Shemot (Exodus) Chapter 33

12Moses said to God, “Look: You are telling me, ‘Take this people up to the Land of Israel,’ but You have not told me whom You will send with me. You said, ‘I have granted you recognition by name, and you also have found favor in My eyes.’   יבוַיֹּ֨אמֶר משֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי:
רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי - Look: You are telling me. רְאֵה here means “set Your eyes and heart upon Your words.” “You are telling me…but You have not told me whom You will send with me” – and that which You said to me: “I am going to send an angel before you,” 1 this is not adequate “information” for me, for I do not desire this.   רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי.  רְאֵה – תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל דְּבָרֶיךָ אַתָּה אֹמֵר אֵלַי וגו' וְאַתָּה לֹא הֽוֹדַעְתַּנִי וגו': וַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, אֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בָּהּ:
וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם - You said, “I have (lit.) known you by name” - i.e., “I have distinguished you from other people by giving you a mark (שֵׁם) of distinction,” for You said to me: “I am about to come to you in the thickness of the cloud…and then they will believe also in you forever.” 2   וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם.  הִכַּרְתִּיךָ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם בְּשֵׁם חֲשִׁיבוּת, שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לִי הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן וְגוֹ' וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם (שמות י"ט):
13So now, if You indeed regard me favorably, please let me know Your way. I will know You, so that I find Your favor. Consider, too, that this nation is Your people.”   יגוְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הֽוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה:
וְעַתָּה וגו' - So now - if indeed You regard me favorably – “Please let me know Your way” – i.e., what reward You give to those whom You regard favorably.   וְעַתָּה וגו'.  אִם אֱמֶת שֶׁמָּצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הודעני נא את דרכך. מַה שָּׂכָר אַתָּה נוֹתֵן לְמוֹצְאֵי חֵן בְּעֵינֶיךָ:
וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ - I will know You, so that I find Your favor - means: so that I may know by this the measure of Your recompense, i.e., what the favor with which You regard me entails. Thus the interpretation of “so that I find Your favor” is: “in order that I may discover how great the reward of finding favor is.”   וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ.  וְאֵדַע בָּזוֹ מִדַּת תַּגְמוּלֶיךָ – מַה הִיא מְצִיאַת חֵן שֶׁמָּצָאתִי בְּעֵינֶיךָ; וּפִתְרוֹן למען אמצא חן – לְמַעַן אַכִּיר כַּמָּה שְׂכַר מְצִיאַת הַחֵן:
וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּֽה - Consider, too, that this nation is Your people - i.e., so that You not say as before: “I will make you into a great nation” 3 and abandon these people – consider that they are Your people from days of old, and if You reject them, I cannot be confident that my descendants will survive. Rather, let me know the payment of my reward through this people. Our rabbis expounded this verse homiletically in Tractate Berachot, 4 but I have come to explain the verses according to their plain context and order.   וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּֽה.  שֶׁלֹּא תֹאמַר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְאֶת אֵלֶּה תַּעֲזֹב, רְאֵה כִּי עַמְּךָ הֵם מִקֶּדֶם, וְאִם בָּהֶם תִּמְאַס, אֵינִי סוֹמֵךְ עַל הַיּוֹצְאִים מֵחֲלָצַי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ, וְאֶת תַּשְׁלוּם הַשָּׂכָר שֶׁלִּי בָּעָם הַזֶּה תּוֹדִיעֵנִי; וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דף ז'), וַאֲנִי לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת עַל אָפְנֵיהֶם וְעַל סִדְרָם בָּאתִי:
14He answered, “My Presence will go with you, and I will grant you rest.”   ידוַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַֽהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ:
וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ - Its meaning is as Onkelos translates it: שְׁכִינְתִּי תְהַךְ “My Presence will go” i.e., I will no longer send an angel with you, but I Myself will go. We find the term פָּנִים used in a similar sense in: וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְּרָב “and you yourself will go out into battle.” 5   וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ.  כְּתַרְגּוּמוֹ – לֹא אֶשְׁלַח עוֹד מַלְאָךְ, אֲנִי בְעַצְמִי אֵלֵךְ, כְּמוֹ וּפָנֶיךָ הוֹלְכִים בַּקְּרָב (שמואל ב י״ז:י״א):
15He said to Him, “If Your Presence does not accompany us, do not take us up from here.   טווַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֨יךָ֙ הֹֽלְכִ֔ים אַל־תַּֽעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו - He said to him - indeed this is what I desire, for if it is to be through an angel – “Do not take us up from here.”   וַיֹּאמֶר אֵלָיו.  בְּזוֹ אֲנִי חָפֵץ, כִּי עַל יְדֵי מַלְאָךְ אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:
16How else can it be known that Your people and I have found favor in Your eyes, if You do not accompany us? And let Your people and me be distinct from every nation on the face of the earth.”   טזוּבַמֶּ֣ה | יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֨יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלִ֨ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה:
וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא - How else can it be known - i.e., how will it be made known the meaning of being regarded favorably? – הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ – (lit.) “Is it not by Your going with us?” And in addition I ask a further request of You: that You no longer manifest Your Presence among the nations of the world.   וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא.  יִוָּדַע מְצִיאַת הַחֵן, הלוא בלכתך עמנו. וְעוֹד דָּבָר אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תַשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמֶּךָ - And let Your people and me be distinct - i.e., in this respect we will be set apart from every other nation. וְנִפְלִינוּ is used here in the same sense as in: “God will differentiate (וְהִפְלָה) between the livestock of the Israelites….” 6   וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמֶּךָ.  וְנִהְיֶה מֻבְדָּלִים בַּדָּבָר הַזֶּה מִכָּל הָעָם (ברכות ז'), כְּמוֹ וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שמות ט'):