Genesis Chapter 36

20These are the sons of Seir the Horite, the inhabitants of the land: Lotan, Shobal, Zibeon, and Anah;   כאֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַֽחֹרִ֔י יֽשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַֽעֲנָֽה:
the inhabitants of the land: They were its inhabitants before Esau came there. Our Rabbis explain [that they were called, “inhabitants of the land”] (Shab. 85a) because they were skilled in making the land habitable. [They would say,]“The length of this [measuring] stick is [good] for [planting] olives; the length of this [measuring] stick is [good] for [planting] grapevines,” for they would taste [the soil] and know what was suitable to plant in it.   יושבי הארץ: שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם. ורבותינו דרשו שהיו בקיאין בישובה של ארץ, מלא קנה זה לזיתים, מלא קנה זה לגפנים, שהיו טועמין העפר ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה: 
21Dishon, Ezer, and Dishan. These are the chieftains of the Horites, the sons of Seir in the land of Edom.   כאוְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַֽחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
22The sons of Lotan were Hori and Hemam, and the sister of Lotan was Timna.   כבוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַֽאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע:
23And these are the sons of Shobal: Alvan, Manahath, and Ebal, Shepho and Onam.   כגוְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם:
24And these are the sons of Zibeon: Aiah and Anah he is Anah who found the mules in the wilderness when he pastured the donkeys for his father Zibeon.   כדוְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַֽעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַֽחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו:
Aiah and Anah: Heb. וִעִנָה וְאַיָה. The“vav” is superfluous. It is equivalent to וְאַיָה וִעִנָה. There are many [such instances] in the Scriptures, [e.g.]“permitting the Sanctuary (תֵּת וְקֹדֶשׁ) and the host to be trampled” (Dan. 8:13);“chariot and horse were stunned (נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס)” (Ps. 76:7).   ואיה וענה: וי"ו יתירה, והוא כמו איה וענה, והרבה יש במקרא (דניאל ח יג) תת וקדש וצבא מרמס, (תהלים עו ז) נרדם ורכב וסוס:
he is Anah: Who is mentioned above (verse 20) to be the brother of Zibeon, but here [Scripture] calls him his son. This teaches us that Zibeon was intimate with his mother, and fathered Anah. — [from Pes. 54a]   הוא ענה: האמור למעלה (פסוק כ) שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו, מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה:
who found the mules in the wilderness: Heb. הַיֵמִם, mules. He mated a donkey with a mare (female horse), and it gave birth to a mule. He (Anah) was illegitimate, and he brought illegitimate offspring into the world (Gen. Rabbah 82:15). Why were they called יֵמִם (signifying“dreaded beings”) ? Because their dread (אֵימָתָן) was cast upon people; Rabbi Hanina said, “In all my days no one has ever recovered from a wound from a white female mule.” (But we see that [those bitten by white female mules] do live. Do not read:“who has lived (וְהָיָה) ,” but“that was healed (וְחָיתָה) ,” because [such a] wound will never heal. — [from an old Rashi manuscript]) It was unnecessary to list the genealogy of the Horites except to mention Timna, and thereby inform us of the greatness of Abraham, as I explained above (verse 12). [from Chullin 7b]   את הימם: פרדים, הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד, והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם. ולמה נקרא שמם ימים, שאימתן מוטלת על הבריות, דאמר רבי חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה (והלא קא חזינן דחיה, אל תקרי וחיה אלא וחיתה, כי המכה לא תרפא לעולם). ולא הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע, ולהודיע גדולת זרע אברהם, כמו שפירשתי למעלה (פסוק יב):    
25And these are the sons of Anah: Dishon and Oholibamah, the daughter of Anah.   כהוְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָֽהֳלִֽיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה:
26And these are the sons of Dishan: Hemdan, Eshban, Ithran, and Cheran.   כווְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן:
27These are the sons of Ezer: Bilhan, Zaavan, and Akan.   כזאֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַֽעֲקָֽן:
28These are the sons of Dishan: Uz and Aran.   כחאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַֽאֲרָֽן:
29These are the chieftains of the Horites: Chief Lotan, Chief Shobal, Chief Zibeon, Chief Anah,   כטאֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַֽחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה:
30Chief Dishon, Chief Ezer, and Chief Dishan; these are the chieftains of the Horites according to their chieftains in the land of Seir.   לאַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַֽחֹרִ֛י לְאַלֻּֽפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר:
31And these are the kings who reigned in the land of Edom before any king reigned over the children of Israel:   לאוְאֵ֨לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
And these are the kings, etc.: They were eight, and, corresponding to them, Jacob set up [eight kings] and nullified the kingdom of Esau during their time. They are the following (kings): Saul, Ish-bosheth, David, Solomon, Rehoboam, Abijah, Asa, and Jehoshaphat. During the days of his (Jehoshaphat’s) son Joram, however, it is written: “In his days, Edom revolted from under the power of Judah, and they appointed a king over themselves” (II Kings 8:20), [whereas] during Saul’s days it is written: “There was no king in Edom; a governor was king” (I Kings 22:48). [from Gen. Rabbah 83:2]   ואלה המלכים וגו': שמנה היו וכנגדן העמיד יעקב ובטל מלכות עשו בימיהם, ואלו הן שאול, ואיש בשת, דוד, ושלמה, רחבעם, אביה, אסא, יהושפט. ובימי יורם בנו כתיב (מ"ב ח כ) בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך, ובימי שאול כתיב (מ"א כב מח) מלך אין באדום נצב מלך:
32Bela, son of Beor reigned in Edom, and the name of his city was Dinhabah.   לבוַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּֽאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה:
33Bela died, and Jobab, son of Zerah of Bozrah, reigned in his stead.   לגוַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה:
Jobab, son of Zerah of Bozrah: Bozrah was [one] of the Moabite cities, as it is said: “And to Kerioth and to Bozrah, etc.” (Jer. 48:24). Since it (Bozrah) appointed a king for Edom, it is destined to be punished with them (the Edomites), as it is said:“for the Lord has a slaughter in Bozrah” (Isa. 34:6). [from Gen. Rabbah 83:3]   יובב בן זרח מבצרה: בצרה מערי מואב היא, שנאמר (ירמיה מח כד) ועל קריות ועל בצרה וגו', ולפי שהעמידה מלך לאדום, עתידה ללקות עמהם, שנאמר (ישעיה לד ו) כי זבח לה' בבצרה:
34And Jobab died, and Husham of the land of the Temanites reigned in his stead.   לדוַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּֽימָנִֽי:
35Husham died, and Hadad, son of Bedad, who defeated Midian in the field of Moab, reigned in his stead. The name of his city was Avith.   להוַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית:
who defeated Moab in the field of Midian: For Midian came against Moab to wage war, and the king of Edom went to aid Moab. From here we learn that Midian and Moab were quarreling with one another, and in the days of Balaam they made peace, [in order] to band together against Israel. — [from Tanchuma Balak 3]   המכה את מדין בשדה מואב: שבא מדין על מואב למלחמה, והלך מלך אדום לעזור את מואב. ומכאן אנו למדים שהיו מדין ומואב מריבים זה עם זה, ובימי בלעם עשו שלום להתקשר על ישראל: 
36Hadad died, and Samlah of Masrekah reigned in his stead.   לווַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה:
37Samlah died, and Saul of Rehoboth by the river reigned in his stead.   לזוַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵֽרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר:
38Saul died, and Baal Hanan, son of Achbor, reigned in his stead.   לחוַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר:
39Baal Hanan, son of Achbor died, and Hadar reigned in his stead. The name of his city was Pau; his wife's name was Mehetabel, daughter of Matred, the daughter of Me zahab.   לטוַיָּ֘מָת֘ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב:
the daughter of Me-zahab: [מִי זָהָב denotes:] What is gold? He was rich, and gold was of no importance to him. — [from Gen. Rabbah 83:4]   בת מי זהב: [שהיה אומר] מהו זהב, עשיר היה ואין זהב חשוב בעיניו לכלום:
40And these are the names of the chieftains of Esau, according to their clans, according to their places, by their names: Chief Timna, Chief Alvah, Chief Jetheth;   מוְאֵ֠לֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹֽמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת:
And these are the names of the chieftains of Esau: who were called by the names of their provinces after Hadar died and their kingdom had ceased. The first ones mentioned above (verses 15-19) are the names of their generations, and so it is delineated in (I Chronicles 1: 51): And Hadar [sic] died, and the chiefs of Edom were Chief Timna, etc."   ואלה שמות אלופי עשו: שנקרא על שם מדינותיהם לאחר שמת הדד ופסקה מהם מלכות. והראשונים הנזכרים למעלה, הם שמות תולדותם, וכן מפורש בדברי הימים (דברי הימים א' א נא) וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע וגו':  
41Chief Oholibamah, Chief Elah, Chief Pinon,   מאאַלּ֧וּף אָֽהֳלִֽיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן:
42Chief Kenaz, Chief Teman, Chief Mibzar,   מבאַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר:
43Chief Magdiel, Chief Iram. These are the chieftains of Edom according to their dwelling places in the land of their possession. That is Esau, progenitor of the Edomites.   מגאַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה | אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם:
Magdiel: This is Rome. — [From Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 38]   מגדיאל: היא רומי: