Exodus Chapter 12

33So the Egyptians took hold of the people to hasten to send them out of the land, for they said, "We are all dead."   לגוַתֶּֽחֱזַ֤ק מִצְרַ֨יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָֽמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים:
We are all dead: They said, “This is not in accordance with Moses’ decree, for he said, ‘And every firstborn in the land of Egypt will die’ (Exod. 11:5), but here, the ordinary people too are dead, five or ten in one house.” -[from Mechilta] See Rashi on verse 30.   כלנו מתים: אמרו לא כגזרת משה הוא, שהרי אמר (לעיל יא ה) ומת כל בכור, וכאן אף הפשוטים מתים חמישה או עשרה בבית אחד:
34The people picked up their dough when it was not yet leavened, their leftovers bound in their garments on their shoulders.   לדוַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם:
when it was not yet leavened: The Egyptians did not permit them to tarry long enough for it to leaven.   טרם יחמץ: המצריים לא הניחום לשהות כדי חימוץ:
their leftovers: Heb. מִשְׁאִרֹתָם. The remaining matzah and bitter herbs. — [from Mechilta and Jonathan]   משארתם: שירי מצה ומרור:
on their shoulders: Although they took many animals with them, they [carried the remaining matzoth and bitter herbs on their shoulders because] they loved the mitzvoth. — [from Mechilta]   על שכמם: אף על פי שבהמות הרבה הוליכו עמהם מחבבים היו את המצווה:
35And the children of Israel did according to Moses' order, and they borrowed from the Egyptians silver objects, golden objects, and garments.   להוּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר משֶׁ֑ה וַיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת:
according to Moses’ order: that he said to them in Egypt: “and let them borrow, each man from his friend” (Exod. 11:2). — [from Mechilta]   כדבר משה: שאמר להם במצרים (לעיל יא ב) וישאלו איש מאת רעהו:
and garments: These meant more to them than the silver and the gold, and [thus] whatever is mentioned later in the verse is more esteemed. — [from Mechilta]   ושמלת: אף הן היו חשובות להם מן הכסף ומן הזהב, והמאוחר בפסוק חשוב:
36The Lord gave the people favor in the eyes of the Egyptians, and they lent them, and they emptied out Egypt.   לווַֽיהֹוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם:
and they lent them: Even what they [the Israelites] did not request, they [the Egyptians] gave them. You say, “[Lend me] one.” [They responded,] “Take two and go!” -[from Mechilta]   וישאלום: אף מה שלא היו שואלים מהם היו נותנים להם. אתה אומר אחד, טול שנים ולך:
and they emptied out: Heb. וַיְנַצְלוּ. Onkelos renders: וְרוֹקִינוּ, and they emptied out.   וינצלו: ורוקינו: