Exodus Chapter 33

17And the Lord said to Moses: "Even this thing that you have spoken, I will do, for you have found favor in My eyes, and I have known you by name."   יזוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָֽאֵדָֽעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם:
Even this thing: [namely] that My Shechinah should no longer rest upon heathens, I will do. Balaam’s [i.e., the gentile prophet] words did not come about through the resting of the Shechinah [on him], but [his prophecy would occur when] he would “fall and his eyes would be unveiled” (Num. 24:4); such as “Now a word was conveyed secretly to me” (Job 4:12). They [these heathen prophets] would hear [the prophecy] through a messenger.   גם את הדבר הזה: שלא יושרה שכינתי עוד על אומות העולם, אעשה, ואין דבריו של בלעם על ידי שריית שכינה, אלא נופל וגלוי עינים, כגון (איוב ד יב) ואלי דבר יגונב, שומעין על ידי שליח:
18And he said: "Show me, now, Your glory!"   יחוַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ:
And he said: “Show me, now, Your glory!”: Moses perceived that it was a time of [God’s] good will, and his words were accepted, so he continued to ask that He show him the appearance of His glory.   ויאמר הראני נא את כבודך: ראה משה שהיה עת רצון ודבריו מקובלים, והוסיף לשאול לראותו מראית כבודו:
19He said: "I will let all My goodness pass before you; I will proclaim the name of the Lord before you, and I will favor when I wish to favor, and I will have compassion when I wish to have compassion."   יטוַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַֽעֲבִ֤יר כָּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִי בְשֵׁ֛ם יְהֹוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם:
He said: “I will let… pass before you”: The time has come that you shall see some of My glory that I will permit you to see, because I want and I need to teach you the order of prayer. Because when you had to beg mercy for Israel, you begged Me to remember the merit of the Patriarchs. You think that if the merit of the Patriarchs is depleted, there is no longer any hope. I will [therefore] let all the attribute of My goodness pass before you while you are hidden in a cave.   ויאמר אני אעביר וגו': הגיעה שעה, שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות, לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה, שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל, הזכרת לי זכות אבות, כסבור אתה, שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה, אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור, ואתה צפון במערה:
I will proclaim the name of the Lord before you: to teach you the procedure for begging for compassion [i.e., praying] even if the merit of the Patriarchs is depleted. According to this procedure, [during] which you [will] see Me enwrapped [see commentary on Exod. 34:6] and proclaiming the Thirteen Attributes, teach the Israelites to do likewise. Through their mentioning before Me [the words] “Compassionate and gracious,” they will be answered, for My compassion never ends. -[from Rosh Hashanah 17b]   וקראתי בשם ה' לפניך: ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות, וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקרא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן, ועל ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים:
and I will favor when I wish to favor: [At] those times that I will want to [show] favor.   וחנתי את אשר אחן: אותן פעמים שארצה לחון:
and I will have compassion: At the time I will want to have compassion. Until this point, He promised him [Moses] only that “at times I will answer, and at times I will not answer.” At the time of the deed [when God revealed to Moses the Thirteen Attributes], however, He said to him, “Behold! I will form a covenant” (Exod. 34:10). He promised him that they [the Israelites] would never return empty [i.e., without an answer to their prayers]. -[from Rosh Hashanah 17b]   ורחמתי: עת שאחפוץ לרחם. עד כאן לא הבטיחו אלא עתים אענה עתים לא אענה, אבל בשעת מעשה אמר לו (שמות לד י) הנה אנכי כורת ברית, הבטיחו שאינן חוזרות ריקם: