| 29that the Lord spoke to Moses, saying, "I am the Lord. Speak to Pharaoh everything that I speak to you." |
|
כטוַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ: |
| that the Lord spoke This is the very same speech stated above, “Come, speak to Pharaoh, the king of Egypt” (verse 11), but since [Scripture] interrupted the topic in order to trace their [Moses’ and Aaron’s] lineage, it returned to it [the statement, in order] to resume with it. |
|
וַיְדַבֵּר ה'
הוּא הַדִּבּוּר עַצְמוֹ הָאָמוּר לְמַעְלָה בא דבר אל פרעה מלך מצרים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהִפְסִיק הָעִנְיָן כְּדֵי לְיַחֲסָם, חָזַר עָלָיו לְהַתְחִיל בּוֹ:
|
| I am the Lord I have the power to send you and [also] to fulfill the words of My mission. |
|
אֲנִי ה'
כְּדַאי אֲנִי לְשָׁלְחֲךָ וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי שְׁלִיחוּתִי:
|
| 30But Moses said before the Lord, "Behold, I am of closed lips; so how will Pharaoh hearken to me?" |
|
לוַיֹּ֥אמֶר משֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה: |
| But Moses said before the Lord This is the statement [that Moses] stated above: “Behold, the children of Israel did not hearken to me” (verse 12). Scripture repeats it here because it had interrupted the topic [for the reasons given above], and this is customary, similar to a person who says, “Let us return to the earlier [topic].” |
|
וַיֹּאמֶר משֶׁה לִפְנֵי ה'
הִיא הָאֲמִירָה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה הן בני ישראל לא שמעו אלי, וְשָׁנָה הַכָּתוּב כָּאן, כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק הָעִנְיָן; וְכֵן הִיא הַשִּׁיטָה, כְּאָדָם הָאוֹמֵר "נַחֲזֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת":
|
| 1The Lord said to Moses, "See! I have made you a lord over Pharaoh, and Aaron, your brother, will be your speaker. |
|
אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַֽהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִֽהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ: |
| I have made you a lord over Pharaoh Heb. אֱלֹהִים, a judge and a chastiser, to chastise him with plagues and torments. — [from Onkelos and Tanchuma, Va’era 9] |
|
נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה
שׁוֹפֵט וְרוֹדֶה, לִרְדּוֹתוֹ בְמַכּוֹת וְיִסּוּרִין:
|
| will be your speaker Heb. נְבִיאֶך, as the Targum renders: מְתוּרְגְמָנָך, your interpreter. Every expression of נְבוּאָה (prophecy) denotes a man who publicly announces to the people words of reproof. It is derived from the root of “I create the speech (נִיב) of the lips” (Isa. 57:19); “speaks (יָנוּב) wisdom” (Prov. 10:31); “And he (Samuel) finished prophesying (מֵהִתְנַבוּת) ” (I Sam. 10:13). In Old French this is called predi(je) ir, advocate. — [based on Onkelos] |
|
יִֽהְיֶה נְבִיאֶֽךָ
כְּתַרְגּוּמוֹ – "מְתֻרְגְּמָנָךְ". וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נְבוּאָה אָדָם הַמַּכְרִיז וּמַשְׁמִיעַ לָעָם דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת, וְהוּא מִגִּזְרַת "נִיב שְׂפָתָיִם" (ישעיהו נ"ז), "יָנוּב חָכְמָה" (משלי י'), "וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת" דִּשְׁמוּאֵל (א' י'); וּבְלַעַז קוֹרְאִין לוֹ פרידיכ"ר:
|
| 2You shall speak all that I command you, and Aaron, your brother, shall speak to Pharaoh, that he let the children of Israel out of his land. |
|
באַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽאַרְצֽוֹ: |
| You shall speak once every message, as you have heard it from My mouth, and Aaron, your brother, will interpret it and explain it in Pharaoh’s ears. — [from Tanchuma, Va’era 10] |
|
אַתָּה תְדַבֵּר
פַּעַם אַחַת כָּל שְׁלִיחוּת וּשְׁלִיחוּת כְּפִי שֶׁשְּׁמַעְתּוֹ מִפִּי, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יַמְלִיצֶנּוּ וְיַטְעִימֶנּוּ בְּאָזְנֵי פַרְעֹה:
|
| 3But I will harden Pharaoh's heart, and I will increase My signs and My wonders in the land of Egypt. |
|
גוַֽאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹֽתֹתַ֛י וְאֶת־מֽוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: |
| But I will harden Since he [Pharaoh] behaved wickedly and defied Me, and I know full well that there is no delight among the nations to make a wholehearted attempt to repent, it is better for Me that his heart be hardened, so that [I can] increase My signs and My wonders in him, and you will recognize My mighty deeds, and so is the custom of the Holy One, blessed be He. He brings retribution on the nations so that Israel should hear and fear, as it is said: “I have cut off nations; their towers have become desolate… I said, ‘Surely you will fear Me, you will accept reproof’” (Zeph. 3:6, 7). Nevertheless, in the first five plagues, it does not say, “And the Lord strengthened Pharaoh’s heart,” but “Pharaoh’s heart remained steadfast.” -[from Exod. Rabbah 13:3, 11:6; Tanchuma Buber, Va’era 22; Yeb. 63a] |
|
וַֽאֲנִי אַקְשֶׁה
מֵאַחַר שֶׁהִרְשִׁיעַ וְהִתְרִיס כְּנֶגְדִּי, וְגָלוּי לְפָנַי שֶׁאֵין נַחַת רוּחַ בָּאֻמּוֹת לָתֵת לֵב שָׁלֵם לָשׁוּב, טוֹב שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לִבּוֹ, לְמַעַן הַרְבּוֹת בּוֹ אוֹתוֹתַי, וְתַכִּירוּ אַתֶּם אֶת גְּבוּרָתִי. וְכֵן מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵבִיא פֻּרְעָנוּת עַל הָאֻמּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וְיִירְאוּ, שֶׁנֶּאֱ' "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם … אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר" (צפניה ג'); וְאַף עַל פִּי כֵן בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה, אֶלָּא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה (תנחומא):
|
| 4But Pharaoh will not hearken to you, and I will lay My hand upon the Egyptians, and I will take My legions, My people, the children of Israel, out of Egypt with great judgments. |
|
דוְלֹא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָֽתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: |
| 5And the Egyptians shall know that I am the Lord when I stretch forth My hand over Egypt, and I will take the children of Israel out of their midst." |
|
הוְיָֽדְע֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם: |
| My hand A real hand, to strike them. |
|
אֶת־יָדִי
יָד מַמָּשׁ, לְהַכּוֹת בָּהֶם:
|
| 6Moses and Aaron did; as the Lord commanded them, so they did. |
|
ווַיַּ֥עַשׂ משֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹ֑ן כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: |
| 7And Moses was eighty years old, and Aaron was eighty three years old when they spoke to Pharaoh. |
|
זוּמשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַ֣הֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁל֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־פַּרְעֹֽה: |
