Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Torah Reading for Chol Hamoed Day 2 (E"Y 3)

Fourth Day of Chol Hamoed Day 2 (E"Y 3)
Tuesday, 18 Nissan, 5779
23 April, 2019
Select a portion:
Complete: (Exodus 22:24 - 23:19; Numbers 28:19-25)
Show content in:

First Portion

Exodus Chapter 22

24When you lend money to My people, to the poor person [who is] with you, you shall not behave toward him as a lender; you shall not impose interest upon him.   כדאִם־כֶּ֣סֶף | תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִֽהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ:
When you lend money to My people: Rabbi Ishmael says: Every אִם in the Torah is optional except three, and this is one of them. -[From Mechilta. אִם usually means “if,” which refers to something optional, denoting an incident that may or may not occur. Rashi on Exod. 20:22 explains that in this case, lending money to the needy is obligatory, as in Deut. 15:8. Therefore, in this verse, אִם means “when.”]   אם כסף תלוה את עמי: רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ משלושה וזה אחד מהן:
to My people: [If a member of] My people [i.e., an Israelite,] and a gentile [apply for a loan], [the member of] My people takes preference; [if] a poor person and a rich person [apply for a loan], the poor person takes preference; [if] the poor of your city and the poor of another city [apply for a loan], the poor of your city take preference (Mechilta, B.M. 71a), and this is its meaning: “When you lend money,” lend it to “My people” and not to a gentile, and to which of My people? “To the poor person.” And to which poor person? To the one who is “with you.” [I.e., if you have enough money to lend to only one person, lend it to a Jew rather than to a non-Jew. Even if the gentile will pay interest, and you are not allowed to take interest from the Jew, you must lend the money to the Jew (B.M. 71a).] Another meaning: to My people: That you shall not behave toward him [the borrower] in a demeaning manner when you lend to him, for he is [a member of] My people. -[From Tanchuma 15]   את עמי: עמי וגוי, עמי קודם. עני ועשיר, עני קודם. עניי עירך ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמין. וזה משמעו אם כסף תלוה, את עמי תלוהו, ולא לגוי ולאיזה מעמי, את העני, ולאיזה עני לאותו שעמך. דבר אחר את העני, שלא תנהג בו מנהג בזיון בהלוואה, שהוא עמי:
to the poor person [who is] with you: Look at yourself as if you were a poor person.) -[From Tanchuma 15]   את העני עמך: הוי מסתכל בעצמך כאלו אתה העני:
you shall not behave toward him as a lender: You shall not demand it of him forcibly (Tanchuma 9, Exod. Rabbah 31:6). If you know that he does not have [the money to repay you], do not appear to him as if you have lent to him, but as if you have not lent to him; i.e., do not embarrass him. -[From B.M. 75b]   לא תהיה לו כנשה: לא תתבענו בחזקה, אם אתה יודע שאין לו, אל תהי דומה עליו כאלו הלויתו, אלא כאילו לא הלויתו, כלומר לא תכלימהו:
interest: Heb. נֶשֶׁ, lit., biting. Interest, which is like the biting of a snake, which bites by making a small wound in a person’s foot, and he [the person] does not feel [the wound], and suddenly, it spreads and swells up as far as his crown. So it is with interest. He does not feel it, and it is not noticeable until the interest accumulates and it costs him a considerable sum of money. -[From Tanchuma 9, Exod. Rabbah 31:6]   נשך: רבית שהוא כנשיכת נחש, שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו, כך רבית, אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהרבית עולה ומחסרו ממון הרבה:
25If you take your neighbor's garment as security, until sunset you shall return it to him,   כהאִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ:
If you take… as security: Heb. חָבֹל ךְתַּחְבֹּל. No expression of חִבָלָה means security given at the time of the loan, but [that which] is exacted from the debtor when the debt becomes due and he [the debtor] does not pay (B.M. 114). (חָבֹל ךְתַּחְבֹּל the Torah repeats the taking of the security [implying that one may take security] even many times. The Holy One, blessed is He, said: “How much you owe Me! Yet your soul ascends to Me every night, gives an account, is found guilty before Me, and I return it to you. You too, take and return, take and return.” ) -(Tanchuma 16.)   אם חבל תחבל: כל לשון חבלה אינו משכון בשעת הלואה, אלא שממשכנין את הלוה, כשמגיע הזמן ואינו פורע. חבול תחבול כפל לך בחבלה, עד כמה פעמים, אמר הקב"ה כמה אתה חייב לי, והרי נפשך עולה אצלי כל אמש ואמש ונותנת דין וחשבון ומתחייבת לפני, ואני מחזירה לך, אף אתה טול והשב טול והשב:
until sunset you shall return it to him: [For] the entire day you shall return it to him until the sun sets, and when the sun sets you may again take it until the next morning arrives. This verse speaks of a garment worn by day, which he does not need at night. -[From Mechilta, B.M. 114b]   עד בא השמש תשיבנו לו: כל היום תשיבנו לו עד בא השמש, וכבוא השמש תחזור ותטלנו, עד שיבא בקר של מחר, ובכסות יום הכתוב מדבר, שאין צריך לה בלילה:
26for it is his only covering; it is his garment for his skin. With what shall he lie? And it shall be [that] if he cries out to Me, I will hear because I am gracious.   כוכִּ֣י הִ֤וא כְסוּת֙וֹ (כתיב כסותה) לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָֽׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי:
for it is his only covering: This is a cloak. -[From Mechilta]   כי הוא כסותה: זו טלית:
his garment: This is a shirt. -[From Mechilta]   שמלתו: זו חלוק:
With what shall he lie?: [This comes] to include a spread. -[From Mechilta]   במה ישכב: לרבות את המצע:

Second Portion

Exodus Chapter 22

27You shall not curse a judge, neither shall you curse a prince among your people.   כזאֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר:
You shall not curse a judge: Heb. אֱלֹהִים. This is a warning against cursing God and a warning against cursing a judge. -[From Sanh. 66a]   א-להים לא תקלל: הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דיין:
28Your fullness offering and your heave offering you shall not delay; the firstborn of your sons you shall give Me.   כחמְלֵאָֽתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִֽי:
Your fullness offering: The obligation that is incumbent upon you when your produce becomes fully ripe. This reference is to the first fruits (בִּכּוּרִים). -[From Onkelos, Mechilta, Temurah 4a]   מלאתך: חובה המוטלת עליך כשתתמלא תבואתך להתבשל, והם בכורים:
and your heave offering: Heb. וְדִמְעֲ. [This is] the terumah [the first offering from the produce, which is given to the kohen] (Mechilta, Temurah 4a), but I do not know the etymology of דֶּמַע [which is the noun root of דִמְעֲ].   ודמעך: התרומה, ואיני יודע מהו לשון דמע:
you shall not delay: You shall not alter the sequence of their separation by delaying what should come first and advancing what should come later, namely that one may not advance terumah before bikkurim or tithes before terumah. -[From Mechilta]   לא תאחר: לא תשנה סדר הפרשתן, לאחר את המוקדם ולהקדים את המאוחר, שלא יקדים תרומה לבכורים ומעשר לתרומה:
the firstborn of your sons you shall give Me: to redeem him from the kohen with five selas. Now did He not give the command concerning this elsewhere (Num. 18:16) ? But [it is written here] to juxtapose to it “So shall you do with your cattle and with your sheep,” [implying that] just as the firstborn of man is redeemed after thirty days, as it is said: “And his redemption, from a month old you shall redeem [him]” (Num. 18:16), so too with the firstborn of small cattle; one must care for it for thirty days and afterwards give it to the kohen. -[From Bech. 26b]   בכור בניך תתן לי: לפדותו בחמש סלעים מן הכהן. והלא כבר צוה עליו במקום אחר, אלא כדי לסמוך לו כן תעשה לשורך, מה בכור אדם לאחר שלושים יום פודהו שנאמר (במדבר יח טז) ופדויו מבן חדש תפדה, אף בכור בהמה דקה [גסה] מטפל בו שלשים יום ואחר כך נותנו לכהן:
29So shall you do with your cattle and with your sheep: seven days it shall be with its mother, on the eighth day you may give it to Me.   כטכֵּֽן־תַּֽעֲשֶׂ֥ה לְשֹֽׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִֽהְיֶ֣ה עִם־אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־לִֽי:
seven days it shall be with its mother: This is a warning to the kohen, that if he wants to bring his sacrifice early, he may not bring it before eight [days] because it lacks the minimum time requirement.   שבעת ימים יהיה עם אמו: זו אזהרה לכהן, שאם בא למהר את הקרבתו, לא ימהר קודם שמונה, לפי שהוא מחוסר זמן:
on the eighth day you may give it to Me: We may think that is obligatory for that day, [and if so, we would render: On the eighth day you shall give it to Me. That is not so, however, because] it says here, “eighth,” and it says further (Lev. 22:27), “and from the eighth day on it will be accepted.” Just as “the eighth day” mentioned further means to make [it] fit from the eighth day on, so does the eighth day mentioned here mean to make [it] fit from the eighth day on, and this is its meaning: on the eighth day you are permitted to give it to Me. -[From Mechilta]   ביום השמיני תתנו לי: יכול יהא חובה לבו ביום, נאמר כאן שמיני, ונאמר להלן (ויקרא כב כז) ומיום השמיני והלאה ירצה, מה שמיני האמור להלן להכשיר משמיני ולהלן, אף שמיני האמור כאן להכשיר משמיני ולהלן, וכן משמעו וביום השמיני אתה רשאי ליתנו לי:
30And you shall be holy people to Me, and flesh torn in the field you shall not eat; you shall throw it to the dog[s].   לוְאַנְשֵׁי־קֹ֖דֶשׁ תִּֽהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ:
And you shall be holy people to Me: If you are holy and abstain from the loathsomeness of [eating] carrion and mortally injured animals, you are Mine, but if not, you are not Mine. -[From Mechilta]   ואנשי קדש תהיון לי: אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי:
and flesh torn in the field: [If the flesh was torn] in the house the law is the same, but the Scripture speaks of the usual occurrence, [i.e.,] the location where animals are usually torn. Similarly, “For he found her in the field” (Deut. 22:27), [i.e., the law is the same for any place where no one is around to rescue a betrothed woman who is violated; it is assumed that she cried out for help to no avail]. Similarly,” who will be unclean as a result of a nocturnal emission” (Deut. 23:11). The same applies to an emission that occurs during the day [that the person becomes unclean], but the Scripture speaks of the usual occurrence [Mechilta]. [Onkelos renders:] וּבְשַׂר ךְתְּלִישׁ מִן חֵיוָא חַייָא, [i.e., you cannot eat] flesh that was torn off through the tearing of a wolf or a lion from a kosher beast or from a kosher domestic animal while it was alive.   ובשר בשדה טרפה: אף בבית כן, אלא שדיבר הכתוב בהווה, מקום שדרך בהמות ליטרף, וכן (דברים כב כז) כי בשדה מצאה, וכן (שם כג יא) אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, הוא הדין מקרה יום, אלא שדיבר הכתוב בהווה. ואונקלוס תרגם ובשר תליש מן חיוא חיא, בשר שנתלש על ידי טרפת זאב או ארי, מן חיה כשרה או מבהמה כשרה בחייה:
you shall throw it to the dog[s]: He [the gentile] is also similar to a dog [in this context, namely that the treifah can be given or sold to him], or perhaps a dog is meant literally [that the treifah can be given only to a dog]? Therefore, the Torah states regarding carrion (נְבֵלָה [an animal that died without ritual slaughter]): “or sell [it] to a gentile” (Deut. 14:21). From this, we derive by a kal vachomer that from a treifah we are permitted to gain any type of benefit [except eating, of course]. If so, why does the Torah say “to the dogs” ? Because the Holy One, blessed is He, does not withhold the reward of any creature, as it is said: “But to all the children of Israel, not one dog will whet its tongue” (Exod. 11:7). Said the Holy One, blessed is He, “Give it its reward.” -[From Mechilta]   לכלב תשליכון אותו: אף הגוי ככלב, או אינו אלא כלב כמשמעו, תלמוד לומר בנבלה (דב' יד כא) או מכור לנכרי, קל וחומר לטרפה שמותרת בכל הנאות. אם כן מה תלמוד לומר לכלב, למדך הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, שנאמר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, אמר הקב"ה תנו לו שכרו:

Exodus Chapter 23

1You shall not accept a false report; do not place your hand with a wicked person to be a false witness.   אלֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִֽהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס:
You shall not accept a false report: Heb. לֹא תִשָׂא, as the Targum [Onkelos renders]: You shall not accept a false report. [This is] a prohibition against accepting slander (Mechilta, Pes. 118a, Mak. 23a), and for a judge [it dictates] that he should not hear the plea of one litigant until his opponent arrives (Mechilta, Sanh. 7b).   לא תשא שמע שוא: כתרגומו לא תקבל שמע דשקר, אזהרה למקבל לשון הרע, ולדיין, שלא ישמע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו:
do not place your hand with a wicked person: who files a false claim against his neighbor, for whom he had promised to be a false witness.   אל תשת ידך עם רשע: הטוען את חבירו תביעת שקר, שהבטיחהו להיות לו עד חמס:
2You shall not follow the majority for evil, and you shall not respond concerning a lawsuit to follow many to pervert [justice].   בלֹא־תִֽהְיֶ֥ה אַֽחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַֽעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַֽחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת:
You shall not follow the majority for evil: There are [halachic] interpretations for this verse given by the Sages of Israel, but the language of the verse does not fit its context according to them. From here they [the Sages] expounded that we may not decide unfavorably [for the defendant] by a majority created by one judge. They interpreted the end of the verse: אַחִרֵי רַבִּים לְהַטֹת, “after the majority to decide,” [to mean] that if those [judges] voting [that the defendant is] guilty outnumber those voting [that the defendant is] innocent by two, the verdict is to be decided unfavorably according to their [the majority’s] opinion. The text speaks of capital cases [i.e., in regard to the death penalty] (Sanh. 2a). [Note that in monetary cases, the court requires a majority of only one judge in order to convict someone.] The middle of the verse וְלֹא-תַעִנֶה עַל-רִב, they [the Rabbis] interpreted like וְלֹא-תַעִנֶה עַל-רַב [and you shall not speak up against a master], meaning that we may not differ with the greatest of the court. Therefore, in capital cases they [the judges] commence [the roll call] from the side, meaning that they first ask the smallest [least esteemed] of them to express his opinion (Sanh. 32a). According to the words of our Sages, this is the interpretation of the verse: You shall not follow the majority for evil to condemn [a person] to death because of one judge, by whom those who declare [the defendant] guilty outnumber those who declare [him] innocent. And you shall not speak up against a master to deviate from his words. Because the “yud” [of רִיב, meaning quarrel] is missing, they interpreted it (רִב) in this manner [i.e., like (רַב)]. After the majority to decide [signifies that] there is, however, a majority after whom you do decide [the verdict]. When? If those [judges] who declare [the defendant] guilty outnumber by two those who declare him innocent. And since it says: “You shall not follow the majority for evil,” I deduce that you shall follow them [the majority] for good. From here they [the Rabbis] deduced that in capital cases, we decide through [a majority of] one for an acquittal and through [a majority of] two for a conviction. Onkelos renders [this verse]: Do not refrain from teaching what appears to you concerning a judgment. The Hebrew wording according to the Targum is interpreted as follows: And you shall not respond concerning a quarrel by turning away. If someone asks you something concerning the law, do not answer by turning aside and distancing yourself from the quarrel, but judge it honestly. I, however, say, [differing from the Rabbis and Onkelos] that it [the verse] should be according to its context. This is its interpretation:   לא תהיה אחרי רבים לרעת: יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו. מכאן דרשו שאין מטין לחובה בהכרעת דיין אחד, וסוף המקרא דרשו אחרי רבים להטות, שאם יש שנים במחייבין יותר על המזכין, הטה הדין על פיהם לחובה ובדיני נפשות הכתוב מדבר, ואמצע המקרא דרשו ולא תענה על ריב, על רב, שאין חולקין על מופלא שבבית דין, לפיכך מתחילין בדיני נפשות מן הצד, לקטנים שבהן שואלין תחלה, שיאמרו את דעתם. לפי דברי רבותינו כך פתרון המקרא לא תהיה אחרי רבים לרעות לחייב מיתה בשביל דיין אחד, שירבו המחייבין על המזכין ולא תענה על הרב לנטות מדבריו, ולפי שהוא חסר יו"ד דרשו בו כן. אחרי רבים להטת ויש רבים שאתה נוטה אחריהם, ואימתי, בזמן שהן שנים המכריעין במחייבין יותר מן המזכין, וממשמע שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות שומע אני אבל היה עמהם לטובה, מכאן אמרו דיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה. ואונקלוס תרגם לא תתמנע מלאלפא מה דבעינך על דינא, ולשון העברי, לפי התרגום, כך הוא נדרש לא תענה על ריב לנטת אם ישאלך דבר למשפט, לא תענה לנטות לצד אחד ולסלק עצמך מן הריב, אלא הוי דן אותו לאמיתו. ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו:
You shall not follow the majority for evil: If you see wicked people perverting justice, do not say, “Since they are many, I will follow them.”   לא תהיה אחרי רבים לרעת: אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם, הנני נוטה אחריהם:
and you shall not respond concerning a lawsuit to follow, etc.: And if the litigant asks you about that [corrupted] judgment, do not answer him concerning the lawsuit with an answer that follows those many to pervert the judgment from its true ruling But tell the judgment as it is, and let the neck iron hang on the neck of the many. [I.e., let the many bear the punishment for their perversion of justice.]   ולא תענה על ריב לנטת וגו': ואם ישאל הנדון על אותו המשפט אל תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את המשפט מאמתו אלא אמור את המשפט כאשר הוא, וקולר יהא תלוי בצואר הרבים:
3Neither shall you glorify a poor man in his lawsuit.   גוְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ:
Neither shall you glorify: You shall not bestow honor upon him [the destitute man] by deciding in his favor in his lawsuit, saying, “He is a poor man; I will decide in his favor and honor him.”   לא תהדר: לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין ולומר דל הוא, אזכנו ואכבדנו:
4If you come upon your enemy's bull or his stray donkey, you shall surely return it to him.   דכִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ:
5If you see your enemy's donkey lying under its burden would you refrain from helping him? You shall surely help along with him.   הכִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שׂנַֽאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָֽדַלְתָּ֖ מֵֽעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּֽעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ:
If you see your enemy’s donkey: Heb. כִּי תִרְאֶה. [The word] כִּי serves as an expression of “perhaps,” which is [one] of the four meanings for which כִּי is used (R.H. 3a). This is its meaning: Will you perhaps see his donkey lying under its burden… ? -   כי תראה חמור שונאך וגו': הרי כי משמש בלשון דלמא, שהוא מארבע לשונות של שמושי כי וכה פתרונו שמא תראה חמורו רובץ תחת משאו:
would you refrain from helping him?: This is the interrogative.   וחדלת מעזב לו: בתמיה:
You shall surely help along with him: Heb. עָזֹב ךְתַּעִזֹב עִמוֹ. This עִזִיבָה is an expression of help, and similarly, “restrained or assisted (וְעָזוּב) ” (Deut. 32:36, I Kings 14:10), and similarly, “and they strengthened (וַיַּעַזְבוּ) Jerusalem until the… wall” (Neh. 3:8), [which means] they filled it with earth to strengthen and reinforce the strength of the wall. Similarly, [following Rashi’s rendering that the word כִּי means “perhaps,”] “Will you perhaps כִּי say in your heart, ‘These nations are more numerous than I’” (Deut. 7:17) ? Will you perhaps say so? This is the interrogative. [The verse thus tells you:] “Do not fear them.” Midrashically, our Rabbis interpreted it [the verse] as follows: If you see…, you may refrain; [meaning that] sometimes you may refrain [from helping someone], and sometimes you must help. How so [can this be judged]? An elder who [finds it] beneath his dignity [to unload a donkey]- “You may refrain” (Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, Midrash Hagadol). Or if the animal belongs to a gentile and the burden belongs to an Israelite, you may refrain. -[From Mechilta, B.M. 32b]   עזב תעזב עמו: עזיבה זו לשון עזרה, וכן (דברים לב לו) עצור ועזוב, וכן (נחמיה ג ח) ויעזבו ירושלם עד החומה, מלאוה עפר לעזוב ולסייע את חוזק החומה. כיוצא בו (דברים ז יז) כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני וגו', שמא תאמר כן, בתמיה, לא תירא מהם. ומדרשו, כך דרשו רבותינו כי תראה וחדלת פעמים שאתה חדל ופעמים שאתה עוזר. הא כיצד, זקן ואינו לפי כבודו, וחדלת, או בהמת נכרי ומשאוי ישראל, וחדלת:
You shall surely help along with him: to unload the burden (Mechilta, B.M. 32a). [Onkelos renders לוֹ מֵעִזֹב] מִלְמִשְׁקַל לֵה, from taking the burden off it.   עזב תעזב עמו: לפרק המשא. מלמשקל ליה, מליטול משאוי ממנו:

Third Portion

Exodus Chapter 23

6You shall not pervert the judgment of your poor man in his lawsuit.   ולֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹֽנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ:
your poor man: Heb. אֶבְיֹנְ, an expression of desiring אוֹבֶה, [meaning] one who is impoverished and desires all good things. -[From Mechilta]   אבינך: לשון אובה, שהוא מדולדל ותאב לכל טובה:
7Distance yourself from a false matter; and do not kill a truly innocent person or one who has been declared innocent, for I will not vindicate a guilty person.   זמִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַל־תַּֽהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹֽא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע:
and do not kill a truly innocent person or one who has been declared innocent: How do we know that if one emerges from the court guilty [and is given the death sentence], and one [of the judges] says, “I have a way to prove his innocence,” we must bring him back [to the court and retry him]? Because the Torah states: “and do not kill a truly innocent person.” Although he was not declared innocent-for he was not vindicated by the court-he is, nevertheless, free from the death penalty, because you have reason to acquit him. And how do we know that if one emerges from the court innocent, and one [of the judges] says, “I have a way to prove his guilt,” we do not bring him back to the court [to retry him]? Because the Torah states: “and do not kill… one who is declared innocent.” And this one is innocent because he was vindicated by the court. -[From Mechilta, Sanh. 33b]   ונקי וצדיק אל תהרג: מניין ליוצא מבית דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות, שמחזירין אותו, תלמוד לומר ונקי אל תהרג וזה אף על פי שאינו צדיק, שלא נצטדק בבית דין, מכל מקום נקי הוא מדין מיתה, שהרי יש לך לזכותו. ומניין ליוצא מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה, שאין מחזירין אותו לבית דין לחייבו תלמוד לומר וצדיק אל תהרוג, וזה צדיק הוא, שנצטדק בבית דין:
for I will not vindicate a guilty person: It is not incumbent upon you to return him [to court] for I will not vindicate him in My law. If he emerges innocent from your hand [i.e., from the courts], I have many agents to put him to death-with the death penalty he deserves. -[From Mechilta, Sanh. 33b]   כי לא אצדיק רשע: אין עליך להחזירו, כי אני לא אצדיקנו בדיני, אם יצא מידך זכאי, יש לי שלוחים הרבה להמיתו במיתה שנתחייב בה:
8You shall not accept a bribe, for a bribe will blind the clear sighted and corrupt words that are right.   חוְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֨חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים:
You shall not accept a bribe: Even [in order] to judge fairly, and surely [not] to pervert the judgment, for [in fact, taking a bribe] in order to pervert the judgment is already mentioned: “You shall not pervert judgment” (Deut. 16:19). -[From Keth. 105a]   ושחד לא תקח: אפילו לשפוט אמת, וכל שכן כדי להטות הדין, שהרי כדי להטות את הדין נאמר כבר לעיל לא תטה משפט:
for a bribe will blind the clear-sighted: Even if one is wise in Torah, and he accepts a bribe, he will eventually become deranged, forget his studies, and lose his eyesight. -[From Keth. 105a, Mechilta]   יעור פקחים: אפילו חכם בתורה ונוטל שוחד, סוף שתטרף דעתו עליו, וישתכח תלמודו, ויכהה מאור עיניו:
and corrupt: Heb. וִיסַלֵף, as the Targum [Onkelos and Jonathan] renders: וּמְקַלְקֵל, [meaning] and spoils.   ויסלף: כתרגומו ומקלקל:
words that are right: Heb. דִבְרֵי צַדִּיקִים, words that are just, true judgments, and so is its Aramaic translation: פִּתְגָמִין ךְתְּרִיצִין, [meaning words that are] straight.   דברי צדיקים: דברים המצודקים, משפטי אמת, וכן תרגומו פתגמין תריצין. ישרים:
9And you shall not oppress a stranger, for you know the feelings of the stranger, since you were strangers in the land of Egypt.   טוְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
And you shall not oppress a stranger -: In many places the Torah warns about the stranger [convert] because he has a strong temptation [to return to his former bad ways]. -[From B.M. 59b]   וגר לא תלחץ: בהרבה מקומות הזהירה תורה על הגר מפני שסורו רע:
the feelings of the stranger: How hard it is for him when people oppress him.   את נפש הגר: כמה קשה לו כשלוחצים אותו:
10Six years you may sow your land and gather in its produce.   יוְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָֽסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבֽוּאָתָֽהּ:
and gather in its produce: Heb. וְאָסַפְךְתָּ, an expression of bringing into the house, like “And you shall bring it (וַאִסַפְךְתּוֹ) into your house” (Deut. 22:2).   ואספת את תבואתה: לשון הכנסה לבית, כמו (דברים כב ב) ואספתו אל תוך ביתך:
11But in the seventh [year] you shall release it and abandon it; the poor of your people shall eat [it], and what they leave over, the beasts of the field shall eat. So shall you do to your vineyard [and] to your olive tree[s].   יאוְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּֽעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ:
you shall release it: from work.   תשמטנה: מעבודה:
and abandon it: from eating it after the time of the removal (see Mechilta). Another interpretation: from real work, such as plowing and sowing, and abandon it from fertilizing and hoeing.   ונטשתה: מאכילה אחר זמן הביעור. דבר אחר תשמטנה מעבודה גמורה, כגון חרישה וזריעה. ונטשתה מלזבל ומלקשקש:
and what they leave over, the beasts of the field shall eat: [This is written in order] to liken the food of the poor to the food of the beast. Just as the beast eats without tithing, so do the poor eat without tithing. From here [we derive] that there are no tithes in the seventh year. -[From Mechilta]   ויתרם תאכל חית השדה: להקיש מאכל אביון למאכל חיה מה חיה אוכלת בלא מעשר, אף אביונים אוכלים בלא מעשר, מכאן אמרו אין מעשר בשביעית:
So shall you do to your vineyard: And the beginning of the verse is speaking of a grain field, as is stated above [verse 10]: “You may sow your land.”   כן תעשה לכרמך: ותחלת המקרא בשדה הלבן, כמו שאמור למעלה הימנו תזרע את ארצך:
12Six days you may do your work, but on the seventh day you shall rest, in order that your ox and your donkey shall rest, and your maidservant's son and the stranger shall be refreshed.   יבשֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה מַֽעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַֽחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָֽתְךָ֖ וְהַגֵּֽר:
but on the seventh day you shall rest: Even in the seventh year, the weekly Sabbath, commemorating the Creation, shall not be uprooted, [so] that you shall not say that since the entire year is referred to as “Sabbath,” the weekly Sabbath need not be observed in it [the Sabbatical Year]. -[From Mechilta]   וביום השביעי תשבת: אף בשנה השביעית לא תעקר שבת בראשית ממקומה, שלא תאמר הואיל וכל השנה קרויה שבת, לא תנהג בה שבת בראשית:
in order that your ox and your donkey shall rest: Give it rest, to permit it to tear up and eat grass from the earth. Or perhaps it [this verse] means that one must confine it indoors? [But] you must say that this [confining them indoors] would not be rest but discomfort. -[From Mechilta]   למען ינוח שורך וחמרך: תן לו ניח להתיר שיהא תולש ואוכל עשבים מן הקרקע. או אינו אלא יחבשנו בתוך הבית, אמרת אין זה נייח אלא צער:
your maidservant’s son: The text is speaking of an uncircumcised slave. [From Mechilta]   בן אמתך: בעבד הערל הכתוב מדבר:
and the stranger: This refers to a resident alien. -[From Mechilta]   והגר: גר תושב:
13Concerning all that I have said to you you shall beware, and the name of the gods of others you shall not mention; it shall not be heard through your mouth.   יגוּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ:
Concerning all that I have said to you you shall beware: Heb. ךְתִּשָׁמֵרוּ. [This verse comes] to give every positive commandment the stringency of a prohibition [i.e., negative commandment], for every exhortation to beware (שְׁמִירָה) in the Torah is a prohibition, [and it appears] instead of a negative expression.   ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו: לעשות כל מצות עשה באזהרה, שכל שמירה שבתורה אזהרה היא במקום לאו:
you shall not mention: That one should not say to another, “Wait for me beside such-and-such an idol,” or “Meet me on the day [dedicated to] such-and-such an idol” (Mechilta, Sanh. 63b). Another explanation: Concerning all that I have said to you, you shall beware, and the name of the gods of strangers you shall not mention -[this comes] to teach you that idolatry is tantamount to all the commandments [combined], and whoever is careful with it is considered as if he has observed them all. -[see Kid. 40a, Ned. 25a, Shev. 29a, Chul. 5a, Rashi on Num. 15:23, Deut. 12:28, Er. 69b]   לא תזכירו: שלא יאמר לו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית או תעמוד עמי ביום עבודה זרה פלונית. דבר אחר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם א-להים אחרים לא תזכירו ללמדך ששקולה עבודה זרה כנגד כל המצות כולן, והנזהר בה כשומר את כולן:
it shall not be heard: from the gentile.   לא ישמע: מן הגוי:
through your mouth: [Meaning] that you shall not enter a partnership with a gentile, so that he would swear to you by his pagan deity. The result [if he does swear] will be that you will indirectly cause it [the deity] to be mentioned through yourself [i.e., through a claim you made against him]. -[From Sanh. 63b] I.e., the occasion may arise that the gentile partner is required to swear something to his Jewish partner, and he will swear by his deity. [From Sanh. 63b]   על פיך: שלא תעשה שותפות עם נכרי וישבע לך בעבודה זרה שלו נמצאת שאתה גורם שיזכר על ידך:
14Three times you shall slaughter sacrifices to Me during the year.   ידשָׁל֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה:
times: Heb. רְגָלִים, [synonymous with] פְּעָמִים, times, and similarly, “that you have struck me already three times (רְגָלִים) ” (Num. 22:28).   רגלים: פעמים וכן (במדבר כב כח) כי הכיתני זה שלש רגלים:
15You shall observe the festival of unleavened bread; for seven days you shall eat unleavened bread as I have commanded you, at the appointed time of the month of springtime, for then you left Egypt, and they shall not appear before Me empty handed.   טואֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֘ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵֽרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם:
the month of springtime: Heb. חֹדֶשׁ הָאָבִיב, [the month] in which the grain fills out in its greenness (בְּאִבֶּיהָ). [Alternatively,] אָבִיב is an expression [related to the word for] a father אָב, the firstborn and the earliest [month] to ripen fruits.   חדש האביב: שהתבואה מתמלאת בו באביה. לשון אחר אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות:
and they shall not appear before Me empty-handed: When you come to appear before Me on the festivals, bring Me burnt offerings. -[From Mechilta, Chag. 7a]   ולא יראו פני ריקם: כשתבאו לראות פני ברגלים, הביאו לי עולות:
16And the festival of the harvest, the first fruits of your labors, which you will sow in the field, and the festival of the ingathering at the departure of the year, when you gather in [the products of] your labors from the field.   טזוְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַֽעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶת־מַֽעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה:
And the festival of the harvest: That is the feast of Shavuoth.   וחג הקציר: הוא חג שבועות:
the first fruits of your labors: which is the time of the bringing of the first fruits for the two breads, which are brought on Shavuoth [and serve to] permit the new grain [to be used] for meal offerings and [also] to bring the first fruits to the Sanctuary, as it is said: “And on the day of the first fruits, etc.” (Num. 28:26).   בכורי מעשיך: שהוא זמן הבאת בכורים, ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש, שנאמר (במדבר כח כו) וביום הבכורים וגו':
and the festival of the ingathering: That is the festival of Succoth.   וחג האסיף: הוא חג הסוכות:
when you gather in [the products of] your labors: For during the entire summer, the grain dries out in the fields, and on the festival [of Succoth], they gather it into the house because of the rains [that are about to fall].   באספך את מעשיך: שכל ימות החמה התבואה מתייבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים:
17Three times during the year, all your males shall appear before the Master, the Lord.   יזשָׁל֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵֽרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־פְּנֵ֖י הָֽאָדֹ֥ן | יְהֹוָֽה:
Three times, etc.: Since the context deals with the seventh year, it was necessary to say that the three pilgrimage festivals would not be uprooted from their place. -[From Mechilta]   שלש פעמים וגו': לפי שהענין מדבר בשביעית הוצרך לומר שלא יסתרסו רגלים ממקומן:
all your males: Heb. כָּל-זְכוּרְ. All the males among you.   כל זכורך: הזכרים שבך:
18You shall not sacrifice the blood of My sacrifice with leaven, and the fat of My festive sacrifice shall not stay overnight until morning.   יחלֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר:
You shall not sacrifice the blood of My sacrifice with leaven: You shall not slaughter the Passover sacrifice on the fourteenth of Nissan until you have done away with the leaven. -[From Mechilta, Pes. 63a]   לא תזבח על חמץ וגו': לא תשחט את הפסח בי"ד בניסן עד שתבער החמץ:
and the fat of My festive sacrifice shall not stay overnight: off the altar. -[From Mechilta]   ולא ילין חלב חגי וגו': חוץ למזבח:
until morning: One may think that even on the altar pyre it would become disqualified. Therefore, the Torah states: “on its pyre on the altar all night” (Lev. 6:2).   עד בקר: יכול אף על המערכה יפסל בלינה, תלמוד לומר (ויקרא ו ב) על מוקדה על המזבח כל הלילה:
shall not stay overnight: Only at dawn is it considered [as if the fat of the sacrifice had been] staying overnight, as it is said: “until morning,” but all night he may pick it [the fat] up from the floor [and return it] onto the altar. -[From Zev. 87a]   ולא ילין: אין לינה אלא בעמוד השחר שנאמר עד בקר, אבל כל הלילה יכול להעלותו מן הרצפה למזבח:
19The choicest of the first fruits of your soil you shall bring to the house of the Lord, your God. You shall not cook a kid in its mother's milk.   יטרֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּֽחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ:
The choicest of the first fruits of your soil: Even in the seventh year, the offering of bikkurim is obligatory. Therefore, it is stated here, too: “the first fruits of your soil.” How are the bikkurim chosen? A person enters his field and sees a fig that has ripened. He winds a blade of grass around it as a sign and sanctifies it. Bikkurim are [brought as an offering] only from the seven species enumerated in Scripture: “A land of wheat and barley, and vines and figs and pomegranates, a land of oil-yielding olives and honey” (Deut. 8:8). -[From Bik. 3:1]   ראשית בכורי אדמתך: אף השביעית חייבת בבכורים, לכך נאמר אף כאן בכורי אדמתך. כיצד, אדם נכנס לתוך שדהו, ורואה תאנה שבכרה, כורך עליה גמי לסימן ומקדישה. ואין בכורים אלא משבעת המינין האמורין במקרא (דברים ח ח) ארץ חטה ושעורה וגו':
You shall not cook a kid: Heb. גְּדִי. A calf and a lamb are also included in [the term] גְּדִי, for גְּדִי is only an expression of a tender young animal. [This you know] from what you find in many places in the Torah where גְּדִי is written, and it was necessary to write after it עִזִים [to qualify it as a kid], for example, “I will send you a kid גְּדִי עִזִים ” (Gen. 38:17); “the kid גְּדִי הָעִזִים ” (Gen. 38:20); “two kids עִזִים גְּדָיֵי ” (Gen. 27:9); to teach you that wherever גְּדִי is mentioned unqualified, it also means a calf and a lamb. This [prohibition] is written in three places in the Torah, one for the prohibition of eating [meat with milk], one for the prohibition of deriving any benefit [from meat with milk], and one for the prohibition of cooking [meat with milk]. -[From Chul. 113b, 115b]   לא תבשל גדי: אף עגל וכבש בכלל גדי, שאין גדי אלא לשון ולד רך, ממה שאתה מוצא בכמה מקומות בתורה שכתוב גדי, והוצרך לפרש אחריו עזים, כגון (בראשית לח יז) אנכי אשלח גדי עזים, (שם שם כ) את גדי העזים, (שם כז ט) שני גדיי עזים, ללמדך, שכל מקום שנאמר גדי סתם, אף עגל וכבש במשמע. ובשלושה מקומות נכתב בתורה אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול:

Fourth Portion

Numbers Chapter 28

19You shall offer up a fire offering, a burnt offering to the Lord: two young bulls, one ram, and seven lambs in the first year they shall be unblemished for you.   יטוְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵֽי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִֽהְי֥וּ לָכֶֽם:
bulls: Corresponding to Abraham, about whom it says, “And to the cattle did Abraham run,” [to feed the three angels who visited him] (Gen. 18:7).   פרים: כנגד אברהם, שנאמר (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם:
ram: Symbolizing the ram [sacrificed instead] of Isaac (see Gen. 22:13).   אילים: כנגד אילו של יצחק:
lambs: Corresponding to Jacob, of whom it says, “Jacob separated the lambs” (Gen. 30:40). I saw this in the commentary of R. Moshe Hadarshan [the preacher]. - [Mid. Aggadah, Midrash Tadshey ch. 10]   כבשים: כנגד יעקב שנאמר (בראשית ל, מ) והכשבים הפריד יעקב. ביסודו של רבי משה הדרשן ראיתי זאת:
20Their meal offerings [shall be] fine flour mixed with oil; three tenths for each bull and two tenths for the ram you shall offer up.   כוּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֗ר וּשְׁנֵ֧י עֶשְׂרֹנִ֛ים לָאַ֖יִל תַּֽעֲשֽׂוּ:
21And you shall offer up one tenth for each lamb, for all seven lambs.   כאעִשָּׂר֤וֹן עִשָּׂרוֹן֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים:
22And one young male goat for a sin offering to atone for you.   כבוּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם:
23You shall offer these up besides the morning burnt offering which is offered as a continual burnt offering.   כגמִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַבֹּ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֑יד תַּֽעֲשׂ֖וּ אֶת־אֵֽלֶּה:
24Like these, you shall offer up daily for seven days, food of the fire offering, a spirit of satisfaction to the Lord; you shall offer up this in addition to the continual burnt offering and its libation.   כדכָּאֵ֜לֶּה תַּֽעֲשׂ֤וּ לַיּוֹם֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה עַל־עוֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵֽעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ:
Like these, you shall offer up daily: They should not be decreased progressively, as is the case of the bulls of the [Sukkoth] festival. — [Sifrei Pinchas 48]   כאלה תעשו ליום: שלא יהיו פוחתין והולכין כפרי החג:
25The seventh day shall be a holy convocation for you; you shall not perform any mundane work.   כהוּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַֽעֲשֽׂוּ:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion: