Genesis Chapter 22

15And an angel of the Lord called to Abraham a second time from heaven.   טווַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־הַשָּׁמָֽיִם:
16And he said, "By Myself have I sworn, says the Lord, that because you have done this thing and you did not withhold your son, your only one,   טזוַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֨יתָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידֶֽךָ:
17That I will surely bless you, and I will greatly multiply your seed as the stars of the heavens and as the sand that is on the seashore, and your descendants will inherit the cities of their enemies.   יזכִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָֽרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶת־זַרְעֲךָ֙ כְּכֽוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹֽיְבָֽיו:
I will surely bless you: Heb. בָרֵ֣ךְ אֲבָֽרֶכְךָ֗, one [blessing] for the father and one for the son. —   ברך אברכך: אחת לאב ואחת לבן:
and I will greatly multiply: Heb. וְהַרְבָּה אַרְבֶּה, one for the father and one for the son. — [from Gen. Rabbah 56:11]   והרבה ארבה: אחת לאב ואחת לבן:
18And through your children shall be blessed all the nations of the world, because you hearkened to My voice."   יחוְהִתְבָּֽרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי:
19And Abraham returned to his young men, and they arose and went together to Beer sheba; and Abraham remained in Beer sheba.   יטוַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּֽלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע:
and Abraham remained in Beer-sheba: This does not mean permanently dwelling, for he was living in Hebron. Twelve years prior to the binding of Isaac, he left Beer-sheba and went to Hebron, as it is said (above 21:34): “And Abraham dwelt in the land of the Philistines for many days,” [meaning] more numerous than the first [years] in Hebron, which were twenty-six years, as we explained above. — [from Seder Olam ch. 1]   וישב אברהם בבאר שבע: לא ישיבה ממש, שהרי בחברון היה יושב שתים עשרה שנים לפני עקידתו של יצחק, יצא מבאר שבע והלך לו לחברון, כמו שנאמר (לעיל כא לד) ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, מרובים משל חברון הראשונים, והם עשרים ושש שנה כמו שפירשנו למעלה (כא לד):