1And He showed me Joshua, the High Priest, standing before the angel of the Lord. And Satan was standing on his right, to accuse him. |
|
אוַיַּרְאֵ֗נִי אֶת־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל־יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ: |
to accuse him. To accuse him because his sons were married to gentile women, as it is written in the Book of Ezra (10:18): “And it was found of the sons of the priests who had taken foreign wives, of the sons of Jeshua the son of Jozadak, etc.” |
|
לשטנו.
להשטינו על שהיו בניו נשואים נשים נכריות כמו שכ' בספר עזרא וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני יהושע בן יהוצדק:
|
2And the Lord said to Satan: The Lord shall rebuke you, O Satan; and the Lord shall rebuke you, He who chose Jerusalem. Is this one not a brand plucked from fire? |
|
בוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהֹוָ֚ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֚ר יְהֹוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֥ה֥ א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ: |
The Lord shall rebuke you, O Satan. The Holy One, blessed be He, shall rebuke you, O you Satan (and then he repeated and said: The Lord shall rebuke you, He who chose Jerusalem Moharaz Margolioth); and He Who rebukes you is the One Who chose Jerusalem, that you shall not enter before Him to accuse this righteous man. Is he not fit, and has he not merited this? For he was saved from the consuming fire. |
|
יגער ה' בך השטן.
יגער הקב"ה בך אתה השטן וחוזר ואומר ויגער ה' בך הוא הבוחר בירושלים שלא תכנס לפניו לקטרג על הצדיק הזה הלא ראוי הוא וזכה לכך שהוצל מאש השריפה:
|
Is this one not a brand plucked from fire?. It is related in the Aggadah of [chapter] Helek Helek (Sanh. 93a) that he [Joshua] was cast into the fire with Ahab son of Kolaiah and his colleague. |
|
הלא זה אוד מוצל מאש.
מפורש באגדת חלק (דף צג) שהושלך עם אחאב בן קוליה וחבירו לאור:
|
3Now Joshua was wearing filthy garments and standing before the angel. |
|
גוִֽיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָב֖וּשׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ: |
was wearing filthy garments. This is to be explained according to the Targum: He had sons who had married women who were unfit [to marry into] the priesthood, and he was punished because he did not interfere with the [sons’ marriages]. |
|
לבוש בנדים צואים.
כתרגומו הוו ליה בנין דנסבין להון נשין דלא כשרין לכהונתא והיה נענש הוא על שלא מיחה בידם:
|
4And he [the angel] raised his voice and said to those standing before him, saying, "Take the filthy garments off him." And he said to him, "See, I have removed your iniquity from you, and I have clad you with clean garments." |
|
דוַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל־הָעֹֽמְדִ֚ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַ֣יֹּאמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶֽעֱבַ֚רְתִּי מֵֽעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֹנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹֽתְךָ֖ מַֽחֲלָצֽוֹת: |
“Take the filthy garments off him.”. Let his sons separate from their wives, and he will be forgiven. |
|
הסירו הבגדים הצואים מעליו.
יבדילו בניו את נשותיהם וימחול לו:
|
clean garments. A change of beautiful garments; i.e., merits. Since he compared the iniquity to filthy garments, he compares the merit to clean garments; beautiful, white garments. |
|
מחלצות.
חליפות בגדים נאי' כלומר זכיות אבל לפי שדימה העון לבגדים צואים דימה הזכיות למחלצות בגדים נאים ולבנים:
|
5And I said, "Let them put a pure miter on his head," and they put the pure miter on his head. And they had clothed him with garments while the angel of the Lord was standing. |
|
הוָֽאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה עֹמֵֽד: |
And I said. I, Zechariah. |
|
ואומר.
אני זכריה:
|
“Let them put a pure miter, etc.”. I begged mercy for him. |
|
ישימו צניף טהור וגו'.
בקשתי רחמים עליו:
|
6And the angel of the Lord warned Joshua, saying, |
|
ווַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה בִּֽיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: |
warned. an expression of warning, as in (Deut. 31:28): “And I will warn them before the heaven and the earth.” |
|
ויעד.
לשון התראה כמו (דברים ל״א:כ״ח) ואעידה בם את השמים וגו':
|
7So said the Lord of Hosts: If you walk in My ways, and if you keep My charge, you, too, shall judge My house, and you, too, shall guard My courtyards, and I will give you free access among these who stand by. |
|
זכֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֚י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֚י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹֽמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה: |
If you walk in My ways, etc.. Then I, too, will do this for you. |
|
אם בדרכי תלך.
וגם אני זאת אעשה לך:
|
you, too, shall judge My house. You shall judge and be the officer over My Temple. |
|
אתה תדין את ביתי.
תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי:
|
and I will give you free access. According to the Targum: and when the dead will be resurrected, I will resurrect you; and I will give you walkers who walk among these seraphim. According to its simple meaning, he brings him tidings that his sons will be meritorious in the future. |
|
ונתתי לך מהלכים.
כתרגומו ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך רגלין דמהלכין בין שרפיא האלין ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד:
|
who stand by. Seraphim and ministering angels, who never sit. |
|
העומדים.
שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה:
|
8Hearken, now, O Joshua the High Priest-you and your companions who sit before you, for they are men worthy of a miracle-for, behold! I bring My servant, the Shoot. |
|
חשְֽׁמַע־נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ | הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ הַיֹּֽשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽי־הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶת־עַבְדִּ֖י צֶֽמַח: |
you and your companions. They were Hananiah, Mishael, and Azariah. |
|
אתה ורעיך.
חנניה מישאל ועזריה היו:
|
for they are men worthy of a miracle. [Jonathan renders:] Men worthy to have miracles performed for them, for a miracle was performed for them, too. |
|
אנשי מופת.
גברין כשרין למיעבד להון ניסין שאף להם נעשה נס:
|
for, behold! I bring My servant, the Shoot. For now Zerubbabel, the governor of Judah, is insignificant in the king’s court, but I will make his greatness burgeon. I will also give him favor in the eyes of the king, so that he will grant [Zerubbabel’s] request for the building of the Temple and the city, as explained in Nehemiah (1:1): “The words of Nehemiah, the son of Hachaliah.” Nehemiah was identical with Zerubbabel, as we say in Sanhedrin (38a). |
|
כי הנני מביא את עבדי צמח.
כי עתה זרובבל פחת יהודה קטן בחצר המלך אני מצמיח לו גדולה ושם נתתיו לחן בעיני המלך למלאות שאלתו בבנין הבית והעיר כמו שמפורש בעזרא דברי נחמיה בן חכליה והוא זרובבל כדאמרינן בסנהד':
|
9For, behold the stone that I have placed before Joshua. Seven eyes are directed to one stone. Behold! I untie its knots, says the Lord of Hosts, and I will remove the iniquity of that land in one day. |
|
טכִּ֣י | הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֚ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִֽנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֹ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד: |
For, behold the stone. The foundation of the house that you laid in the days of Cyrus - they stopped you, and that foundation and the thickness of the wall appeared little in your sight, as explained in Ezra (3:12f.) and in the prophecy of Haggai (2:2f.). |
|
כי הנה האבן.
יסוד הבית אשר יסדתם בימי כורש ובטלו על ידיכם ואותו היסוד ועובי החומה היה מעט בעיניכם כמו שמפורש בעזרא ובנבואת חגי:
|
Seven eyes are directed to one stone. It will eventually be widened seven times as much. And so did Jonathan render: On one stone, seven eyes see it. The expression of עֵינַיִם is an expression of appearances. It appears to me that the seven eyes are because of the eyes of the Holy One, blessed be He in Whose eyes and heart it is [planned] to add seven times as much because of the prophecy similar to this one (4:10): “And they shall see the plummet in the hand of Zerubbabel these seven times; the eyes of the Lord they are roving to and fro throughout the land.” This is but to say that He directed His eyes to increase the glory of the Temple in its building. |
|
על אבן אחת שבעה עינים.
סופו להרחיב על א' שבעה וכן ת"י על אבנא חדא שבעא עינין חזיין לה ולשון עינים ל' מראו' ולי נראה שבעה עינים על שם עיני הקב"ה שבעיניו ולבו להוסיף עליו על אחד שבעה לפי שדוגמתו בנבואה זו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים אלא לימד שנתן עיניו להרבות כבוד הבית בבניינו:
|
Behold! I untie its knots. I untie its knots I thwart the plot of the enemies who wrote an accusation to stop the work. |
|
הנני מפתח פתוחה.
מתיר קישוריה מפיר עצת האויבים אשר כתבו שטנה לבטל המלאכה:
|
and I will remove. Heb. ומשתי. |
|
ומשתי.
והסירותי:
|
in one day. I do not know what day. |
|
ביום אחד.
לא ידעתי איזה יום, (תו' ביום אשר התחילו להוסיף על הבנין ימיש עון הארץ ותהי' ברכה בפירותיו כי עכשיו מאיר' כמו שנ' בנבואת חגי):
|
10On that day, says the Lord of Hosts, you shall call-each man to his neighbor-to come under his vine and under his fig tree. |
|
יבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ אֶל־תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל־תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה: |
1And the angel who spoke with me returned, and he awakened me as a man who wakes up from his sleep. |
|
אוַיָּ֕שָׁב הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י וַיְעִירֵ֕נִי כְּאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־יֵע֥וֹר מִשְּׁנָתֽוֹ: |
2And he said to me, "What do you see?" And I said, "I saw, and behold [there was] a candelabrum all of gold, with its oil-bowl on top of it, and its seven lamps thereon; seven tubes each to the lamps that were on top of it. |
|
בוַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָֽאֹמַ֡ר (כתיב וָיאֹמַ֡ר) רָאִ֣יתִי וְהִנֵּֽה־מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֚ה נֵרֹֽתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֚ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ: |
with its oil - bowl on top of it. as in (Josh. 15:19): “The upper springs.” This is an expression for a spring, [hence] a sort of large round bowl. |
|
וגולה על ראשה.
כמו (יהושע טז) גולות עלית לשון מעיין כמין ספל גדול עגול:
|
and its seven lamps. A type of vessel into which oil and wicks are inserted. |
|
ושבעה נרותיה.
כמין בזיכין שנותנין השמן והפתילה לתוכה:
|
seven tubes each. Seven small tubes come to every lamp, for the oil flows from the bowl through those tubes into each lamp. |
|
שבעה ושבעה מוצקות.
לכל נר ונר באין שבעה צנורות קטנים שהשמן זב מן הגולה דרך אותן מוצקות לכל נר ונר:
|
3And [there were] two olive trees near it; one on the right of the bowl, and one on its left. |
|
גוּשְׁנַ֥יִם זֵיתִ֖ים עָלֶ֑יהָ אֶחָד֙ מִימִ֣ין הַגֻּלָּ֔ה וְאֶחָ֖ד עַל־שְׂמֹאלָֽהּ: |
And [there were] two olive trees near it. Beside it were two trees upon which olives were growing. |
|
ושנים זתים עליה.
אצלה שני אילנות שהזיתים גדילים בהם:
|
one on the right of the bowl, one on its left, etc. . Here [the prophet] does not explain about the two golden vats mentioned below in the chapter, which are the sorts of bowls or vats of the oil press. [These vats] stand beside the olive trees. The olives beat themselves into the vats and are heated there as [if] in a vat or pit where olives are generally packed. There they are pressed in the oil press, and the oil falls into the vats, and from the vats into the bowl, and from the bowl into the tubes, and from the tubes into the lamps. The tubes and the lamps number forty-nine, an allusion to the light, for in the future the light of the sun will be sevenfold the light of the seven days forty-nine times the light of a day of Creation. |
|
אחד מימין הגולה ואחד משמאלה וגו'.
וכאן לא פירש על שני צנתרות זהב האמורות למטה בפרשה והם כמין עריבות ועדשים של בית הבד שהם עומדים אצל הזיתים והזיתים נחבטים מאיליהם לתוך הצנתרות ומתחממות שם כבמעטן ונעצרים שם בבית הבד והשמן נופל לתוך הצנתרות ומהצנתרות לתוך הגולה ומהגולה אל המוצקות ומהמוצקות אל הנרות והמוצקות והנרות ארבעים ותשע היו רמז לאור שלעתיד לבא אור החמה יהיה שבעתים כאור של שבעת ימים ארבעים ותשע על אור של יום בראשית:
|
4So I answered and spoke to the angel who talked with me, saying, "What are these, my lord?" |
|
דוָאַ֙עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י לֵאמֹ֑ר מָ֥ה אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי: |
“What are these, my Lord?”. What is this, that the olive trees are picked by themselves, and the oil comes into the lamps by itself? |
|
מה אלה אדוני.
מה זה שהזיתים נמסקים מאליהם והשמן בא אל הנרות מאליו:
|
5And the angel who spoke with me answered, and he said to me, "Do you not know what these are?" And I said, "No, my lord." |
|
הוַ֠יַּעַן הַמַּלְאָ֞ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּי֙ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י הֲל֥וֹא יָדַ֖עְתָּ מָה הֵ֣מָּה אֵ֑לֶּה וָֽאֹמַ֖ר לֹ֥א אֲדֹנִֽי: |
6And he answered and spoke to me, saying, "This is the word of the Lord to Zerubbabel, saying: 'Not by military force and not by physical strength, but by My spirit,' says the Lord of Hosts. |
|
ווַיַּ֜עַן וַיֹּ֚אמֶר אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר זֶה דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־זְרֻבָּבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֚א בְחַ֙יִל֙ וְלֹ֣א בְכֹ֔חַ כִּ֣י אִם־בְּרוּחִ֔י אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת: |
“This is the word of the Lord to Zerubbabel”. This is a sign for you to promise Zerubbabel that just as the olives and this oil are finished by themselves in all respects, so will you not build My house with your [own] power or with your [own] strength. |
|
זה דבר ה' אל זרובבל.
זה סימן לך להבטיח את זרובבל כשם שהזתים והשמן הזה נגמר מאליו לכל דבריו כך לא בחיל ולא בכח שבכם תעשו את בנין ביתי:
|
but by My spirit. I will place My spirit upon Darius, and he will command you to build and to pay all the building expenses from his [treasury]; and [he will] help you with wheat, wine, oil, and wood, as is explained in Ezra (6, 7): They required no aid from any man. |
|
כי אם ברוחי.
אני אתן רוחי על דריוש ויניח לכם (ס"א ויצוה לכם) לבנות ולעשות כל צרכי יציאת הבנין משלו ולעזור אתכם בחטין ויין ושמן ועצים כמו שמפורש בעזרא ולא תצטרכו לעזרת אדם:
|
7Who are you, O great mountain? Before Zerubbabel you sink to a plain! He will bring out the stone of the main architect, with shouts of grace, grace to it." |
|
זמִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָֽרֹאשָׁ֔ה תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ: |
Who are you, O great mountain?. You, the princes of the other side of the river Tattenai, the governor of the other side of the river; Shethar Bozenai, and their companions (Ezra 6:6), who have stopped the work until now - from now on you shall be before Zerubbabel as a plain; you have no more ruling power or superiority over him. |
|
מי אתה הר הגדול.
שרי עבר הנהר תתני פחת עבר נהרא ושתר בוזני וכנותהון שבטלתם המלאכה עד כה מעתה תהיה לפני זרובבל מישור אין לכם שררה וגדולה עוד עליו:
|
He will bring out the stone of the main architect. The main architect will take the plummet in his hand to be the main architect at the head of the builders, and they will build everything according to his words [everything] that he will order concerning a beautiful and glorious building. |
|
והוציא את האבן הראשה.
האדריכל יקח את אבן הבדיל בידו להיות אדריכל בראש הבונים והם יבנו הכל כפי דבריו אשר יצוה בבנין נאה ומפואר:
|
with shouts of grace, grace to it. To that stone, for everyone will say, “How beautiful is this building that was made with this plummet.” [The expression] “shouts of grace” is as (Job 39:7) “the shouts of a driver,” and (Isa. 66:6) “a sound of stirring” both of which are expressions of making a voice heard. |
|
תשואות חן חן.
יהיה לה לאותה האבן שהכל יאמרו מה נאה בנין זה העשוי על ידי אבן המשקולת הזאת, תשואות חן כמו תשואות נוי כמו תשואות מליאה עיר הומיה (ישעיהו כ״ב:ב׳) קול שאון (שם סו) כולם לשון השמעת קול הם:
|