Shemot (Exodus) Chapter 25

17You must make a Cover of pure gold, two-and-a-half cubits long and one-and-a-half cubits wide.   יזוְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ:
כַפֹּרֶת - is a Cover for the Ark, for the Ark was open on top, and he placed the Cover on it like a board.   כַפֹּרֶת.  כִּסּוּי עַל הָאָרוֹן, שֶׁהָיָה פָּתוּחַ מִלְמַעְלָה וּמַנִּיחוֹ עָלָיו כְּמִין דַּף:
אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ - Two-and-a-half cubits long - like the length of the Ark, and its width was like the width of the Ark, and it was placed on the thickness of its four walls. Although Scripture does not give the dimensions of its thickness, our rabbis specified 1 that its thickness was one handbreadth.   אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ.  כְּאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְרָחְבָּהּ כְּרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וּמֻנַּחַת עַל עֹבִי הַכְּתָלִים אַרְבַּעְתָּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן שִׁעוּר לְעָבְיָהּ, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה עָבְיָהּ טֶפַח (סוכה ה'):
18You must make two golden cherubim. You must make them by hammering them out of the two ends of the Cover.   יחוְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת:
כְּרֻבִים - Cherubim. They had the form of a child’s face.   כְּרֻבִים.  דְּמוּת פַּרְצוּף תִּינוֹק לָהֶם:
מִקְשָׁה תַּֽעֲשֶׂה - You must make [them] by hammering [them] out - i.e., do not make them separate and attach them to the ends of the Cover after they are made, in the manner of metalworkers called “solder” in Old French (“to solder”); rather, take a large amount of gold when beginning to make the Cover, beat the middle with a hammer or mallet so that the ends protrude upwards, and then sculpt the cherubim out of the protruding ends.   מִקְשָׁה תַּֽעֲשֶׂה.  שֶׁלֹּא תַעֲשֵׂם בִּפְנֵי עַצְמָם וּתְחַבְּרֵם בְּרָאשֵׁי הַכַּפֹּרֶת לְאַחַר עֲשִׂיָּתָם כְּמַעֲשֵׂה צוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולד"יר בְּלַעַז, אֶלָּא הַטֵּל זָהָב הַרְבֵּה בִּתְחִלַּת עֲשִׂיַּת הַכַּפֹּרֶת, וְהַכֵּה בְּפַטִּישׁ וּבְקֻרְנָס בָּאֶמְצַע, וְרָאשִׁין בּוֹלְטִין לְמַעְלָה, וְצַיֵּר הַכְּרוּבִים בִּבְלִיטַת קְצוֹתָיו:
מִקְשָׁה - “batediz” in Old French (“beaten”), similar to “his knees were beating (נָקְשָׁן) against one another.” 2   מִקְשָׁה.  בטדי"ץ בְּלַעַז, כְּמוֹ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה'):
קְצוֹת הַכַּפֹּֽרֶת - means “the ends of the Cover.”   קְצוֹת הַכַּפֹּֽרֶת.  רָאשֵׁי הַכַּפֹּרֶת:
19Make one cherub out of one end and one cherub out of the other end; you must make the cherubim from the Cover itself, at its two ends.   יטוַֽ֠עֲשֵׂ֠ה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּֽעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו:
וַֽעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה - Make one cherub out of one end. So that you not say that there were to be two cherubim at each end, it was necessary to specify: “one cherub from one end….”   וַֽעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה.  שֶׁלֹּא תֹאמַר שְׁנַיִם כְּרוּבִים לְכָל קָצֶה וְקָצֶה, לְכָךְ הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה:
מִן־הַכַּפֹּרֶת - From the Cover - itself “you must make the cherubim.” This is the explanation of the earlier statement: “you must make them by hammering them out,” 3 i.e., you must not make them separately and then attach them to the Cover.   מִן־הַכַּפֹּרֶת.  עַצְמָהּ תַּעֲשֶׂה אֶת הַכְּרוּבִים, זֶהוּ פֵּרוּשׁ שֶׁל מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אוֹתָם, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה בִּפְנֵי עַצְמָם וּתְחַבְּרֵם לַכַּפֹּרֶת:
20The cherubim must have their wings spread aloft, so that their wings shield the Cover. They must face one another, the faces of the cherubim being inclined toward the Cover.   כוְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּֽרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִֽהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:
פֹּֽרְשֵׂי כְנָפַיִם - Have their wings spread - i.e., do not make their wings in a resting position, but spread out and raised upward at the level of their heads, so that the space between the wings and the Cover span ten handbreadths, as is stated in Sukah. 4   פֹּֽרְשֵׂי כְנָפַיִם.  שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כַנְפֵיהֶם שׁוֹכְבִים אֶלָּא פְּרוּשִׂים וּגְבוֹהִים לְמַעְלָה אֵצֶל רָאשֵׁיהֶם, שֶׁיְּהֵא עֲשָׂרָה טְפָחִים בֶּחָלָל שֶׁבֵּין הַכְּנָפַיִם לַכַּפֹּרֶת, כִּדְאִיתָא בְסֻכָּה:
21You must place the Cover on top of the Ark, having placed in the Ark the Tablets of Testimony that I will give you.   כאוְנָֽתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָֽאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ:
וְאֶל־הָֽאָרֹן תִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת - And in the Ark (lit.) you must place the Testimony. I do not know why this is repeated, for it has already said: “You must place in the Ark the Testimony.” 5 However, one may answer that it comes to teach us that while it is still only an Ark, without the Cover, Moses must first put the Testimony into it, and only afterwards put the Cover on top of it. And so we find that when he erected the Tabernacle, it says: “he placed the Testimony into the Ark” and afterwards: “and placed the Cover on top of the Ark.” 6   וְאֶל־הָֽאָרֹן תִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת.  לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִכְפַּל, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת, וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁבְּעוֹדוֹ אָרוֹן לְבַדּוֹ, בְּלֹא כַפֹּרֶת, יִתֵּן תְּחִלָּה הָעֵדוּת לְתוֹכוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת עָלָיו, וְכֵן מָצִינוּ כְּשֶׁהֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, נֶאֱמַר וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן וְאַחַר כָּךְ וַיִּתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה:
22I will convene with you there: I will speak to you from above the Cover, from between the two cherubim that are on the Ark of Testimony. I will convey to you everything that I will command you concerning the Israelites.   כבוְנֽוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָֽעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אֽוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
וְנֽוֹעַדְתִּי - I will convene - i.e., when I fix a meeting (מוֹעֵד) to speak with you, I will fix that place for the meeting, for I will come there to speak to you.   וְנֽוֹעַדְתִּי.  כְּשֶׁאֶקְבַּע מוֹעֵד לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ, אוֹתוֹ מָקוֹם אֶקְבַּע לַמּוֹעֵד שֶׁאָבֹא שָׁם לְדַבֵּר אֵלֶיךָ:
וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת - I will speak to you from above the Cover. Yet elsewhere it says: “God spoke to him from the Tent of Meeting, to address the people,” 7 referring to the outer chamber of the Tabernacle, outside the Curtain separating the two chambers of the Tabernacle. Thus the two verses seem to contradict each other. A third verse, however, comes and reconciles them: “When Moses would come into the Tent of Meeting…he would hear the voice speaking to itself, issuing from above the covering…”; 8 i.e., Moses would enter the Tabernacle, and once he came through the entrance, standing in the outer chamber, the voice would descend from heaven to the area between the cherubim, and from there it would resound and be heard by Moses in the Tent of Meeting.   וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת.  וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר (ויקרא א'), זֶה הַמִּשְׁכָּן, מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, – בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם: וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וְגוֹ' (במדבר ז'), מֹשֶׁה הָיָה נִכְנָס לַמִּשְׁכָּן, וְכֵיוָן שֶׁבָּא בְתוֹךְ הַפֶּתַח, קוֹל יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין הַכְּרוּבִים, וּמִשָּׁם יוֹצֵא וְנִשְׁמָע לְמֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד (ספרי):
ואֶת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֽוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל - Here the ו of וְאֵת is extra and superfluous, and there are many such cases in Scripture; but it can be interpreted as follows: “and that (וְאֵת) which I will speak with you there is everything that I will command you concerning the Israelites.”   ואֶת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֽוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל.  הֲרֵי וָי"ו זוֹ יְתֵרָה וּטְפֵלָה, וְכָמוֹהָ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא, וְכֹה תִפָּתֵר: וְאֶת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר עִמְּךָ שָׁם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא:
23You must make a Table of acacia wood, two cubits long, one cubit wide, and one-and-a-half cubits high.   כגוְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹֽמָתֽוֹ:
קֹֽמָתֽוֹ - (lit.) Its height - i.e., including the height of its legs together with the thickness of the tabletop.   קֹֽמָתֽוֹ.  גֹּבַהּ רַגְלָיו עִם עֹבִי הַשֻּׁלְחָן:
24You must overlay it with pure gold, and you must make a gold rim for it all around.   כדוְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
זֵר זָהָב - A gold rim. Signifying the crown of royalty, for the Table denotes wealth and position, as people say in reference to wealth: “the royal table.”   זֵר זָהָב.  סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת, שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֵׁם עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֻׁלְחַן מְלָכִים:
25You must make a frame for it all around, one handbreadth high. You must make a gold rim for its frame all around.   כהוְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵֽר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
מִסְגֶּרֶת - Its meaning is as Onkelos translates it: גְּדַנְפָא “a frame.” The sages of Israel 9 differed in this matter: Some say it was above, around the Table, like the ledges on the edge of noblemen’s tables, and others say it was underneath, fixed between one leg and the next across the four sides of the Table so that the board of the tabletop rested on top of this frame.   מִסְגֶּרֶת.  כְּתַרְגוּמוֹ גְּדַנְפָא; וְנֶחְלְקוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר, יֵשׁ אוֹמָרִים לְמַעְלָה הָיְתָה סָבִיב לַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ לְבִזְבְּזִין שֶׁבִּשְׂפַת שֻׁלְחַן שָׂרִים, וְיֵשׁ אוֹמָרִים לְמַטָּה הָיְתָה תְקוּעָה מֵרֶגֶל לְרֶגֶל בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשֻּׁלְחָן, וְדַף הַשֻּׁלְחָן שׁוֹכֵב עַל אוֹתָהּ מִסְגֶּרֶת:
וְעָשִׂיתָ זֵֽר־זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ - You must make a gold rim for its frame. This is the same rim mentioned above, and it specifies for you here that it was situated on the frame.   וְעָשִׂיתָ זֵֽר־זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ.  הוּא זֵר הָאָמוּר לְמַעְלָה, וּפֵרֵשׁ לְךָ כָּאן שֶׁעַל הַמִּסְגֶּרֶת הָיְתָה:
26You must make four gold rings for it, and you must place the rings on the four corners of its four legs.   כווְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו:
27The rings must be close to the frame, to serve as holders for the poles with which to carry the Table.   כזלְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת תִּֽהְיֶ֖יןָ הַטַּבָּעֹ֑ת לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּֽהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת - The rings must be close to the frame - i.e., they were fixed into the legs, opposite the ends of the frame.   לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּֽהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת.  בָּרַגְלַיִם תְּקוּעוֹת, כְּנֶגֶד רָאשֵׁי הַמִּסְגֶרֶת:
לְבָתִּים לְבַדִּים - As holders for the poles - i.e., those rings will be holders into which the poles will be inserted.   לְבָתִּים לְבַדִּים.  אוֹתָן טַבָּעוֹת יִהְיוּ בָתִּים לְהַכְנִיס בָּהֶן הַבַּדִּים:
לְבָתִּים - means: for the purpose of being holders   לְבָתִּים.  לְצֹרֶךְ:
28You must make the poles out of acacia wood and overlay them with gold, and the Table will be carried with them.   כחוְעָשִׂ֤יתָ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־בָ֖ם אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
וְנִשָּׂא־בָם - נִשָּׂא is a nif’al (passive) form, and the meaning of the phrase is: the Table will be carried with them.   וְנִשָּׂא־בָם.  לְשׁוֹן נִפְעַל, יִהְיֶה נִשָּׂא בָם אֶת הַשֻּׁלְחָן:
29You must make its bread-forms, its spoons, its shelving tubes with which the bread will be covered, and its supporting frames; you must make all these of pure gold.   כטוְעָשִׂ֨יתָ קְּעָֽרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
וְעָשִׂיתָ קְּעָֽרֹתָיו וְכַפֹּתָיו - You must make its bread-forms and its spoons. קְעָרֹתָיו are the molds that were made to fit the shape of the bread. The bread was shaped like a box open at two sides, with a floor below and its two other sides bent upward like walls. It was called לֶחֶם הַפָּנִים (lit.) “bread of faces” because it had surfaces (פָּנִים) which faced the two sides of the House, one to one side and one to the other, for it was placed lengthwise across the width of the Table and its walls stood upright in line with the edge of the Table. A golden mold and an iron mold were made for it – it was baked in the iron one, and when the baker took it out of the oven, he placed it in the golden one until the next day, the Sabbath, when a priest would arrange it on the table. That golden mold is called קְעָרָה.   וְעָשִׂיתָ קְּעָֽרֹתָיו וְכַפֹּתָיו.  קְעָרוֹתָיו זֶה דְּפוּס שֶׁהָיָה עָשׂוּי כִּדְפוּס הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם הָיָה עָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, שׁוּלַיִם לוֹ לְמַטָּה, וְקוֹפֵל מִכָּאן וּמִכָּאן כְּלַפֵּי מַעְלָה כְּמִין כְּתָלִים, וּלְכָךְ קָרוּי לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁיֵּשׁ לוֹ פָנִים רוֹאִין לְכָאן וּלְכָאן לְצִדֵּי הַבַּיִת מִזֶּה וּמִזֶּה, וְנוֹתֵן אָרְכּוֹ לְרָחְבּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן, וְכָתְלָיו זְקוּפִים כְּנֶגֶד שְׂפַת הַשֻּׁלְחָן; וְהָיָה עָשׂוּי לוֹ דְּפוּס זָהָב וּדְפוּס בַּרְזֶל, בְּשֶׁל בַּרְזֶל הוּא נֶאֱפֶה, וּכְשֶׁמּוֹצִיאוֹ מִן הַתַּנּוּר נוֹתְנוֹ בְשֶׁל זָהָב עַד לְמָחָר בְּשַׁבָּת שֶׁמְּסַדְּרוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאוֹתוֹ דְּפוּס קָרוּי קְעָרָה:
וְכַפֹּתָיו - are the bowls in which frankincense was put. There were two, one for each of the two fistfuls of frankincense that were placed alongside the two stacks of loaves, as it says: “You must place pure frankincense alongside each stack.” 10   וְכַפֹּתָיו.  בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶם לְבוֹנָה שְׁתַּיִם הָיוּ לִשְׁנֵי קֻמְצֵי לְבוֹנָה שֶׁנּוֹתְנִין עַל שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה (ויקרא כ"ד):
וּקְשׂוֹתָיו - Its shelving tubes. These resemble hollow half-tubes, split along their length; such forms he made out of gold. Three were arranged above each loaf, so that the next loaf above it would rest on those tubes, and thus they separated between each loaf so that air circulate between them and they not become moldy. In Arabic, any hollow object is called “kassu” (קסו"ה).   וּקְשׂוֹתָיו.  הֵן כְּמִין חֲצָאֵי קָנִים חֲלוּלִים הַנִּסְדָּקִין לְאָרְכָּן (מנחות צ"ו), דֻּגְמָתָן עוֹשֶׂה שֶׁל זָהָב, וּמְסַדֵּר ג' עַל רֹאשׁ כָּל לֶחֶם, שֶׁיֵּשֵׁב לֶחֶם הָאַחֵר עַל גַּבֵּי אוֹתָן הַקָּנִים, וּמַבְדִּילִין בֵּין לֶחֶם לְלֶחֶם כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס הָרוּחַ בֵּינֵיהֶם וְלֹא יִתְעַפְּשׁוּ; וּבִלְשׁוֹן עֲרָבִי כָּל דָּבָר חָלוּל קָרוּי קס"וא:
וּמְנַקִּיֹּתָיו - Its translation by Onkelos is וּמְכִילָתֵהּ “and its supports,” i.e., they are attachments, like golden staves, standing on the ground and extending above the Table as far as the height of the stacks of bread. They were scored with five notches, one above the other, and the ends of the tubes between each bread rested on those notches, so that the weight of the upper loaves would not bear down on the lower ones and they would break. The term מְכִילָתֵהּ means “its bearers,” as in נִלְאֵיתִי הָכִיל “I am too tired to bear.” 11 However, I do not know how the Hebrew term מְנַקִּיּוֹת relates to supporting frames. In fact, some of the sages of Israel say 12 that קְשׂוֹתָיו are the supporting frames that keep the bread firm (מַקְשִׁין), holding it so that it does not break, and וּמְנַקִּיֹּתָיו are the tubes which keep the bread clean (מְנַקִּין) so that it does not become moldy, but Onkelos, who translated מְנַקִּיֹּתָיו as מְכִילָתֵהּ, explained the verse according to the opinion that מְנַקִּיּוֹת are the supporting frames.   וּמְנַקִּיֹּתָיו.  תַּרְגּוּמוֹ וּמְכִילָתֵיהּ, הֵן סְנִיפִים כְּמִין יִתְדוֹת זָהָב, עוֹמְדִין בָּאָרֶץ וּגְבוֹהִים עַד לְמַעְלָה מִן הַשֻּׁלְחָן הַרְבֵּה, כְּנֶגֶד גֹּבַהּ מַעֲרֶכֶת הַלֶּחֶם, וּמְפֻצָּלִים חֲמִשָּׁה פִצּוּלִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְרָאשֵׁי הַקָּנִים שֶׁבֵּין לֶחֶם לְלֶחֶם סְמוּכִין עַל אוֹתָן פִּצּוּלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְבַּד מַשָּׂא הַלֶּחֶם הָעֶלְיוֹנִים עַל הַתַּחְתּוֹנִים וְיִשָּׁבְרוּ; וּלְשׁוֹן מְכִילָתֵיהּ סֹבְלוֹתָיו, כְּמוֹ נִלְאֵיתִי הָכִיל (ירמיהו ו'). אֲבָל לְשׁוֹן מְנַקִּיּוֹת אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ נוֹפֵל עַל סְנִיפִין; וְיֵשׁ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים קְשֹׂתָיו אֵלּוּ סְנִיפִין, שֶׁמַּקְשִׁין אוֹתוֹ וּמַחֲזִיקִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר, וּמְנַקִּיֹּתָיו אֵלּוּ הַקָּנִים שֶׁמְּנַקִּין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְעַפֵּשׁ (מנחות צ"ז), אֲבָל אֻנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם וּמְכִילָתֵיהּ, הָיָה שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מְנַקִּיּוֹת הֵן סְנִיפִין:
אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן - means: with which the bread will be covered, and it is about the shelving tubes that it is saying: אֲשֶׁר יֻסַּךְ “with which it will be covered,” for they acted as a form of screen and covering for it. Similarly elsewhere, it says: וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ “and the covering shelving tubes,” 13 and both יֻסַּךְ and הַנֶּסֶךְ have the connotation of screening and covering.   אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן.  אֲשֶׁר יְכֻסֶּה בָהֵן, וְעַל קְשֹׂתָיו הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר יֻסַּךְ, שֶׁהָיוּ עָלָיו כְּמִין סְכָךְ וְכִסּוּי, וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ (במדבר ד'), וְזֶה וָזֶה, יֻסַּךְ וְהַנָּסֶךְ, לְשׁוֹן סְכָךְ וְכִסּוּי הֵם:
30You must place showbread on the Table before Me at all times.   לוְנָֽתַתָּ֧ עַל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד:
לֶחֶם פָּנִים - Showbread - It is so called because it had surfaces (פָּנִים), as I explained above. The amount of loaves and how they were arranged on the Table are explained in parashat Emor el HaKohanim. 14   לֶחֶם פָּנִים.  שֶׁהָיוּ לוֹ פָּנִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וּמִנְיַן הַלֶּחֶם וְסֵדֶר מַעַרְכוֹתָיו מְפֹרָשִׁים בֶּאֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים: