Exodus Chapter 12

29It came to pass at midnight, and the Lord smote every firstborn in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh who sits on his throne to the firstborn of the captive who is in the dungeon, and every firstborn animal.   כטוַיְהִ֣י | בַּֽחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהֹוָה֘ הִכָּ֣ה כָל־בְּכוֹר֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה:
and the Lord: Heb. וַה. Wherever it says, “and the Lord,” it means “He and His tribunal” (Exod. Rabbah 12:4), for the “vav” is an expression of addition, like “so-and-so and (“vav” ) so-and-so.”   וה': כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו, שהוי"ו לשון תוספת הוא כמו פלוני ופלוני:
smote every firstborn: Even [a firstborn] of another nation who was in Egypt. — [from Mechilta]   הכה כל בכור: אף של אומה אחרת והוא במצרים:
from the firstborn of Pharaoh: Pharaoh, too, was a firstborn, but he remained [alive] of the firstborn. Concerning him, He [God] says: “But, for this [reason] I have allowed you to stand, in order to show you My strength” (Exod. 9:16) at the Red Sea. — [from Mechilta]   מבכר פרעה: אף פרעה בכור היה ונשתייר מן הבכורות, ועליו הוא אומר (שמות ט טז) [בעבור הראותך את כחי בים סוף]:
to the firstborn of the captive: Because they rejoiced at Israel’s misfortune (Tanchuma 7), and furthermore, so that they would not say, “Our deity brought about this retribution” (Mechilta). The firstborn of the slave woman was included, because [Scripture] counts from the most esteemed to the lowest, and the firstborn of the slave woman is more esteemed than the firstborn of the captive. See commentary on Exodus 11:5.   עד בכור השבי: שהיו שמחין לאידם של ישראל. ועוד, שלא יאמרו יראתנו הביאה הפורענות זו, ובכור השפחה בכלל היה, שהרי מנה מן החשוב שבכלן עד הפחות, ובכור השפחה חשוב מבכור השבי:
30And Pharaoh arose at night, he and all his servants and all the Egyptians, and there was a great outcry in Egypt, for there was no house in which no one was dead.   לוַיָּ֨קָם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכָל־עֲבָדָיו֙ וְכָל־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּי־אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־שָׁ֖ם מֵֽת:
And Pharaoh arose: from his bed.   ויקם פרעה: ממטתו:
at night: Unlike the custom of kings, [who rise] three hours after daybreak. — [from Mechilta]   לילה: ולא כדרך המלכים בשלש שעות ביום:
he: [arose] first, and afterwards his servants. This teaches us that he went around to his servants’ houses and woke them up. — [from Mechilta]   הוא: תחילה ואחר כך עבדיו, מלמד שהיה הוא מחזר על בתי עבדיו ומעמידן:
for there was no house in which no one was dead: If there was a firstborn, he was dead. If there was no firstborn, the oldest household member was called the firstborn, as it is said: “I, too, shall make him [David] a firstborn” (Ps. 89:28) (Tanchuma Buber 19). [Rashi explains there: I shall make him great.] Another explanation: Some Egyptian women were unfaithful to their husbands and bore children from bachelors. Thus they would have many firstborn; sometimes one woman would have five, each one the firstborn of his father (Mechilta 13:33).   כי אין בית אשר אין שם מת: יש שם בכור מת. אין שם בכור, גדול שבבית קרוי בכור, שנאמר (תהילים פט כח) אף אני בכור אתנהו. דבר אחר מצריות מזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים, והיו להם בכורות הרבה, פעמים הם חמשה לאשה אחת, כל אחד בכור לאביו:
31So he called for Moses and Aaron at night, and he said, "Get up and get out from among my people, both you, as well as the children of Israel, and go, worship the Lord as you have spoken.   לאוַיִּקְרָא֩ לְמשֶׁ֨ה וּלְאַֽהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם:
So he called for Moses and Aaron at night: [This] tells [us] that Pharaoh went around to the entrances [i.e., to the doors of the houses] of the city, and cried out, “Where is Moses staying? Where is Aaron staying?” -[from Mechilta]   ויקרא למשה ולאהרן לילה: מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי:
both you: the men.   גם אתם: הגברים:
as well as the children of Israel: The young children.   גם בני ישראל: הטף:
and go, worship the Lord as you have spoken: Everything is as you said, not as I said. “Neither will I let Israel out” (Exod. 5:2) is nullified. “Who and who are going?” (Exod. 10:8) is nullified. “But your flocks and your cattle shall be left” (Exod. 10:24) is nullified. [Instead,] take also your flocks and also your cattle. What is [the meaning of] “as you have spoken” ? You too shall give into our hands sacrifices and burnt offerings (Exod. 10:25). — [from Mechilta]   ולכו עבדו את ה' כדברכם: הכל כמו שאמרתם, ולא כמו שאמרתי אני, בטל לא אשלח (שמות ה ב) בטל מי ומי ההולכים (שם י ח) בטל רק צאנכם ובקרכם יצג (שם כד):
32Take also your flocks and also your cattle, as you have spoken, and go, but you shall also bless me."   לבגַּם־צֹֽאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי:
Take also your flocks and also your cattle : What does "as you have spoken" mean? You too should give us sacrifices and free will offerings.   גם צאנכם גם בקרכם קחו: ומהו כאשר דברתם, גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות (שמות י כה):
Take… as you have spoken… but you shall also bless me: [I.e.,] pray for me that I shall not die, for I am a firstborn. — [from Onkelos]   קחו כאשר דברתם וברכתם גם אתי: התפללו עלי שלא אמות, שאני בכור: