Bamidbar (Numbers) Chapter 33

50God spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan River, opposite Jericho, saying:   נוַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־משֶׁ֖ה בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר:
51“Speak to the Israelites and say to them: ‘When you cross the Jordan River into Canaan,   נאדַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
כִּי אַתֶּם עֹֽבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן וגו' וְהוֹרַשְׁתֶּם וגו' - When you cross the Jordan River…you must drive out…. Had they not already been warned about this several times? Rather, this is what Moses told them: “When you cross the Jordan on dry land, cross only with this intention, but if not, the water will come and wash you away.” And so we find that Joshua told them this while they were still in the Jordan River.   כִּי אַתֶּם עֹֽבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן וגו' וְהוֹרַשְׁתֶּם וגו'.  וַהֲלֹא כַמָּה פְעָמִים הֻזְהֲרוּ עַל כָּךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כְּשֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים בַּיַּרְדֵּן בַּיַּבָּשָׁה עַל מְנָת כֵּן תַּעַבְרוּ, וְאִם לָאו — מַיִם בָּאִין וְשׁוֹטְפִין אֶתְכֶם, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ד') בְּעוֹדָם בַּיַּרְדֵּן (סוטה ל"ד):
52you must drive out all the inhabitants of the land from before you, destroy all their temples, destroy all their molten idols, and demolish all their sacrificial platforms.   נבוְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֽשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּֽמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ:
וְהוֹרַשְׁתֶּם - here means: you must drive out.   וְהוֹרַשְׁתֶּם.  וְגֵרַשְׁתֶּם:
מַשְׂכִּיֹּתָם - Its meaning is as Onkelos translates it: בֵּית סִגְדַּתְהוֹן – their shrines. They are so called because they would cover the ground with marble stone flooring in order to prostrate themselves upon them with outstretched hands and feet, as it is written: “you may not lay a pavement of stones (אֶבֶן מַשְׂכִּית) on which to prostrate yourselves in your land.” 1   מַשְׂכִּיֹּתָם.  כְּתַרְגּוּמוֹ — "בֵּית סִגְדַּתְהוֹן", עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין אֶת הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים שֶׁל שַׁיִשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עֲלֵיהֶם בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, כְּדִכְתִיב "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ" (ויקרא כ"ו):
מַסֵּֽכֹתָם - means as Onkelos translates it: מַתְּכַתְהוֹן – their metal images.   מַסֵּֽכֹתָם.  כְּתַרְגּוּמוֹ — "מַתְּכַתְהוֹן":
53You must clear out the land and you will settle it, for I have given you the land to take possession of it.   נגוְהֽוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ:
וְהֽוֹרַשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ - (lit.) You must drive out the land - i.e., you must rid it of its inhabitants, and only then “you will settle it,” i.e., you will be able to remain there, but if not, you will not be able to remain there.   וְהֽוֹרַשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ.  וְהוֹרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, וְאָז וישבתם בה — תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ, וְאִם לָאו — לֹא תוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ:
54You will give the land as an inheritance to your families by lot: you will give a larger inheritance to the large tribe and you will give a smaller inheritance to the small tribe; wherever the lot falls for a person, that will be his; you will inherit according to the tribes of your fathers.   נד וְהִתְנַֽחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַֽחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַֽחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ:
אֶל אֲשֶׁר־יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה - Wherever [the lot] falls for a person. This is an abbreviated verse, i.e., to the place where the lot falls for him, that will be his.   אֶל אֲשֶׁר־יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה.  מִקְרָא קָצָר הוּא זֶה: אֶל מָקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:
לְמַטּוֹת אֲבֹֽתֵיכֶם - According to the tribes of your fathers - i.e., according to the count of those who came out of Egypt. Another explanation: divided into 12 districts, the same as the number of tribes.   לְמַטּוֹת אֲבֹֽתֵיכֶם.  לְפִי חֶשְׁבּוֹן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם (בבא בתרא קי"ז); דָּבָר אַחֵר — בְּי"ב גְּבוּלִין כְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים:
55But if you do not drive out the inhabitants of the land from before you, then those whom you leave over will become spikes in your eyes and thorns in your sides, and they will harass you in the land in which you settle,   נהוְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָֽרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֽשְׁבִ֥ים בָּֽהּ:
וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם - Then those whom you leave over will become - a trouble for you –   וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם.  יִהְיוּ לָכֶם לְרָעָה:
לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם - i.e., like pegs that poke out your eyes. The translation of יְתֵדוֹת 2 is סִכַּיָּא.   לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם.  לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם, תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת "שִׂיכַיָּא":
וְלִצְנִינִם - The interpeters explain it as meaning: a hedge of thorns that hedges you in, to enclose and imprison you so that no one can go out or come in.   וְלִצְנִינִם.  פּוֹתְרִין בּוֹ הַפּוֹתְרִים לְשׁוֹן מְסוּכַת קוֹצִים הַסּוֹכֶכֶת אֶתְכֶם, לִסְגֹּר וְלִכְלֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וָבָא:
וְצָֽרְרוּ אֶתְכֶם - Its meaning is as Onkelos translates it: וִיעִיקוּן לְכוֹן – “And they will harass you.”   וְצָֽרְרוּ אֶתְכֶם.  כְּתַרְגּוּמוֹ:
56and I will do to you what I had intended to do to them.’”   נווְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַֽעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם:

Bamidbar (Numbers) Chapter 34

1God spoke to Moses, saying:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2“Command the Israelites and say to them, ‘When you arrive in Canaan, this is the land that will fall to you by lot as an inheritance, Canaan according to its borders.   בצַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּנַֽחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻֽלֹתֶֽיהָ:
זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם וגו' - This is the land that will fall to you… Since many commandments apply inside the land and not outside the land, it was necessary to write the limits of its surrounding boundaries on all sides, to tell you that the commandments apply specifically within these borders.   זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם וגו'.  לְפִי שֶׁהַרְבֵּה מִצְוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וְאֵין נוֹהֲגוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, הֻצְרַךְ לִכְתֹּב מִצְרָנֵי גְבוּלֵי רוּחוֹתֶיהָ סָבִיב, לוֹמַר לְךָ מִן הַגְּבוּלִים הַלָּלוּ וְלִפְנִים הַמִּצְוֹת נוֹהֲגוֹת (עי' גיטין ח'):
תִּפֹּל לָכֶם - Fall to you. Because it was divided by lot, the division is called נְפִילָה. But an aggadic explanation says: it is so described because the Holy One, blessed be He, cast the guardian angels of the seven nations down from heaven and bound them before Moses, saying to him: “See, they have no more strength!”   תִּפֹּל לָכֶם.  עַל שֵׁם שֶׁנִּתְחַלְּקָה בְגוֹרָל נִקְרֵאת חֲלֻקָּה לְשׁוֹן נְפִילָה; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר עַל יְדֵי שֶׁהִפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂרֵיהֶם שֶׁל שִׁבְעָה אֻמּוֹת מִן הַשָּׁמַיִם וּכְפָתָן לִפְנֵי מֹשֶׁה אָמַר לוֹ רְאֵה אֵין בָּהֶם עוֹד כֹּחַ (עי' תנחומא):
3Your southernmost side will be from the desert of Tzin, which is alongside Edom, as follows: The southern border will begin from the southernmost edge of the Salt Sea to the east.   גוְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָֽם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה:
וְהָיָה לָכֶם פְּאַת־נֶגֶב - Your southernmost side will be - i.e., the southern side, extending from east to west.   וְהָיָה לָכֶם פְּאַת־נֶגֶב.  רוּחַ דְּרוֹמִית אֲשֶׁר מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב:
מִמִּדְבַּר־צִן - From the desert of Tzin- 

which is next to the land of Edom. It begins at the southeast corner of the land of the nine tribes. How so? Three lands are situated south of the Land of Israel, one next to the other: part of Egypt, all of Edom, and all of Moab. Egypt is at the southwest corner, as it says in this passage: “from Atzmon to the Stream of Egypt, and its end will be the Sea,” 3 and the Stream of Egypt flowed along the entire edge of the land of Egypt, as it says: “From the Shichor that flows along the face of Egypt,” 4 separating Egypt from the Land of Israel. Edom is next to it to the east, and Moab is next to Edom, at the eastern end of the south border.When Israel left Egypt, had the Omnipresent wanted to hurry their entry into the land, he would have had them cross the Nile at its northern end, and they would have directly entered the Land of Israel. But He did not do so, and this is the meaning of what Scripture says: “God did not lead them via Philistia,” 5 for they dwell by the sea at the west of Canaan, as it says regarding the Philistines: “inhabitants of the sea coast, the nation of Kerethites.” 6 God did not lead them that way, but led them around and took them out by the southern route, to the desert. This is what Ezekiel 7 called “the desert of the nations,” because there were a number of nations living alongside it.

They continually traveled along the south, from west to east, until they arrived south of Edom. They then asked the king of Edom to allow them to enter his land, traverse its width and enter the Land of Israel, but he did not agree. They thus had to circle the entire south of Edom until they arrived south of Moab, as it says: “He also sent messengers to the king of Moab, but he did not want to let them pass through.” 8 They then went along the entire south of Moab until its far end, and from there they turned northward until they had passed along its entire eastern boundary. At the end of its eastern side, they reached the land of Sichon and Og, dwelling to the east of Canaan, with the Jordan River separating between them. This is the meaning of what was said by Yiftach: “They traveled through the desert, bypassing Edom and Moab on the south, and traveled to the east of Moab.” 9 They conquered the land of Sichon and Og, which was north of Moab, and approached the Jordan River, which is adjacent to the northwest corner of Moab. Thus, Canaan, being on the western side of the Jordan River, had its southeast corner next to Edom.

  מִמִּדְבַּר־צִן.  אֲשֶׁר אֵצֶל אֱדוֹם מַתְחִיל מִקְצוֹעַ דְרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁל אֶרֶץ תִּשְׁעַת הַמַּטּוֹת; כֵּיצַד? שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת יוֹשְׁבוֹת בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹ אֵצֶל זוֹ — קְצָת אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְאֶרֶץ מוֹאָב כֻּלָּהּ, אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה, וְנַחַל מִצְרַיִם הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם", וּמַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ אֱדוֹם אֶצְלָהּ לְצַד הַמִּזְרָח, וְאֶרֶץ מוֹאָב אֵצֶל אֶרֶץ אֱדוֹם בְּסוֹף הַדָּרוֹם לַמִּזְרָח. וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִם רָצָה הַמָּקוֹם לְקָרֵב אֶת כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, הָיָה מַעֲבִירָם אֶת הַנִּילוּס לְצַד צָפוֹן וּבָאִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָשָׂה כֵן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י"ג) "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים", שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַיָּם בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן — כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים (צפניה ב') "יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים" — וְלֹא נָחָם אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא הֱסִבָּן וְהוֹצִיאָם דֶּרֶךְ דְּרוֹמָהּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהוּא שֶׁקְּרָאוֹ יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ') "מִדְבַּר הָעַמִּים", לְפִי שֶׁהָיוּ כַמָּה אֻמּוֹת יוֹשְׁבִים בְּצִדּוֹ; וְהוֹלְכִין אֵצֶל דְּרוֹמָהּ מִן הַמַּעֲרָב כְּלַפֵּי מִזְרָח תָּמִיד עַד שֶׁבָּאוּ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם, וּבִקְּשׁוּ מִמֶּלֶךְ אֱדוֹם שֶׁיַּנִּיחֵם לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ וּלְהִכָּנֵס לָאָרֶץ דֶּרֶךְ רָחְבָּהּ וְלֹא רָצָה, וְהֻצְרְכוּ לִסְבֹּב אֶת כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל אֱדוֹם עַד בּוֹאָם לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י"א) "וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה", וְהָלְכוּ כָּל דְּרוֹמָהּ שֶׁל מוֹאָב עַד סוֹפָהּ, וּמִשָּׁם הָפְכוּ פְנֵיהֶם לַצָּפוֹן עַד שֶׁסָּבְבוּ כָל מֶצֶר מִזְרָחִי שֶׁלָּהּ לְרָחְבָּהּ; וּכְשֶׁכִּלּוּ אֶת מִזְרָחָהּ, מָצְאוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִפְתָּח (שם) "וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב", וְכָבְשׁוּ אֶת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיְתָה בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב וְקָרְבוּ עַד הַיַּרְדֵּן, וְהוּא כְנֶגֶד מִקְצוֹעַ צָפוֹנָה מַעֲרָבָה שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב; נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לַמַּעֲרָב, הָיָה מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁלָּהּ אֵצֶל אֱדוֹם:
4The border will then turn south of Ma’aleh Akrabim and pass toward Tzin. Its southernmost extension will be to the south of Kadesh Barne’a; it will extend to Chatzar Adar and pass toward Atzmon.   דוְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַֽעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיוּ֙ (כתיב והיה֙) תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה:
וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַֽעֲלֵה עַקְרַבִּים - The border will then turn south of Ma’aleh Akrabim. Wherever it says וְנָסַב or וְיָצָא, it is to teach us that the border was not straight but protruded outwards. Thus here, the border goes out and bends in the direction of the northern part of the world outside the Land of Israel, diagonally towards the west, and the border passes to the south of Ma’aleh Akrabim. Thus, Ma’aleh Akrabim is within the border.   וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַֽעֲלֵה עַקְרַבִּים.  כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָסַב" אוֹ "וְיָצָא" מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה הַמֶּצֶר שָׁוֶה אֶלָּא הוֹלֵךְ וְיוֹצֵא לַחוּץ; יוֹצֵא הַמֶּצֶר וְעוֹקֵם לְצַד צְפוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּאֲלַכְסוֹן לַמַּעֲרָב, וְעוֹבֵר הַמֶּצֶר בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל מַעֲלֵה עַקְרַבִּים, נִמְצָא מַעֲלֵה עַקְרַבִּים לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר:
וְעָבַר צִנָה - means: “and pass to Tzin” - similar to the term מִצְרַיְמָה which means “to Egypt.”   וְעָבַר צִנָה.  אֶל צִן, כְּמוֹ מִצְרַיְמָה:
והיו תּֽוֹצְאֹתָיו - means: its far end will be to the south of Kadesh Barne’a.   והיו תּֽוֹצְאֹתָיו.  קְצוֹתָיו, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:
וְיָצָא חֲצַר־אַדָּר - It will extend to Chatzar Adar. The border spreads and widens towards the northern part of the world outside the Land of Israel, continuing diagonally further to the west and reaching Chatzar Adar, and from there to Atzmon, and from there to the Stream of Egypt. The term וְנָסַב “it will turn” is stated at that point because it wrote: “It will extend to Chatzar Adar,” i.e., it began to widen after it passed Kadesh Barne’a, and the width of that strip that protruded to the north of the world was from Kadesh Barne’a until Atzmon. From there onwards, however, the border narrows and turns toward the south of the Land of Israel and reaches the Stream of Egypt. From there, it continues westwards to the Mediterranean Sea, which is the western border of the entire Land of Israel. Thus, the Stream of Egypt is at the southwest corner of the Land.   וְיָצָא חֲצַר־אַדָּר.  מִתְפַּשֵּׁט הַמֶּצֶר וּמַרְחִיב לְצַד צָפוֹן שֶׁל עוֹלָם וְנִמְשָׁךְ עוֹד בַּאֲלַכְסוֹן לַמַּעֲרָב, וּבָא לוֹ לַחֲצַר אַדָּר, וּמִשָּׁם לְעַצְמוֹן, וּמִשָּׁם לְנַחַל מִצְרַיִם; וּלְשׁוֹן וְנָסַב הָאָמוּר כָּאן, לְפִי שֶׁכָּתַב וְיָצָא חֲצַר אַדָּר, שֶׁהִתְחִיל לְהַרְחִיב מִשֶּׁעָבַר אֶת קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְרֹחַב אוֹתָהּ רְצוּעָה שֶׁבָּלְטָה לְצַד צָפוֹן הָיְתָה מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד עַצְמוֹן, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה נִתְקַצֵּר הַמֶּצֶר וְנָסַב לְצַד הַדָּרוֹם וּבָא לוֹ לְנַחַל מִצְרַיִם, וּמִשָּׁם לְצַד הַמַּעֲרָב אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מֶצֶר מַעֲרָבָהּ שֶׁל כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁנַּחַל מִצְרַיִם בְּמִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית:
5The border will then turn from Atzmon and continue to the Stream of Egypt, and its end will be the Sea.   הוְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵֽעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה:
וְהָיוּ תֽוֹצְאֹתָיו הַיָּֽמָּה - And its end will be the Sea - i.e., to the western boundary, for the southern border does not extend any further west from there.   וְהָיוּ תֽוֹצְאֹתָיו הַיָּֽמָּה.  אֶל מֶצֶר הַמַּעֲרָב שֶׁאֵין עוֹד גְּבוּל נֶגֶב מַאֲרִיךְ לְצַד הַמַּעֲרָב מִשָּׁם וָהָלְאָה:
6Your western border will be the Great Sea and the islands within this border. This will be your western border.   ווּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם:
וּגְבוּל יָם - Your western border. And what is the western boundary? –   וּגְבוּל יָם.  וּמֶצֶר מַעֲרָבִי מַהוּ?
וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל - Will be the Great Sea - as the boundary.   וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל.  לְמֶצֶר:
וּגְבוּל - (lit.) And a border. This teaches us that the islands in the sea are also part of the border, and they are the isles, which are called “izols” in Old French.   וּגְבוּל.  הַנִּסִּין שֶׁבְּתוֹךְ הַיָּם אַף הֵם מִן הַגְּבוּל, וְהֵם אִיִּים שֶקּוֹרִין איזל"ס:
7This will be your northern border: From the Great Sea draw a slanting line to Mount Hor.   זוְזֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר:
גְּבוּל צָפוֹן - Your northern border - i.e., the northern boundary.   גְּבוּל צָפוֹן.  מֶצֶר צָפוֹן:
מִן־הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָֽר - From the Great Sea draw a slanting line to Mount Hor - which is at the northwest corner, and its top slopes down into the sea, and some of the breadth of the sea surrounding it is within the border of the Land of Israel and some outside it.   מִן־הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָֽר.  שֶׁהוּא בְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית וְרֹאשׁוֹ מַשְׁפִּיעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וְיֵשׁ מֵרֹחַב הַיָּם לִפְנִים הֵימֶנּוּ וְחוּצָה הֵימֶנּוּ:
תְּתָאוּ - means: make a slanting turn from the west to the north, to Mount Hor.   תְּתָאוּ.  תְּשַׁפְּעוּ לָכֶם, לִנְטוֹת מִמַּעֲרָב לַצָּפוֹן, אֶל הֹר הָהָר:
תְּתָאוּ - denotes an incline, as in: “to the chamber (תָּא) of the runners,” 10 and “and the chambers of (וְתָאֵי) the gate,” 11 referring to the side structure, called “apendiz” in Old French, which is inclined and slanting.   תְּתָאוּ.  לְשׁוֹן סִבָּה, כְּמוֹ "אֶל תָּא הָרָצִים" (מלכים א י"ד), "וְתָאֵי הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ') — הַיָּצִיעַ, שֶׁקּוֹרִין אפנדי"ץ, שֶׁהוּא מוּסָב וּמְשֻׁפָּע:
8From Mount Hor draw a slanting line until the entrance of Chamat, and the end of this leg of the border will extend to Tzedad.   חמֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּֽוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה:
מֵהֹר הָהָר - From Mount Hor - turn and go along the northern boundary eastwards, and you will come to the entrance of Chamat, which is Antioch.   מֵהֹר הָהָר.  תָּסֹבּוּ וְתֵלְכוּ אֶל מֶצֶר הַצָּפוֹן לְצַד הַמִּזְרָח, וְתִפְגְּעוּ בִּלְבֹא חֲמָת, זוֹ אַנְטוֹכְיָא:
תּֽוֹצְאֹת הַגְּבֻל - means “the ends of the border.” Every place where it says תּוֹצְאוֹת הַגְּבוּל it means either that the boundary completely ends there and continues no further at all, or that from there it spreads and widens, projecting outwards, to continue diagonally wider than the original width, and relative to the original width dimension it is called תּוֹצָאוֹת, for there that dimension ends.   תּֽוֹצְאֹת הַגְּבֻל.  סוֹפֵי הַגְּבוּל; כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹצְאוֹת הַגְּבוּל, אוֹ הַמֶּצֶר כָּלֶה שָׁם לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ עוֹבֵר לְהַלָּן כְּלָל, אוֹ מִשָּׁם מִתְפַּשֵּׁט וּמַרְחִיב וְיוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו לְהִמָּשֵׁךְ לְהַלָּן בַּאֲלַכְסוֹן יוֹתֵר מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן, וּלְעִנְיַן רֹחַב הַמִּדָּה הָרִאשׁוֹן קְרָאוֹ תּוֹצָאוֹת, שֶׁשָּׁם כָּלְתָה אוֹתָהּ מִדָּה:
9The border will extend to Zifron, and its end will be Chatzar Einan; this will be your northern border.   טוְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶה־יִּֽהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן:
וְהָיוּ תֽוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן - And its end will be Chatzar Einan. It was the end of the northern boundary, and thus Chatzar Einan was at the northeast corner, and from there “you will then draw a slanting line” for the eastern boundary.   וְהָיוּ תֽוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן.  הוּא הָיָה סוֹף הַמֶּצֶר הַצְּפוֹנִי, וְנִמְצֵאת חֲצַר עֵינָן בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית, וּמִשָּׁם והתאויתם לכם אֶל מֶצֶר הַמִּזְרָחִי:
10You will then draw a slanting line for the eastern border, from Chatzar Einan to Shefam.   יוְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵֽחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה:
וְהִתְאַוִּיתֶם - This denotes sloping and inclining, like תְּתָאוּ. 12   וְהִתְאַוִּיתֶם.  לְשׁוֹן הֲסִבָּה וּנְטִיָּה, כְּמוֹ "תְּתָאוּ":
שְׁפָֽמָה - To Shefam - on the eastern boundary, and from there to Rivlah.   שְׁפָֽמָה.  בַּמֶּצֶר הַמִּזְרָחִי, וּמִשָּׁם הָרִבְלָה:
11The border will descend from Shefam toward Rivlah, to the east of Ayin. Then the border will descend and hit the eastern shore of Lake Kineret.   יאוְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָֽרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֗ל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָֽם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה:
מִקֶּדֶם לָעָיִן - To the east of Ayin. Ayin is the name of a place, and the boundary runs to its east. Thus, Ayin is inside the boundary and part of the Land of Israel.   מִקֶּדֶם לָעָיִן.  שֵׁם מָקוֹם, וְהַמֶּצֶר הוֹלֵךְ בְּמִזְרָחוֹ, נִמְצָא הָעַיִן לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא:
וְיָרַד הגבול - Then the border will descend - i.e., as long as the border runs from north to south it is termed as continually going down.   וְיָרַד הגבול.  כָּל שֶׁהַגְּבוּל הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם הוּא יוֹרֵד וְהוֹלֵךְ:
וּמָחָה עַל־כֶּתֶף - And hit (lit.) the shoulder - means the side.   וּמָחָה עַל־כֶּתֶף.  אל עבר:
יָֽם־כִּנֶּרֶת קֵֽדְמָה - The eastern shore of Lake Kineret - so that Lake Kineret is within the border to the west and the border is to the east of Lake Kineret, and from there it descends to the Jordan River. The Jordan flows down from north to south diagonally, inclining into the east of the Land of Israel as it approaches Canaan facing Lake Kineret, continuing southwards on the eastern side of the Land of Israel opposite Lake Kineret until it pours into the Salt Sea. From there the border completes its limits to the Salt Sea, from where the boundary begins at the southeast corner. Thus the borders encircle the land on all four sides.   יָֽם־כִּנֶּרֶת קֵֽדְמָה.  שֶׁיְּהֵא יָם כִּנֶּרֶת תּוֹךְ לַגְּבוּל, בַּמַּעֲרָב, וְהַגְּבוּל בְּמִזְרַח יָם כִּנֶּרֶת, וּמִשָּׁם יָרַד אֶל הַיַּרְדֵּן, וְהַיַּרְדֵּן מוֹשֵׁךְ וּבָא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם בַּאֲלַכְסוֹן, נוֹטֶה לְצַד מִזְרָח מִתְקָרֵב לְצַד אֶרֶץ כְּנַעַן כְּנֶגֶד יָם כִּנֶּרֶת, וּמוֹשֵׁךְ לְצַד מִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (כְּנֶגֶד יָם כִּנֶּרֶת) עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּיָם הַמֶּלַח, וּמִשָּׁם כָּלֶה הַגְּבוּל בְּתוֹצְאוֹתָיו אֶל יָם הַמֶּלַח, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַתְחָלַת מֶצֶר מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הֲרֵי סוֹבֶבֶת אוֹתָהּ לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ:
12The border will descend along the Jordan River, and its end will be the Salt Sea; this will be your land according to its borders all around.’”   יבוְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תֽוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻֽלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב:
13Moses commanded the Israelites, saying, “This is the land that you are to apportion for inheritance by lot, which God has commanded to give to nine-and-a-half tribes,   יגוַיְצַ֣ו משֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַֽחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַֽחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה:
14for the tribe of Reuben’s descendants according to their fathers’ house, the tribe of Gad’s descendants according to their fathers’ house, and half the tribe of Manasseh have already taken their inheritance.   ידכִּ֣י לָֽקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָרֽאוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַֽחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָֽקְח֖וּ נַֽחֲלָתָֽם:
15Two-and-a-half tribes have taken their inheritance on the east side of the Jordan, opposite Jericho.”   טושְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַֽחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָֽקְח֣וּ נַֽחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה:
קֵדְמָה מִזְרָֽחָה - i.e., to the front of the world, which is to the east, for the eastern direction is called the front, and the west is called the back. Therefore, the south is considered to be to the right and the north is to the left.   קֵדְמָה מִזְרָֽחָה.  אֶל פְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בַּמִּזְרָח, שֶׁרוּחַ מִזְרָחִית קְרוּיָה פָנִים וּמַעֲרָבִית קְרוּיָה אָחוֹר, לְפִיכָךְ דָּרוֹם לַיָּמִין וְצָפוֹן לַשְּׂמֹאל: