Genesis Chapter 21

5And Abraham was a hundred years old, when his son Isaac was born to him.   הוְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ:
6And Sarah said, "God has made joy for me; whoever hears will rejoice over me."   ווַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצֲחַק־לִֽי:
will rejoice over me: Heb. יִצְחַק will rejoice for me (Targum Onkelos). And the Midrashic interpretation (Gen. Rabbah 53:8) is: Many barren women were remembered with her; many sick people were healed on that very day; many prayers were answered with hers, and there was much joy in the world.   יצחק לי: ישמח עלי. ומדרש אגדה הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפלות נענו עמה, ורב שחוק היה בעולם:
7And she said, "Who would have said to Abraham that Sarah would nurse children, for I have borne a son to his old age!"   זוַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו:
Who would have said to Abraham: An expression of praise and esteem, as in (Isa. 41:4): “Who has wrought and done?” ; (ibid. 40:26):“Who has created these?” See what He is and Who He is (and how great He is), He Who keeps His promise! The Holy One, blessed be He, promises and does. — [based on Targum Onkelos]   מי מלל לאברהם: לשון שבח וחשיבות, ראו מי הוא ומה הוא, שומר הבטחתו, הקב"ה מבטיח ועושה:
said: Heb. מִלֵל. Scripture uses an unusual word and does not say דִבֶּר because its numerical value [of מִלֵל] is 100, i.e., at the end of one hundred [years] of Abraham. — [from Gen. Rabbah 53:3]   מלל: שינה הכתוב ולא אמר דבר, גימטריה שלו מאה, כלומר לסוף מאה לאברהם:
Sarah would nurse children: Why is “children” in the plural? On the day of the feast, the princesses brought their children with them, and she nursed them, for they were saying,“Sarah did not give birth, but brought in a foundling from the street.” - [from B.M. 87a] See above 17:16.   היניקה בנים שרה: ומהו בנים לשון רבים, ביום המשתה הביאו השרות את בניהן עמהן והיניקה אותם שהיו אומרות לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק:
8And the child grew and was weaned, and Abraham made a great feast on the day that Isaac was weaned.   חוַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק:
and was weaned: At the end of twenty-four months. — [from Gen. Rabbah 53:10, Keth. 60a]   ויגמל: לסוף עשרים וארבע חדש:
a great feast: for all the prominent people of the generation were there: Shem, Eber, and Abimelech. — [from Tan. Buber, Vayishlach 23] Cf. Gen. Rabbah 53:10.   משתה גדול: שהיו שם גדולי הדור, שם ועבר ואבימלך:
9And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, whom she had borne to Abraham, making merry.   טוַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָֽלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק:
making merry: Heb. מְצַחֵק. An expression of idolatry, as it is said (Exod. 32:6):“and they rose up to make merry” (לְצַחֵק) . Another explanation: An expression of illicit sexual relations, as it is said (below 39:17):“to mock (לְצַחֶק) me.” Another explanation: An expression of murder, as it is said (II Sam. 2:14):“Let the boys get up now and sport (וַיִשַׂחֲקוּ) before us, etc.” - [from Gen. Rabbah 53:11]   מצחק: לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גילוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש"ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו':
10And Sarah said to Abraham, "Drive out this handmaid and her son, for the son of this handmaid shall not inherit with my son, with Isaac."   יוַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָֽאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־הָֽאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־בְּנִ֖י עִם־יִצְחָֽק:
with my son, etc.: From Sarah’s reply, “For the son of this handmaid shall not inherit with my son,” you learn that he would quarrel with Isaac regarding the inheritance and say,“ I am the firstborn and should take two portions,” and they would go out to the field, and he would take his bow and shoot arrows at him, as it is said (Prov. 26:18f.): “Like one who wearies himself shooting firebrands, etc. and says: Am I not joking?” - [from above source]   עם בני וגו': מתשובת שרה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני אתה למד שהיה מריב עם יצחק על הירושה ואומר אני בכור ונוטל פי שנים, ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים, כדאת אמר (משלי כו יח - יט) כמתלהלה היורה זקים וגו' ואמר הלא משחק אני:
with my son, with Isaac: (Gen. Rabbah 53:11) Just because he is my son, even if he were not as deserving as Isaac, or [if he were] as deserving as Isaac, even if he were not my son, this one [Ishmael] does not deserve to inherit with him. How much more so [does he not deserve to inherit] with my son, with Isaac, who has both qualities!-   עם בני עם יצחק: מכיון שהוא בני אפילו אם אינו הגון כיצחק, או הגון כיצחק אפילו אם אינו בני, אין זה כדאי לירש עמו, קל וחומר עם בני עם יצחק ששתיהן בו:
11But the matter greatly displeased Abraham, concerning his son.   יאוַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ:
concerning his son: Because he heard that he had fallen to wicked ways (Tan. Shemoth 1). According to its simple meaning, however, [it means] because she told him to send him away.   על אודות בנו: ששמע שיצא לתרבות רעה. ופשוטו על שאמרה לו לשלחו:
12And God said to Abraham, "Be not displeased concerning the lad and concerning your handmaid; whatever Sarah tells you, hearken to her voice, for in Isaac will be called your seed.   יבוַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־אַבְרָהָ֗ם אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל־הַנַּ֣עַר וְעַל־אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע:
hearken to her voice: (to the voice of the holy spirit within her.) We learn from here that Abraham was inferior to Sarah in prophecy. — [from Exod. Rabbah 1:1, Tan. Shemoth 1]   שמע בקולה: למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות: