Exodus Chapter 19

7Moses came and summoned the elders of Israel and placed before them all these words that the Lord had commanded him.   זוַיָּבֹ֣א משֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֹֽה:
8And all the people replied in unison and said, "All that the Lord has spoken we shall do!" and Moses took the words of the people back to the Lord.   חוַיַּֽעֲנ֨וּ כָל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָֹ֖ה נַֽעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב משֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֹֽה:
and Moses took the words of the people back…: on the next day, which was the third day, for he ascended early in the morning (Shab. 86a). Did Moses [really] have to [bring back to God an] answer? Rather, the text comes to teach you etiquette from Moses-he did not say, “Since He Who sent me knows, I do not have to reply.” -[from Mechilta]   וישב משה את דברי העם וגו': ביום המחרת, שהוא יום שלישי, שהרי בהשכמה עלה. וכי צריך היה משה להשיב, אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ ממשה שלא אמר, הואיל ויודע מי ששלחני, איני צריך להשיב:
9And the Lord said to Moses, "Behold, I am coming to you in the thickness of the cloud, in order that the people hear when I speak to you, and they will also believe in you forever." And Moses relayed the words of the people to the Lord.   טוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּֽעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַֽאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד משֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהוָֹֽה:
in the thickness of the cloud: Heb. בְּעַב הֶעָנָן, in the thickness of the cloud, and that is the opaque darkness (עִרָפֶל) [mentioned in Exod. 20:18]. — [from Mechilta]   בעב הענן: במעבה הענן וזהו ערפל:
and…in you forever: Also in the prophets who will follow you. — [from Mechilta]   וגם בך: גם בנביאים הבאים אחריך:
And Moses relayed, etc: on the following day, which was the fourth day of the month. — [from Jonathan]   ויגד משה וגו': ביום המחרת שהוא רביעי לחודש:
the words of the people, etc.: [Namely] a response to this statement I have heard from them [the Israelites], that they want to hear [directly] from You. [They maintain that] there is no comparison between one who hears [a message] from the mouth of the messenger and one who hears [it] from the mouth of the king [himself]. [They say,] “We want to see our King!” -[from Mechilta]   את דברי העם וגו': תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:
10And the Lord said to Moses, "Go to the people and prepare them today and tomorrow, and they shall wash their garments.   יוַיֹּ֨אמֶר יְהוָֹ֤ה אֶל־משֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם:
And the Lord said to Moses: If [it is] true that they compel [Me] to speak with them, go to the people.   ויאמר ה' אל משה: אם כן, שמזקיקין לדבר עמם, לך אל העם:
and prepare them: Heb. וְקִדַָּשְׁךְתָּם, and you shall prepare them (Mechilta), that they should prepare themselves today and tomorrow.   וקדשתם: וזימנתם, שיכינו עצמם היום ומחר:
11And they shall be prepared for the third day, for on the third day, the Lord will descend before the eyes of all the people upon Mount Sinai.   יאוְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָֹ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי:
And they shall be prepared: Separated from women. — [from Mechilta]   והיו נכנים: מובדלים מאשה:
for on the third day: which is the sixth of the month, and on the fifth [of the month], Moses built the altar at the foot of the mountain, and the twelve monuments, the entire episode stated in the section of וְאֵלֶה הַמִּשְׁפָּטִים (Exod. 24), but there is no sequence of earlier and later incidents in the Torah. — from Mechilta]   ליום השלישי: שהוא ששה בחדש. ובחמישי בנה משה את המזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה, כל הענין האמור בפרשת ואלה המשפטים, (שמות כד ד) ואין מוקדם ומאוחר בתורה:
before the eyes of all the people: [This] teaches [us] that there were no blind [persons] among them, for they were all cured. — [from Mechilta]   לעיני כל העם: מלמד שלא היה בהם סומא, שנתרפאו כולם:
12And you shall set boundaries for the people around, saying, Beware of ascending the mountain or touching its edge; whoever touches the mountain shall surely be put to death.'   יבוְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּֽׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת:
And you shall set boundaries: Set boundaries for them as a sign that they should not come nearer [to the mountain] than the boundary.   והגבלת: קבע להם תחומין לסימן, שלא יקרבו מן הגבול והלאה:
saying: The boundary says to them, “Beware of going up from here on,” and you shall warn them about it.   לאמר: הגבול אומר להם, השמרו מעלות מכאן והלאה, ואתה תזהירם על כך:
or touching its edge: Even the edge of it.   ונגע בקצהו: אפילו בקצהו:
13No hand shall touch it, for he shall be stoned or cast down; whether man or beast, he shall not live. When the ram's horn sounds a long, drawn out blast, they may ascend the mountain."   יגלֹֽא־תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אֽוֹ־יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־בְּהֵמָ֥ה אִם־אִ֖ישׁ לֹ֣א יִֽחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַֽעֲל֥וּ בָהָֽר:
or cast down: From here [it is derived] that those liable to death by stoning are [first] cast down from the stoning place, which was as high as two heights [of a man]. — [from Sanh. 45a] cast down-Heb. יִיָרֶה, shall be   ירה יירה: מכאן לנסקלין שהם נדחין למטה מבית הסקילה, שהיה גבוה שתי קומות:
cast down: to the earth, like “He cast (יָרָה) into the sea” (Exod. 15:4).   יירה: יושלך למטה לארץ, כמו (שמות טו ד) ירה בים:
When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast: When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast,this is the sign of the Shechinah’s withdrawal and the cessation of the voice [of God]. As soon as the Shechinah withdraws, they are permitted to ascend [the mountain]. — [from Mechilta]   במשך היבל: כשימשוך היובל קול ארוך הוא סימן סלוק שכינה והפסקת הקול, וכיון שנסתלק הם רשאין לעלות:
the ram’s horn: Heb. הַיוֹבֵל. That is a shofar of a ram, for in Arabia, they call a ram “yuvla.” And this shofar was from Isaac’s ram [the ram that Abraham sacrificed instead of Isaac]. (Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 31).   היבל: הוא שופר של איל, שכן בערביא קורין לדכרא יובלא, ושופר של אילו של יצחק היה: