Leviticus Chapter 2

7And if your sacrifice is a meal offering [made] in a deep pot, it shall be made of fine flour with oil.   זוְאִם־מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּֽעָשֶֽׂה:
[made] in a deep pot: מַרְחֶשֶׁת. This was a deep vessel in the Temple. And since it was deep, its oil gathered together, and the fire did not burn it. Consequently, meal-offerings made in it, vibrate (רוֹחִַשִׁין) (Torath Kohanim 2:127), [as] anything which has become softened through a liquid, [like in the case of deep-frying מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת appears to vibrate (רוֹחֵשׁ) and wiggle.   מרחשת: כלי הוא שהיה במקדש עמוק, ומתוך שהיא עמוקה שמנה צבור ואין האור שורפו, לפיכך מעשה מנחה העשויין לתוכה רוחשין. כל דבר רך על ידי משקה נראה כרוחש ומנענע:
8Thus you shall bring the meal offering which shall be made from these [types], to the Lord. And he shall bring it to the kohen, and he shall bring it close to the altar.   חוְהֵֽבֵאתָ֣ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵֽעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַֽיהֹוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ:
which shall be made from these [types]: [literally, “which shall be made from these,” meaning a meal-offering] which shall be made from one of these types [of meal-offerings mentioned, namely, fine flour baked in an oven, pan-fried or that made in a deep pot].   אשר יעשה מאלה: מאחד מן המינים הללו:
And he shall bring it: i.e., its owner [shall bring it] to the kohen.   והקריבה: בעליה אל הכהן:
and he shall bring it close: [I.e.,] the kohen [shall bring it close].   והגישה: הכהן:
to the altar: He shall bring it close to the south-western corner of the altar. — [Zev. 63b]   אל המזבח: מגישה לקרן דרומית מערבית של מזבח:
9And the kohen shall lift out, from the meal offering, its reminder and cause it to [go up in] smoke on the altar; [it is] a fire offering [with] a pleasing fragrance to the Lord.   טוְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה:
its reminder: This is קֹמֶץ, [the fistful scooped out of the meal-offering].   את אזכרתה: היא הקומץ:
10And what remains of the meal offering shall belong to Aaron and his descendants; [it is] holy of holies from the fire offerings of the Lord.   יוְהַנּוֹתֶ֨רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵֽאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה:
11No meal offering that you sacrifice to the Lord shall be made [out of anything] leavened. For you shall not cause to [go up in] smoke any leavening or any honey, [as] a fire offering to the Lord;   יאכָּל־הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֨יבוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה לֹ֥א תֵֽעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כָל־שְׂאֹר֙ וְכָל־דְּבַ֔שׁ לֹֽא־תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
or any honey: Any sweet fruit extract is called honey.   וכל דבש: כל מתיקת פרי קרויה דבש:
12[However,] you shall bring them as a first [fruit] offering to the Lord; nevertheless, they shall not go up on the altar as a pleasing fragrance to the Lord.   יבקָרְבַּ֥ן רֵאשִׁ֛ית תַּקְרִ֥יבוּ אֹתָ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֥חַ לֹא־יַֽעֲל֖וּ לְרֵ֥יחַ נִיחֹֽחַ:
[However,] you shall bring them as a first [fruit] offering: What can you bring from leaven and honey? A first [fruit] offering, namely, a) the שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, the two loaves [of bread] brought on Shavuoth, which come from leaven, as it is said: “they shall be baked leavened” (Lev. 23:17), and b) The בִּכּוּרִים, “first fruits” which [contain] דְּבַשׁ, honey, e.g., the first fruits of figs and dates. — [Men. 58a]   קרבן ראשית תקריבו: מה יש לך להביא מן השאור ומן הדבש קרבן ראשית שתי הלחם של עצרת הבאים מן השאור, שנאמר (ויק' כג יז) חמץ תאפינה, ובכורים מן הדבש, כמו בכורי תאנים ותמרים:
13And you shall salt every one of your meal offering sacrifices with salt, and you shall not omit the salt of your God's covenant from [being placed] upon your meal offerings. You shall offer salt on all your sacrifices.   יגוְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָֽתְךָ֘ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּֽנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח:
the salt of [your God’s] covenant: for there was a covenant made with salt since the six days of Creation, in that the lower waters were promised that they would be offered on the altar. [And how were they offered? In the form of] salt [which comes from water,] and in the water libations on the Festival [of Succoth].   מלח ברית: שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית, שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח, וניסוך המים בחג:
[You shall offer salt] on all your sacrifices: [including] burnt-offerings from animals and birds, and the אֵימוּרִים, the portions of the sacrifices offered up on the altar, from all holy sacrifices. — [Men. 20a]   על כל קרבנך: על עולת בהמה ועוף ואימורי כל הקדשים כולן:
14When you bring a meal offering of the first grains to the Lord, you shall bring your first grain meal offering [from barley], as soon as it ripens, parched over the fire, kernels full in their husks, [ground into] coarse meal.   ידוְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַֽיהֹוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ:
When you bring: Heb. וְאִם תַּקְרִיב Now, the word אִם [here] has the meaning of כִּי, “when,” because this is not optional, for Scripture is referring to the מִנְחַת הָעֹמֶר [the omer meal-offering, a community sacrifice brought on the sixteenth of Nissan,] which is obligatory. [Thus, the verse reads: “When you bring…”]. — [Torath Kohanim 2:148] Likewise, “And when (וְאִם) the Jubilee…will be” (Num. 36:4), [and not “if the Jubilee…will be”].   ואם תקריב: הרי אם משמש בלשון כי, שהרי אין זה רשות, שהרי במנחת העומר הכתוב מדבר, שהיא חובה, וכן (במדבר לו ד) ואם יהיה היובל וגו':
a meal offering of the first grains: Scripture is referring here to the מִנְחַת הָעֹמֶר, the “omer meal-offering,” which is to be offered אָבִיב, meaning, as soon as the grain has ripened, and it comes from barley. [And how do we know that it comes from barley?] For here in our verse, it says, אָבִיב, and in an earlier verse, it says (Exod. 9:31), כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, “for the barley was ripened (אָבִיב)”. — [Torath Kohanim 2:149; Men. 68b]   מנחת בכורים: במנחת העומר הכתוב מדבר, שהיא באה אביב בשעת בישול התבואה, ומן השעורים היא באה. נאמר כאן אביב, ונאמר להלן (שמות ט לא) כי השעורה אביב:
parched over the fire: For they dry the grain over a fire, in a roasting pipe [Rashi explains in Tractate Men., אָבִיב refers to a vessel used by those selling roasted seeds]. — [Torath Kohanim 2:150] [And they had to do this to the grain,] for otherwise, it could not be ground up, because it is moist.   קלוי באש: שמיבשין אותה על האור באבוב של קלאים, שאלולי כן אינה נטחנת בריחים, לפי שהיא לחה:
kernels full in their husks, [ground into] coarse meal: Heb. גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל “Broken up while still moist (כַּרְמֶל).”   גרש כרמל: גרוסה בעודה לחה:
coarse meal: Heb. גֶּרֶשׂ, an expression denoting breaking up or grinding with grit millstones, and likewise, “Indeed, He has made [my teeth] grind (וַיַּגְְרֵס) on gravel” (Lam. 3:16), and similarly in the verse, “My soul is crushed (גָּרְסָה)” (Ps. 119:20).   גרש: לשון שבירה וטחינה, גורסה בריחים של גרוסות, כמו (איכה ג טז) ויגרס בחצץ, וכן גרסה נפשי (תהלים קיט כ):
full in their husks: Heb. כַּרְמֶל, [an acronym of כַּר, husk, and מָלֵא, full. Thus, it means: The grain is ground up] while the husk (כַּר) is still full (מָלֵא) (Men. 66b), i.e., when the produce is still fresh and full in its stalks; hence, fresh ears of grain are called כַּרְמֶל, and similarly, “and sheaves of fresh grain (כַּרְמֶל) in their shells” (II Kings 4:42).   כרמל: בעוד הכר מלא, שהתבואה לחה ומלאה בקשין שלה, ועל כן נקראים המלילות כרמל, וכן (מלכים ב' ד מב) וכרמל בצקלונו:
15And you shall put oil on it, and place frankincense upon it. It is a meal offering.   טווְנָֽתַתָּ֤ עָלֶ֨יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְשַׂמְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ לְבֹנָ֑ה מִנְחָ֖ה הִֽוא:
16Then, the kohen shall cause its reminder to [go up in] smoke, [taken] from its coarse meal and from its oil, with all its frankincense; [it is] a fire offering to the Lord.   טזוְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־אַזְכָּֽרָתָ֗הּ מִגִּרְשָׂהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־לְבֹֽנָתָ֑הּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽה: