Numbers Chapter 32

20Moses said to them, "If you do this thing, if you arm yourselves for battle before the Lord,   כוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ משֶׁ֔ה אִם־תַּֽעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה:
21and your armed force crosses the Jordan before the Lord until He has driven out His enemies before Him,   כאוְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַ֧ד הֽוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־אֹֽיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו:
22and the Land will be conquered before the Lord, afterwards you may return, and you shall be freed [of your obligation] from the Lord and from Israel, and this land will become your heritage before the Lord.   כבוְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִֽהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵֽיהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָֽיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַֽאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
23But, if you do not do so, behold, you will have sinned against the Lord, and be aware of your sin which will find you.   כגוְאִם־לֹ֤א תַֽעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם:
24So build yourselves cities for your children and enclosures for your sheep, and what has proceeded from your mouth you shall do."   כדבְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַֽאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּֽעֲשֽׂוּ:
for your sheep: Heb. לְצֹנַאֲכֶם. This word is cognate with,“Flocks (צֹנֶה) and cattle, all of them” (Ps. 8:8), in which there is no א separating the נ from the צ. The א that appears here after the נ [in the word לְצֹנַאֲכֶם is in place of the ה in the word צֹנֶה. I learned this from the commentary of R. Moshe Hadarshan [the preacher].   לצנאכם: תיבה זו מגזרת (תהלים ח, ח) צנה ואלפים כלם, שאין בו אל"ף מפסיק בין נו"ן לצד"י, ואל"ף שבא כאן אחר הנו"ן במקום ה"א של צנה הוא. מיסודו של ר' משה הדרשן למדתי כן:
and what has proceeded from your mouth you shall do: for the sake of the Most High [God], for you have undertaken to cross over for battle until [the completion of] conquest and the apportionment [of the Land]. Moses had asked of them only “and… will be conquered before the Lord, afterwards you may return,” (verse 22), but they undertook,“until… has taken possession” (verse 18). Thus, they added that they would remain seven years while it was divided, and indeed they did so (see Josh. 22).   והיצא מפיכם תעשו: לגבוה שקבלתם עליכם לעבור למלחמה עד כבוש וחלוק. שמשה לא בקש מהם אלא ונכבשה ואחר תשובו, והם קבלו עליהם עד התנחל, הרי הוסיפו להתעכב שבע שחלקו, וכן עשו:
25The descendants of Gad and the descendants of Reuben spoke to Moses, saying, "Your servants will do as my master commands.   כהוַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־משֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַּֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה:
The descendants of Gad spoke: Heb. וַיֹּאמֶר [in the singular form, indicating that] they all [spoke] as one person. — [Jonathan ben Uzziel]   ויאמר בני גד: כולם כאיש אחד:
26Our children and our wives, our livestock and our cattle will remain there, in the cities of Gilead.   כוטַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד:
27But your servants will cross over all who are armed for combat before the Lord, for the battle, as my master has spoken."   כזוַֽעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר:
28Moses commanded Eleazar the kohen and Joshua the son of Nun and all the paternal heads of the tribes of the children of Israel concerning them.   כחוַיְצַ֤ו לָהֶם֙ משֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶת־רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
commanded… concerning them: Heb. לָהֶם, like עִלֵיהֶם, concerning them, and concerning [the fulfillment of] their condition, he appointed Eleazar and Joshua, as in,“the Lord will fight for you (לָכֶם) ” (Exod. 14:14) [not “to you”].   ויצו להם: כמו עליהם, ועל תנאם מינה אלעזר ויהושע, כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם:
29Moses said to them, "If the descendants of Gad and Reuben cross the Jordan with you armed for battle before the Lord, and the Land is conquered before you, you shall give them the land of Gilead as a heritage.   כטוַיֹּ֨אמֶר משֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַֽעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵֽי־רְאוּבֵ֣ן | אִ֠תְּכֶ֠ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַֽאֲחֻזָּֽה:
30But if they do not cross over with you armed [for battle], they shall receive a possession among you in the land of Canaan."   לוְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹֽכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
31The descendants of Gad and the descendants of Reuben answered, saying, "We shall do as the Lord has spoken to your servants.   לאוַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַֽעֲשֶֽׂה:
32We shall cross over in an armed force before the Lord to the land of Canaan, and then we shall have the possession of our inheritance on this side of the Jordan."   לבנַ֣חְנוּ נַֽעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּנוּ֨ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן:
and then we shall have the possession of our inheritance: That is to say, the possession of our inheritance on this side [of the Jordan] will be in our hands and under our ownership.   ואתנו אחזת נחלתנו: כלומר בידינו וברשותנו תהי אחוזת נחלתנו מעבר הזה:
33Moses gave the descendants of Gad and the descendants of Reuben and half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon, king of the Amorites, and the kingdom of Og, king of Bashan the land together with its cities within borders, the cities of the surrounding territory.   לגוַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם | משֶׁ֡ה לִבְנֵי־גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַֽחֲצִ֣י | שֵׁ֣בֶט | מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֗ף אֶת־מַמְלֶ֨כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶ֨ת־מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֨יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב:
34The descendants of Gad built Dibon, Ataroth, and Aroer.   לדוַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר:
35And Atroth Shophan, Jazer, and Jogbehah.   להוְאֶת־עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיָגְבְּהָֽה:
36And Beth Nimrah and Beth Haran, fortified cities and sheepfolds.   לווְאֶת־בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן:
fortified cities and sheepfolds: This last part of the verse relates to the beginning of the passage, “The descendants of Gad built” these cities as fortified cities and sheepfolds.   ערי מבצר וגדרות צאן: זה סוף הפסוק מוסב על תחלת הענין, ויבנו בני גד את הערים הללו להיות ערי מבצר וגדרות צאן:
37The descendants of Reuben built Heshbon, Elealeh, and Kirjathaim.   לזוּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם:
38And Nebo and Baal Meon, their names having been changed, and Sibmah. And they were called with names of the names of the cities they built.   לחוְאֶת־נְב֞וֹ וְאֶת־בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־שְׁמ֥וֹת הֶֽעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ:
Nebo and Baal-Meon, their names having been changed: Nebo and Baal Meon were names of pagan deities, and the Amorites named their towns after their deities, and the descendants of Reuben changed their names to other names. This is the meaning of“their names having been changed”-Nebo and Baal-Meon, changed to another name.   ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם: נבו ובעל מעון שמות עבודה זרה הם, והיו האמוריים קורים עריהם על שם עבודה זרה שלהם, ובני ראובן הסבו את שמם לשמות אחרים, וזהו מוסבות שם, נבו ובעל מעון מוסבות לשם אחר:
and Sibmah: They built Sibmah, which is identical with Sebam mentioned earlier (verse 3).   ואת שבמה: בנו שבמה והיא שבם האמורה למעלה:
39The children of Machir the son of Manasseh went to Gilead and conquered it, driving out the Amorites who were there.   לטוַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־הָֽאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ:
driving out: As the Targum [Onkelos] renders, וְתָרִיךְ‏, and drove out, for the word רִישׁ can be used in two [different] ways, in the sense of יְרוּשָׁה, ‘inheritance,’ or in the sense of הוֹרָשָׁה ‘driving out,’ meaning to expel or oust. — [Machbereth Menachem p. 167]   ויורש: כתרגומו ותריך. שתיבת רי"ש משמשת שתי חלוקות לשון ירושה ולשון הורשה, שהוא טירוד ותירוך:
40Moses gave Gilead to Machir the son of Manasseh, and he settled in it.   מוַיִּתֵּ֤ן משֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ:
41Jair the son of Manasseh went and conquered their hamlets, and called them the hamlets of Jair.   מאוְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֹּֽתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֹּ֥ת יָאִֽיר:
their hamlets: Heb. חַוֹּתֵיהֶם, [Onkelos renders,] כַּפְרָנֵיהוֹן, their hamlets.   חותיהם: כפרניהון:
and called them the hamlets of Jair: Since he had no children, he named them after himself, as a memorial.   ויקרא אתהן חות יאיר: לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון:
42Nobah went and conquered Kenath and its surrounding villages, and called it Nobah, after his name.   מבוְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ:
and called it Nobah: Heb. לָה. [The ‘hey’ in] לָה is not a ‘mappik’ [aspirate ‘hey’ since there is no dot in the] ה [thus indicating that it is silent, contrary to the general rule]. I saw in the commentary of R. Moshe Hadarshan [as follows]: Since this name did not remain permanently, it is [a] silent [letter], so that it [the word לָה] can be expounded as לֹא, ‘not.’ But I wonder how he would expound two words similar to this, namely,“Boaz said to her (לָה)” (Ruth 2:14);“to build her (לָה) a house” (Zech. 5:11).   ויקרא לה נבח: לה אינו מפיק ה"א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה, לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו לא. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה (רות ב, יד) ויאמר לה בועז, (זכריה ה, יא) לבנות לה בית: