Genesis Chapter 32

31And Jacob named the place Peniel, for [he said,] "I saw an angel face to face, and my soul was saved."   לאוַיִּקְרָ֧א יַֽעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי:
32And the sun rose for him when he passed Penuel, and he was limping on his thigh.   לבוַיִּזְרַח־ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־יְרֵכֽוֹ:
And the sun rose for him: This is a common expression: When we arrived at such-and-such a place, the dawn broke for us. This is the simple explanation. The Midrashic Aggadah (Tanchuma Buber, Vayishlach 10; Gen. Rabbah 68:10) [explains]: And the sun rose for him-to heal his limp, as it is said: (Mal. 3:20): “the sun of mercy, with healing in its wings”; and those hours that it hastened to set for him when he left Beer-sheba, it hastened to rise for him.   ויזרח לו השמש: לשון בני אדם הוא, כשהגענו למקום פלוני האיר לנו השחר, זהו פשוטו. ומדרש אגדה ויזרח לו לצרכו, לרפאות את צלעתו, כמה דתימא (מלאכי ג כ) שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ואותן שעות שמיהרה לשקוע בשבילו כשיצא מבאר שבע, מיהרה לזרוח בשבילו:
and he was limping on his thigh: He was limping on his thigh when the sun rose.   והוא צלע: והוא היה צולע כשזרחה השמש:
33Therefore, the children of Israel may not eat the displaced tendon, which is on the socket of the hip, until this day, for he touched the socket of Jacob's hip, in the hip sinew.   לגעַל־כֵּ֡ן לֹא־יֹֽאכְל֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־יֶ֣רֶךְ יַֽעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה:
the hip sinew: Heb. גִיד הַנָשֶׁה. Now why was it named גִיד הַנָשֶׁה Because it sprang (נָשָׁה) out of its place and rose, and that [root] is a term for springing. Similarly (Jer. 51:30): “their might has failed (נָשְׁתָּה),” and similarly (below 41:51): “for God has caused me to forget (נַשַׁנִי) all my toil.”-[from Chullin 91a]   גיד הנשה: ולמה נקרא שמו גיד הנשה, לפי שנשה ממקומו ועלה, והוא לשון קפיצה, וכן (ירמיה נא ל) נשתה גבורתם, וכן (לקמן מא נא) כי נשני א-להים את כל עמלי:

Genesis Chapter 33

1Jacob lifted his eyes and saw, and behold, Esau was coming, and with him were four hundred men; so he divided the children with Leah and with Rachel and with the two maidservants.   אוַיִּשָּׂ֨א יַֽעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת:
2And he placed the maidservants and their children first and Leah and her children after, and Rachel and her Joseph last.   בוַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַֽחֲרֹנִֽים:
and Leah and her children after: The further back the more beloved. — [from Gen. Rabbah 78:8]   ואת לאה וילדיה אחרונים: אחרון אחרון חביב:
3And he went ahead of them and prostrated himself to the ground seven times, until he came close to his brother.   גוְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֨רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:
went ahead of them: He said, “If that scoundrel comes to fight, let him fight with me first.” - [from Gen. Rabbah 78:8]   עבר לפניהם: אמר אם יבא אותו רשע להלחם, ילחם בי תחילה:
4And Esau ran toward him and embraced him, and he fell on his neck and kissed him, and they wept.   דוַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖יו (כתיב צוארו ) וַֹיִֹשָֹׁקֵֹ֑הֹוֹּ וַיִּבְכּֽוּ:
and embraced him: His compassion was moved when he saw him prostrate himself all those times. — [from Gen. Rabbah 78:8]   ויחבקהו: נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו:
and kissed him: Heb. וֹיֹשֹקֹהֹוּ. There are dots over the word. There is controversy concerning this matter in a Baraitha of Sifrei (Beha’alothecha 69). Some interpret the dots to mean that he did not kiss him wholeheartedly. Rabbi Simeon ben Yochai said: It is a well known tradition that Esau hated Jacob, but his compassion was moved at that time, and he kissed him wholeheartedly.   וישקהו: נקוד עליו, ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי (בהעלותך סט), יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו:
5And he lifted his eyes and saw the women and the children, and he said, "Who are these to you?" And he said, "The children with whom God has favored your servant."   הוַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ:
“Who are these to you?”: Who are these to be yours?   מי אלה לך: מי אלה להיות שלך: