Devarim (Deuteronomy) Chapter 32

1“Listen, heaven, and I will speak; let the earth hear the words of my mouth.   אהַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַֽאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:
הַֽאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם - Listen, heaven - that I am warning Israel, and be a witness to this, for I just told them that you will be a witness. The same applies to וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ “let the earth hear.” Why did he invoke heaven and earth as witnesses? Moses said: I am mere flesh and blood and will later die. If Israel will then say, “We did not accept the covenant upon ourselves,” who will come and contradict them? He therefore invoked heaven and earth as witnesses, because they can remain as witnesses forever. Furthermore, if they act correctly, the witnesses will come and give them their reward: “The vine will give its fruit, the earth will give its produce, and heaven will give its dew.” 1 And if they are found guilty, the hand of the witnesses will be the first to punish them: “He will close off heaven and there will be no rain, and the ground will not give its produce,” 2 and only later “you will perish quickly” at the hands of the nations.   הַֽאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם.  שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְתִהְיוּ עֵדִים בַּדָּבָר, שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים, וְכֵן ותשמע הארץ. וְלָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ — עֵדִים שֶׁהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה — "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" (דברים י"ז), וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (שם י"א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:
2My doctrine drops like rain, my speech flows like dew; like winds that blow upon vegetation, like raindrops upon the grass.   ביַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב:
יַֽעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי - My doctrine drops like rain. This is the testimony that you will give, that I say before you: I have given Israel the Torah, which gives life to the world, just as rain gives life to the world when heaven drips dew and rain   יַֽעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי.  זוֹ הִיא הָעֵדוּת שֶׁתָּעִידוּ — שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא חַיִּים לָעוֹלָם כְּמָטָר זֶה שֶׁהוּא חַיִּים לָעוֹלָם (עי' ספרי); כַּאֲשֶׁר יַעַרְפוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר:
יַֽעֲרֹף - יַעֲרֹף - means “dripping,” as in: יַעַרְפוּ טָל “will drip dew,” 3 יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן “will drip fat.” 4   יַֽעֲרֹף.  לְשׁוֹן יַטִּיף, וְכֵן (תהילים ס"ה) "יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן", (דברים ל"ג) "יַעַרְפוּ טָל":
תִּזַּל כַּטַּל - Flows like dew. about which everyone rejoices, for rain can cause distress to some, such as travelers or one who has a pit full of wine.   תִּזַּל כַּטַּל.  שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, לְפִי שֶׁהַמָּטָר יֵשׁ בּוֹ עֲצָבִים לַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן הוֹלְכֵי דְרָכִים וּמִי שֶׁהָיָה בוֹרוֹ מָלֵא יַיִן (ספרי):
כִּשְׂעִירִם - Like winds. Related to רוּחַ סְעָרָה “a storm wind.” 5 Its meaning is as Onkelos translates it: כְּרוּחֵי מִטְרָא “like rain winds.” Just as these winds strengthen the plants and make them grow, so do the words of the Torah strengthen those who study it and make them grow.   כִּשְׂעִירִם.  לְשׁוֹן רוּחַ סְעָרָה, כְּתַרְגּוּמוֹ "כְּרוּחֵי מִטְרָא", מָה הָרוּחוֹת הַלָּלוּ מַחֲזִיקִים אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִין אוֹתָם, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְגַדְּלִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן:
וְכִרְבִיבִים - means: “and like raindrops.” It seems to me that the reason it is called רְבִיב is because it shoots like an arrow, as it says: רֹבֶה קַשָּׁת (lit.) “one who shoots a bow.” 6   וְכִרְבִיבִים.  טִפֵּי מָטָר. נִרְאֶה לִי עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה כְּחֵץ נִקְרָא רְבִיב, כְּמָה דְאַתְּ אוֹמֵר "רֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כ"א):
דֶשֶׁא - Vegetation. “Erbediz” in Old French. The envelopment of the ground when covered in vegetation.   דֶשֶׁא.  ארברי"ץ, עֲטִיפַת הָאָרֶץ מְכֻסָּה בְיֶרֶק:
עֵֽשֶׂב - Grass. A single stem is called עֵשֶׂב, and each individual species is also called עֵשֶׂב.   עֵֽשֶׂב.  קֶלַח אֶחָד קָרוּי עֵשֶׂב, וְכָל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ קָרוּי עֵשֶׂב:
3When I proclaim the Name of God, ascribe greatness to our God.   גכִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָה֖ אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵֽאלֹהֵֽינוּ:
כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא - When I proclaim the Name of God. כִּי here means “when,” as in: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ “when you come into the land”; 7 i.e., when I proclaim and invoke the Name of God, you “ascribe greatness to our God” and bless His Name. From here, our sages derived that one responds בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ “Blessed be the Name of the glory of His kingdom” after hearing a blessing in the Holy Temple.   כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא.  הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר, כְּמוֹ (ויקרא כ"ג) "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הבו גדל לאלהינו וּבָרְכוּ שְׁמוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (עי' ספרי; מכילתא שמות י"ג; ברכות כ"א; תענית ט"ז):
4God, the rock—His retributive action is perfect, for all His ways are just. He is a reliable God without injustice—He is recognized as righteous, and it is proper to do so.   דהַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא:
הַצּוּר תָּמִים פָּֽעֳלוֹ - The rock, His action is perfect. Although He is strong, when He brings punishment upon those who transgress His will, He does not overwhelm them through it, but brings it in precise measure to achieve its purpose, for “His action is perfect.”   הַצּוּר תָּמִים פָּֽעֳלוֹ.  אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פֻּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, לֹא בְּשֶׁטֶף הוּא מֵבִיא כִּי אִם בְּדִין, כִּי תמים פעלו:
אֵל אֱמוּנָה - A reliable God - to pay the righteous for their righteousness in the World to Come; although this may entail deferring their reward until then, He will ultimately make good His word.   אֵל אֱמוּנָה.  לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו:
וְאֵין עָוֶל - Without injustice - for even to the wicked He gives reward – in this world – for their righteous deeds.   וְאֵין עָוֶל.  אַף לָרְשָׁעִים מְשַׁלֵּם שְׂכַר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (עי' ספרי):
צַדִּיק וְיָשָׁר הֽוּא - means: All accept His judgment as just, and this is the right and proper thing for them to do; i.e., He is proclaimed “righteous” by humanity, “and it is proper” and fitting for them to declare Him righteous.   צַדִּיק וְיָשָׁר הֽוּא.  הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכָךְ רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם, צדיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת וישר הוא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ:
5Their corruption is their own doing, not His. His wayward children are responsible for their own flaw; they are a crooked and perverse generation.   השִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹּ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל:
שִׁחֵת לוֹ וגו' - Corruption…. Its meaning is as Onkelos translates it: חַבִּילוּ לְהוֹן וְלָא לֵהּ “they have harmed themselves, not Him.”   שִׁחֵת לוֹ וגו'.  כְּתַרְגּוּמוֹ, "חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ":
בָּנָיו מוּמָם - means: they were His children, but the corruptive behavior that they have committed is their own flaw. בָּנָיו מוּמָם. thus implies: “it was His children’s flaw, and not His flaw.”   בָּנָיו מוּמָם.  בָּנָיו הָיוּ וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם:
בָּנָיו מוּמָם - A crooked generation - i.e., crooked and perverted, as in: “they pervert (יְעַקֵּשׁוּ) everything upright.” 8 Similarly, we find in Mishnaic Hebrew: “a weasel whose teeth are crooked and bent (עֲקוּשׁוֹת).” 9   בָּנָיו מוּמָם.  מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הָיָה וְלֹא מוּמוֹ:
דּוֹר עִקֵּשׁ - And perverse - “entortiliez” in Old French, like a thread (פְּתִיל) that is spun and wound around a central fiber.   דּוֹר עִקֵּשׁ.  עָקֹם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג'). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקֻמּוֹת וַעֲקוּשׁוֹת":
וּפְתַלְתֹּֽל - is among the words with doubled root letters, such as יְרַקְרַק “pure green,” אֲדַמְדָּם “pure red”; 10 סְחַרְחַר “dizzy”; 11 סְגַלְגַּל “round.” 12   וּפְתַלְתֹּֽל.  אנטורט"ילייש, כַּפְּתִיל הַזֶּה שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל; פְּתַלְתֹּל מִן הַתֵּבוֹת הַכְּפוּלוֹת כְּמוֹ "יְרַקְרַק" "אֲדַמְדָּם" (ויקרא י"ג) "סְחַרְחַר" (תהילים ל"ח), "סְגַלְגַּל" (תרגום יונתן מלכים א ז'):
6Is this how you repay God? You are a foolish people and unwise. Is He not your father, who acquired you as His chosen people, settled you in your land, and equipped you with all that you need? He made you into a nation and established you.   והַ לְיהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ:
הלה' תִּגְמְלוּ־זֹאת - Is this how you repay God?. It is an expression of astonishment: How can you grieve Him when He has the power to punish you and has granted you all these benefits?   הלה' תִּגְמְלוּ־זֹאת.  לְשׁוֹן תֵּמָהּ, וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִפָּרַע מִכֶּם וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת?
עַם נָבָל - A foolish people - who have forgotten what was done for them.   עַם נָבָל.  שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הֶעָשׂוּי לָהֶם:
וְלֹא חָכָם - And unwise - failing to understand the consequences of their actions, namely, that He has the power to benefit or to harm them as a result.   וְלֹא חָכָם.  לְהָבִין אֶת הַנּוֹלָדוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב וּלְהָרַע:
הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ - means: Is He not your father who acquired you (קְנָאֲךָ), who nestled you (קִנֶּנְךָ) between rocks, i.e., in a strong land, and who equipped you (תִּקֶּנְךָ) with every advantage?   הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ.  שֶׁקְּנָאֲךָ, שֶׁקִּנֶּנְךָ בְּקַן הַסְּלָעִים וּבְאֶרֶץ חֲזָקָה, שֶׁתִּקֶּנְךָ בְּכָל מִינֵי תַקָּנָה:
הוּא עָֽשְׂךָ - He made you - an important nation among the nations.   הוּא עָֽשְׂךָ.  אֻמָּה בָּאֻמּוֹת:
וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ - And established you - afterward, with every form of base and foundation (כַּן): Your priests come from among you, your prophets from among you, and your kings from among you, like a self-sufficient metropolis.   וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ.  אַחֲרֵי כֵן בְּכָל מִינֵי בָסִיס וְכַן — מִכֶּם כֹּהֲנִים, מִכֶּם נְבִיאִים וּמִכֶּם מְלָכִים, כְּרַךְ שֶׁהַכֹּל בּוֹ (ספרי; חולין נ"ו):