| 1So says the Lord: In the wilderness, the people who had escaped the sword found favor; He [therefore] went to give Israel their resting place. |
|
אכֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל: |
| found favor. The generation of the wilderness found favor in My eyes. |
|
מצא חן.
בעיני דור המדבר:
|
| who had escaped the sword. of the Egyptians, the Amalekites, and the Canaanites. |
|
שרידי חרב.
מצרים והעמלקי והכנעני:
|
| He [therefore] went to give Israel their resting place. When He led them to take possession of the land of their rest. |
|
הלוך להרגיעו ישראל.
בהוליכם לנחול ארץ מרגועם:
|
| 2From long ago, the Lord appeared to me; With everlasting love have I loved you; therefore have I drawn you to Me with loving-kindness. |
|
במֵרָח֕וֹק יְהֹוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַֽהֲבַ֚ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל־כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד: |
| From long ago. In the merit of the Patriarchs. |
|
מרחוק.
בזכות אבות:
|
| appeared to me. I, the prophet, and told me to say to the congregation of Israel, “With everlasting love have I loved you.” |
|
נראה לי.
אני הנביא ואמר לי לאמר לכנסת ישראל אהבת עולם אהבתיך:
|
| 3Yet again will I rebuild you, then you shall be built, O virgin of Israel; yet again shall you be adorned with your tambourines, and you shall go out with the dances of those who make merry. |
|
גע֚וֹד אֶבְנֵךְ֙ וְֽנִבְנֵ֔ית בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל עוֹד תַּעְדִּ֣י תֻפַּ֔יִךְ וְיָצָ֖את בִּמְח֥וֹל מְשַֽׂחֲקִֽים: |
| Yet again will I rebuild you, then you shall be built. You had two buildings made by men. Therefore, they were destroyed. Yet again will I rebuild you, I by Myself, a third building, and you shall be built forever. |
|
עוד אבנך ונבנית.
בניינים שנים היו לך על ידי אדם לכך חרבו עוד אבנך אני בעצמי בנין שלישי ונבנית לעולם:
|
| shall you be adorned. Heb. תַּעְדִּי. |
|
תעדי.
תתקשטי:
|
| 4Yet again shall you plant vineyards on the mountains of Samaria, indeed planters shall plant [them] and redeem [them]. |
|
דעוֹד תִּטְּעִ֣י כְרָמִ֔ים בְּהָרֵ֖י שֹֽׁמְר֑וֹן נָטְע֥וּ נֹטְעִ֖ים וְחִלֵּֽלוּ: |
| and redeem [them]. in the fourth year, they shall profane their produce by redeeming it with money. |
|
וחללו.
בשנה הרביעית יחללו את פרים לפדותו בכסף:
|
| 5For there is a day, the watchers shall call on the mountains of Ephraim; Rise! Let us go up to Zion, to the Lord, our God. |
|
הכִּ֣י יֶשׁ־י֔וֹם קָֽרְא֥וּ נֹֽצְרִ֖ים בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם קוּמוּ וְנַֽעֲלֶ֣ה צִיּ֔וֹן אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ: |
| the watchers shall call. The lookouts at the tops of the lofty towers to announce with a voice heard a distance away. Another explanation: נֹצְרִים is like “He keeps (נֹצֵר) lovingkindness” (Exod. 34:7), an expression of keeping. That is to say: There is a day when they will call those who kept the Torah and say, “Rise…” And so did Jonathan render: There are many days and much goodness that is destined to come to the righteous who kept My Torah from days of old. |
|
נוצרים.
צופים בראשי מגדלים גבוהים להכריז קול נשמע למרחוק ל"א נוצרים כמו נוצר חסד לאלפים (שמות ל״ד:ז׳) לשון שמירה כלומר יש יום שיקראו אותם ששמרו התורה ויאמרו קומו וכת"י ארי אית אריכות יומיא וסגי טובא דעתיד למיתי לצדיקיא דנטרו אורייתי מלקדמין:
|
| 6For so says the Lord to Jacob, "Sing [with] joy and shout at the head of the nations, make it heard, praise, and say, 'O Lord, help Your people, the remnant of Israel!' " |
|
וכִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה רָנּ֚וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַֽהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֚יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֚ע יְהֹוָה֙ אֶת־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל: |
| and shout at the head of the nations. On the lofty towers, so that they should hear from afar. |
|
וצהלו בראש הגוים.
במגדלות גבוהים כדי שישמעו למרחוק:
|
| 7Behold I bring them from the north country and gather them from the uttermost ends of the earth, the blind and the lame amongst them, the woman with child and she who travails with child all together; a great company shall they return there. |
|
זהִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אוֹתָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפ֗וֹן וְקִבַּצְתִּים֘ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ֒ בָּם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּד֖וֹל יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה: |
| the blind and the lame amongst them. Even the staggering ones among them I will not reject. |
|
בם עור ופסח.
אפילו הנכשלים שבהם לא אמאס:
|
| 8With weeping will they come, and with supplications will I lead them, along brooks of water will I make them go, on a straight road upon which they will not stumble, for I have become a Father to Israel, and Ephraim is My firstborn. |
|
חבִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֘ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּֽשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִי֚תִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא: |
| With weeping will they come. Through prayer and repentance. |
|
בבכי יבאו.
על ידי תפלה ותשובה:
|
| 9Hear the word of the Lord, O nations, and declare it on the islands from afar, and say, "He Who scattered Israel will gather them together and watch them as a shepherd his flock. |
|
טשִׁמְע֚וּ דְבַר־יְהֹוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָֽאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֚ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ: |
| He Who scattered. (separant in French, separating.) |
|
מזרה.
ספריינ"ש בלע"ז:
|
| 10For the Lord has redeemed Jacob and has saved him out of the hand of him who is stronger than he. |
|
יכִּֽי־פָדָ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־יַֽעֲקֹ֑ב וּגְאָל֕וֹ מִיַּ֖ד חָזָ֥ק מִמֶּֽנּוּ: |
| 11And they shall come and jubilate on the height of Zion, and they will stream to the goodness of the Lord, over corn, wine, and oil, and over sheep and cattle, and their soul shall be like a well-watered garden, and they shall have no further worry at all. |
|
יאוּבָאוּ֘ וְרִנְּנ֣וּ בִמְרוֹם־צִיּוֹן֒ וְנָֽהֲר֞וּ אֶל־ט֣וּב יְהֹוָ֗ה עַל־דָּגָן֙ וְעַל־תִּירֹ֣שׁ וְעַל־יִצְהָ֔ר וְעַל־בְּנֵי־צֹ֖אן וּבָקָ֑ר וְהָֽיְתָ֚ה נַפְשָׁם֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וְלֹֽא־יוֹסִ֥יפוּ לְדַֽאֲבָ֖ה עֽוֹד: |
| and they will stream. They will gather like a river. |
|
ונהרו.
יאספו כמו נהר:
|
| 12Then shall the virgin rejoice in the round dance with music, and the young men and the old men together, and I will turn their mourning into joy and will comfort them and make them rejoice from their sorrow. |
|
יבאָ֣ז תִּשְׂמַ֚ח בְּתוּלָה֙ בְּמָח֔וֹל וּבַחֻרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְהָֽפַכְתִּ֨י אֶבְלָ֚ם לְשָׂשׂוֹן֙ וְנִ֣חַמְתִּ֔ים וְשִׂמַּחְתִּ֖ים מִֽיגוֹנָֽם: |
| 13And I will refresh the soul of the priests with fat, and My people-they will be satisfied with My goodness, is the word of the Lord. |
|
יגוְרִוֵּיתִ֛י נֶ֥פֶשׁ הַכֹּֽהֲנִ֖ים דָּ֑שֶׁן וְעַמִּ֛י אֶת־טוּבִ֥י יִשְׂבָּ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| fat. Heb. דָשֶן. |
|
דשן. .
שמן:
|
| 14So says the Lord: A voice is heard on high, lamentation, bitter weeping, Rachel weeping for her children, she refuses to be comforted for her children for they are not. |
|
ידכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֚ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶי֑הָ מֵֽאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ: |
| A voice is heard on high. A voice is heard in the height of the world, the voice of the house of Israel weeping over Jeremiah the prophet when Nebuzaradan sent him from Ramah to return after the exiles to Gedaliah son of Ahikam, as is stated in this Book (below ch. 39). |
|
קול ברמה נשמע.
קלא ברום עלמא אישתמע קל בית ישראל דבכן על ירמיה נבייא כד שלח יתיה נבוזראדן מרמתא לשוב מאחר הגולים אל גדליה בן אחיקם כמו שאמר בספר זה (לקמן לט):
|
| Rachel weeping for her children. The Midrash Aggadah states (see Lam. Rabbah Proem 24) that the Patriarchs and the Matriarchs went to appease the Holy One blessed be He concerning the sin of Manasseh who placed an image in the Temple but He was not appeased. Rachel entered and stated before Him “O Lord of the Universe, whose mercy is greater, Your mercy or the mercy of a flesh and blood person? You must admit that Your mercy is greater. Now did I not bring my rival into my house? For all the work that Jacob worked for my father he worked only for me. When I came to enter the nuptial canopy, they brought my sister, and it was not enough that I kept my silence, but I gave her my password. You, too, if Your children have brought Your rival into Your house, keep Your silence for them.” He said to her, “You have defended them well. There is reward for your deed and for your righteousness, that you gave over your password to your sister.” |
|
רחל מבכה על בניה.
מדרש אגדה אמר שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי ב"ו הוי אומר רחמיך מרובים והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה סימני אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך:
|
| 15So says the Lord: Refrain your voice from weeping and your eyes from tears, for there is reward for your work, says the Lord, and they shall come back from the land of the enemy. |
|
טוכֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֚י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֚ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב: |
| 16And there is hope for your future, says the Lord, and the children shall return to their own border. |
|
טזוְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַֽחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם: |
| 17I have indeed heard Ephraim complaining, [saying,] "You have chastised me, and I was chastised as an ungoaded calf, O lead me back, and I will return, for You are the Lord, my God. |
|
יזשָׁמ֣וֹעַ שָׁמַ֗עְתִּי אֶפְרַ֙יִם֙ מִתְנוֹדֵ֔ד יִסַּרְתַּ֙נִי֙ וָֽאִוָּסֵ֔ר כְּעֵ֖גֶל לֹ֣א לֻמָּ֑ד הֲשִׁבֵ֣נִי וְאָשׁ֔וּבָה כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי: |
| complaining. (Konpljjet in O.F.), an expression of “who will lament for you (יָנוּד)?” (above 15:5). |
|
מתנודד.
קומפליינ"ט בלע"ז לשון מי ינוד לך (לעיל יט):
|
| “You have chastised me”. With pains, You, the Holy One, blessed be He. |
|
יסרתני.
ביסורין אתה הקב"ה:
|
| like an ungoaded calf. (fut aiguillones in O.F.), was goaded, an expression of “an ox-goad (מַלְמַד הַבָּקָר)” (Judges 3:31). I was like an ungoaded calf in the beginning. Therefore, I sinned against You. |
|
כעגל לא לומד.
פושאגויילונ"י בלע"ז לשון מלמד הבקר (שופטים ד) הייתי בתחלה לכך חטאתי לך:
|
| 18For after my return I have completely changed my mind, and after I had been brought to know myself, I smote upon my thigh; I was ashamed, yea I stood confounded, for I bore the reproach of my youth." |
|
יחכִּֽי־אַֽחֲרֵ֚י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי: |
| I have completely changed my mind. I regret my abominations. |
|
נחמתי.
אני מתחרט על תועבותי:
|
| I had been brought to know myself. That I thought of myself that I was treacherous, (aparsoujjge in O.F.). |
|
הודעי.
שהתבוננתי בעצמי שמעלתי אפרינו"יי בלעז:
|
| the reproach of my youth. That my enemies can reproach me for the sins of my youth. |
|
חרפת נעורי.
שיכולים אויבי לחרפני על חטאת נעורי:
|
| 19"Is Ephraim a son who is dear to Me? Is he a child who is dandled? For whenever I speak of him, I still remember him: therefore, My very innards are agitated for him; I will surely have compassion on him," says the Lord. |
|
יטהֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִם יֶ֣לֶד שַֽׁעֲשׁוּעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֚י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֚וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲרַֽחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| “Is Ephraim a son who is dear to me?”. These are the words of the Shechinah. That is to say, He is complaining, “And as for Me, I have a change of heart to have pity. Is he My dear son (as one who has but one son, whose every wish he grants him)?” |
|
הבן יקיר לי אפרים.
הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמו שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו:
|
| dandled. (Esbaniement in O.F.) |
|
שעשועים.
אישבניימני"ץ בלעז:
|
| whenever I speak of him. Every time that I speak of him. And the Midrash Leviticus Rabbah (2:3) explains: It is enough My speech (דַּי דִבּוּרִי) with which I endowed him, that I taught him My Torah, for Me to have mercy on him. |
|
מדי דברי בו.
בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליו:
|
