Yeshayahu (Isaiah) Chapter 57

14And he shall say, "Pave, pave, clear the way; remove the obstacles from the way of My people."   ידוְאָמַ֥ר סֹֽלּוּ־סֹ֖לּוּ פַּנּוּ־דָ֑רֶךְ הָרִ֥ימוּ מִכְשׁ֖וֹל מִדֶּ֥רֶךְ עַמִּֽי:
And he shall say, “Pave, pave”: So will the prophet say in My name to My people, “Pave, pave a paved highway, clear away the evil inclination from your ways.”   ואמר סלו סלו: כה אמר הנביא בשמי לעמי כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם:
remove the obstacle: Remove the stones upon which your feet stumble; they are wicked thoughts.   הרימו מכשול: סלקו האבנים שאתם נכשלי' רגליכ' בהם הם הירהורי רשע:
15For so said the High and Exalted One, Who dwells to eternity, and His name is Holy, "With the lofty and the holy ones I dwell, and with the crushed and humble in spirit, to revive the spirit of the humble and to revive the heart of the crushed.   טוכִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַֽחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּלְהַֽחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים:
“With the lofty and the holy ones”: I dwell, and thence I am with the crushed and the humble in spirit, upon whom I lower My Presence.   מרום וקדוש: אני שוכן ומשם אני עם דכא ושפל רוח שאני מרכין שכינתי עליו:
humble… crushed: Suffering from poverty and illnesses.   שפלים: נדכאים סובלי עוני וחליים:
16For I will not contend forever, neither will I be wroth to eternity, when a spirit from before Me humbles itself, and souls [which] I have made.   טזכִּ֣י לֹ֚א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְּצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַֽעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי:
For I will not contend forever: If I bring afflictions upon a person, My contention with him is not for a long time, neither is My anger forever.   כי לא לעולם אריב: אם אביא יסורין על האדם אין תחרותי עליו לאורך ימים ולא קצפי לנצח:
when a spirit from before Me humbles itself: Heb. יַעֲטוֹף. When the spirit of man, which is from before Me, humbles itself, confesses and humbles itself because of its betrayal. Comp. (Lam. 2:19) “humbled (הָעֲטוּפִים) with hunger”, “when the small child and the suckling are humbled (בֵּעָטֵף).” And the souls which I made.   כי רוח מלפני יעטוף: כאשר רוח האד' שהוא מלפני שניתן בו מאתי יעטוף יודה ויכנע על מעלו כמו (איכה ב׳:י״ט) העטופים ברעב, בעטף עולל (שם) והנשמו' שאני עשיתי:
when a spirit from before Me: Heb. כִּי. This instance of the word כִּי is used as an expression of “when.” Comp. (infra 58:7) “When you see (כִּי תִרְאֶה);” (Deut. 26:1) “When you come (כִּי תָבוֹא).” That is to say, when his spirit is humbled, and he is humbled, I terminate My quarrel and My anger from upon him.   כי רוח מלפני: כי זה משמש בלשון כאשר כמו כי תראה כי תבא כלומר כשרוחו נעטפת והוא נכנע אני מבטל ריבי וקצפי מעליו:
17For the iniquity of his thievery I became wroth, and I smote him, I hid Myself and became wroth, for he went rebelliously in the way of his heart.   יזבַּֽעֲו‍ֹ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ:
For the iniquity of his thievery: Heb. בִּצְעוֹ, his thievery.   בעון בצעו: גזלתו:
I became wroth: at the beginning and I smote him, always hiding My face from his distress and I was wroth for he went rebelliously in the way of his heart. Transpose the verse and explain it thus: For the iniquity of his thievery and the fact that he went rebelliously in the way of his heart, I became wroth and smote him.   קצפתי: תחלה ואכהו הסתר פני תמיד מצרתו ואקצוף ועל כי הולך שובב בדרך לבו וסרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרכי לבו קצפתי ואכהו:
18I saw his ways and I will heal him, and I will lead him and requite with consolations him and his mourners.   יחדְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַֽאֲשַׁלֵּ֧ם נִחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַֽאֲבֵלָֽיו:
I saw his ways: when he humbled himself before Me, when troubles befell him.   דרכיו ראיתי: כשהוא נכנע מלפני שבאתהו צרה:
and I will heal him, and I will lead him: Heb. וְאַנְחֵהוּ. I will lead him in the way of healing. Alternatively, וְאַנְחֵהוּ is an expression of rest and tranquility.   וארפאהו ואנחהו: אוליכו בדרך מרפא, או ואנחהו ל' הנחה ומרגוע:
him and his mourners: to those who are troubled over him.   לו ולאבליו: למצטערים עליו:
19[I] create the speech of the lips; peace, peace to the far and to the near," says the Lord, "and I will heal him."   יטבּוֹרֵ֖א נִ֣יב (כתיב נִ֣וב) שְׂפָתָ֑יִם שָׁל֨וֹם | שָׁל֜וֹם לָֽרָח֧וֹק וְלַקָּר֛וֹב אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה וּרְפָאתִֽיו:
[I] create the speech of the lips: I create for him a new manner of speech. In contrast to the trouble that befell him, and everyone was degrading him, they will call, “Peace, peace.”   בורא: ניב שפתים בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר יקראו לו שלום שלום:
to the far and to the near: Both are equal; he who aged and was accustomed to My Torah and My worship from his youth, and he who drew near now, just recently to repent of his evil way. Said the Lord, “I will heal him of his malady and of his sins.”   לרחוק ולקרוב: שניהם שוין מי שנתיישן והורגל בתורתי ועבודתי מנעוריו ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחליו ומחטאיו:
20But the wicked are like the turbulent sea, for it cannot rest, and its waters cast up mud and dirt.   כוְהָֽרְשָׁעִ֖ים כַּיָּ֣ם נִגְרָ֑שׁ כִּ֚י הַשְׁקֵט֙ לֹ֣א יוּכָ֔ל וַיִּגְרְשׁ֥וּ מֵימָ֖יו רֶ֥פֶשׁ וָטִֽיט:
But the wicked: who do not give a thought to repent.   והרשעים: שאין נותנין לב לשוב:
like the turbulent sea: This seaits waves raise themselves high and strive to go out of the boundary of sand that I made as a boundary for the sea, and when it reaches there, against its will it breaks. The next wave sees all this, yet does not turn back. Similarly, the wicked man sees his friend being punished for his wickedness; yet he does not turn back. Also, just as the sea has its mud and its offensive matter on its mouth, [i.e., on its surface,] so do the wicked have their offensive matter in their mouth; e.g., Pharaoh said, (Exodus 5: 2) “Who is the Lord?” Sennacherib said (supra 36:20), “Who are they among all the Gods of the lands…?” Nebuchadnezzar said, (supra 14:14) “I will liken myself to the Most High.”   כים נגרש: הים הזה גליו מתגאים לרום למעלה ולצאת חוץ לגבול החול אשר שמתי גבול לים וכשמגיע שם הוא נשבר על כורחו וכל זה גל חבירו רואה ואינו חוזר בו כך הרשע רואה את חברו לוקה ברשעו ואינו חוזר בו ומה הים רפשו וסריותו על פיו כך הרשעים סריותם בפיהם כגון פרעה אמר מי ה' (שמות ה׳:ב׳) סנחרב אמר מי בכל אלהי הארצות (ישעיהו ל״ו:כ׳) נבוכדנצר אמר (שם יד) אדמה לעליון:
like the turbulent sea: Like the sea, which is turbulent, that casts up all day mud and dirt.   כים נגרש: כים אשר נגרש שגורש כל היום רפש וטיט:
21"There is no peace," says my God, "for the wicked."   כאאֵ֣ין שָׁל֔וֹם אָמַ֥ר אֱלֹהַ֖י לָֽרְשָׁעִֽים:
There is no peace: In contrast to what he said to the righteous and the repentant, “Peace, peace to the far, etc.,” he returned and said, “There is no peace for the wicked.”   אין שלום: כלפי שאמר לצדיקים ולבעלי תשובה שלום שלום לרחוק וגו' חזר ואמר אין שלום לרשעים:

Yeshayahu (Isaiah) Chapter 58

1Call with a [full] throat, do not spare, like a shofar raise your voice, and relate to My people their transgression, and to the house of Jacob their sins.   אקְרָ֚א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֚ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַֽעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם:
and relate to My people their transgression: These are the Torah scholars, whose every inadvertent sin is counted as a transgression, for an error in study is accounted as an intentional sin.   והגד לעמי פשעם: אלו תלמידי חכמים שכל שגגתם פשע ששגג' תלמוד עולה זדון:
and to the house of Jacob their sins: These are the ignorant people, whose willful sins, are accounted inadvertent.   ולבית יעקב חטאתם: אלו עמי הארץ שאף זדונם שגגה:
2Yet they seek Me daily and they wish to know My ways, like a nation that performed righteousness and did not forsake the ordinance of its God: they ask Me ordinances of righteousness; they desire nearness to God.   בוְאוֹתִ֗י י֥וֹם | יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֚ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן:
Yet they seek Me daily: Like the matter that is stated (Ps. 78:36): “And they beguiled Him with their mouth.”   ואותי יום יום ידרשון: כענין שנא' ויפתוהו בפיהם (תהלים עח):
and they wish to know My ways: They wish to ask instructions of the wise men as if they wished to fulfill them.   ודעת דרכי יחפצון: חפצים לשאול הוראות לחכמים כאילו רוצים לקיימם:
like a nation that performed righteousness, etc.: In this manner they constantly ask Me ordinances of righteousness, but they do not intend to fulfill them, and when they fast and are not answered, they say, “Why have we fasted, and You did not see?” But I say, “Behold, on the day of your fast you pursue business,” all the affairs of your necessities you toil to pursue, even robbery and violence.   כגוי אשר צדקה עשה וגו': כך שואלים אותי תמיד משפט צדק ואין דעתם לקיימם וכשהן צמים ואין נענין אומרים למה צמנו ולא ראית ואני אומר הן ביום צומכם תמצאו חפץ כל חפצי צרכיכם אתם עמלים למצוא ואף בגזל וחמס:
3"Why have we fasted, and You did not see; we have afflicted our soul and You do not know?" Behold, on the day of your fast you pursue business, and [from] all your debtors you exact [payment].   גלָ֚מָּה צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּי֚וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ:
and [from] all your debtors: Heb. עַצְּבֵיכֶם [lit. your griefs.] Your debtors, who are grieved because of you; you exact payment from them on the day of your fast.   וכל עצביכם: בעלי חוב שלכם הנעצבים על ידכם אתם נוגשים אותם ביום צומכם:
4Behold, for quarrel and strife you fast, and to strike with a fist of wickedness. Do not fast like this day, to make your voice heard on high.   דהֵ֣ן לְרִ֚יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ וּלְהַכּ֖וֹת בְּאֶגְרֹ֣ף רֶ֑שַׁע לֹֽא־תָצ֣וּמוּ כַיּ֔וֹם לְהַשְׁמִ֥יעַ בַּמָּר֖וֹם קוֹלְכֶֽם:
Do not fast like this day: like the manner of this day, to break your hearts in order that your voice be heard on high.   לא תצומו כיום: כמשפט היום לשבור לבבכם כדי שישמע קולכם במרום:
5Will such be the fast I will choose, a day of man's afflicting his soul? Is it to bend his head like a fishhook and spread out sackcloth and ashes? Will you call this a fast and an acceptable day to the Lord?   ההֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֚ק וָאֵ֙פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַֽיהֹוָֽה:
Is it to bend: Heb. הֲלָכֹף. This ‘hey’ is the interrogative. That is to say, “Perhaps I require bending the head like a fishhook (כְּאַגְמֹן)?” אַגְמֹן is a sort of bent needle with which they catch fish, and they call it ajjm in O.F.   הלכוף: ה"א זו תמיהא כלו' שמא לכוף כאגמון ראשו אני צריך, אגמון הוא כמין מחט כפוף וצדין בו דגים וקורין לו איי"ם בלע"ז:
Will you call this a fast: Heb. הֲלָזֶה. An interrogative form. Therefore, the ‘hey’ is punctuated with a ‘hataf-pattah.’   הלזה תקרא צום: ל' תמיהא לפיכך הה"א נקודה חטף פתח:
6Is this not the fast I will choose? To undo the fetters of wickedness, to untie the bands of perverseness, and to let out the oppressed free, and all perverseness you shall eliminate.   והֲל֣וֹא זֶה֘ צ֣וֹם אֶבְחָרֵהוּ֒ פַּתֵּ֙חַ֙ חַרְצֻבּ֣וֹת רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדּ֣וֹת מוֹטָ֑ה וְשַׁלַּ֚ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מוֹטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ:
fetters: Heb. חַרְצֻבּוֹת, an expression of tying and binding.   חרצובות: ל' קישור ואיסור:
perverseness: Heb. מוֹטָה, perversion of justice.   מוטה: הטיית משפט:
and all perverseness you shall eliminate: Heb. וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. Jonathan renders: And all perversion of justice you shall eliminate.   וכל מוטה תנתקו: ת"י וכל דין מסטי תסלקון:
7Is it not to share your bread with the hungry, and moaning poor you shall bring home; when you see a naked one, you shall clothe him, and from your flesh you shall not hide.   זהֲל֨וֹא פָרֹ֚ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַֽעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֚ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם:
moaning poor: Heb. מְרוּדִים. Sighing and moaning about their distress. Comp. (Lam. 3:19) “my affliction and my sighing (וּמְרוּדִי);” (Ps. 55:3) “I mourn (אָרִיד) in my grief.”   ועניים מרודים: נאנחים ונאנקים על צרתם כגון עניי ומרודי (איכה ג׳:י״ט) אריד בשיחי (תהלים נה):
and from your flesh: And from your kinsman.   ומבשרך: ומקרובך:
8Then your light shall break forth as the dawn, and your healing shall quickly sprout, and your righteousness shall go before you; the glory of the Lord shall gather you in.   חאָ֣ז יִבָּקַ֚ע כַּשַּׁ֙חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַֽאֲרֻכָֽתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֚ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהֹוָ֖ה יַֽאַסְפֶֽךָ:
as the dawn: Like the ray of dawn that breaks through the clouds.   יבקע כשחר: כעמוד השחר הבוקע בעבים:
and your healing: Heb. וַאֲרֻכָתְךָ, and your healing shall quickly sprout. Comp. (Jer. 30:17) “I will bring up healing (אֲרֻכָה) for you.”   וארוכתך מהרה: ורפואתך מהרה כמו אעלה ארוכה לך (ירמיהו ל׳:י״ז):
9Then you shall call and the Lord shall answer, you shall cry and He shall say, "Here I am," if you remove perverseness from your midst, putting forth the finger and speaking wickedness.   טאָ֚ז תִּקְרָא֙ וַֽיהֹוָ֣ה יַֽעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֚יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן:
10And you draw out your soul to the hungry, and an afflicted soul you sate, then your light shall shine in the darkness, and your darkness shall be like noon.   יוְתָפֵ֚ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַֽעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֚ח בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַֽאֲפֵלָֽתְךָ֖ כַּצָּֽהֳרָֽיִם:
And you draw out your soul to the hungry: with consolations of good words.   ותפק לרעב נפשך: בתנחומי דברים טובים:
11And the Lord shall always lead you, and He shall satisfy your soul in drought, and strengthen your bones; and you shall be like a well-watered garden and like a spring of water whose water does not fail.   יאוְנָֽחֲךָ֣ יְהֹוָה֘ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֚יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַֽחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו:
in drought: Heb. בְּצַחְצָחוֹת, at the time of thirst and drought. So did Jonathan render.   בצחצחות: בעת צמאון ובצורת כך ת"י:
strengthen: Heb. יַחֲלִיף [lit. arm.] Comp. (Num. 31:5) “Armed (חֲלוּצֵי) for war.”   יחליץ: יזיין כמו חלוצי צבא (במדבר לא):
12And [those coming] from you shall build ancient ruins, foundations of generations you shall erect, and you shall be called the repairer of the breaches, restorer of the paths, to dwell in.   יבוּבָנ֚וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מֽוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֚א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשׁוֹבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת:
restorer of the paths, to dwell in: Heb. מְשׁוֹבֵב. Jonathan renders: restorer of the wicked to the Torah.   משובב נתיבות לשבת: תירגם יונתן מתיב רשיעיא לאורייתא:
restorer: מְשׁוֹבֵב is like מֵשִׁיב.   משובב: כמו משיב:
to dwell: to the Torah, which insures the settlement of the world.   לשבת: ליישובו של עולם:
13If you restrain your foot because of the Sabbath, from performing your affairs on My holy day, and you call the Sabbath a delight, the holy of the Lord honored, and you honor it by not doing your wonted ways, by not pursuing your affairs and speaking words.   יגאִם־תָּשִׁ֚יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֚וֹשׁ יְהֹוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵֽעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר:
14Then, you shall delight with the Lord, and I will cause you to ride on the high places of the land, and I will give you to eat the heritage of Jacob your father, for the mouth of the Lord has spoken.   ידאָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהֹוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳתֵי (כתיב בָּ֣מֳותֵי) אָ֑רֶץ וְהַֽאֲכַלְתִּ֗יךָ נַֽחֲלַת֙ יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר:
the heritage of Jacob your father: An inheritance without boundaries, as it is said (Gen. 28:14): “And you shall spread to the west and to the east, etc.” Not like Abraham, about whom it is stated (ibid. 13:15): “The land that you see…” And Jacob indeed kept the Sabbath, as it is said (ibid. 33:18): “And he encamped before the city,” i.e., he established the Sabbath limits at twilight. So did Rabbi Samson explain it.   נחלת יעקב אביך: נחלה בלא מצרים כמה שנא' ופרצת ימה וקדמה וגו' (בראשית כ״ח:י״ד) לא כאברהם שנאמר (שם יג) הארץ אשר אתה רואה ויעקב שמר את השבת שנא' (שם לג) ויחן את פני העיר שקבע תחומין עם דמדומי חמה כך פי' ר' שמשון: