| 18So says the Lord God: In the first month, on the first of the month, you shall take a young bull without blemish, and you shall purify the sanctuary. |
|
יחכֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ תִּקַּ֥ח פַּר־בֶּן־בָּקָ֖ר תָּמִ֑ים וְחִטֵּאתָ֖ אֶת־הַמִּקְדָּֽשׁ: |
| So says the Lord God: In the first month, on the first of the month, you shall take a young bull [and] without blemish. This is the bull of investiture mentioned at the beginning of this section (43:18-27), and he teaches [us] here that the investiture should be on the first of Nissan. |
|
כה אמר אד'.
אלהים בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים. הוא פר המלואים האמור בראש הענין ולימד כאן שיהיו המלואים בא' בניסן:
|
| and you shall purify. [as translated,] and you shall purify. |
|
וחטאת.
וטהרת:
|
| 19And the priest shall take of the blood of the sin-offering and put it on the doorpost of the House, and on the four corners of the ledge of the altar and on the doorpost of the gate of the Inner Court. |
|
יטוְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֣ם הַֽחַטָּ֗את וְנָתַן֙ אֶל־מְזוּזַ֣ת הַבַּ֔יִת וְאֶל־אַרְבַּ֛ע פִּנּ֥וֹת הָֽעֲזָרָ֖ה לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעַ֨ל־מְזוּזַ֔ת שַׁ֖עַר הֶֽחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית: |
| 20And so shall you do on seven [days] in the month, because of mistaken and simple-minded men, and expiate the House. |
|
כוְכֵ֚ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בְּשִׁבְעָ֣ה בַחֹ֔דֶשׁ מֵאִ֥ישׁ שֹׁגֶ֖ה וּמִפֶּ֑תִי וְכִפַּרְתֶּ֖ם אֶת־הַבָּֽיִת: |
| And so shall you do on seven [days] in the month. It may be said that [this means]: And so shall you do all seven, and so too he says above (43:26): “For seven days they shall effect atonement for the altar.” But our Rabbis explained it in Menahoth (45a) in the following manner: And so shall you make [as a sacrifice] a bull that is not to be eaten in [the event of] “seven” tribes who “interpreted the Torah in a new way (שֶּׁחְדֹּשּׁוּ)” and whose tribunal issued a decision that fat is permissible, and seven tribes, (which are the majority of the nation), who acted on their word. They must bring a bull for communal error. |
|
וכן תעשה בשבעה בחודש.
יש לומר וכן תעשה כל שבעה וכן הוא אומר למעלה שבעת ימים יכפרו על המזבח ורבותינו כך פרשוהו במנחות וכן תעשה פר שאינו נאכל בשבעה שבטים שחדשו דבר והורו ב"ד שלהן שחלב מותר ועשו שבעה שבטים שהם רוב צבור על פיהם שמביאין פר העלם דבר:
|
| because of mistaken and simple-minded men. This is a transposed verse: And you shall expiate the House from mistaken and simple-minded men. After the seven days of investiture, whenceforth the altar will be dedicated, they shall bring their sin-offerings and their guilt-offerings, and they will attain atonement, for at the time that Israel attains atonement, the House attains atonement. |
|
מאיש שוגה ומפתי וגו'.
הרי זה מקרא מסורס וכפרתם את הבית מאיש שוגה ומפתי אחר שבעת ימי המלואים שיהא המזבח מחונך יביאו חטאותם ואשמותם ויתכפרו שבזמן שישראל מכופרים הבית מכופר:
|
| 21In the first, on the fourteenth day of the month, shall you have the Passover, a festival of seven days; unleavened bread shall be eaten. |
|
כאבָּֽ֠רִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֔דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם הַפָּ֑סַח חָ֕ג שְׁבֻע֣וֹת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵֽאָכֵֽל: |
| seven days. [Lit. weeks of days,] because they commence from it to count seven weeks. |
|
שבועות ימים.
על שם שמתחילין ממנו לספור שבעה שבועות, מצאתי:
|
| unleavened bread shall be eaten. and unleavened bread shall be eaten on that festival. |
|
מצות יאכל.
מצות יאכלו בו בחג:
|
| 22And the prince shall make on that day for himself and for all the people of Israel a bull for a sin-offering. |
|
כבוְעָשָׂ֚ה הַנָּשִׂיא֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא בַּֽעֲד֕וֹ וּבְעַ֖ד כָּל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ פַּ֖ר חַטָּֽאת: |
| And the prince shall make on that day, etc.. Our Rabbis (Hag. 13a) said that they sought to suppress the Book of Ezekiel for his words contradicted the words of the Torah. Indeed, Hananiah the son of Hezekiah the son of Gurion is remembered for good, for he sat in his attic and expounded on it. But because of our iniquities, what he expounded on these sacrifices why a bull is brought on the fourteenth day of Nissan has been lost to us. I say that perhaps he is dealing with the fourteenth of Nissan of the first Passover in which the fully erected House will be dedicated, and this bull will be brought in lieu of the calf born of cattle that Aaron offered up on the eighth of investiture (Lev. 9:2). [Scripture] tells us that if he will not have offered it up on the eighth day of investiture, he should offer it up on the fourteenth of Nissan in order that he should be initiated for the service before the Festival, for it is incumbent upon him [to bring] the sacrifices and the burnt offering of the appointed time, as is stated above (v. 17): “And the burnt offerings and the meal-offerings and the libations on the festivals… shall devolve on the prince, etc.” |
|
ועשה הנשיא ביום ההוא וגו'.
רבותינו אמרו שבקשו לגנוז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה ברם זכור לטוב חנניה בן חזקיהו בן גרון שישב בעליה ודרשו ובעונינו נעלם ממנו מה שדרש בקרבנות האל' פר בארבעה עשר בניסן למה, ואומר אני שמא בי"ד בניסן של פסח ראשון שנתחנך בו הבית עומד ופר זה בא תחת עגל בן בקר שהקריב אהרן בשמיני למלואי' ומגיד שאם לא הקריבו בשמיני למלואים יקריבנו בי"ד בניסן כדי שיתחנך לעבודה קודם י"ט לפי שעליו קרבנות ועולת המועד לעשות כמו שאמור למעלה ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים וגו':
|
| 23On the seven days of the Festival he shall make a burnt-offering to the Lord, seven bulls and seven rams without blemish daily for seven days, and a sin offering, a he-goat daily. |
|
כגוְשִׁבְעַ֨ת יְמֵֽי־הֶחָ֜ג יַֽעֲשֶׂ֧ה עוֹלָ֣ה לַֽיהֹוָ֗ה שִׁבְעַ֣ת פָּ֠רִים וְשִׁבְעַ֨ת אֵילִ֚ים תְּמִימִם֙ לַיּ֔וֹם שִׁבְעַ֖ת הַיָּמִ֑ים וְחַטָּ֕את שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים לַיּֽוֹם: |
| seven bulls and seven rams without blemish daily. But the Torah states (Num. 28: 19): “two young bulls, one ram.” We can explain this verse only as meaning seven bulls and seven rams for the seven days, a bull daily and a ram daily, and it comes to teach us that the bulls do not render each other invalid and the rams do not render each other invalid. [I.e., if one bull is missing, the other one may be brought.] So we learned in Menahoth (45a); however, they did not bring proof from this verse but from the verse below (46:6): “But on the New Moon: a young bull from those without blemish, and six lambs and a ram.” But perhaps this too comes to teach the same thing, and this is its meaning: seven bulls and seven rams daily. By adding the sacrifices of each day on its day, they add up to seven bulls for the seven days. |
|
שבעת פרים ושבעת אילים תמימים ליום.
והתורה אמרה פרים בני בקר שנים ואיל אחד אין לי להעמיד מקרא זה אלא שבעה פרים וז' אילים לשבעת הימים פר ליום ואיל ליום ובא ללמד שאין הפרי' מעכבין זה את זה ולא האילים מעכבין זה את זה וכן שנינו במנחות אך לא הביאו מן המקרא הזה ראיה אלא ממקרא שנאמר למטה (מו) וביום החדש פר בן בקר תמימים וששת כבשים ואיל ושמא אף זה בא ללמד כן וכן פירושו שבעה פרים ושבעה אילים ליום צרוף דבר יום ביומו עולים שבעה פרים לשבעת ימים:
|
| and a sin-offering, a he-goat daily. the he-goats of the pilgrimage festivals. |
|
וחטאת שעיר עזים ליום.
שעירי הרגלים:
|
| 24And a meal-offering, he shall make an ephah for a bull and an ephah for a ram, and for each ephah one hin of oil. |
|
כדוּמִנְחָ֗ה אֵיפָ֥ה לַפָּ֛ר וְאֵיפָ֥ה לָאַ֖יִל יַֽעֲשֶׂ֑ה וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָֽאֵיפָֽה: |
| And a meal-offering… an ephah for a bull. the meal-offering of the libations, an “ephah” for a bull. Now I do not know what this means, for the Torah stated (28:20): “three tenths for the bull.” It is possible that it means an “ephah” of flour from which we extract a tenth of fine flour from a “se’ah,” for the “ephah” is three “se’ahs.” |
|
ומנחה איפה לפר.
מנחת הנסכים איפה לפר איני יודע מה הוא שהרי אמר' תורה שלשה עשרונים וי"ל איפת קמח להוציא סולת עשרון מן הסאה שהאיפה שלש סאין. ואיפה לפר. למדך שאם לא מצא סולת מנופה כל כך יביא משל עשרון לסאה:
|
| and an ephah for a ram. This too is flour from which we extract two tenths of fine flour sifted thoroughly, as we learned (Men. 6:6): The two loaves were two tenths from three “se’ahs.” [The requirement of] an “ephah” for the bull teaches that if he did not find fine sifted flour that yielded that much, he may bring from [flour that yields] a tenth to a “se’ah.” |
|
ואיפה לאיל.
אף זו קמח להוציא ממנה ב' עשרונים סולת מנופה כל צרכה כמו ששנינו ב' הלחם שתי עשרונים משלש סאין:
|
| and for each ephah one hin of oil. I do not know why. We may say that it does not mean that he must sacrifice the entire “hin,” but that there were notches in the “hin” and he would sacrifice oil according to the fine flour, according to the sacrificial laws for a bull according to its requirement and for a ram according to its requirement, according to the notches of the “hin”. |
|
הין לאיפה.
לא ידעתי למה ויש לומר לא שיקריב ההין כולו אלא שנתות היו בהין ויקריב שמן לפי הסולת כמשפט הזבח לפר כמשפטו ולאיל כמשפטו לפי שנתות של הין:
|
| 25In the seventh [month] on the fifteenth day of the month on the Festival, he shall do the same for seven days, a similar sin offering, a similar burnt-offering, a similar meal-offering and similar oil. |
|
כהבַּשְּׁבִיעִ֡י בַּֽחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֚וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בֶּחָ֔ג יַֽעֲשֶׂ֥ה כָאֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽעֹלָ֔ה וְכַמִּנְחָ֖ה וְכַשָּֽׁמֶן: |
| 1So says the Lord God: The gate of the Inner Court that faces toward the east shall remain closed the six working days, but on the Sabbath it shall be opened, and on the New Moon it shall be opened. |
|
אכֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ שַׁ֜עַר הֶֽחָצֵ֚ר הַפְּנִימִית֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים יִֽהְיֶ֣ה סָג֔וּר שֵׁ֖שֶׁת יְמֵ֣י הַמַּֽעֲשֶׂ֑ה וּבְי֚וֹם הַשַּׁבָּת֙ יִפָּתֵ֔חַ וּבְי֥וֹם הַחֹ֖דֶשׁ יִפָּתֵֽחַ: |
| The gate of the Inner Court that faces toward the east, etc.. Our Rabbis learned in Tractate Middoth (4:2): The gate of the Heichal had two wickets, one in the south and one in the north. Concerning the one in the south it is explained in the post Mosaic Scriptures (above 44:2): “and no man shall come through it… and it shall be closed.” |
|
שער החצר הפנימית הפונה קדים וגו'.
שנו רבותינו במסכת מדות שני פשפשין היו לו לשער ההיכל אחד בדרום ואחד בצפון שבדרום עליו מפורש בקבלה (לעיל מ"ד) איש לא יבא בו והיה סגור:
|
| 2And the prince shall enter by way of the vestibule of the gate without, and he shall stand at the doorpost of the gate, and the priests shall offer his burnt-offering and his peace-offering, and he shall prostrate himself at the threshold of the gate, and go out, but the gate shall not be closed until the evening. |
|
בוּבָ֣א הַנָּשִׂ֡יא דֶּרֶךְ֩ אוּלָ֨ם הַשַּׁ֜עַר מִח֗וּץ וְעָמַד֙ עַל־מְזוּזַ֣ת הַשַּׁ֔עַר וְעָשׂ֣וּ הַכֹּֽהֲנִ֗ים אֶת־עֽוֹלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו וְהִֽשְׁתַּֽחֲוָ֛ה עַל־מִפְתַּ֥ן הַשַּׁ֖עַר וְיָצָ֑א וְהַשַּׁ֥עַר לֹֽא־יִסָּגֵ֖ר עַד־הָעָֽרֶב: |
| by way of the vestibule of the gate without. as he states above (40:31): “And its halls were to the Outer Court.” By way of the vestibule of the Gate of the Court, i.e., he shall enter by way of the Eastern Gate, which serves for entry and exit, and come to that wicket. |
|
דרך אולם השער מחוץ.
כמו שאמור למעל' ואילמיו אל החצר החיצונה דרך אולם השער של עזרה כלומר יכנס בדרך שער מזרחי שהוא משמש כניסה ויציאה ובא לו לאותו הפשפש:
|
| and he shall stand at the doorpost of the gate. That small gate is the wicket. |
|
ועמד על מזוזת השער.
אותו שער הקטן הוא הפשפש:
|
| his burnt offering and his peace offering. The burnt offering for appearing in the Temple and the peace offering for celebrating the festivals; this verse refers to the festivals. |
|
את עולתו ואת שלמיו.
עולת ראיה ושלמי חגיגה ומקרא זה מוסב על יום טוב, כך מצאתי בפירושים מדוייקים:
|
| and he shall stand at the doorposts of the gate. The inner gate; this is the wicket, as the master stated (Taanith 4:2): “Is it possible for a person’s sacrifice to be offered up when he is not standing over it?” |
|
ועמד על מזוזת השער.
שער הפנימית היא אשר באר הוא הפשפש כדאמר מר איפשר קרבנו של אדם קרב ואינו עומד על גביו:
|
| shall not be closed until the evening. Now why should it not be closed? |
|
ולא יסגר עד הערב.
למה לא יסגר:
|
| 3And the people of the land shall [also] prostrate themselves at the entrance of that gate on the Sabbaths and on the New Moons, before the Lord. |
|
גוְהִֽשְׁתַּֽחֲו֣וּ עַם־הָאָ֗רֶץ פֶּתַח הַשַּׁ֣עַר הַה֔וּא בַּשַּׁבָּת֖וֹת וּבֶֽחֳדָשִׁ֑ים לִפְנֵ֖י יְהֹוָֽה: |
| And the people of the land shall prostrate themselves. all day, and whoever comes, too, and in the evening they shall close it. |
|
והשתחוו עם הארץ.
כל היום וגם כל הבא ולערב יסגרוהו:
|
| 4And the burnt-offering which the prince offers to the Lord; On the Sabbath shall be six lambs without blemish and a ram without blemish. |
|
דוְהָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁר־יַקְרִ֥ב הַנָּשִׂ֖יא לַֽיהֹוָ֑ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת שִׁשָּׁ֧ה כְבָשִׂ֛ים תְּמִימִ֖ם וְאַ֥יִל תָּמִֽים: |
| On the Sabbath day shall be six lambs. I do not know why, for the Torah said (Num. 28:9): “two lambs,” and “on the Sabbath Day” means either the Sabbath commemorating the Creation or a festival. I, therefore, say that this Sabbath is not the Sabbath commemorating the Creation, but a festival that requires seven lambs and two rams. Scripture comes and teaches you that [the absence of one] does not render the other one invalid, and if he does not find seven, he should bring six, and if he does not find two rams, he should bring one, as our Rabbis expounded regarding the New Moon. |
|
ביום השבת ששה כבשים.
לא ידעתי למה שהרי אמרה תורה שני כבשים (מדבר כח) וביום השבת משמע שבת בראשית ומשמע יום טוב ואומר אני שבת זו אינה שבת בראשית אלא י"ט שטעון שבעה כבשים ושני אילים ובא ולימדך שאין מעכבין זה את זה ואם לא מצא שבעה יביא ששה ואם לא מצא שני אילים יביא אחד כמו שדרשו חכמים לענין ראש חדש:
|
| 5And as a meal-offering: one ephah for the ram; and for the lambs, a meal-offering as he is able to give, and a hin of oil to an ephah. |
|
הוּמִנְחָה֙ אֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֥ים מִנְחָ֖ה מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה: |
| as he is able to give. This teaches that the meal-offerings do not render each other invalid [in each other’s absence]. |
|
מתת ידו.
לימד שאין המנחות מעכבות זו את זו:
|
| 6But on the New Moon; a young bull without blemish, and six lambs and a ram, without blemish are they to be. |
|
ווּבְי֣וֹם הַחֹ֔דֶשׁ פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר תְּמִימִ֑ם וְשֵׁ֧שֶׁת כְּבָשִׂ֛ים וָאַ֖יִל תְּמִימִ֥ם יִֽהְיֽוּ: |
| But on the New Moon: a young bull without blemish. Our Rabbis expounded upon this verse in Menahoth (45a): Why does it say, “a young bull?” Since it is stated in the Torah (Num. 28:11): “And at the beginnings of your months, etc., two young bulls,” how do you know that if he did not find two, he should bring one? Because it is stated: “a bull.” |
|
וביום החדש פר בן בקר תמימים.
מקרא זה דרשו רבותינו במנחות פר מה למדנו לפי שנא' בתורה (שם) ובראשי חדשיכם פרים בני בקר שנים מנין שאם לא מצא שנים יביא אחד לכך נאמר פר:
|
| and six lambs. Why is it necessary to state this? Since it is said in the Torah, “seven,” how do you know that if he did not find seven, he should bring six? Because it is stated: “and six lambs.” And how do you know [that he should bring] even one? Because the Torah says, “but for the lambs as much as he can afford.” |
|
וששת כבשים.
מה למדנו לפי שנאמר בתורה שבעה מנין שאם לא מצא שבעה יביא ששה לכך נאמר וששת כבשים ומנין אפילו אחד תלמוד לומר ולכבשים כאשר תשיג ידו, מצאתי:
|
| 7And an ephah for the bull and an ephah for the ram he shall bring as a meal-offering, but for the lambs as much as he can afford, and of oil a hin to an ephah. |
|
זוְאֵיפָ֨ה לַפָּ֜ר וְאֵיפָ֚ה לָאַ֙יִל֙ יַֽעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה וְלַ֨כְּבָשִׂ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה: |
| 8And whenever the prince goes in, he shall go in by way of the vestibule of the gate, and by the same way shall he go out. |
|
חוּבְב֖וֹא הַנָּשִׂ֑יא דֶּ֣רֶךְ אוּלָ֚ם הַשַּׁ֙עַר֙ יָב֔וֹא וּבְדַרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא: |
| And whenever the prince goes in. on the New Moon and on the Sabbath of Creation, when Israel is not commanded to appear at the Temple, and he comes in to prostrate himself. |
|
ובבוא הנשיא.
ביום החודש ובשבת בראשית שאין ישראל מצווים על הראיה והוא בא להשתחוות:
|
| he shall go in by way of the vestibule of the gate, and by the same way shall he go out. Through the very same gate he shall go out, and he is not commanded to make the Court a short-cut. But on the festivals, concerning which it is stated (Deut. 16:16): “shall all your males appear,” he is required to make it a short-cut like the rest of the people. That is what is written (verse 10): “goes in among them when they go in, and when they go out, they [the prince and people together] go out.” |
|
דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא.
באותו שער עצמו יצא ואינו מצווה לעשות העזרה קפנדריא אבל במועדים שנאמ' בהם (דברים ט"ז) יראה כל זכורך זקוק היא לעשו' קפנדריא כשאר העם היינו דכתיב בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו:
|
| 9But when the people of the land come before the Lord on the times fixed for meeting, he who enters by way of the north gate to prostrate himself shall go out by way of the south gate, and he that enters by way of the south gate shall go out by way of the north gate; he shall not return by way of the gate whereby he came in, but he shall go out by that which is opposite it. |
|
טוּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֘ בַּמּֽוֹעֲדִים֒ הַבָּ֡א דֶּרֶ֩ךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּֽחֲוֹ֗ת יֵצֵא֙ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב וְהַבָּא֙ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֚רֶךְ הַשַּׁ֙עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ יֵצֵֽא (כתיב יֵצֵֽאו) : |
| But when the people of the land come, etc., by way of the north gate, etc., but he shall go out by that which is opposite it. It is incumbent upon them to be seen in full view in the Court. |
|
ובבוא עם הארץ.
דרך שער צפון וגו' כי נכחו. יצא. מצוה עליהם שיתראו בתוך העזרה יפה יפה:
|
| 10The prince also [then] enters among them when they go in, and when they go out, they [the prince and the people together] go out. |
|
יוְהַנָּשִׂ֑יא בְּתוֹכָ֚ם בְּבוֹאָם֙ יָב֔וֹא וּבְצֵאתָ֖ם יֵצֵֽאוּ: |
| The prince. When he enters the Temple Court through the southern wicket of the Heichal to prostrate himself, he too must make the Temple Court a short-cut. He shall enter by way of the northern gate and leave by way of the southern gate with the rest of the people of the land. This is the meaning of “enters in their midst when they go in, and when they go out, they go out” all of them, the prince with the rest of the people. And he shall not enter by way of the eastern gate as he regularly does on the New Moon and on the Sabbath of Creation, for the eastern gate has no gate opposite it in the west. |
|
והנשיא.
גם הוא כשנכנס לעזרה לבא בפשפש ההיכל הדרומי להשתחוות גם הוא מצוה עליו לעשות העזרה קפנדריא ויבא דרך שער צפון ויצא דרך שער נגב עם שאר עם הארץ ונכנס ויצא נכחו דרך שער האחר וזהו בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו כולם הנשיא עם שאר העם ולא יבא דרך שער המזרחי כדרך שהוא בא ביו' החדש וביום שבת בראשית שהשער המזרחי אין נכחו שער במערב:
|
| 11And on the Festivals and on the times fixed for meeting, the meal-offering shall consist of an ephah for a bull and an ephah for a ram, but for the lambs a gift which is in accordance with his means, and oil, a hin to an ephah. |
|
יאוּבַֽחַגִּ֣ים וּבַמּֽוֹעֲדִ֗ים תִּהְיֶ֚ה הַמִּנְחָה֙ אֵיפָ֚ה לַפָּר֙ וְאֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֖ים מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָֽאֵיפָֽה: |
| 12And when the prince brings a free will-offering, a burnt-offering or a peace- offering as a free will-offering to the Lord, one shall then open for him the gate that faces east, and he shall bring his burnt-offering and his peace-offering as he does on the Sabbath day, and after he has gone out, one shall close the gate. |
|
יבוְכִי־יַֽעֲשֶׂה֩ הַנָּשִׂ֨יא נְדָבָ֜ה עוֹלָ֣ה אֽוֹ־שְׁלָמִים֘ נְדָבָ֣ה לַֽיהֹוָה֒ וּפָ֣תַח ל֗וֹ אֶת־הַשַּׁ֙עַר֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים וְעָשָׂ֚ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו כַּֽאֲשֶׁ֥ר יַֽעֲשֶׂ֖ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְיָצָ֛א וְסָגַ֥ר אֶת־הַשַּׁ֖עַר אַֽחֲרֵ֥י צֵאתֽוֹ: |
| And when the prince brings a freewill offering. on the six working days. |
|
וכי יעשה הנשיא נדבה.
בששת ימי המעשה:
|
| one shall then open for him the gate, etc.. Not to enter the Heichal through it, but he shall stand there, and the priests shall make his burnt offering and his peace- offering, and he shall prostrate himself and leave, as it is said: “as he would do on the Sabbath day.” Now what is stated regarding the Sabbath day (here)? (Verse 2) “And he shall stand at the doorpost of the gate, and the priests shall offer his burnt offering, etc.” |
|
ופתח לו את השער וגו'.
לא נכנס בו להיכל אלא עומד שם והכהנים יעשו את עולתו ואת שלמיו והשתחוה ויצא שנאמר כאשר עשה ביום השבת ומה אומר ביום השבת (כאן) ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו וגו':
|
| after he has gone out. He does not say here: “but the gate shall not be closed until the evening,” as he says regarding the Sabbath day. For regarding the Sabbath day it says (verse 3): “And the people of the land shall prostrate themselves at the entrance of that gate.” Therefore, it is left open. But on weekdays it is not customary for them to come to prostrate themselves, for everyone is occupied with work; therefore, “after he has gone out, one shall close the gate.” |
|
אחרי צאתו.
ואינו אומ' כאן והשע' לא יסגר עד הערב כמ"ש ביום השבת שביום השבת הוא אומר והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא לפיכך מניחו פתוח אבל בחול אין דרכם לבא להשתחות שכל אחד עסוק במלאכתו לפיכך וסגר את השער אחרי צאתו:
|
| 13And a lamb of the first year, without blemish shall you bring as a burnt-offering daily to the Lord, every morning shall you bring it. |
|
יגוְכֶ֨בֶשׂ בֶּן־שְׁנָת֜וֹ תָּמִ֗ים תַּֽעֲשֶׂ֥ה עוֹלָ֛ה לַיּ֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּ֖קֶר תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ: |
| And a lamb of the first year. the daily sacrifice. |
|
וכבש בן שנתו.
עולת התמיד:
|
| 14And as a meal-offering you shall bring for it every morning a sixth of an ephah and a third of a hin of oil to stir [with] the fine flour; a meal-offering to the Lord, according to the perpetual ordinance. |
|
ידוּמִנְחָה֩ תַֽעֲשֶׂ֨ה עָלָ֜יו בַּבֹּ֚קֶר בַּבֹּ֙קֶר֙ שִׁשִּׁ֣ית הָֽאֵיפָ֔ה וְשֶׁ֛מֶן שְׁלִישִׁ֥ית הַהִ֖ין לָרֹ֣ס אֶת־הַסֹּ֑לֶת מִנְחָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה חֻקּ֥וֹת עוֹלָ֖ם תָּמִֽיד: |
| a sixth of an ephah. of the [post-Exodus] Jerusalemite measure, which is a fifth of the [Mosaic] “measure of the desert,” equaling two tenth parts, one for the daily meal-offering and one for the pancakes. And although the pancakes were offered up by halves, he brings a complete tenth part in the morning and divides it in half, as we learned in Menahoth (4:5) |
|
ששית האיפה.
ירושלמית שהיא חומש של מדברית והן ב' עשרונים הא' למנחת התמיד וא' לחביתין ואף על פי שחביתין קריבין לחצאין מביא הוא בבקר עשרון שלם וחוצהו כמו ששנינו במנחות:
|
| to stir [with] the fine flour. [Heb. לָרֹם,] asperger in French, to moisten, besprinkle. Manuscripts read: ameller in Old French, to mix. לָרֹם אֶתהַסֹלֶת, to crush and mix with it the fine flour, a form of word for crushing (רִסוּם) , as in (Amos 6:11): “and he shall smite the great house into splinters (רְסִיסִים),” and in the language of the Mishnah (Shab. 8:6): If it was thick or cracked (מְרֻסָם). |
|
לרוס את הסולת.
אילפר"יסיר בלע"ז ל"א אימ"לליר בלע"ז לרוס את הסולת לכתת ולבלול בו את הסלת לשון רסיס כמו (עמוס ו׳:י״א) והכה הבית הגדול רסיסים ולשון משנה אם היה עבה או מרוסס:
|
| 15Thus shall they bring the lamb and the meal-offering and the oil every morning, a continual burnt offering. |
|
טויַֽעֲשׂ֨וּ (כתיב וַֽעֲשׂ֨וּ) אֶת־הַכֶּ֧בֶשׂ וְאֶת־הַמִּנְחָ֛ה וְאֶת־הַשֶּׁ֖מֶן בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר עוֹלַ֖ת תָּמִֽיד: |
