Yeshayahu (Isaiah) Chapter 61

10I will rejoice with the Lord; my soul shall exult with my God, for He has attired me with garments of salvation, with a robe of righteousness He has enwrapped me; like a bridegroom, who, priestlike, dons garments of glory, and like a bride, who adorns herself with her jewelry.   ישׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֚ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֚י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ:
like a bridegroom: who dons garments of glory like a high priest.   כחתן: אשר ילבש לבושי פאר ככהן גדול:
and like a bride, who adorns herself with her jewelry: Heb. כֵלֶיהָ, [lit. her utensils, in this case,] her jewelry.   וככלה תעדה כליה: תכשיטיה:
11For, like the earth, which gives forth its plants, and like a garden that causes its seeds to grow, so shall the Lord God cause righteousness and praise to grow opposite all the nations.   יאכִּ֚י כָאָ֙רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה יַצְמִ֚יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגּוֹיִֽם:
For like the earth:   כי כארץ: אשר תוציא צמחה וגו':

Yeshayahu (Isaiah) Chapter 62

1For the sake of Zion, I will not be silent, and for the sake of Jerusalem I will not rest, until her righteousness comes out like brilliance, and her salvation burns like a torch.   אלְמַ֚עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶֽחֱשֶׁ֔ה וּלְמַ֥עַן יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט עַד־יֵצֵ֚א כַנֹּ֙גַהּ֙ צִדְקָ֔הּ וִישֽׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר:
For the sake of Zion: I will do, and I will not be silent concerning what they did to her.   למען ציון: אעשה ולא אחשה על מה שעשו לה:
I will not rest: There will be no peace before Me until her righteousness comes out like brilliance.   לא אשקוט: לא יהא שלום לפני עד יצא כנוגה צדקה:
2And nations shall see your righteousness, and all kings your glory, and you shall be called a new name, which the mouth of the Lord shall pronounce.   בוְרָא֚וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֚רָא לָךְ֙ שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ:
shall pronounce: Heb. יִקֳּבֶנּוּ, shall pronounce.   יקבנו: יפרשנו:
3And you shall be a crown of glory in the hand of the Lord and a kingly diadem in the hand of your God.   גוְהָיִ֛ית עֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־יְהֹוָ֑ה וּצְנִ֥יף (כתיב וּצְנִ֥וף) מְלוּכָ֖ה בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ:
4No longer shall "forsaken" be said of you, and "desolate" shall no longer be said of your land, for you shall be called "My desire is in her," and your land, "inhabited," for the Lord desires you, and your land shall be inhabited.   דלֹא־יֵֽאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵֽאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ וּלְאַרְצֵ֖ךְ בְּעוּלָ֑ה כִּֽי־חָפֵ֚ץ יְהֹוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל:
“inhabited”: Heb. בְּעוּלָה, [lit. possessed,] inhabited.   בעולה: מיושבת:
5As a young man lives with a virgin, so shall your children live in you, and the rejoicing of a bridegroom over a bride shall your God rejoice over you.   הכִּֽי־יִבְעַ֚ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשׂ֚וֹשׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ:
As a young man lives with a virgin, etc.: As a young man lives with a virgin, so shall your children live in you [after Jonathan].   כי יבעל וגו': ארי כמה דמתיתב עולם עם בתולתא כן יתייתבין בגוייכי בנייכי:
6On your walls, O Jerusalem, I have appointed watchmen; all day and all night, they shall never be silent; those who remind the Lord, be not silent.   ועַל־חֽוֹמֹתַ֣יִךְ יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֙דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶֽחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּירִים֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם:
On your walls, O Jerusalem: Our Rabbis expounded it according to its apparent meaning as referring to the angels who remind the Lord concerning its destruction, to build it. What do they say? (Ps. 102:14) “You shall rise, You shall have mercy on Zion;” (ibid. 132:13) “For the Lord has chosen Zion.” As is found in the Tractate Menahoth (87a, Rashi ad loc.). Jonathan, [however,] renders “your walls,” the early forefathers, who protect us like a wall.   על חומותיך ירושלים: רבותינו דרשוהו כמשמעו מלאכי' המזכירים את ה' על חורבנה לבנותה מאי אמרי אתה תקום תרחם ציון (תהלים קב) כי בחר ה' בציון (שם קלב) כדאיתא במסכת מנחות וי"ת חומותיך אבות הראשונים המגינים עלינו כחומה:
I have appointed watchmen: to inscribe a book of remembrances, that their merit be not forgotten from before Me.   הפקדתי שומרים: לכתוב ספר זכרונות שלא ישתכח זכותם מלפני:
they shall never be silent: not to mention their merit before Me.   לא יחשו: מלהזכיר זכותם לפני:
those who remind the Lord: of the merit of the forefathers.   המזכירים את ה': את זכות האבות:
be not silent: Heb. לָכֶם אַל-דֳּמִי, [lit. let there be no silence to you,] be not silent.   אל דמי לכם: אל תחרישו:
7And give Him no rest, until He establishes and until He makes Jerusalem a praise in the land.   זוְאַל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ:
8The Lord swore by His right hand and by the arm of His strength; I will no longer give your grain to your enemies, and foreigners shall no longer drink your wine for which you have toiled.   חנִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה בִּֽימִינ֖וֹ וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ ע֚וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֚וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ:
9But its gatherers shall eat it and they shall praise the Lord, and its gatherers shall drink it in My holy courts.   טכִּ֚י מְאַסְפָיו֙ יֹֽאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וּמְקַבְּצָ֥יו יִשְׁתֻּ֖הוּ בְּחַצְר֥וֹת קָדְשִֽׁי:
shall eat it: This refers back to “your grain.”   יאכלוהו: מוסב על דגנך:
shall drink it: This refers back to “your wine.”   ישתוהו: מוסב על תירושך:
10Pass, pass through the portals, clear the way of the people, pave, pave the highway, clear it of stones, lift up a banner over the peoples.   יעִבְר֚וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ הָעָ֑ם סֹ֣לּוּ סֹ֚לּוּ הַֽמְסִלָּה֙ סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן הָרִ֥ימוּ נֵ֖ס עַל־הָעַמִּֽים:
Pass, pass through the portals: Said the prophet, “Pass and return in the portals; turn the heart of the people to the proper path” [after Jonathan].   עברו עברו בשערים: אמר נבייא עברו ותובו בתרעיא אפנו לבא דעמא לאורח תקנא:
pave, pave the highway: Heb. סֹלּוּ. Pave the road, batec lokemin in O.F., beat down the road. סֹלּוּ is the same root as מְסִלָּה.   סלו סלו המסלה: כבשו הדרך בטי"ץ לוקמי"ן בלע"ז סולו לשון מסלה הוא:
clear it of stones: Clear the highway of stones and cast the stumbling blocks to the sides.   סקלו מאבן: סקלו המסילה והשליכו אבני מכשול לצדדין:
clear it of stones: Heb. סַקְּלוּ, espedrec in O.F., to rid of stones.   סקלו: אישפירייא"ן בלע"ז:
of stones: of there being there a stone, and he is alluding to the evil inclination. It may also be interpreted as referring to the repairs of the road for the ingathering of the exiles.   מאבן: מהיות שם אבן וכנגד יצר הרע הוא אומר, ויש עוד לפותרו על תיקון הדרכים לקבוץ הגליות:
lift up a banner: A staff, perche in French. That is a sign, that they gather to Me and bring Me those exiled beside them [i.e., those exiled in their land].   הרימו נס: כלונס פורקא בלע"ז אות הוא שיקבצו אלי ויביאו לי את הגולים אצלם:
11Behold, the Lord announced to the end of the earth, "Say to the daughter of Zion, 'Behold your salvation has come.' " Behold His reward is with Him, and His wage is before Him.   יאהִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗ה הִשְׁמִ֙יעַ֙ אֶל־קְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ אִמְרוּ֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א הִנֵּ֚ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו:
Behold his reward: [that is prepared] to give to His servants is prepared with Him.   הנה שכרו: שמוכן לתת לעבדיו מוכן אתו:
and His wage: [Lit. His deed.] The reward for the deed they did with Him, is before Him, prepared to give.   ופעולתו: שכר הפעולה שפעלו עמו לפניו הוא מוכן לתת:
12And they shall call them the holy people, those redeemed by the Lord, and you shall be called, "sought, a city not forsaken."   יבוְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה:

Yeshayahu (Isaiah) Chapter 63

1Who is this coming from Edom, with soiled garments, from Bozrah, this one [Who was] stately in His apparel, girded with the greatness of His strength? "I speak with righteousness, great to save."   אמִי־זֶ֣ה | בָּ֣א מֵֽאֱד֗וֹם חֲמ֚וּץ בְּגָדִים֙ מִבָּצְרָ֔ה זֶה הָד֣וּר בִּלְבוּשׁ֔וֹ צֹעֶ֖ה בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛י מְדַבֵּ֥ר בִּצְדָקָ֖ה רַ֥ב לְהוֹשִֽׁיעַ:
Who is this coming from Edom: The prophet prophesies concerning what the Holy One, blessed be He, said that He is destined to wreak vengeance upon Edom, and He, personally, will slay their heavenly prince, like the matter that is said (supra 34:5), “For My sword has become sated in the heaven.” And afterward, (ibid.) “it shall descend upon Edom,” and it is recognizable by the wrath of His face that He has slain [them with] a great massacre, and the prophet is speaking in the expression of the wars of human beings, dressed in clothes, and when they slay a slaying, the blood spatters on their garments, for so is the custom of Scripture; it speaks of the Shechinah anthropomorphically, to convey to the ear what it can hear. Comp. (Ezek. 43:2) “His voice is like the voice of many waters.” The prophet compares His mighty voice to the voice of many waters to convey to the ear according to what it is possible to hear, for one cannot understand and hearken to the magnitude of the mighty of our God to let us hear it as it is.   מי זה בא מאדום: נתנבא הנביא על שאמר הקב"ה שעתיד לעשות נקמה באדום והוא עצמו בכבודו יהרוג את שר שלהם תחלה, כענין שנאמר לעיל ל"ד כי רִוְתָה בשמים חרבי ואחר כך על אדום תרד ונכר בזעם פניו שהרגם הרג רב, והנביא מדבר בלשון מלחמות בני אדם לבושי בגדים, ובהרגם הרג הדם נתז על בגדיהם, כי כן דרך הכתובים מדברים בשכינה כדרך בני אדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע, וכן וקולו כקול מים רבים, דימה הנביא קול חזק שלו לקול מים רבים לשבר את האזן כדרך שאפשר לה לשמוע שאין להבין ולהאזין ברוח גבורות אלהינו להשמיעה כמות שהיא:
Who is this coming from Edom: Israel says, “Who is this, etc.?” And He is coming with soiled garments, colored with blood, and anything repugnant because of its smell and its appearance fits to the expression of חִמּוּץ, soiling.   מי זה בא מאדום: ישראל אומר מי זה וגו ובא חמוץ בגדים צבועים בדם, וכל דבר שהוא מתנאץ בריחו ובמראיתו נופל בו לשון חימוץ:
from Bozrah: Our Rabbis said (see Makkoth 12a): “The heavenly prince of Edom is destined to commit two errors. He thinks that Bozrah is identical with Bezer in the desert, which was a refuge city. He will also err insofar as it affords refuge only for inadvertent murder, but he killed Israel intentionally.” There is also an Aggadic midrash (see above 34:6) that because Bozrah supplied a king for Edom when its first king died, as in Gen. (36:33), “And Jobab the son of Zerah from Bozrah reigned in his stead,” and Bozrah is of Moab, according to the matter that is stated (Jer. 48:24): “Upon Kerioth and upon Bozrah.”   מבצרה: אמרו רבותינו שתי טעיות עתיד שר של שעיר לטעות כסבור הוא שבצרה היא בצר במדבר שהיתה עיר מקלט, וטועה משום שאין קולטת אלא שוגג והוא הרג את ישראל מזיד, ועוד יש מדרש אגדה על שהספיקה בצרה מלך לשעיר במות מלכה הראשון וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה ובצרה ממואב היא כענין שנא' על קריות ועל בצרה:
this one: who was stately in His attire, צֹעֶה, and girded with the greatness of His strength. And the Holy One, blessed be He, replies to him, ‘It is I, upon Whom the time has come to speak of the righteousness of the Patriarchs, and of the righteousness of the generation of religious persecution, and My righteousness, too, is with them, and I have revealed Myself as being great to save.’ And they say, ‘Why is your clothing red? Why are your garments red?’   זה: (שהיה) הדור בלבושו וצעה ונאזר ברוב כחו והקב"ה משיבו אני הוא שעלתה לפני לדבר בצדקת האבות ובצדקת דורו של צרה וצדקתי גם היא עמהם ונגליתי להיות רב להושיע והם אומרים מדוע אדום ללבושך מדוע בגדיך אדומים:
2Why is Your clothing red, and your attire like [that of] one who trod in a wine press?   במַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽת:
3"A wine press I trod alone, and from the peoples, none was with Me; and I trod them with My wrath, and I trampled them with My fury, and their life blood sprinkled on My garments, and all My clothing I soiled.   גפּוּרָ֣ה | דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י וְאֶדְרְכֵ֣ם בְּאַפִּ֔י וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּֽחֲמָתִ֑י וְיֵ֚ז נִצְחָם֙ עַל־בְּגָדַ֔י וְכָל־מַלְבּוּשַׁ֖י אֶגְאָֽלְתִּי:
and from the peoples, none was with Me: standing before Me to wage war.   ומעמים אין איש אתי: מתייצב לפני להלחם:
and their lifeblood sprinkled: Heb. נִצְחָם, Their blood, which is the strength and victory (נִצָּחוֹן) of a man.   ויז נצחם: דמם שהוא תוקפו ונצחונו של אדם:
I soiled: Heb. אֶגְאָלְתִּי. Comp. (Lam. 4:14) “They were defiled (נִגֹּאֲלוּ) with blood.”   אגאלתי: כמו נגאלו בדם (איכה ד):
4For a day of vengeance was in My heart, and the year of My redemption has arrived.   דכִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם בְּלִבִּ֑י וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָה:
5And I looked and there was no one helping, and I was astounded and there was no one supporting, and My arm saved for Me, and My fury-that supported Me.   הוְאַבִּיט֙ וְאֵ֣ין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖ם וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְ וַתּ֚וֹשַֽׁע לִי֙ זְרֹעִ֔י וַֽחֲמָתִ֖י הִ֥יא סְמָכָֽתְנִי:
And I looked, and there was no one helping: Israel.   ואביט ואין עוזר: לישראל:
and I was astounded: An expression of keeping silent, and I have already explained it above (57:16): “And He was astounded for there was no intercessor.”   ואשתומם: ל' שתיקה וכבר פירשתי למעלה וישתומם כי אין מפגיע:
and My fury that supported Me: My fury that I have against the heathens (the nations [mss. and K’li Paz]), for I was a little wrath with My people, and they helped to harm them. That strengthened My hand and aroused My heart to mete recompense upon them although Israel is not fit and worthy of redemption.   וחמתי היא סמכתני: חמתי שיש לי על האומות אשר אני קצפתי מעט על עמי והמה עזרו לרעה היא סמכתני חיזקה ידי ועוררה את לבי ליפרע מהם ואע"פ שאין ישראל ראוין והגונים לגאולה:
6And I trod peoples with My wrath, and I intoxicated them with My fury, and I brought their power down to the earth."   ווְאָב֚וּס עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔י וַֽאֲשַׁכְּרֵ֖ם בַּֽחֲמָתִ֑י וְאוֹרִ֥יד לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽם:
And I trod: Heb. וְאָבוּס. An expression of wallowing in blood and treading with the feet. Comp. (Ezekiel 16:6) “wallowing (מִתְבּוֹסֶסֶת) in your blood.” Comp. also (Jer. 12: 10): “They trod (בֹּסְסוּ) My field.”   ואבוס: ל' מתגולל בדם ודורך ברגלים כמו מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט״ז:ו׳) וכמו בוססו את חלקתי (ירמיהו י״ב:י׳):
their power: Heb. נִצְחָם, the might of their victory.   נצחם: גבורת נצחונם:
7The kind acts of the Lord I will mention, the praises of the Lord, according to all that the Lord bestowed upon us, and much good to the house of Israel, which He bestowed upon them according to His mercies and according to His many kind acts.   זחַֽסְדֵּ֨י יְהֹוָ֚ה | אַזְכִּיר֙ תְּהִלּ֣וֹת יְהֹוָ֔ה כְּעַ֕ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּ יְהֹוָ֑ה וְרַב־טוּב֙ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם כְּרַֽחֲמָ֖יו וּכְרֹ֥ב חֲסָדָֽיו:
The kind acts of the Lord I will mention: The prophet says, I will remind Israel of the kind acts of the Lord.   חסדי ה' אזכיר: הנביא אמר אזכיר את ישראל את חסדי ה':
and much good: I will remind Israel of what He bestowed upon the house of Israel with His mercies.   ורב טוב: אזכיר אשר גמל לבית ישראל ברחמיו:
8And He said, "They are but My people, children who will not deal falsely." And He became their Savior.   חוַיֹּ֙אמֶר֙ אַךְ־עַמִּ֣י הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹ֣א יְשַׁקֵּ֑רוּ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְמוֹשִֽׁיעַ:
They are but My people: Although it is revealed before Me that they would betray Me, they are, nevertheless, My people, and they are to Me like children who will not deal falsely.   אך עמי המה: אע"פ שגלוי לפני שיבגדו בי מכל מקום עמי הם והרי הם לפני כבנים אשר לא ישקרו:
9In all their trouble, He did not trouble [them], and the angel of His presence saved them; with His love and with His pity He redeemed them, and He bore them, and He carried them all the days of old.   טבְּכָל־צָֽרָתָ֣ם | ל֣וֹ (כתיב לֹ֣א) צָ֗ר וּמַלְאַ֚ךְ פָּנָיו֙ הֽוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַֽהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כָּל־יְמֵ֥י עוֹלָֽם:
In all their trouble: that He would bring upon them.   בכל צרתם: שהביא עליהם:
He did not trouble [them]: He did not trouble them according to their deeds, that they deserved to suffer, for the angel of His presence i.e., Michael the prince of the Presence, of those who minister before Him saved them always as an agent of the Omnipresent.   לא צר: לא היצר להם כפי מעלליהם שהיו ראויין ללקות כי מלאך פניו הוא מיכאל שר הפנים ממשמשי' לפניו הושיעם תמיד בשליחותו של מקום: