שֶׁהִגִּיהוֹ בֶן אָשֵׁר וְדִקְדֵּק בּוֹ שָׁנִים הַרְבֵּה וְהִגִּיהוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת כְּמוֹ שֶׁהֶעֱתִּיקוּ. וְעָלָיו סָמַכְתִּי בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁכָתַבְתִּי כְּהִלְכָתוֹ.
The book of Genesis: There are 43 passages that are p’tuchot and 48 passages that are s’tumot, 91 passages in their entirety.17סֵפֶר בְּרֵאשִׁית יְהִי רָקִיעַ; יִקָווּ הַמַּיִם; יְהִי מְאוֹרוֹת; יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם; תּוֹצֵא הָאָרֶץ; וַיְכֻלּוּ; אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם – כֻּלָּן פְּתוּחוֹת, וְהֵן שֶׁבַע פַּרְשִׁיּוֹת. אֶל הָאִשָּׁה אָמַר; וּלְאָדָם אָמַר – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֱלֹהִים – פְּתוּחָה. וְהָאָדָם יָדַע; זֶה סֵפֶר; וַיְּחִי שֵׁת; וַיְּחִי אֱנוֹשׁ; וַיְּחִי קֵינָן; וַיְּחִי מַהֲלַלְאֵל; וַיְּחִי יֶרֶד; וַיְּחִי חֲנוֹךְ; וַיְּחִי מְתוּשֶׁלַח; וַיְּחִי לֶמֶךְ; וַיְּחִי נֹחַ – אַחַת עֶשְׂרֵה פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ כֻּלָּן סְתוּמוֹת. וַיַרְא יְיָ; אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ; וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיִּהְיוּ בְּנֵי נֹחַ; וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וּכְנַעַן יָלַד; וּלְשֵׁם יֻלַּד – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְהִי כָּל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת; אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת; וְאַרְפַּכְשַׁד חַי; וְשֶׁלַח חַי; וַיְּחִי עֵבֶר; וַיְּחִי פֶלֶג; וַיְּחִי רְעוּ; וַיְּחִי שְׂרוּג; וַיְּחִי נָחוֹר; וַיְּחִי תֶרַח – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שְׁמוֹנֶה פַּרְשִׁיּוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם; וַיְּהִי רָעָב; וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. אַחַר הַדְבָרִים; וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם; וַיְהִי אַבְרָם; וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם – אַרְבַּעְתָּן סְתוּמוֹת. וַיֵּרָא אֵלָיו – פְּתוּחָה. וַיִּסַּע מִשָׁם; וַיְיָ פָּקַד אֶת שָׂרָה – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא; וַיְהִי אַחַר; וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים; וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. וְאַבְרָהָם זָקֵן – סְתוּמָה. וַיֹּסֶף אַבְרָהָם; וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל; וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק; וַיְהִי רָעָב – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. וַיְהִי עֵשָׂו; וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק; וַיֵּצֵא יַעֲקֹב – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב פְּתוּחָה. וַיָּבֹא יַעֲקֹב; וַתֵּצֵא דִינָה – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים; וַיַרְא אֱלֹהִים; וַיִּהְיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב; וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. אֵלֶּה בְּנֵי שֵׂעִיר – סְתוּמָה. וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים; וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב; וַיְהִי בָּעֵת – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה – סְתוּמָה. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים; וַיְהִי מִקֵץ – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיִּגַּשׁ אֵלָיו; וְאֵלֶּה שְׁמוֹת; וְאֶת יְהוּדָה – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים; וַיִּקְרָא יַעֲקֹב; שִׁמְעוֹן וְלֵוִי; יְהוּדָה; זְבוּלֻן; יִשָּׂשׂכָר – כֻּלָּן פְּתוּחוֹת וְהֵן שֵׁשׁ. דָּן; גָּד; מֵאָשֵׁר; נַפְתָּלִי; בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף – חֲמִשְׁתָּן סְתוּמוֹת. בִּנְיָמִין – פְּתוּחָה. מִנְיַן הַפְּתוּחוֹת שָׁלשׁ וְאַרְבָּעִים. וְהַסְּתוּמוֹת שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים. הַכֹּל תִּשְׁעִים וְאֶחָת.
The book of Exodus: There are 69 passages that are p’tuchot and 95 passages that are s’tumot, 164 passages in their entirety.סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ; וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה – סְתוּמָה. וַיֵּלֶךְ משֶׁה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַהֲרֹן – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה; וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם; וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה בֹּא – פְּתוּחָה. (וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקר – (שְׁלָשְׁתָּן) סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה הַשְׁכֵּם – סְתוּמָה. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה נְטֵה יָדְךָ – סְתוּמָה. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה שֶׁל וִיהִי חשֶׁךְ; וַיֹּאמֶר שֶׁל עוֹד נֶגַע אֶחָד – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר משֶׁה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיִּקְרָא משֶׁה – פְּתוּחָה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה – סְתוּמָה. וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְהִי בְּעֶצֶם – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר יְיָ כוּ' קַדֶּשׁ לִי; וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְהִי בְּשַׁלַּח – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר יְיָ וְכוּ' וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק; וַיֹּאמֶר יְיָ נְטֵה אֶת יָדְךָ; אָז יָשִׁיר משֶׁה; וַתִּקַח מִרְיָם – חֲמִשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וַיַּסַּע משֶׁה; וַיָבֹאוּ אֵילִמָה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה – פְּתוּחָה. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה – סְתוּמָה. וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת; וַיָּבֹא עֲמָלֵק; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה כְּתֹב; וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ; בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי – חֲמִשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְבָרִים; אָנֹכִי; לֹא תִשָּׂא – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. זָכוֹר – פְּתוּחָה. כַּבֵּד; לֹא תִרְצַח; לֹא תִנְאָף; לֹא תִגְנֹב; לֹא תַעֲנֶה; לֹא תַחְמֹד; [לֹא תַחְמֹד] – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן (שש) [שֶׁבַע]. וְכָל הָעָם – פְּתוּחָה. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה – סְתוּמָה. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים – פְּתוּחָה. וְכִי יִמְכֹּר; מַכֵּה אִישׁ; וְכִי יָזִד; וּמַכֵּה אָבִיו; וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ; וּמְקַלֵּל אָבִיו; וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים; וְכִי יַכֶּה אִישׁ; וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים; וְכִי יַכֶּה אִישׁ – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן עֶשֶׂר. וְכִי יִגַּח שׁוֹר – פְּתוּחָה. וְכִי יִפְתַּח; וְכִי יִגֹּף; כִּי יִגְנֹב אִישׁ; כִּי יַבְעֶר אִישׁ; כִּי תֵצֵא אֵשׁ; כִּי יִתֵּן; כִּי יִתֵּן אִישׁ – כֻּלָּם סְתוּמוֹת וְהֵן שֶׁבַע. וְכִי יִשְׁאַל – פְּתוּחָה. וְכִי יְפַתֶּה; מְכַשֵּׁפָה; זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. אִם כֶּסֶף – פְּתוּחָה. אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל; לֹא תִשָּׂא; כִּי תִפְגַּע; כִּי תִרְאֶה; לֹא תַטֶּה – חֲמִשְׁתָּן סְתוּמוֹת. הִנֵּה אָנֹכִי – פְּתוּחָה. לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה – סְתוּמָה. וְאֶל משֶׁה אָמַר – פְּתוּחָה. וַיֹּאמֶר יְיָ – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר יְיָ – פְּתוּחָה. וְעָשֹוּ אֲרוֹן – סְתוּמָה. וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן; וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וְאֶת הַמִּשְׁכָּן – סְתוּמָה. וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים – פְּתוּחָה. וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת; וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ; וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן; וְאַתָּה תְּצַוֶּה; וְאַתָּה הַקְרֵב – חֲמִשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וְעָשֹוּ אֶת הָאֵפֹד – פְּתוּחָה. וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת; וְעָשִׂיתָ חשֶׁן; וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל; וְעָשִׂיתָ צִיץ; וְזֶה הַדָּבָר; וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שֵׁשׁ. וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ; וַיְדַבֵּר דְּכִי תִּשָּׂא; וַיְדַבֵּר דִּוְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר; וַיְדַבֵּר דִּבְשָׂמִים – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר דְּקַח לְךָ סַמִּים; וַיְדַבֵּר דִּרְאֵה קָרָאתִי – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ – פְּתוּחָה. וַיִתֵּן אֶל משֶׁה – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּלֶךְ רֵד; וַיִּפֶן וַיֵּרֶד – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְדַבֵּר דְּלֵךְ עֲלֵה מִזֶּה – סְתוּמָה. וַיֹּאמֶר משֶׁה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה פְּסָל; וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה כְּתֹב – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. וַיַּקְהֵל משֶׁה – סְתוּמָה. וַיֹּאמֶר משֶׁה; וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב – סְתוּמָה. וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת – פְּתוּחָה. וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים – סְתוּמָה. וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל; וַיַּעַשׂ אֶת הַשֻּׁלְחָן; וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה; וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה; וַיַּעַשׂ אֶת הַכִּיּוֹר; וַיַּעַשׂ אֶת הֶחָצֵר; אֵלֶּה פְּקּוּדֵי; כָּל הַזָּהָב – חֲמִשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד – פְּתוּחָה. וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי – סְתוּמָה. וַיַּעַשׂ אֶת הַחשֶׁן; וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ; וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ; וַתֵּכֶל – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן; וַיְדַבֵּר דִּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן; וַיִקַח; וַיִתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן; וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹרָה; וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח; וַיָּשֶׂם אֶת מָסַךְ; וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר; וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שְׁמֹנֶה. וַיְכַס הֶעָנָן – פְּתוּחָה. מִנְיַן הַפְּתוּחוֹת תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים. וּמִנְיַן הַסְּתוּמוֹת חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים. הַכֹּל מֵאָה וְשִׁשִּׁים וְאַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת.
The book of Leviticus: There are 52 passages that are p’tuchot and 46 passages that are s’tumot, 98 passages in their entirety.סֵפֶר וַיִּקְרָא וְאִם מִן הַצֹּאן – סְתוּמָה. וְאִם מִן הָעוֹף – פְּתוּחָה. וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב; וְכִי תַקְרִב; וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת; וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת; וְאִם תַּקְרִיב – חֲמִשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וְאִם זֶבַח; וְאִם מִן הַצֹּאן; וְאִם עֵז; וַיְדַבֵּר; וְאִם כָּל עֲדַת; אֲשֶׁר נָשִׂיא; וְאִם נֶפֶשׁ; וְאִם כֶּבֶשׂ; וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא – כֻּלָּן פְּתוּחוֹת, וְהֵן תֵּשַׁע. וְאִם לֹא תַשִּׂיג; וַיְדַבֵּר יְיָ – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וְאִם נֶפֶשׁ; וַיְדַבֵּר דְּנֶפֶשׁ; וַיְדַבֵּר כוּ' – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וְזֹאת תּוֹרַת – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּזֶה קָרְבַּן; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל אַהֲרֹן; וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם; וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּקְרִיב; וַיְדַבֵּר דְּקַח אֶת אַהֲרֹן – כֻּלָּן פְּתוּחוֹת, וְהֵן שֵׁשׁ. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל אַהֲרֹן; וַיְדַבֵּר משֶׁה; וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וְזֶה לָכֶם; וְכִי יָמוּת – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְדַבֵּר דְּאִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ; וַיְדַבֵּר דְּאָדָּם כִּי יִהְיֶה; נֶגַע צָרָעַת; וּבָשָׂר – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. אוֹ בָשָׂר -סְתוּמָה. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה – פְּתוּחָה. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרָם; וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ; וְהַבֶּגֶד – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיְדַבֵּר דְּזֹאת תִּהְיֶה – פְּתוּחָה. וְאִם דַּל – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּכִי תָבֹאוּ; וַיְדַבֵּר דְּדַבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וְאִישׁ כִּי תֵצֵא – סְתוּמָה. וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה – פְּתוּחָה. וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּאַחֲרֵי מוֹת; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל אַהֲרֹן; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. אִישׁ אִישׁ; עֶרְוַת אָבִיךָ; עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ; עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ; עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ; עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת; עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ; עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ; עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ; עֶרְוַת כַּלָּתְךָ; עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ; עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל כָּל עֲדַת; וְכִי תָבֹאוּ אֶל – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וְכִי יָגוּר – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דַּאֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ; וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל אַהֲרֹן – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְדַבֵּר דִּוְיִנָּזְרוּ; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְדַבֵּר דְּשׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'; וַיְדַבֵּר דְּכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי – פְּתוּחָה. וַיְדַבֵּר דְּאַךְ בֶּעָשׂוֹר – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם; וַיְדַבֵּר דְּצַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלָקַחְתָּ סֹלֶת – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וַיֵצֵא בֶּן אִשָּׁה – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּהוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל; וַיְדַבֵּר דִּבְהַר סִינַי – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וְסָפַרְתָּ לְךָ; כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ; וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר; וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ; וְכִי יָמוּךְ; וְכִי תַשִּׂיג יַד – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵם שֵׁשׁ. אִם בְּחקֹֻתַי; וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וְאִם בְּזֹאת – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּאִישׁ כִּי יַפְלִא – פְּתוּחָה. וְאִם בְּהֵמָה – סְתוּמָה. מִנְיַן הַפְּתוּחוֹת שְׁתַּיִם וַחֲמִשִּׁים. וְהַסְּתוּמוֹת שֵׁשׁ וְאַרְבָּעִים. הַכֹּל תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה.
The book of Numbers: There are 92 passages that are p’tuchot and 66 passages that are s’tumot, 158 passages in their entirety.סֵפֶר בְּמִדְבַּר סִינַי בְּנֵי רְאוּבֵן – סְתוּמָה. לִבְנֵי שִׁמְעוֹן; לִבְנֵי גָד; לִבְנֵי יְהוּדָה; לִבְנֵי יִשָּׂשׂכָר; לִבְנֵי זְבוּלֻן; לִבְנֵי יוֹסֵף; לִבְנֵי מְנַשֶּׁה; לִבְנֵי בִנְיָמִין; לִבְנֵי דָּן; לִבְנֵי אָשֵׁר; בְּנֵי נַפְתָּלִי; אֵלֶּה הַפְּקֻדִים; וַיְדַבֵּר דְּאַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי; וַיְדַבֵּר דְּאִישׁ עַל דִּגְלוֹ – כֻּלָּן פְּתוּחוֹת, וְהֵן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן; וְנָסַע אֹהֶל; דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם; דֶּגֶל מַחֲנֵה דָּן – אַרְבַּעְתָּן סְתוּמוֹת. אֵלֶּה פְּקּוּדֵי; וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת; וַיְדַבֵּר דְּהַקְרֵב; וַיְדַבֵּר דְּוַאֲנִי; וַיְדַבֵּר דִּפְּקֹד – חֲמִשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וְלִקְהָת; וַיֹּאמֶר דִּפְּקֹד – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְדַבֵּר דְּקַח; וַיְדַבֵּר דְּנָשׂא; וַיְדַבֵּר דְּאַל תַּכְרִיתוּ; וַיְדַבֵּר דְּנָשׂא – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. בְּנֵי מְרָרִי; וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְדַבֵּר דְּצַו; וַיְדַבֵּר דְּאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ; וַיְדַבֵּר דְּאִישׁ כִּי תִשְׂטֶה; וַיְדַבֵּר דְּאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל אַהֲרֹן – חֲמִשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. יְבָרֶכְךָ; יָאֵר; יִשָּׂא; וְשָׂמוּ; וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה; וַיְהִי הַמַּקְרִיב – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שֵׁשׁ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי; בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; בַּיּוֹם הָרְבִעִי; בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי; בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי; בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי; בַּיּוֹם הַתְּשִׁיעִי; בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי; בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם; בְּיוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם; זֹאת חֲנֻכַּת; וַיְדַבֵּר דִּבְּהַעֲלֹתְךָ; וַיְדַבֵּר דְּקַח אֶת הַלְוִיִּם – כֻּלָּן פְּתוּחוֹת, וְהֵן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וַיְדַבֵּר דְּזֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּוְיַעֲשׂוּ; וַיְדַבֵּר דְּכִי יִהְיֶה טָמֵא – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וּבְיוֹם הָקִים – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דַּעֲשֵׂה לְךָ; וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹבָב; וַיְהִי בִּנְסֹעַ – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים; וַיֹּאמֶר דְּאֶסְפָה לִי; וַיֹּאמֶר דַּהֲיַד יְיָ תִּקְצָר; וַתְּדַבֵּר מִרְיָם – אַרְבַּעְתָּם פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ פִּתְאֹם – סְתוּמָה. וַיֹּאמֶר דִּוְאָבִיהָ; וַיְדַבֵּר דִּשְׁלַח לְךָ; וַיֹּאמֶר דְּעַד אָנָּה יְנַאֲצֻנִי; וַיְדַבֵּר דְּעַד מָתַי; וַיְדַבֵּר דְּכִי תָּבֹאוּ; וַיְדַבֵּר דִבְבֹאֲכֶם – פְּתוּחוֹת, וְהֵן שֵׁשׁ. וְכִי תִשְׁגּוּ; וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – פְּתוּחָה. וַיֹּאמֶר דְּמוֹת יוּמָת – סְתוּמָה. וַיֹּאמֶר דִּוְעָשׂוּ לָהֶם; וַיִּקַח קֹרַח – שְׁתֵיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְדַבֵּר דְּהִבָּדְלוּ; וַיְדַבֵּר דְּהֵעָלוּ; וַיְדַבֵּר דֶּאֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיִּלֹּנוּ – פְּתוּחָה. וַיְדַבֵּר דְּהֵרֹמוּ – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דִּוְקַח מֵאִתָּם; וַיֹּאמֶר דְּהָשֵׁב; וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַהֲרֹן – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל אַהֲרֹן – פְּתוּחָה. וְלִבְנֵי לֵוִי – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דִּוְאֶל הַלְוִיִּם; וַיְדַבֵּר דְּזֹאת חֻקַת; וַיָבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבֵּר דְּקַח אֶת הַמַּטֶּה – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. וַיֹּאמֶר דְּיַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם; וַיִּשְׁלַח משֶׁה – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיִּסְעוּ מִקָדֵשׁ – פְּתוּחָה. וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי – סְתוּמָה. וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר – פְּתוּחָה. אָז יָשִׁיר – סְתוּמָה. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל – פְּתוּחָה. וַיַרְא בָּלָק – סְתוּמָה. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבֵּר דְּפִּינְחָס; וַיְדַבֵּר דְּצָרוֹר; וַיֹּאמֶר יְיָ – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. בְּנֵי שִׁמְעוֹן; בְּנֵי גָד; בְּנֵי יְהוּדָה; בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר; בְּנֵי זְבוּלֻן; בְּנֵי יוֹסֵף; אֵלֶּה בְנֵי אֶפְרַיִם; בְּנֵי בִנְיָמִין; אֵלֶּה בְנֵי דָּן; בְּנֵי אָשֵׁר; בְּנֵי נַפְתָּלִי – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן אַחַת עֶשְׂרֵה. וַיְדַבֵּר יְיָ – פְּתוּחָה. וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי; וַתִּקְרַבְנָה – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר דְּכֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד; וַיֹּאמֶר דְּעָלֹה – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיְדַבֵּר משֶׁה – סְתוּמָה. וַיְדַבֵּר דְּצַו; ובְיוֹם הַשַּׁבָּת; וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם – שְׁלָשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן; וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי – פְּתוּחָה. וּבֶעָשֹוֹר; וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר; וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי; וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי; וּבַיּוֹם הַחֲמִישִי; וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן תֵּשַׁע. וַיְדַבֵּר משֶׁה; וַיְדַבֵּר יְיָ – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר; וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר; וַיֹּאמֶר דְּשָׂא – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וּמִקְנֶה רַב – פְּתוּחָה. וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ; וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה; אֵלֶּה מַסְעֵי – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי; וַיְדַבֵּר דִּבְעַרְבֹת – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְדַבֵּר דְּצַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבֵּר דְּאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים; וַיְדַבֵּר דִּבְעַרְבֹת מוֹאָב; וַיְדַבֵּר דְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי – חֲמִשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. מִנְיַן הַפְּתוּחוֹת שְׁתַּיִם וְתִשְׁעִים. וְהַסְתוּמוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. הַכֹּל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה.
The book of Deuteronomy: There are 34 passages in this book that are p’tuchot and 124 passages that are s’tumot, 158 passages in their entirety.סֵפֶר אֵלֶּה הַדְּבָרִים וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלַי; וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר; וַיְדַבֵּר יְיָ; וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלַי רְאֵה; וָאֶתְחַנַּן – חֲמִשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל; כִּי תוֹלִיד בָּנִים; אָז יַבְדִּיל; וַיִּקְרָא משֶׁה – אַרְבַּעְתָּן פְּתוּחוֹת. אָנֹכִי; לֹא תִשָּׂא; שָׁמוֹר; כַּבֵּד; לֹא תִרְצַח; וְלֹא תִנְאָף; וְלֹא תִגְנֹב; וְלֹא תַעֲנֶה; וְלֹא תַחְמֹד; וְלֹא תִתְאַוֶּה; אֶת הַדְּבָרִים – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן אַחַת עֶשְׂרֵה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל – פְּתוּחָה. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ; לֹא תְנַסּוּ; כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ; כִּי יְבִיאֲךָ – אַרְבַּעְתָּן סְתוּמוֹת. וְהָיָה עֵקֶב – פְּתוּחָה. כִּי תֹאמַר – סְתוּמָה. כָּל הַמִּצְוָה; וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח; שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; בָּעֵת הַהִוא; וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל – חֲמִשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. כִּי הָאָרֶץ; וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ; כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן; רְאֵה אָנֹכִי; וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ; כִּי יַרְחִיב; כִּי יַכְרִית – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שֶׁבַע. כִּי יָקוּם – פְּתוּחָה. כִּי יְסִיתְךָ; כִּי תִּשְׁמַע; בָּנִים אַתֶּם; לֹא תֹאכַל; אֶת זֶה תֹּאכְלוּ; כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שֵׁשׁ. עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר – פְּתוּחָה. מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים; מִקֵץ שֶׁבַע שָׁנִים; כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן; כִּי יִמָכֵר לְךָ – אַרְבַּעְתָּן סְתוּמוֹת. כָּל הַבְּכוֹר; שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת – סְתוּמָה. חַג הַסֻכֹּת – פְּתוּחָה. שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים; לֹא תִטַּע לְךָ; לֹא תִזְבַּח; כִּי יִמָצֵא בְקִרְבְּךָ – אַרְבַּעְתָּן סְתוּמוֹת. כִּי יִפָּלֵא – פְּתוּחָה. כִּי תָבֹא; לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים; וְזֶה יִהְיֶה; וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי; כִּי אַתָּה בָּא; כִּי יַכְרִית – כֻּלָּם סְתוּמוֹת, וְהֵן שֵׁשׁ. וְכִי יִהְיֶה אִישׁ – פְּתוּחָה. לֹא תַסִּיג; לֹא יָקוּם עֵד; כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה; כִּי תִקְרַב אֶל עִיר; כִּי תָצוּר אֶל עִיר – חֲמִשְׁתָּן סְתוּמוֹת. כִּי יִמָּצֵא חָלָל – פְּתוּחָה. כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה; כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ; כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ; וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ; לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר; לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר; לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שֶׁבַע. כִּי יִקָרֵא – פְּתוּחָה. כִּי תִבְנֶה; לֹא תַחֲרשׁ; גְּדִלִים; כִּי יִקַח אִישׁ אִשָּׁה; וְאִם אֱמֶת הָיָה; כִּי יִמָּצֵא אִישׁ; כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה; וְאִם בַּשָּׂדֶה יִמְצָא; כִּי יִמְצָא; לֹא יִקַח אִישׁ; לֹא יָבֹא פְצוּעַ; לֹא יָבֹא מַמְזֵר; לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי; לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי; כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה; לֹא תַסְגִּיר; לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה; לֹא תַשִּׁיךְ; כִּי תִדֹּר נֶדֶר; כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם; כִּי תָבֹא בְּקָמַת; כִּי יִקַח אִישׁ אִשָּׁה; כִּי יִקַח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה; כִּי יִמָּצֵא; הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת; כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ; לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי; לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת; לֹא תַטֶּה; כִּי תִקְצֹר; כִּי תַחְבֹּט; כִּי יִהְיֶה רִיב; כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים; כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים; לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן חָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה; וְהָיָה כִּי תָבוֹא – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר; הַיוֹם הַזֶּה – שְׁתֵּיהֶן סְתוּמוֹת. וַיְצַו משֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל – פְּתוּחָה. וַיְדַבֵּר משֶׁה; וַיְצַו משֶׁה אֶת הָעָם; אָרוּר הָאִישׁ; אָרוּר מַקְלֶה; אָרוּר מַסִּיג; אָרוּר מַשְׁגֶּה; אָרוּר מַטֶּה; אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה; אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ; אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ; אָרוּר מַכֵּה; אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד; אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ; וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית – סְתוּמָה. וַיִּקְרָא משֶׁה; אַתֶּם נִצָּבִים – שְׁתֵּיהֶן פְּתוּחוֹת. וְהָיָה כִי יָבֹאוּ; כִּי הַמִּצְוָה; רְאֵה נָתַתִּי – שְׁלָשְׁתָּן סְתוּמוֹת. וַיֵּלֶךְ משֶׁה – פְּתוּחָה. וַיִּקְרָא משֶׁה – סְתוּמָה. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה הֵן; הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם; וַיָּבֹא משֶׁה; וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל משֶׁה בְּעֶצֶם; וְזֹאת הַבְּרָכָה – חֲמִשְׁתָּן פְּתוּחוֹת. וְזֹאת לִיהוּדָה – סְתוּמָה. וּלְלֵוִי – פְּתוּחָה. לְבִנְיָמִן; וּלְיוֹסֵף; וְלִזְבוּלֻן; וּלְגָד; וּלְדָן; וּלְאָשֵׁר; וַיַּעַל משֶׁה – כֻּלָּן סְתוּמוֹת, וְהֵן שֶׁבַע. מִנְיַן הַפְּתוּחוֹת שֶׁל סֵפֶר זֶה – שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע. וְהַסְּתוּמוֹת – מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. הַכֹּל – מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה.
In the entire Torah, there are 290 passages that are p’tuchot and 379 passages that are s’tumot, 669 passages in their entirety.מִנְיַן הַפְּתוּחוֹת שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה: מָאתַיִם וְתִשְׁעִים. וּמִנְיַן הַסְּתוּמוֹת – שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וָתֵשַׁע. הַכֹּל – שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָתֵשַׁע.
This is the form for the song Ha’azinu. Each line should have an empty space in the middle as appropriate for a passage that is s’tumah i.e., a space that can contain nine letters. Thus, each line will be divided into two, thus the song will appear in two columns. It should be written on 70 lines. These are the words that should appear at the beginning of each line:צוּרַת שִׁירַת הַאֲזִינוּ כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה יֵשׁ בָּאֶמְצַע רֶוַח אֶחָד כְּצוּרַת הַפָּרָשָׁה הַסְּתוּמָה, וְנִמְצָא כָּל שִׁטָּה חֲלוּקָהּ לִשְׁתַּיִם. וְכוֹתְבִין אוֹתָהּ בְּשִׁבְעִים שִׁטּוֹת. וְאֵלּוּּ הֵן הַתֵּבוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ כָּל שִׁטָּה וְשִׁטָּה: הַאֲזִינוּ. יַעֲרֹף. כִּשְׂעִירִם. כִּי. הַצּוּר. אֵל. שִׁחֵת. הַלְיְיָ. הֲלוֹא. זְכֹר. שְׁאַל. בְּהַנְחֵל. יַצֵּב. כִּי. יִמְצָאֵהוּ. יְסֹבְבֶנְהוּ. כְּנֶּשֶׁר. יִפְרֹשֹ. יְיָ. יַרְכִּבֵהוּ. וַיֵּנִקֵהוּ. חֶמְאַת. בְּנֵי. וְדַם. שָׁמַנְתָּ. וַיְנַבֵּל. בְּתוֹעֵבֹת. אֱלֹהִים. לֹא. וַתִּשְׁכַּח. מִכַּעַס. אֶרְאֶה. בָּנִים. כִּעֲסוּנִי. בְּגוֹי. וַתִּיקַד. וַתְּלַהֵט. חִצַּי. וְקֶטֶב. עִם. וּמֵחֲדָרִים. יוֹנֵק. אַשְׁבִּיתָה. פֶּן. וְלֹא. וְאֵין. יָבִינוּ. וּשְׁנַיִם. וַיְיָ. וְאֹיְבֵינוּ. וּמִשַּׁדְמֹת. אַשְׁכְּלֹת. וְרֹאשׁ. חָתוּם. לְעֵת. וְחָשׁ. וְעַל. וְאֶפֶס. צוּר. יִשְׁתּוּ. יְהִי. וְאֵין. מָחַצְתִּי. כִּי. אִם. אָשִׁיב. אַשְׁכִּיר. מִדַּם. הַרְנִינוּ. וְנָקָם.
All of the words above are found at the beginning of the lines.כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ.
These are the words that begin the second half of the line and thus appear in the middle of the column:וְאֵלּוּּ הֵן הַתֵּבוֹת שֶׁבְּרֹאשׁ כָּל חֲצִי שִׁטָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁהֵן בְּאֶמְצַע הַדַּף: וְתִשְׁמַע. תִּזַּל. וְכִרְבִיבִים. הָבוּ. כִּי. צַדִּיק. דוֹר. עַם. הוּא. בִּינוּ. זְקֵנֶיךָ. בְּהַפְרִידוֹ. לְמִסְפַּר. יַעֲקֹב. וּבְתֹהוּ. יִצְרֶנְהוּ. עַל. יִשָּׂאֵהוּ. וְאֵין. וַיֹּאכַל. וְשֶׁמֶן. עִם. עִם. וַיִּשְׁמַן. וַיִּטּשׁ. יַקְנִאֻהוּ. יִזְבְּחוּ. חֲדָשִׁים. צוּר. וַיַרְא. וַיֹּאמֶר. כִּי. הֵם. וַאֲנִי. כִּי. וַתֹּאכַל. אַסְפֶּה. מְזֵי. וְשֶׁן. מִחוּץ. גַּם. אָמַרְתִּי. לוּלֵי. פֶּן. כִּי. לוּ. אֵיכָה. אִם. כִּי. כִּי. עֲנָבֵמוֹ. חֲמַת. הֲלֹא. לִי. כִּי. כִּי. כִּי. וְאָמַר. אֲשֶׁר. יָקוּמוּ. רְאוּ. אֲנִי. וְאֵין. וְאָמַרְתִּי. וְתֹאחֵז. וְלִמְשַׂנְאַי. וְחַרְבִּי. מֵרֹאשׁ. כִּי. וְכִפֶּר.
The song recited after the crossing of the Red Sea should be written in thirty lines. The first line should be written in the usual fashion. Afterwards, the remaining lines should be written in the following manner: In one, a space large enough to contain nine letters should be left in the middle, and on the following line a space of this size should be left in two places, so that the line will be divided in three portions. Thus, in every line, there will be a space below writing and writing below a space. This is its format:18שִׁירַת הַיָּם כּוֹתְבִין אוֹתָהּ בִּשְׁלשִׁים שִׁטּוֹת: שִׁטָּה רִאשׁוֹנָה כְּדַרְכָּהּ, וּשְׁאָר הַשִּׁטּוֹת – אַחַת מַנִּיחִין בְּאֶמְצָעָהּ רֶוַח אֶחָד; וְאַחַת מַנִּיחִין הָרֶוַח בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בְּאֶמְצָעָה, עַד שֶׁתִּמְצָא הַשִּׁטָּה חֲלוּקָהּ לְשָׁלשׁ. וְנִמְצָא רֶוַח כְּנֶגֶד הַכְּתָב וּכְתָב כְּנֶגֶד הָרֶוַח. וְזוֹ הִיא צוּרָתָהּ (הציור בעמוד הבא):
With regard to the entire Torah—both the songs and the remainder of the text—one should plan that one letter be very close to the next. A letter may not, however, touch the following letter,19 nor should it be positioned very far from it, so that a single word will not appear as two. Rather, there should be a hairbreadth of space between each letter. If one left so much space between letters that a child who does not read well20 sees it as two words, the scroll is disqualified until it is corrected.כָּל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ, בֵּין בַּשִּׁירוֹת בֵּין בִּשְׁאָר הַכְּתָב – יִתְכַּוֵּן שֶׁתִּהְיֶה אוֹת סְמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ בְּיוֹתֵר וְלֹא תִדְבַּק בָּהּ וְלֹא תִתְרַחֵק מִמֶּנָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְרָאֶה הַתֵּבָה כִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת. אֶלָּא יִהְיֶה בֵין אוֹת לְאוֹת כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְאִם הִרְחִיק אוֹת מֵאוֹת כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה הַתֵּבָה כִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ רָגִיל – הֲרֵי זֶה פָּסוּל עַד שֶׁיְּתַקֵן.

Test Yourself on Tefillin Chapter 8

Footnotes
1.

The Torah is divided into 669 passages, each containing one or more verses. There are two structures with which they are written: p’tuchah (described in this halachah) and s’tumah (described in the following halachah).

2.

P’tuchah literally means “open.” This name is given because an empty space is left on the preceding line.

3.

as explained below, leaving an empty space large enough to contain nine letters.

4.

All the halachic authorities accept the use of this form for a passage written as p’tuchah.

5.

In Chapter 7, Halachah 10, the Rambam defines this measure as enough space to write the word אשר three times. In this context, the Beit Yosef (Yoreh De’ah 275) states that, after the fact, a scroll is not disqualified if a space necessary to write nine yuddim is left open.

6.

Rabbenu Asher differs, and maintains that, in such an instance, the passage written as p’tuchah should be begun on the second line, but a space large enough to contain nine letters should be left at the beginning of the line. Because of this difference of opinion, the Shulchan Aruch (Yoreh De’ah 275:2) suggests that the scribes structure their text so that the passage that precedes a passage which is p’tuchah always ends in the middle of the line, leaving a space large enough to contain nine letters and start the new passage at the begining of the second line.

7.

S’tumah means “closed.”

8.

The space must be large enough to contain nine letters.

9.

Rabbenu Asher also accepts this as a proper form for a s’tumah passage.

10.

There is a debate among the authorities (See Turei Zahav 32:25; Shulchan Aruch HaRav 32:51) if it is necessary that the space of nine letters be left open on a single line or if it is sufficient that the sum total of the space at the end of the previous line and the beginning of the new line be equal to this measure.

11.

Rabbenu Asher does not accept the Rambam’s opinion on this, and requires different forms in these instances for a passage to be written as s’tumah. The Shulchan Aruch (Yoreh De’ah 275:2) maintains that a scribe should structure his text so that all the passages that precede a passage to be written as s’tumah end at the beginning of a line, so that one can leave the required space and fit in one word of the new passage. The Rama adds, however, that if that is not possible, one should write the passage according to the Rambam’s decisions.

12.

See Chapter 1, Halachah 16; Chapter 7, Halachot 12-13.

13.

The Rambam is referring to the form of the song sung after the crossing of the Red Sea, and the song Ha’azinu. He describes their proper form at the conclusion of the following halachah. Significantly, the Shulchan Aruch (Yoreh De’ah 275:3) rules that, although a Torah scroll is disqualified if one writes either of these two songs in the same form as the rest of the Torah, if one writes them in a way that differs both from the usual form of the Torah and the manner in which these songs are customarily written, the scroll is not necessarily disqualified.

14.

In one of his responsa, Rabbenu Asher explains that this is not an absolute statement. The scribe may correct the text by erasing the passage that has been written improperly. Nevertheless, this will not generally be done, because: a) if the passage contains God’s name, it is forbidden to erase it; or b) leaving the required space between passages may cause the space for the passages themselves to be too cramped. The Rama (Yoreh De’ah 275:1) quotes Rabbenu Asher’s opinion.

15.

In his introduction to the Mishneh Torah, the Rambam outlines the goals he had in composing the text: “to compose a work that clarifies... the entire Oral Law, setting it in order without question or difficulty... revealing all the laws to the great and the small regarding each and every mitzvah.” The goal of presenting the Oral Law in a form that could be put in practice by every Jew is clearly expressed in these halachot that give precise instructions enabling each individual to compose a kosher Torah scroll.

16.

This appears to refer to the scribe Aharon ben Moshe, from the tribe of Asher, who lived in Tiberias in the generation following Rav Sa’adiah Gaon and was renowned for his knowledge of grammar (Shalshelet HaKabbalah).

17.

The first passage in each book of the Torah is not mentioned, since it is governed by different rules (Kessef Mishneh). There is some debate among the commentaries concerning the exact text of the Mishneh Torah. Also, there are different traditions regarding several of these passages. Accordingly, today, a scribe should write a scroll based on a Torah scroll that is accepted as correct, and not from this list.

18.

See following page for illustration of format.

19.

See Chapter 1, Halachah 19.

20.

See the notes to Chapter 1, Halachah 19.

The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah
Rabbi Eliyahu Touger is a noted author and translator, widely published for his works on Chassidut and Maimonides.
Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Vowelized Hebrew text courtesy Torat Emet under CC 2.5 license.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.