Introduction to Hilchos Shechitah

They contain 5 mitzvot: three positive commandments and two negative commandments. They are:

1. To slaughter an animal and then to partake of it;
2. Not to slaughter an animal and its offspring on the same day;
3. To cover the blood of [slaughtered] beasts and fowl;
4. Not to take a mother bird together with her young;
5. To send away the mother when taking her together with her young.

These mitzvot are explained in the ensuing chapters.

רמב"ם הלכות שחיטה - הקדמה

הלכות שחיטה. יש בכללן חמש מצות, שלש מצות עשה, ושתים מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן:

)א) לשחוט ואחר כך יאכל.
(ב) שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד.
(ג) לכסות דם חיה ועוף.
(ד) שלא ליקח האם על הבנים.
(ה) לשלח האם אם לקחה על הבנים.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.

1

It is a positive commandment1 for one who desires to partake of the meat of a domesticated animal, wild beast, or fowl to slaughter [it] and then partake of it,2 as [Deuteronomy 12:21] states: "And you shall slaughter from your cattle and from your sheep." And with regard to a firstborn animal with a blemish,3 [ibid.:22] states: "As one would partake of a deer and a gazelle." From this, we learn that a wild beast is [governed by] the same [laws] as a domesticated animal with regard to ritual slaughter.

And with regard to a fowl, [Leviticus 17:13] states: "that will snare a beast or a fowl as prey... and shed its blood." This teaches that shedding the blood of a fowl is analogous to shedding the blood of a wild beast.4

א

מצות עשה שישחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל שנאמר וזבחת מבקרך ומצאנך, ונאמר בבכור בעל מום אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל, הא למדת שחיה כבהמה לענין שחיטה, ובעוף הוא אומר אשר יצוד ציד חיה או עוף וגו' ושפך את דמו מלמד ששפיכת דם העוף כשפיכת דם החיה.

2

The laws governing ritual slaughter are the same in all instances.5Therefore one who slaughters a domesticated animal, beast, or fowl should first6 recite the blessing: "[Blessed...] who sanctified us with His commandments and commanded us concerning7 ritual slaughter." If he did not recite a blessing, either consciously or inadvertently, the meat is permitted.8

It is forbidden to partake of a slaughtered animal throughout the time it is in its death throes.9 When a person partakes of it before it dies, he transgresses a negative commandment. [This act] is included in the prohibition [Leviticus 19:26]: "Do not eat upon the blood." He does not, however, receive lashes.10

It is permitted to cut meat from it after it has been ritually slaughtered, but before it dies. That meat should be salted thoroughly, washed thoroughly,11 and left until the animal dies. Afterwards, it may be eaten.

ב

והלכות שחיטה בכולן אחת הן, לפיכך השוחט בהמה או חיה או עוף מברך תחלה אקב"ו על השחיטה ואם לא בירך בין בשוגג בין במזיד הבשר מותר, ואסור לאכול מן השחוטה כל זמן שהיא מפרכסת, והאוכל ממנה קודם שתצא נפשה עובר בלא תעשה, והרי הוא בכלל לא תאכלו על הדם ואינו לוקה ומותר לחתוך ממנה אחר שחיטה קודם שתצא נפשה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה ומניחו עד שתמות ואח"כ יאכלנו.

3

Fish and locusts need not be slaughtered. Instead, gathering them causes them to be permitted to be eaten. [This is indicated by Numbers 11:22]: "Can sheep and cattle be slaughtered for them that will suffice them? If all the fish of the sea would be gathered for them...." This indicates that gathering fish is like slaughtering cattle and sheep. And with regard to locusts, [Isaiah 33:4] states: "the gathering of the locusts," i.e., gathering alone [is sufficient]. Therefore if fish die naturally in the water, they are permitted.12 And it is permitted to eat them while they are alive.13

ג

דגים וחגבים אינן צריכים שחיטה אלא אסיפתן היא המתרת אותן, הרי הוא אומר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם אסיפת דגים כשחיטת בקר וצאן, ובחגבים נאמר אוסף החסיל באסיפה לבדה, לפיכך אם מתו מאיליהן בתוך המים מותרין, ומותר לאכלן חיים.

4

The slaughter which the Torah mentions without elaboration must be explained so that we know: a) which place in the animal is [appropriate] for ritual slaughter?, b) what is the measure of the slaughtering process?, c) with what do we slaughter?, d) when do we slaughter?, e) in which place [on the animal's neck] do we slaughter? f) how do we slaughter, g) what factors disqualify the slaughter? h) who can slaughter?14

We were commanded concerning all of these factors in the Torah with the verse [Deuteronomy 12:21]: "And you shall slaughter from your cattle... as I commanded you." All of these factors were commanded to us orally as is true with regard to the remainder of the Oral Law which is called "the mitzvah," as we explained in the beginning of this text.15

ד

זביחה זו האמורה בתורה סתם צריך לפרש אותה ולידע באי זה מקום מן הבהמה שוחטין, וכמה שיעור השחיטה, ובאי זה דבר שוחטין, ומתי שוחטין, והיכן שוחטין, וכיצד שוחטין, ומה הן הדברים המפסידין את השחיטה, ומי הוא השוחט, ועל כל הדברים האלו צונו בתורה ואמר וזבחת מבקרך וגו' כאשר צויתיך ואכלת בשעריך וגו' שכל הדברים האלו על פה צוה בהן כשאר תורה שבעל פה שהיא הנקראת מצוה כמו שביארנו בתחלת חבור זה.

5

The place where an animal should be slaughtered is the neck. The entire neck is acceptable for slaughtering.

What is implied? With regard to the gullet,16 from the beginning of the place where when it is cut, it contracts until the place where hair grows17 and it begins appearing fissured like the stomach, this is the place of slaughter with regard to the gullet.

ה

מקום השחיטה מן החי הוא הצואר וכל הצואר כשר לשחיטה, כיצד בושט מתחלת המקום שכשחותכין אותו מתכווץ עד מקום שישעיר ויתחיל להיות פרצין פרצין ככרס, זה הוא מקום השחיטה בושט.

6

If one slaughters above this place - in the area called the entrance to the gullet18 - or below this place - i.e., the beginning of the digestive system, the slaughter is unacceptable.19

The measure of the entrance to the gullet above which is unfit for slaughter in an animal or a beast is so one can grab it with two fingers.20 With regard to a fowl, it depends on its size. The lower limit extends until the crop.21

ו

שחט למעלה ממקום זה והוא הנקרא תרבץ הושט או למטה ממקום זה והוא מתחלת בני מעים שחיטתו פסולה, ושיעור תרבץ הושט שאינו ראוי לשחיטה למעלה בבהמה וחיה כדי שיאחז בשתי אצבעותיו ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו, ולמטה עד הזפק.

7

Where is the place of slaughter with regard to the windpipe? From the slant of its cap22 downward until the beginning of the flank of the lung when the animal extends its neck to pasture,23 this is the place of slaughter with regard to the windpipe. The area opposite this place on the outside is called the neck.

ז

ואי זה הוא מקום שחיטה בקנה משיפוי כובע ולמטה עד ראש כנף הריאה כשתמשוך הבהמה צוארה לרעות, זה הוא מקום השחיטה בקנה, וכל שכנגד המקום הזה מבחוץ נקרא צואר.

8

When the animal strained itself and extended its neck exceedingly or the slaughterer applied exertion to the signs and extended them upward, but slaughtered in the neck at the place of slaughter, there is an unresolved doubt24 whether [the animal] is a nevelah. For the place where the gullet and windpipe were cut is not the place where [the animal] is [usually] slaughtered.25

ח

אנסה הבהמה עצמה ומשכה צוארה הרבה או שאינס השוחט את הסימנין ומשכן למעלה ושחט במקום שחיטה בצואר ונמצאת השחיטה בקנה או בושט שלא במקום שחיטה הרי זה ספק נבלה.

9

The slaughterer must slaughter in the center of the neck. If he slaughters to the side, it is acceptable.26

What is the measure of slaughter? That one [cut] the two identifying marks, the windpipe and the gullet.27 Superior slaughter involves cutting both of them, whether for an animal or a fowl and a slaughterer should have this intent. [After the fact,] if one cut the majority of one of them for a fowl and the majority of both of them for an animal or a beast, the slaughter is acceptable.

ט

וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר, ואם שחט מן הצדדין שחיטתו כשרה, וכמה הוא שיעור השחיטה שני הסימנין שהן הקנה והושט השחיטה המעולה שיחתכו שניהן בין בבהמה בין בעוף, ולזה יתכוין השוחט, ואם שחט רוב אחד מהן בעוף ורוב השנים בבהמה ובחיה שחיטתו כשרה.

10

When one cut one sign entirely and half28 of the other sign when slaughtering an animal, his slaughter is unacceptable. If he cut the majority of both signs, even though in each instance he cuts only a hair's breadth more than half, it is acceptable. Since he cut even the slightest amount more than half,29 he has cut the majority.

י

שחט האחד כולו וחציה השני בבהמה שחיטתו פסולה, רובו של זה ורובו של זה אע"פ שלא שחט מכל אחד מהן אלא יתר על חציו כחוט השערה הרי זו כשרה, כיון ששחט יתר על חציו כל שהוא רובו הוא.

11

If he cut half30 of one and half of the other - even in a fowl - the slaughter is unacceptable. When a windpipe is half slit31 and one cut a little more on the place of the slit, making the cut a majority, the slaughter is acceptable. [This applies] whether one begins [on a portion of the windpipe] that is intact and reaches the slit or one inserts the knife into the slit and [increases its size until it] reaches the majority.

יא

שחט חציו של זה וחציו של זה אפילו בעוף שחיטתו פסולה, קנה שהיה חציו פסוק ושחט על מקום החתוך מעט והשלימו לרוב בין שהתחיל לשחוט במקום השלם ופגע בחתך בין שהכניס את הסכין בחתך והשלימו לרוב שחיטתו כשרה.

12

Every slaughterer must check the signs after he slaughters.32 If he did not check and the animal's head was cut off before he could check,33 [the animal] is [considered] a nevelah.34 [This applies even] if the slaughterer was adroit and expert.

יב

כל השוחט צריך לבדוק הסימנין לאחר שחיטה, ואם לא בדק ונחתך הראש קודם שיבדק הרי זו נבלה ואפילו היה השוחט זריז ומהיר.

13

During its lifetime, every animal is considered to be forbidden until it is definitely known that it was slaughtered in an acceptable manner.35

יג

כל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע בודאי שנשחטה שחיטה כשרה.

14

With what can we slaughter? With any entity, with a metal knife, a flint, glass, the edge of a bulrush,36 or the like among the entities that cut. [This applies] provided its edge is sharp and does not have a barb. If, however, there was a spike at the edge of the entity with which one slaughters, even if the spike is very small,37 the slaughter is unacceptable.38

יד

ובאי זה דבר שוחטין, בכל דבר בין בסכין של מתכת בין בצור או בזכוכית או בקרומית של קנה האגם וכיוצא בהן מדברים החותכין, והוא שיהיה פיה חד ולא יהיה בה פגם, אבל אם היה כמו תלם בחודו של דבר ששוחטין בו ואפילו היה התלם קטן ביותר שחיטתו פסולה.

15

If the spike was on only one side of the knife, one should not slaughter with it [at the outset]. [After the fact,] if one slaughtered with it using the side on which the blemish was not detectable, the slaughter is acceptable.

טו

היה התלם הזה מרוח אחת לא ישחוט בה, ואם שחט דרך הרוח שאין הפגימה ניכרת בה שחיטתו כשרה.

16

What is implied? There was a knife that was checked by passing it [over one's finger] and no blemish was felt on it, but when one drew it back, one felt that it had a blemish. If one slaughtered with it by passing it forwards and did not draw it back, the slaughter is acceptable. If one drew it back, the slaughter is unacceptable.39

טז

כיצד סכין שתבדק בהולכה ולא תרגיש שיש בה פגם וכשתחזיר אותה בהבאה תרגיש שיש בה פגם, אם שחט בה דרך הולכה ולא הביא שחיטתו כשרה, ואם הביא שחיטתו פסולה.

17

When a knife ascends and descends [in a curve] like a snake40 but does not have a blemish, one may slaughter with it as an initial and preferred option. When the edge of a knife is smooth, but is not sharp, one may slaughter with it, since it does not have a blemish.41 Even though one passes it back and forth the entire day until the slaughter [is completed], the slaughter is acceptable.42

יז

סכין שהיא עולה ויורדת כנחש ואין בה פגם שוחטין בה לכתחלה, וסכין שפיה חלק ואינה חדה הואיל ואין בה פגם שוחטין בה ואע"פ שהוליך והביא בה כל היום עד ששחטה שחיטתו כשרה.

18

When a sharp knife has been whetted, but its [blade] is not smooth, instead, touching it is like touching the tip of an ear of grain which becomes snarled on one's finger, [nevertheless,] since it does not have a blemish, one may slaughter with it.43

יח

סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעתה כמגע ראש השיבולת שהוא מסתבך באצבע, הואיל ואין בה פגם שוחטין בה.

19

When a person uproots a reed or a tooth or cuts off a flint or a nail, if they are sharp and do not have a blemish, one may slaughter with them.44 If one stuck them into the ground, one should not slaughter with them while they are stuck into the ground. [After the fact,] if one slaughtered [in such a situation],45 one's slaughter is acceptable.46

יט

התולש קנה או שן או שקצץ צור או צפורן והרי הן חדין ואין בהן פגם שוחטין בהן, ואם נעצן בקרקע לא ישחוט בהן כשהן נעוצין, ואם שחט שחיטתו כשרה.

20

When one slaughtered with these entities when they were connected from the beginning of their existence, before they were uprooted, the slaughter is unacceptable47 even if they do not have a blemish.

כ

שחט בהן כשהן מחוברין מתחלת ברייתן קודם שיעקור אותן שחיטתו פסולה, ואע"פ שאין בהם פגם.

21

If one took the jawbone of an animal that had sharp teeth and slaughtered with it, it is unacceptable, for they are like a sickle.48 When, however, only one tooth is fixed in a jaw, one may slaughter with it as an initial and preferred option, even though it is set in the jaw.49

כא

לקח לחי בהמה שיש בו שינים חדות ושחט בהן שחיטתו פסולה, מפני שהן כמגל, אבל בשן אחת הקבועה בלחי שוחט בה לכתחלה ואע"פ שהיא קבועה בו.

22

When one made a knife white-hot in fire and slaughtered with it, the slaughter is acceptable.50 If one side of a knife is [jagged-edge like] a sickle and the other side is desirable, [i.e., smooth,] one should not slaughter with the desirable side as an initial and preferred measure. [This is] a decree lest one slaughter with the other side. If one slaughtered [with it], since one slaughtered with the desirable side, the slaughter is acceptable.

כב

ליבן הסכין באור ושחט בה שחיטתו כשרה, סכין שצדה אחד מגל וצדה השני יפה לא ישחוט בצד היפה לכתחלה גזרה שמא ישחוט בצד האחר, ואם שחט הואיל ובצד היפה שחט שחיטתו כשרה.

23

A slaughterer must check the knife at its tip and at both of its sides [before slaughtering]. How must he check it? He must pass it over and draw it back over the flesh of his finger and pass it over and draw it back51 over his fingernail on three edges, i.e., its tip and both of its sides so that it will not have a blemish at all. [Only] afterwards, should he slaughter with it.

כג

השוחט צריך שיבדוק הסכין בחודה ומצד זה ומצד זה, וכיצד בודקה מוליכה ומביאה על בשר אצבעו ומוליכה ומביאה על צפורנו משלש רוחותיה שהן פיה ושני צדדיו כדי שלא יהיה בה פגם כלל ואח"כ ישחוט בה.

24

It must [also] be inspected in this manner after slaughter.52 For if a blemish is discovered on it afterwards, there is an unresolved doubt whether the animal is a nevelah.53 For perhaps [the knife] became blemished [when cutting] the skin and when he cut the signs, he cut them with a blemished knife.54

For this reason, when a person slaughters many animals or many fowl,55 he must inspect [the knife] between each [slaughter]. For if he did not check, and then checked [after slaughtering] the last one and discovered [the knife] to be blemished, there is an unresolved doubt whether all of them - even the first - are nevelot56 or not.57

כד

וצריך לבדוק כן אחר השחיטה שאם מצא בה פגם אחר השחיטה הרי זו ספק נבלה שמא בעור נפגמה וכששחט הסימנים בסכין פגומה שחט, לפיכך השוחט בהמות רבות או עופות רבים צריך לבדוק בין כל אחת ואחת שאם לא בדק ובדק באחרונה ונמצאת סכין פגומה הרי הכל ספק נבלות ואפילו הראשונה. 72

25

When one inspected a knife, slaughtered with it, but did not inspect it after slaughtering, and then used it to break a bone, a piece of wood, or the like, and afterwards, inspected it and discovered it to be unacceptable, his slaughter is acceptable. [The rationale is that] the prevailing assumption is that the knife became blemished on the hard entity which it was used to break.58 Similarly, if one was negligent and did not check his knife [after slaughtering] or the knife was lost before it could be checked, the slaughter is acceptable.59

כה

בדק הסכין ושחט בה ולא בדקה אחר שחיטה, ושבר בה עצם או עץ וכיוצא בהן ואחר כך בדק ומצאה פגומה שחיטתו כשרה, שחזקת הסכין שנפגמה בדבר הקשה ששבר בה, וכן אם פשע ולא בדק הסכין או שאבדה הסכין עד שלא יבדוק שחיטתו כשרה.

26

Whenever a slaughterer60 does not have the knife with which he slaughters inspected by a wise man61 and uses it to slaughter for himself, we inspect it. If it is discovered to be desirable [and passes] the examination, we, nevertheless, place him under a ban of ostracism [lest] he rely on himself on another occasion and then the knife will be blemished, but he will still slaughter with it. If [upon examination] the knife is discovered to be blemished, he is removed from his position and placed under a ban of ostracism. We pronounce all the meat that he slaughtered to be unacceptable.62

כו

כל טבח שלא בדק הסכין שלו ששוחט בה לפני חכם ושחט בה לעצמו בודקין אותה, אם נמצאת יפה ובדוקה מנדין אותו לפי שיסמוך על עצמו פעם אחרת ותהיה פגומה וישחוט בה, ואם נמצאת פגומה מעבירין אותו ומנדין אותו ומכריזין על כל בשר ששחט שהוא טרפה.

27

How long must the knife with which one slaughters be? Even the slightest length, provided it is not [overly] thin to the extent that it pierces and does not slit63 like the head of a blade or the like.64

כז

כמה הוא אורך הסכין ששוחט כל שהוא, והוא שלא יהיה דבר דק שנוקב ואינו שוחט כמו ראש האיזמל הקטן וכיוצא בו.

28

When can one slaughter? Any time, whether during the day or during the night, provided that [at night] he has a torch65 with him so that he sees what he is doing.66 If a person slaughters in darkness, his slaughter is acceptable.67

כח

ומתי שוחטין, בכל זמן בין ביום בין בלילה והוא שתהיה אבוקה עמו כדי שיראה מה יעשה, ואם שחט באפילה שחיטתו כשרה.

29

When a person inadvertently slaughters on Yom Kippur or the Sabbath,68 his slaughter is acceptable,69 even though were he to have been acting willfully he would be liable for his life70 or for lashes [for slaughtering] on Yom Kippur.71

כט

השוחט ביום הכפורים או בשבת בשוגג אע"פ שאילו היה מזיד היה מתחייב בנפשו או מתחייב מלקות על יום הכפורים שחיטתו כשרה.