Leviticus Chapter 13

18If [a person's] flesh has an inflammation on its skin, and it heals,   יחוּבָשָׂ֕ר כִּי־יִֽהְיֶ֥ה בֽוֹ־בְעֹר֖וֹ שְׁחִ֑ין וְנִרְפָּֽא:
an inflammation: Heb. שְׁחִין. [This term] denotes heat, that the flesh became heated by the injury caused it by a blow, not by fire. — [Chul. 8a]   שחין: לשון חמום, שנתחמם הבשר בלקוי הבא לו מחמת מכה, שלא מחמת האור:
and it heals: The inflammation healed, and in its place, another lesion appeared. [Not that the flesh healed, because, were that the case, there would be no lesion.]   ונרפא: השחין העלה ארוכה ובמקומו העלה נגע אחר:
19and on the place of the inflammation there is a white se'eith, or a reddish white bahereth, it shall be shown to the kohen.   יטוְהָיָ֞ה בִּמְק֤וֹם הַשְּׁחִין֙ שְׂאֵ֣ת לְבָנָ֔ה א֥וֹ בַהֶ֖רֶת לְבָנָ֣ה אֲדַמְדָּ֑מֶת וְנִרְאָ֖ה אֶל־הַכֹּהֵֽן:
A reddish-white bahereth: [meaning] that the lesion is not solid white, but streaked and blended of two colors, white and red.   או בהרת לבנה אדמדמת: שאין הנגע לבן חלק אלא פתוך ומעורב בשתי מראות לובן ואודם:
20The kohen shall look [at it]. And, behold! its appearance is lower than the skin, and its hair has turned white; so the kohen shall pronounce him unclean. It is a lesion of tzara'ath that has erupted on the inflammation.   כוְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה מַרְאֶ֨הָ֙ שָׁפָ֣ל מִן־הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖הּ הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְטִמְּא֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן נֶֽגַע־צָרַ֥עַת הִ֖וא בַּשְּׁחִ֥ין פָּרָֽחָה:
it appearance is lower than the skin: But its substance is not lower. Rather, because of its whiteness, the lesion [only] appears lower and deeper [than the skin], just as sunlight appears deeper than a shadow. - [Torath Kohanim 13:50]   מראה שפל: ואין ממשה שפל, אלא מתוך לבנוניתו הוא נראה שפל ועמוק, כמראה חמה עמוקה מן הצל:
21But if the kohen looks at it, and behold! it does not contain white hair, nor does it appear to be lower than the skin, and it is dim, the kohen shall quarantine him for seven days.   כאוְאִ֣ם | יִרְאֶ֣נָּה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה אֵֽין־בָּהּ֙ שֵׂעָ֣ר לָבָ֔ן וּשְׁפָלָ֥ה אֵינֶ֛נָּה מִן־הָע֖וֹר וְהִ֣יא כֵהָ֑ה וְהִסְגִּיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:
22And if it spreads on the skin, the kohen shall pronounce him unclean. It is a lesion.   כבוְאִם־פָּשׂ֥ה תִפְשֶׂ֖ה בָּע֑וֹר וְטִמֵּ֧א הַכֹּהֵ֛ן אֹת֖וֹ נֶ֥גַע הִֽוא:
It is a lesion: Heb. נֶגַע הִוא. [Here, the pronoun is feminine. Since נֶגַע is masculine, however, it requires the masculine pronoun הוּא. But our verse here uses the feminine הִיא because the word “it” is referring to] this se’eith or this bahereth [both of which are feminine].   נגע הוא: השאת הזאת או הבהרת:
23But if the bahereth remains in its place, not spreading, it is the scar tissue of the inflammation, and the kohen shall pronounce him clean.   כגוְאִם־תַּחְתֶּ֜יהָ תַּֽעֲמֹ֤ד הַבַּהֶ֨רֶת֙ לֹ֣א פָשָׂ֔תָה צָרֶ֥בֶת הַשְּׁחִ֖ין הִ֑וא וְטִֽהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן:
in its place: Heb. תַּחְתֶּיה, [lit., “under it,” here meaning:] In its place.   תחתיה: במקומה:
it is the scar tissue of the inflamation: Heb. צָרֶבֶת הַשְּׁחִין, as the Targum [Onkelos] renders it: רוֹשַׁם שִׁיחִנָא, a residual impression of the inflammation, identifiable on the flesh [i.e., a scar]. Every expression of צָרֶבֶת [in Scripture] denotes the contraction of skin that has become shriveled because of heat. Similarly, the verse, “And all faces [from the south to the north] will be shriveled by it” (Ezek. 21:3), retrire in Old French, to contract.   צרבת השחין: כתרגומו רושם שיחנא, אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר. כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום, כמו (יחזקאל כא ג) ונצרבו בה כל פנים, רייטרי"ר בלע"ז [לכווץ]:
it is scar tissue: Heb. צָרֶבֶת, retriyemant in Old French, shriveling.   צרבת: ריטריימינ"ט בלע"ז [כיווץ]: