Likkutei Sichot - Volume 32

אכ' הרמב"ם בסוף הלכות תמורה – שהוא סיום ספר קרבנות להעיר שגם בתורה שבכתב, סיום ספר ויקרא (ספר קרבנות) הוא בדין תמורה (פרשתנו כז, לג. וראה שם, י-יא). – וז"ל: אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם, כמו שביארנו בסוף מעילה [וז"ל שם: "והמשפטים הן המצות שטעמן גלוי וטוב...

א"וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור גו'" פרשתנו כו, מב., ובפרש"י: "למה נמנו [האבות] אחורנית כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך, ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו, ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי" המשך פרש"י זה "ולמה לא נאמר זכירה בי...

אבסוף פרשתנו כה, לט ואילך. מדובר אודות דיני עבד עברי הנמכר לישראל – "כי ימוך אחיך ונמכר לך", שיש בו כו"כ אזהרות "לא תעבוד בו עבודת עבד, כשכיר כתושב יהי' עמך גו' ויצא מעמך גו' ושב אל משפחתו גו'" שם, לט-מא.; ואח"כ באים דיני עבד עברי הנמכר לנכרי – "וכי תשיג ...

אתנן בסוף מס' שביעית: "כל המטלטלין נקנין במשיכה, וכל המקיים את דברו רוח חכמים נוחה הימנו". כלומר, אע"פ שמעיקר הדין יכול המוכר לחזור בו מכיון שעדיין לא קנה במשיכה כן מפורש בפיהמ"ש להרמב"ם ורע"ב שם "אע"פ שאין שם משיכה". וראה תוי"ט ומלאכת שלמה (וראה גם פי' מ...

אידוע סיפור הגמרא יבמות סב, ב. וראה ג"כ ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א, ו., ש"שנים עשר אלף זוגים כ"ה בגמ' לפנינו. ובמס' יבמות עם שינויי נוסחאות כו' (ירושלים, תשמ"ו) הובאה גירסא "זוג", "זוגות". תלמידים היו לו לרבי עקיבא . . וכולן מתו בפרק אחד (בין פסח לעצרת יבמות ...

אכתב המחבר בריש הלכות סוכה או"ח סתרכ"ה.: "בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל פרשתנו כג, מב-מג., הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל ע"פ ישעי' מט, י. יכם שרב ושמש". ומקורו בטור שם, שמביא לשון הכתובים2 "בסוכות תשבו שבעת ימים וגו' למען ידעו דור...

אתנן מנחות סח, ב.: העומר הי' מתיר במדינה (לאכול החדש בכל המקומות רע"ב (ועוד) שם (פ"י מ"ו).) ושתי הלחם במקדש (שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה2). אין מביאין מנחות כו' קודם לעומר אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר. בטעם החילוק בין הע...

אסדרם של המועדות בפרשת המועדות (שבפרשתנו) הוא על סדר החדשים שתחילתם בחודש ניסן ("ראשון הוא לכם גו'" בא יב, ב.): לאחרי הקדמת מצות שבת כג, ג. מבאר את מצוות חג הפסח כג, ה ואילך. (ט"ו שבניסן), מצות הקרבת העומר כג, יו"ד ואילך. (ט"ז בו), ספירת העומר כג, טו-טז.,...

אעל הפסוק יט, טז. "לא תעמוד על דם רעך" מפרש רש"י: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו" (ואח"כ מביא רש"י דוגמאות לדבר, כדלקמן סעיף ב). לפום ריהטא משמע שכוונת רש"י כאן היא לפרש התיבות "(לא תעמוד על) דם רעך" – שהיינו "מיתתו", ולפי זה "לא תעמוד על דם רעך" פירושו, ...

אכתב הרמב"ם ספ"א מהל' גזילה ואבידה.: "כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר משלי א, יט. כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו בדפוסי רמב"ם "את נפש גו'". אבל בכת"י הרמב"ם הוא כבפנים – ראה רמב"ם הוצאת פרענקל ובילקוט שינויי נוסחאות שם. יקח". ול...