Yechezkel (Ezekiel) Chapter 28

25So says the Lord God: When I gather in the house of Israel from the peoples among whom they have been scattered, and I have been sanctified through them in the eyes of the nations, then shall they dwell on their land that I gave to My servant, to Jacob.   כהכֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ בְּקַבְּצִ֣י | אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מִן־הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ בָ֔ם וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָ֖ם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם וְיָֽשְׁבוּ֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְעַבְדִּ֥י לְיַֽעֲקֹֽב:
to My servant, to Jacob: As it was given to Jacob, an inheritance without boundaries (Gen. 28:14): “and you will spread out toward the west and the east, toward the north and the south.”   לעבדי ליעקב: כמו שנתנה ליעקב נחלה בלא מצרי' ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה (בראשית כ״ח:י״ד):
26And they shall dwell upon it securely, and they shall build houses and plant vineyards and dwell securely when I execute judgments against all those who plunder them from all around them, and they shall know that I am the Lord their God."   כווְיָֽשְׁב֣וּ עָלֶיהָ֘ לָבֶטַח֒ וּבָנ֚וּ בָתִּים֙ וְנָֽטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְיָֽשְׁב֖וּ לָבֶ֑טַח בַּֽעֲשׂוֹתִ֣י שְׁפָטִ֗ים בְּכֹ֨ל הַשָּׁאטִ֚ים אֹתָם֙ מִסְּבִ֣יבֹתָ֔ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם:

Yechezkel (Ezekiel) Chapter 29

1In the tenth year, in the tenth [month], on the twelfth of the month, the word of the Lord came to me, saying:   אבַּשָּׁנָה֙ הָֽעֲשִׂרִ֔ית בָּֽעֲשִׂרִ֕י בִּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
2"Son of man! Set your face against Pharaoh, king of Egypt, and prophesy against him and against all Egypt.   בבֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֣ים פָּנֶ֔יךָ עַל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וְהִנָּבֵ֣א עָלָ֔יו וְעַל־מִצְרַ֖יִם כֻּלָּֽהּ:
3Speak and you shall say; So says the Lord God: Behold I am upon you, O Pharaoh, king of Egypt, the great crocodile that lies down in the midst of its rivers, who said, "My river is my own, and I made myself."   גדַּבֵּ֨ר וְאָמַרְתָּ֜ כֹּֽה־אָמַ֣ר | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִֽנְנִ֚י עָלֶ֙יךָ֙ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם הַתַּנִּים֙ הַגָּד֔וֹל הָֽרֹבֵ֖ץ בְּת֣וֹךְ יְאֹרָ֑יו אֲשֶׁ֥ר אָמַ֛ר לִ֥י יְאֹרִ֖י וַֽאֲנִ֥י עֲשִׂיתִֽנִי:
the great crocodile: Since all the greatness of Egypt and all its plenty comes though the Nile River, the prophet compares its king to a crocodile and its people to the fish of the river.   התנים הגדול: לפי שכל גדולתה של מצרים וכל שובע שבה על ידי יאורי נילוס הוא לפיכך הנביא ממשל את מלכה לתנין ואת עמה לדגת יאור:
My river is my own: I do not need the heavenly powers, for my river provides all my necessities   לי יאורי: איני צריך לעליונים כי יש לי יאורי מספיק כל צרכי:
and I made myself: With my might and with my wisdom, I enhanced my greatness and my dominion.   ואני עשיתני: בגבורתי ובחכמתי הגדלתי גדולתי וממשלתי:
4And I will put hooks in your jaws and I will cause the fish of your rivers to fasten onto your scales, and I will drag you up out of the midst of your rivers and all the fish of your rivers shall stick to your scales.   דוְנָתַתִּ֚י חַחִים֙ (כתיב חַחִיים֙) בִּלְחָיֶ֔יךָ וְהִדְבַּקְתִּ֥י דְגַת־יְאֹרֶ֖יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶ֑יךָ וְהַֽעֲלִיתִ֙יךָ֙ מִתּ֣וֹךְ יְאֹרֶ֔יךָ וְאֵת֙ כָּל־דְּגַ֣ת יְאֹרֶ֔יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶֽיךָ תִּדְבָּֽק:
hooks: [Heb. חַתִים,] type of iron rings, ens in Old French.   חחים: כמין טבעות ברזל איינ"ש בלע"ז:
the fish of your rivers to fasten onto your scales: [Heb. בְּקַשְּׂקְשּׂתֶי,] en tes e(s)chardes in Old French, to your scales. That is to say, I shall inspire all your mighty men to go forth with you to war so that they will all fall.   דגת יאוריך בקשקשתיך: אינטישאיקראטי"ש בלע"ז כלומר אתן בלב כל גבוריך לצאת עמך למלחמה ויפלו כולם:
5And I will scatter you in the desert, you and all the fish of your rivers; upon the open fields shall you fall-you shall not be brought home, nor gathered together; to the beasts of the earth and to the birds of the air have I given you to be devoured.   הוּנְטַשְׁתִּ֣יךָ הַמִּדְבָּ֗רָה אֽוֹתְךָ֙ וְאֵת֙ כָּל־דְּגַ֣ת יְאֹרֶ֔יךָ עַל־פְּנֵ֚י הַשָּׂדֶה֙ תִּפּ֔וֹל לֹ֥א תֵֽאָסֵ֖ף וְלֹ֣א תִקָּבֵ֑ץ לְחַיַּ֥ת הָאָ֛רֶץ וּלְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם נְתַתִּ֥יךָ לְאָכְלָֽה:
And I will scatter you in the desert: [Heb. וּנְטַשְּׁתִּי,] e etandre toy in Old French, and I shall spread you out. This is the perishing of fish: once they are spread out on the surface of the dry land, they die.   ונטשתיך המדברה: זו היא אובדנן של דגים כיון שנטשו על פני היבשה מתים א"י אטינדר"י טו"י בלע"ז:
6And all the inhabitants of Egypt shall know that I am the Lord, because they have been a prop of reeds to the house of Israel.   ווְיָֽדְעוּ֙ כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י מִצְרַ֔יִם כִּ֖י אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה יַ֧עַן הֱיוֹתָ֛ם מִשְׁעֶ֥נֶת קָנֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
a prop of reeds: Many times they relied on them: in the days of Sennacherib and in the days of Nebuchadnezzar, but it did not avail them, just like this reed, which is soft and does not support the one who leans on it.   משענת קנה: כמה פעמים סמכו עליהם בימי סנחריב ובימי נבוכדנצר ולא הועיל להם בקנה זה שהוא רך ואינו סומך את הנשען עליו:
7When they took hold of you with the hand, you splintered and pierced the whole of their shoulders, and when they leaned upon you, you broke, and you made all their loins stand upright.   זבְּתָפְשָׂ֨ם בְּךָ֚ בַכַּף֙ (כתיב בַכַּפ֙ך) תֵּר֔וֹץ וּבָֽקַעְתָּ֥ לָהֶ֖ם כָּל־כָּתֵ֑ף וּבְהִשָּֽׁעֲנָ֚ם עָלֶ֙יךָ֙ תִּשָּׁבֵ֔ר וְהַֽעֲמַדְתָּ֥ לָהֶ֖ם כָּל־מָתְנָֽיִם:
When they took hold of you with the hand: [Heb. בְּכַפְּ, lit. with your hand,] to be read בַּכַּף, with the hand, like a man who walks and supports himself on his staff.   בתפשם בך בכפך: בכף קרי כאדם המהלך ונשען על מקלו:
you splintered: [Heb. תֵּרוֹף] [like] תֵּרָצֵף.   תרוץ: תירצץ:
and pierced the whole of their shoulders: [lit. the whole of a shoulder,] i.e., their shoulders, like a man who leans on a reed, which breaks, and the man falls on it, and the shreds enter his shoulders.   ובקעת להם כל כתף: כתפיהם כאדם הנסמך על קנה ונשבר והאדם נופל עליו והקרומיות נכנסות לו בכתיפיו:
and you made their loins stand upright: [Heb. וְהַעֲמַדְתָּ.] Since you will break, they will be required to strengthen their loins and stand on them. You are like a man upon whom his friend was leaning, but he is weak and he says to him, “Strengthen yourself on your loins, for you can no longer lean on me.” So did Jonathan render: “and you will no longer be a support for them.” Some transpose וְהַעֲמַדְתָּ to וְהַמְעַדְתָּ, and you make all loins totter, but I do not care for their words. Moreover, Menachem (p. 134) associated it with the standing of the feet, just as I do.   והעמדת להם כל מתנים: מאחר שתשבר יצטרכו לחזק את מתניהם ולעמוד עליהם והרי אתה כאדם שחבירו נשען עליו והוא חלש ואומר לו התחזק על מתניך כי לא תסמוך עוד עלי וכן ת"י ולא תהא להון לבי' סומכוון ויש מחליפין והעמדת להם לוהמעדת ואיני רואה את דבריהן, ומנחם חברו עם מעמד רגלים כמוני:
8Therefore, so says the Lord God: Behold I will bring the sword over you, and I will cut off from you man and beast.   חלָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֛י מֵבִ֥יא עָלַ֖יִךְ חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֵּ֖ךְ אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה:
9And the land of Egypt shall be desolate and in ruins, and they shall know that I am the Lord! Because he said, "The river is mine, and I have made it."   טוְהָֽיְתָ֚ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה וְחָרְבָּ֔ה וְיָֽדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה יַ֧עַן אָמַ֛ר יְאֹ֥ר לִ֖י וַֽאֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי:
10Therefore, behold I am against you and against your rivers, and I will make the land of Egypt into ruins, ruins of desolation from Migdol till Syene and until the border of Ethiopia.   ילָכֵ֛ן הִֽנְנִ֥י אֵלֶ֖יךָ וְאֶל־יְאֹרֶ֑יךָ וְנָֽתַתִּ֞י אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם לְחָרְבוֹת֙ חֹ֣רֶב שְׁמָמָ֔ה מִמִּגְדֹּ֥ל סְוֵנֵ֖ה וְעַד־גְּב֥וּל כּֽוּשׁ:
11No foot of man shall pass through it, nor foot of beast shall pass through it, neither shall it be inhabited for forty years.   יאלֹ֚א תַֽעֲבָר־בָּהּ֙ רֶ֣גֶל אָדָ֔ם וְרֶ֥גֶל בְּהֵמָ֖ה לֹ֣א תַֽעֲבָר־בָּ֑הּ וְלֹ֥א תֵשֵׁ֖ב אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:
neither shall it be inhabited for forty years: Forty-two years of famine were decreed in Pharaoh’s dream, corresponding to the three times the dream is written. He saw seven bad cows and seven bad ears of grain (Gen. 41) and he told it to Joseph; hence we have [it mentioned] twice, and Joseph said to him, “The seven thin and bad cows and the seven empty ears,” totaling forty-two for the famine. But they had only two, as it is stated (ibid. 45:6): “For it is two years now that the famine has been on earth,” and when Jacob came down to Egypt, the famine ceased, for behold in the third year they sowed, as it is stated (ibid. 47:19): “and then you give us seed that we may live etc.,” and the forty years were paid to them now: “neither shall it be inhabited for forty years.”   ולא תשב ארבעים שנה: ארבעים ושתים שני רעבון נגזרו בחלום פרעה כנגד שלשה פעמים שנכתב החלום שבע פרות ושבע שבלים רעות (בראשית מ״א:כ׳) ראה וספרו ליוסף הרי שני פעמים ויוסף אמר לו שבע הפרות הרקות והרעות וז' השבלים הרקות (שם) הרי ארבעים ושתים לרעב ולא היה להם אלא שתים שנאמר כי זה שנתי' הרעב (שם מ"ה) ומשירד יעקב למצרים פסק הרעב שהרי בשנה השלישית זרעו שנאמר ותן זרע ונחיה וגו' (שם מז) והארבעים נפרעו להם עכשיו:
inhabited for forty years: תֵּשֵּׁב means sera asijiee in Old French. will be settled, peopled.   תשב ארבעים שנה: תשב שר"א אשיגיא"ה בלע"ז:
12And I will make the land of Egypt desolate even amongst the desolate lands, and its cities, a desolation even amongst cities in ruins, forty years, and I will scatter the Egyptians among the nations and disperse them throughout the countries.   יבוְנָתַתִּ֣י אֶת־אֶרֶץ֩ מִצְרַ֨יִם שְׁמָמָ֜ה בְּת֣וֹךְ | אֲרָצ֣וֹת נְשַׁמּ֗וֹת וְעָרֶ֙יהָ֙ בְּת֨וֹךְ עָרִ֚ים מָֽחֳרָבוֹת֙ תִּֽהְיֶ֣יןָ שְׁמָמָ֔ה אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וַֽהֲפִֽצֹתִ֚י אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְזֵֽרִיתִ֖ים בָּֽאֲרָצֽוֹת:
13Yet thus has the Lord God said: At the end of forty years will I gather the Egyptians from the peoples where they have been scattered.   יגכִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה מִקֵּ֞ץ אַרְבָּעִ֚ים שָׁנָה֙ אֲקַבֵּ֣ץ אֶת־מִצְרַ֔יִם מִן־הָֽעַמִּ֖ים אֲשֶׁר־נָפֹ֥צוּ שָֽׁמָּה:
14And I will return the captives of Egypt and will lead them to the land of Pathros, to the land of their habitation, and they shall be there an unimportant kingdom.   ידוְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁב֣וּת מִצְרַ֔יִם וַֽהֲשִֽׁבֹתִ֚י אֹתָם֙ אֶ֣רֶץ פַּתְר֔וֹס עַל־אֶ֖רֶץ מְכֽוּרָתָ֑ם וְהָ֥יוּ שָׁ֖ם מַמְלָכָ֥ה שְׁפָלָֽה:
their habitation: [Heb. מְכוּרָתָם] [like] מְגוּרָתָם, their habitation. Another interpretation: like תוֹלדוֹתָם, their birth, and this is how Menachem (p. 110) associated it.   מכורתם: מגורתם ל"א כמו תולדותם וכן חברו מנחם:
15It shall be the lowest of the kingdoms and shall no longer exalt itself above the nations, for I will diminish their numbers so that they shall not domineer over the nations.   טומִן־הַמַּמְלָכוֹת֙ תִּֽהְיֶ֣ה שְׁפָלָ֔ה וְלֹֽא־תִתְנַשֵּׂ֥א ע֖וֹד עַל־הַגּוֹיִ֑ם וְהִ֨מְעַטְתִּ֔ים לְבִלְתִּ֖י רְד֥וֹת בַּגּוֹיִֽם:
So that they shall not domineer over the nations: [Heb. רְדוֹת,] an expression of ruling, like (Gen. 1: 28): “and rule (וּרְדוּ) over the fish of the sea.”   לבלתי רדות בגוים: לשון ממשלה כמו ורדו בדגת הים (שם א):
16And it will no longer be confidence of the House of Israel, bringing iniquity into remembrance when they turn after them, and they shall know that I am the Lord God.   טזוְלֹ֣א יִֽהְיֶה־עוֹד֩ לְבֵ֨ית יִשְׂרָאֵ֚ל לְמִבְטָח֙ מַזְכִּ֣יר עָו‍ֹ֔ן בִּפְנוֹתָ֖ם אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
And it will no longer be: [i.e.,] Egypt [will no longer be] a source of confidence for the House of Israel, bringing iniquity into remembrance for them, since the Holy One, blessed be he, said to them (Exod. 14: 13): “You shall no longer continue to see them.”   ולא יהיה: מצרים לבית ישראל עוד למבטח המזכיר להם עון שאמר להם הקב"ה לא תוסיפו לראותם עוד (שמות י״ד:י״ג):
17And it came to pass in the twenty-seventh year in the first [month], on the first of the month, the word of the Lord came to me, saying:   יזוַיְהִ֗י בְּעֶשְׂרִ֚ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה בָּֽרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
And it came to pass in the twenty-seventh year: of the reign of Nebuchadnezzar. That year Egypt was delivered into his hand. This is what we learned in Seder Olam (ch. 26). In this book, there are many prophecies written in a non chronological order.   ויהי בעשרים ושבע שנה: למלכות נבוכדנצר, אותה שנה נתנה מצרים בידו כך שנינו בסדר עולם ויש בספר הזה הרבה נבואות כתובות מוקדם ומאוחר:
18"Son of man! Nebuchadrezzar, the king of Babylon, made his army serve a great work against Tyre; every head became bald and every shoulder sore, yet he had no reward nor did his army out of Tyre for the service he had served against it.   יחבֶּן־אָדָ֗ם נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּ֠בֶל הֶֽעֱבִ֨יד אֶת־חֵיל֜וֹ עֲבֹדָ֚ה גְדֹלָה֙ אֶל־צֹ֔ר כָּל־רֹ֣אשׁ מֻקְרָ֔ח וְכָל־כָּתֵ֖ף מְרוּטָ֑ה וְ֠שָׂכָר לֹא־הָ֨יָה ל֚וֹ וּלְחֵילוֹ֙ מִצֹּ֔ר עַל־הָֽעֲבֹדָ֖ה אֲשֶׁר־עָבַ֥ד עָלֶֽיהָ:
made his army serve [a great work against Tyre]: [Heb. צוּר אֵל, usually to here means] against Tyre, [in] a great work.   העביד את חילו: על צור עבודה גדולה:
every head: the men of his forces   כל ראש: אנשי חיילותיו:
became bald and every shoulder, etc.: As is the custom with those who besiege a city many days and toil and weary themselves with carrying burdens of wood and stones. He captured Tyre in the twenty third [year] of his reign, as we find in Seder Olam (ad loc.). מֻקְרָח means calvo in Italian, bald.   מוקרח וכל כתף מרוטה: כדרך הצרים על העיר ימים רבים וטורחים ויגיעים בשאת משאות עצים ואבנים והוא לכד את צור בעשרים ושלש למלכותו כמו שמצינו בסדר עולם, מוקרח קאלב"ו בלע"ז:
sore: [Heb. מְרוּטָה,] pelee in Old French, peeled.   מרוט': פלי"אה בלע"ז:
yet he had no reward: After they had plundered its booty, the sea rose and washed it away from them, because it was decreed on it and on its booty to be lost in the sea.   ושכר לא היה לו: לאחר ששללו שללה עלה הים ושטף מהם לפי שנגזר עליה ועל שללה ליאבד בים:
19Therefore, thus says the Lord God: Behold I will give Nebuchadrezzar, king of Babylon, the land of Egypt, and he shall carry away its multitude, pillage its spoils, and plunder its booty, and that shall be the reward for his army.   יטלָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְנָשָׂ֨א הֲמֹנָ֜הּ וְשָׁלַ֚ל שְׁלָלָהּ֙ וּבָזַ֣ז בִּזָּ֔הּ וְהָֽיְתָ֥ה שָׂכָ֖ר לְחֵילֽוֹ:
20For his labor wherewith he worked against it I have given him the land of Egypt, because of what they did to Me, says the Lord God.   כפְּעֻלָּתוֹ֙ אֲשֶׁר־עָ֣בַד בָּ֔הּ נָתַ֥תִּי ל֖וֹ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
For his labor that he undertook against it: [As] reward for the labor that he undertook against Tyre by My command, I shall give him the land of Egypt.   פעולתו אשר עבד בה: שכר פעולה אשר עבד במצותי בצור אתן לו את ארץ מצרים:
because of what they did to Me: [Because of] the evil that Egypt [did to Me] with their prop, that they assured My people with their futile aid.   אשר עשו לי: מצרים רעה במשענתם שהבטיחו את עמי בעזרתם הבל:
21On that day will I cause the horn of the House of Israel to blossom out, and I will give you free speech in their midst, and they shall know that I am the Lord."   כאבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אַצְמִ֚יחַ קֶ֙רֶן֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּלְךָ֛ אֶתֵּ֥ן פִּתְחֽוֹן־פֶּ֖ה בְּתוֹכָ֑ם וְיָֽדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה:
On that day will I cause the horn of the House of Israel to blossom out: I have neither heard nor found the explanation of this verse. What is the blossoming of the horn of Israel in the downfall of Egypt? Was not Israel exiled eight years before the downfall of Egypt? [Therefore,] I say that “On that day” refers back to the above section, (verse 13): “At the end of forty years, I will gather the Egyptians.” That count ends in the year that Belshazzar assumed the throne, and we find in Daniel that in that year the kings of Persia began to gain strength, and downfall was decreed upon Babylon, as it is said (Dan. 7:1): “In the first year of Belshazzar,… Daniel saw a dream, etc.” ; (verse 4) “The first one was like a lion” - that is Babylon. And it is written (ad loc.): “I saw until its wings were plucked off, etc. (verse 5) And behold another, second beast, resembling a bear” that is Persia. And it is written (ad loc.) “And thus it was said to it, ‘Devour much flesh.’” i.e., seize the kingdom. And the kingdom of Persia was the blossoming of the horn of Israel, as it is said regarding Cyrus (Isa. 45:13): “He shall build My city and free My exiles.” Now, how do we know that the forty years of Egypt ended at that time? [The proof is that] Egypt was given into the hands of Nebuchadnezzar in the twenty-seventh [year] of Nebuchadnezzar, in the year that this prophecy was said to Ezekiel. Add forty years, and you have sixty-seven. Deduct from them forty-five for Nebuchadnezzar and twenty-three for Evil-Merodach, as we say in Megillah (11b), one of these years counting for both [kings], as we say there: “they were incomplete years.”   ביום ההוא אצמיח קרן: לא שמעתי ולא מצאתי פי' מקרא זה מה הוא צמח קרנם של ישראל במפלת מצרים שהרי ישראל גלו שמונה שנים לפני מפלת מצרים ואומר אני ביום ההוא מוסב על פרשה של מעלה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים ואותו חשבון כלה בשנה שמלך בלשאצר ומצינו בדניאל שבאותה שנה התחילו מלכי פרס להתחזק ונגזרה מפלה על בבל שנאמר (דניאל ז׳:א׳) בשנת חדא לבלשאצר דניאל חלם חזה וגו' קדמיתא כאריה היא בבל (שם) וכתיב (שם) חזה הוית עד די מריטו גפה וגומר וארו חיוה אוחרי תנינא דמיא לדוב היא פרס וכתיב וכן אמרין לה קומי אכולי בשר שגיא, כלומר תפשי המלוכה ומלכות פרס היא צמיחת קרן לישראל שנאמר בכורש הוא יבנה עירי וגלותי ישלח (ישעיהו מ״ה:י״ג) ומניין שארבעים שנה של מצרי' כלו באותו הפרק מצרים נתנה ביד נבוכדנצר בכ"ז לנבוכדנצר בשנה שנאמר' נבוא' זו ליחזקאל הוסיף ארבעים שנה הרי ששים ושבע צא מהם ארבעים וחמש לנבוכדנצר ועשרים ושלש לאויל מרודך כדאמרינן במסכת מגלה ושנה אחת מהם עלתה לזה ולזה כדאמרינן התם שנים מקוטעו' היו:
and I will give you free speech in their midst: You, Ezekiel, will have free speech when they see your prophecy being fulfilled.   ולך אתן פתחון פה בתוכם: לך יחזקאל יהא פתחון פה כשיראו נבואתך מתקיימת: