Numbers Chapter 22

13When Balaam arose in the morning, he said to Balak's nobles, "Return to your country, for the Lord has refused to let me go with you."   יג וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהֹוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַֽהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם:
to go with you: Only with greater nobles than you. This shows us that he was conceited and unwilling to reveal that he was under the control of the Omnipresent except in an arrogant manner. Therefore, “But Balak sent… again…” (verse 15) - [Mid. Tanchuma Balak 6, Balak Num. Rabbah 20:10]   להלך עמכם: אלא עם שרים גדולים מכם. למדנו שרוחו גבוהה ולא רצה לגלות שהוא ברשותו של מקום אלא בלשון גסות, לפיכך ויוסף עוד בלק:
14Moab's nobles arose and came to Balak and said, "Balaam refuses to come with us."   ידוַיָּק֨וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ:
15So Balak continued to send dignitaries, more and higher in rank than these.   טווַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה:
16They came to Balaam and said to him, "So said Balak the son of Zippor, 'Please do not hesitate to come to me.   טזוַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפּ֔וֹר אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵֽהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי:
17For I will honor you greatly and do whatever you tell me to do. So please come and curse this people for me.'"   יזכִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה:
For I will honor you greatly: I will give you more than you have ever received in the past. — [Mid. Tanchuma Balak 6, Num. Rabbah 20:10]   כי כבד אכבדך מאד: יותר ממה שהיית נוטל לשעבר אני נותן לך:
18Balaam answered and said to Balak's servants, "Even if Balak gives me a house full of silver and gold, I cannot do anything small or great that would transgress the word of the Lord, my God.   יחוַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַֽעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַֽעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה:
a house full of silver and gold: This shows us that he was greedy and coveted other people’s money. He said, “He ought to give me all his silver and gold, since he has to hire many armies, and even then, it is questionable whether he will be victorious or not, whereas I will certainly succeed.”- [Mid. Tanchuma Balak; Num. Rabbah 20:10]   מלא ביתו כסף וזהב: למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. אמר, ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו, שהרי צריך לשכור חיילות רבות, ספק נוצח ספק אינו נוצח, ואני ודאי נוצח:
I cannot… transgress: He unwillingly admitted that he was under the control of others. Here he prophesied that he could not annul the blessings with which the patriarchs had been blessed by the mouth of the Divine Presence. — [Mid. Tanchuma Balak 6, Num. Rabbah 20:10]   לא אוכל לעבור: על כרחו גלה שהוא ברשות אחרים, ונתנבא כאן שאינו יכול לבטל הברכות שנתברכו האבות מפי השכינה:
19Now, you too, please remain here overnight, and I will know what the Lord will continue to speak with me."   יטוְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהֹוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי:
you too: His mouth tripped him up [into telling them the truth]: You too, will end up leaving disappointed like the first group. — [Mid. Tanchuma Balak 6, Num. Rabbah 20:10]   גם אתם: פיו הכשילו, גם אתם סופכם לילך בפחי נפש כראשונים:
what [the Lord] will continue: He will not change His mind from a blessing to a curse, but if only He does not continue to bless [them]! Here he prophesied that He [God] would add to their blessings through him. — [See Mid. Tanchuma Balak 6, Num. Rabbah 20:10]   מה יסף: לא ישנה דבריו מברכה לקללה הלואי שלא יוסיף לברך, כאן נתנבא שעתיד להוסיף להם ברכות על ידו:
20God came to Balaam at night and said to him, "If these men have come to call for you, arise and go with them, but the word I speak to you-that you shall do."   כוַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים | אֶל־בִּלְעָם֘ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָֽאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַֽעֲשֶֽׂה:
If these men have come to call for you: If the calling is for you, and you expect payment for it, arise and go with them.   אם לקרא לך: אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר, קום לך אתם:
but: In spite of yourself, “the word I speak to you-that you shall do.” Nevertheless, “Balaam went.” He said, Perhaps I can persuade Him and He will consent [to my cursing them].   ואך: על כרחך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה, ואעפ"כ וילך בלעם, אמר שמא אפתנו ויתרצה: