Shulchan Aruch HaRav

With this modern translation of the Shulchan Aruch Harav, the English-reading public can study Jewish law as taught by Rabbi Shneur Zalman of Liadi, the Alter Rebbe, from the original source.

The Shulchan Aruch ha-Rav is a halachic work that has no equal for conciseness combined with clarity, and legislation combined with explanation. What goals did Rabbi Schneur Zalman set for himself in this work? Why did it earn such widespread recognition?

Study one halacha or more each day from the Shulchan Aruch (code of Jewish law) authored by the Alter Rebbe, R’ Schneur Zalman of Liadi.

He didn't write it specifically for his Chassidim, rather that it should be all-inclusive, for any neshamah.

Halakhah refers to Jewish law. Per its literal translation, “the way,” halachah guides the day-to-day life of a Jew.

נימוקי יוסף.ב"מ (נב, א) ד"ה מתני' (מזה שלא התירה התורה לפועל ליתן לתוך כליו בכרם גוי, משמע דגזל גוי אסור, ואסור לו אף לאכול). ש"ך.סי' שלז סק"א (למאי דקיי"ל גזל גוי אסור, אסור לפועל לאכול בכרם גוי). וצ"ע בגמרא,שם פז, ב (שיש לפרש בב' אופנים, כדלקמן). וראה ח...

עיין גמראב"מ צ, ב. דלא תדוש בחסימה אמר רחמנא:בשעת דישה לא תהיה חסומה (גמרא שם). וכן נפסק ברמב"ם הל' שכירות פי"ג ה"ב. טור ושו"ע סי' שלח ס"ג. וממילא אין נפק"מ מי חסם אותה.

ועיין רמב"םהל' עבדים פ"א ה"א (אא"כ צריך לאכלן בלבד כו' ואפילו כסות לא תשאר לו ואח"כ ימכור עצמו). דהעיקר תלוי באכילה, וכסות אין לו למכור:שלא ימכור עצמו עבור כסות (ראה ש"ך סי' שלג סקט"ז), אלא כשאין לו אוכל, וגם כסות אין לו כדי למכור ולקנות בדמיו אוכל.

עיין ב"יסי' שלט ד"ה ומ"ש רבנו וקבל (וקצת משמע שאפילו לא נתרצה הפועל בהמחאה זו). גבי המחהומשנה שם קיא, א (המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו). טור ושו"ע שם ס"י (וקבל עליו ליתן לו). דמהני בעל כרחו, והיינו מהאי טעמא.שיש לחנוני עבורו כנגד שכרו. ואם ...

רבינו ירוחם.מישרים נתיב ל ח"א (פג, ב). ב"י.סי' שיט. וכ"מ בגמראב"מ קא, ב (דבאינו עשוי להשכיר מותר להשליכם לשוק כשהכניסם בחצר שלא מדעת בעה"ב). דלא איצטריך טעמא דדמי לאריא ארבאכאריה אורב מאחר שבאת עלי בערמה (רש"י שם ד"ה דדמית), ולכן מותר להוציא פירותיו, כשהכ...