Deuteronomy Chapter 16

1Keep the month of spring, and make the Passover offering to the Lord, your God, for in the month of spring, the Lord, your God, brought you out of Egypt at night.   אשָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה:
Keep the month of spring: Heb. אָבִיב. Before it [Nissan] arrives, watch that it should be fit for the אָבִיב, ripening [capable of producing ripe ears of barley by the sixteenth of the month], to offer up in it the omer meal offering. And if not, proclaim it a leap year [thereby enabling you to wait another month, until the barley ripens]. — [San. 11b]   שמור את חדש האביב: מקודם בואו שמור, שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו, עבר את השנה:
[for in the month of spring the Lord, your God, brought you] out of Egypt at night: But did they not go out by day, as it is said, “on the morrow of the Passover the children of Israel went out…” (Num. 33:3)? However, since during the night Pharaoh gave them permission to leave, as it is said, “So he called for Moses and Aaron at night [and said, ‘Rise up, go out from among my people…]’ ” (Exod. 12:31), [therefore, here it says “at night”]. — [Ber. 9a]   ממצרים לילה: והלא ביום יצאו, שנאמר (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל וגו', אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת, שנאמר (שמות יב, לא) ויקרא למשה ולאהרן לילה וגו':
2You shall slaughter the Passover sacrifice to the Lord, your God, [of the] flock, and [the Festival sacrifices of the] cattle, in the place which the Lord will choose to establish His Name therein.   בוְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם:
You shall slaughter the Passover sacrifice to the Lord, your God, [of the] flock: As it is said, “You may take [it] either from the sheep or from the goats” (Exod. 12:5).   וזבחת פסח לה' אלהיך צאן: שנאמר (שמות יב ה) מן הכבשים ומן העזים תקחו:
and…cattle: These are slaughtered as the chagigah [Festival offering]. If a large group was formed for the Passover offering, they bring a Festival offering along with it, so that the Passover sacrifice will be eaten [after a sufficient meal, and therefore] after the required satiation. [Everyone had to designate himself to a particular company of people, which was then relevant to one particular Passover offering (Pes. 69a-70b).] Our Rabbis also derived many other things from this verse. — [Sifrei ; Pes. 70a]   ובקר: תזבח לחגיגה. שאם נמנו על הפסח חבורה מרובה מביאים עמו חגיגה כדי שיהא נאכל על השובע, ועוד למדו רבותינו דברים הרבה מפסוק זה:
3You shall not eat leaven with it; for seven days you shall eat with it matzoth, the bread of affliction, for in haste you went out of the land of Egypt, so that you shall remember the day when you went out of the land of Egypt all the days of your life.   גלֹֽא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֨אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ:
the bread of affliction: [I.e.,] bread that brings to mind the affliction they suffered in Egypt. — [Sifrei]   לחם עני: לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים:
for in haste you went out of the land of Egypt: And the dough [that you had prepared for eating] did not have time to become leavened, so this [matzah] will be for you as a reminder. And the haste [here] is not on your part, but on the part of the Egyptians, for so it says, “So the Egyptians took hold of the people [to hasten to send them out of the land]” (Exod. 12:33). - [Sifrei; Ber. 9a]   כי בחפזון יצאת: ולא הספיק בצק להחמיץ וזה יהיה לך לזכרון. וחפזון לא שלך היה אלא של מצרים, שכן הוא אומר (שמות יב, לג) ותחזק מצרים על העם וגו':
so that you shall remember: By eating the Passover sacrifice and the matzah, the day you went out [of the land of Egypt].   למען תזכור: על ידי אכילת הפסח והמצה, את יום צאתך: