[The prohibition against partaking of] the gid hanesheh1applies with regard to kosher2 domesticated animals and wild beasts,3 even nevelot and trefot.4 It applies to a fetus5 and to animals that have been consecrated, both those consecrated [for sacrifices] of which we partake and for sacrifices of which we do not partake. It applies to [the gid] on the right thigh and that on the left thigh.6
According to Scriptural Law, only [the gid] on the hip socket is forbidden, as [Genesis 32:33] states: "which is on the hip-socket." The remainder of the gid which is above the socket or below the socket - and similarly, the fat which is on the gid - are forbidden only according to Rabbinic decree.7There are two giddim. The inner one next to the bone is forbidden according to Scriptural Law. The entire outer one is forbidden by Rabbinic decree.
אגיד הנשה נוהג בבהמה וחיה הטהורין ואפילו בנבלות וטרפות שלהן ונוהג בשליל ובמוקדשין בין קדשים הנאכלים בין קדשים שאינן נאכלין ונוהג בירך של ימין ובירך של שמאל ואין אסור מן התורה אלא שעל כף הירך בלבד שנאמר אשר על כף הירך אבל שאר הגיד שלמעלה מן הכף ושלמטה עד סופו וכן חלב שעל הגיד אינו אסור אלא מדברי סופרים ושני גידין הן הפנימי הסמוך לעצם אסור מן התורה והעליון כולו אסור מדבריהם:
When a person partakes of the inner gid hanesheh on the socket, he is liable for lashes.8 If he partakes of the fat [of the gid], the remainder of the inner gid, or the entire outer one, he is liable for stripes for rebellious conduct.9
What is the measure of which one must partake to be liable? An olive-sized portion. If one ate the entire gid on the socket, one is liable, even though it is less than an olive in size. The rationale is that it is considered as a self-contained entity.10
בהאוכל מגיד הנשה הפנימי ממקום שעל הכף לוקה ואם אכל מחלבו או משאר הגיד הפנימי או מכל החיצון מכין אותו מכת מרדות וכמה שיעור אכילה כזית ואם אכל הגיד שעל הכף כולו אע"פ שאין בו כזית לוקה מפני שהוא כבריה בפני עצמה:
When a person eats an olive-sized portion of the gid on the right side and an olive-sized portion of the gid on the left side, or he ate two entire giddim even if they are not the size of an olive, he receives 80 lashes. He is given lashes for every gid independently.11
גאבל כזית מגיד של ימין וכזית מגיד של שמאל או שאכל שני גידים כולן אף על פי שאין בהן כזית לוקה שמונים (וכן הוא לוקה על כל גיד וגיד):
The prohibition against gid hanesheh does not apply with regard to a fowl, because it does not have a [round]12 hip-socket. Instead, its thigh is long [and flat]. If there is a fowl whose thigh is shaped like that of the thigh of an animal, i.e., it has a hip-socket, its gid hanesheh is forbidden, but one is not liable for lashes, because of it. Similarly, when there is an animal whose thigh is long like that of a fowl, its gid hanesheh is forbidden, but one is not liable for lashes for it.13
דהעוף אין בו משום גיד הנשה מפני שאין לו כף ירך אלא יריכו ארוך ואם נמצא עוף שירכו כירך הבהמה שיש לו כף גיד הנשה שלו אסור ואין לוקין עליו וכן בהמה שכף ירכה ארוך כשל עוף גיד הנשה שלה אסור ואין לוקין עליו:
When a person eats the gid hanesheh from a non-kosher domesticated animal or wild beast, he is not liable.14 [The rationale is that this prohibition] does not apply with regard to a non-kosher animal,15 only with regard to an animal that is entirely permitted. Nor is he considered as one who partook of the remainder of its body, for the gid is not included as meat, as we explained.16 If, however, one partakes of the fat on the gid [of a non-kosher] animal, it is considered as if one ate from its meat.
ההאוכל גיד הנשה מבהמה וחיה הטמאים פטור לפי שאינו נוהג בטמאה אלא בבהמה שכולה מותרת ואינו כאוכל משאר גופה שאין הגידים מכלל הבשר כמו שביארנו ואם אכל מחלב שעל הגיד הרי זה כאוכל מבשרה:
When a person partakes of a gid hanesheh from a nevelah, a trefe, or an animal consecrated as a burnt offering, he is liable for two [sets of lashes]. Since [the prohibition]17 includes the remainder of its body which was permitted, it also includes the gid and causes another prohibition to be added to it.18
והאוכל גיד הנשה של נבילה או של טרפה או של עולה חייב שתים מתוך שנכלל באיסור שאר גופה שהיה מותר נכלל גם הגיד ונוסף עליו איסור אחר:
One who removes the gid hanesheh must ferret out all traces of it until nothing remains.19 A butcher's word is accepted with regard to the gid hanesheh,20 just as it is accepted with regard to forbidden fat. [Accordingly,] we do not purchase meat from every butcher, [only from] an upright man who has established a reputation for observance.21 If he slaughters meat himself and sells it, his word is accepted.
זהנוטל גיד הנשה צריך לחטט אחריו עד שלא ישאיר ממנו כלום ונאמן הטבח על גיד הנשה כשם שנאמן על החלב ואין לוקחין בשר מכל טבח אלא אם היה אדם כשר ומוחזק בכשרות הוא ששוחט לעצמו ומוכר ונאמן:
Where does the above apply? In the Diaspora. In Eretz Yisrael, by contrast, when it is populated entirely by [Torah-observant] Jews, meat may be purchased from anyone.22
חבמה דברים אמורים בחוצה לארץ אבל בארץ ישראל בזמן שכולה לישראל לוקחין מכל אדם:
[The following rules apply when] a butcher is considered as trustworthy to sell meat, but it is discovered that he sold meat that was nevelah or trefe. He must return the money to its owners.23 He is placed under a ban of ostracism and is removed from his position.24
There is no way that he can correct [his act] so that people [will be allowed] to purchase meat from him until he goes to a place where his identity is unknown25and returns a lost object of significant worth or slaughters an animal for his own self and has it declared trefe although it involves a significant financial loss. For these actions indicate that he certainly repented without any [intent to] deceive.26
טטבח הנאמן למכור בשר ונמצא בשר נבלה או בשר טריפה יוצא מתחת ידו מחזיר את הדמים לבעלים ומשמתין אותו ומעבירין אותו ואין לו תקנה לעולם ליקח ממנו בשר עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה בדבר חשוב או ישחוט לעצמו ויוציא טרפה לעצמו בממון חשוב שודאי עשה תשובה בלא הערמה:
When a person purchases meat and sends it via a common person, [the latter's] word is accepted with regard to it. Although he has not established a reputation for Torah observance,27 we do not suspect that he will exchange [the meat for a non-kosher cut].28 Even the servants and maidservants29 of the Jews are trusted with regard to such a matter. A gentile, by contrast, is not [trusted], for we fear that he will exchange [the meat].30
יהלוקח בשר ושלחו ביד אחד מעמי הארץ הרי זה נאמן עליו ואע"פ שאינו מוחזק בכשרות אין חוששין לו שמא יחליף ואפילו עבדי ישראל ואמהותיהן נאמנין בדבר זה אבל לא לעכו"ם שמא יחליף:
[The following rule applies when there are] ten stores, nine sell kosher meat and one sells nevelot.31 If one purchased meat from one of these stores and did not know which one he purchased from, [the meat] is forbidden. [The rationale is that] whenever [the presence of a forbidden entity] is firmly established, the situation is considered as half and half.32
If, however, meat is found cast away in the street,33 [it is judged] according to the majority. For [we follow the assumption:] Anything that was separated, separated from the majority.34 If the majority of sellers were gentile, [the meat] is forbidden. If the majority were Jewish, it is permitted.
יאעשר חנויות תשע מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת נבלות ולקח בשר מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח הרי זה אסור שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובא פריש אם היו רוב המוכרים עכו"ם אסור ואם היו רוב המוכרים ישראל מותר:
Similarly, when meat is found in the hand of a gentile and it is not known from where he purchased it, if [the majority of] the sellers of meat were Jewish, it is permitted.
This reflects the ruling according to Scriptural Law. [Nevertheless,] our Sages have already forbidden any meat found in the marketplace or in the possession of a gentile35 even though all the slaughterers and all the sellers are Jewish. Moreover, even if one purchased meat, left it in his house, and it disappeared from one's sight, it is forbidden36 unless it had a distinguishing mark, he was familiar with it and could recognize it definitely as [the piece of meat lost],37 or it was bound and sealed.
יבוכן בשר הנמצא ביד עכו"ם ואינו ידוע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר זה הוא דין תורה וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד עכו"ם אף על פי שכל השוחטין וכל המוכרין ישראל ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור אלא אם כן היה לו בו סימן או שהיה לו בו טביעת עין והוא מכירו ודאי שהוא זה או שהיה צרור וחתום:
[The following rule applies when] one hung a container filled with pieces of meat, the container broke, and the pieces fell to the earth.38 If there is no distinguishing mark [on the meat] and he was not able to recognize it, it is forbidden. [The rationale is that] it is possible to say that the meat that was in the container was dragged away by a wild beast or creeping animal and this is other meat.
יגתלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהן סימן ולא טביעת עין הרי זה אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא:
It is permitted to derive benefit from a gid hanesheh.39 Therefore it is permissible for a person to send a thigh which contains a gid hanesheh to a gentile.40 He may give him the entire thigh intact in the presence of a Jew. We do not suspect that [the other] Jew will partake of this meat before the gid is removed, because its place is recognizable.41 Accordingly, if the thigh was cut into pieces, he should not give it to a gentile in the presence of a Jew, lest the other Jew partake of it.42
ידגיד הנשה מותר בהנאה לפיכך מותר לאדם לשלוח לעכו"ם ירך שגיד הנשה בתוכה ונותן לו הירך שלימה בפני ישראל ואין חוששין שמא יאכל ממנה ישראל זה קודם שינטל הגיד שהרי מקומו ניכר לפיכך אם היתה הירך חתוכה לא יתננה לעכו"ם בפני ישראל עד שיטול הגיד שמא יאכל ממנה ישראל:
Wherever the Torah states: "Do not eat," "You shall not eat,"43 "They shall not eat," or "It shall not be eaten," the intent is that it is forbidden both to partake of or benefit from the forbidden entity44 unless:
a) a verse explicitly states otherwise, as it does with regard to a nevelah [Deuteronomy 14:21]: "Give it to the stranger in your gate and he shall partake of it," or with regard to forbidden fat [Leviticus 7:24]: "You may use it for any task"; or
b) the Oral Law states explicitly that it is permitted to benefit from it, as is the case with regarding to teeming animals, swarming animals, blood, a limb from a living animal, and the gid hanesheh. For according to the Oral Tradition, it is permitted to benefit from all these prohibited entities, even though it is forbidden to partake of them.
טוכל מקום שנאמר בתורה לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה וכחלב שנאמר בו יעשה לכל מלאכה או עד שיתפרש בתורה שבעל פה שהוא מותר בהנאה כגון שקצים ורמשים ודם ואבר מן החי וגיד הנשה שכל אלו מותרין בהנאה מפי הקבלה אע"פ שהן אסורין באכילה:
Whenever it is forbidden to benefit from a substance, if a person derives benefit without partaking of it, e.g., he sold or gave to a gentile or gave it to dogs, he is not liable for lashes.45 He should, however, be given stripes for rebellious conduct. The money [he received] is permitted.46
Whenever it is forbidden to partake of a substance, but it is permitted to benefit from it, even though it is permitted to benefit from it, it is forbidden do business with such articles or establish oneself in a profession that involves forbidden entities.47[There is] an exception, forbidden fat, for concerning it, it is written: "You may use it for any task." For this reason, we do not do business with nevelot, trefot, teeming animals, and swarming animals.
טזכל מאכל שהוא אסור בהנאה אם נהנה ולא אכל כגון שמכר או נתן לעכו"ם או לכלבים אינו לוקה ומכין אותו מכת מרדות והדמים מותרין וכל דבר שאסור באכילה ומותר בהנאה אע"פ שהוא מותר בהנאה אסור לעשות בו סחורה ולכוין מלאכתו בדברים אסורים חוץ מן החלב שהרי נאמר בו יעשה לכל מלאכה לפיכך אין עושין סחורה לא בנבלות ולא בטרפות ולא בשקצים ולא ברמשים:
When a trapper happens upon a non-kosher wild animal, fowl, or fish, and he snares them or he traps both kosher and non-kosher animals, he may sell them.48 He may not, however, intend to have his profession concern non-kosher species.
It is, however, permitted to do business with milk that was milked by a gentile without being observed by a Jew, cheeses made by gentiles, and the like.
יזהצייד שנזדמנו לו חיה או עוף ודג טמאים וצדן או שניצודו לו טמאים וטהורים מותר למוכרן אבל לא יכוין מלאכתו לטמאים ומותר לעשות סחורה בחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו ובגבינות העכו"ם וכיוצא בהן:
This is the general principle: Whenever a prohibition is forbidden by Scriptural Law, it is forbidden to do business with it. Whenever the prohibition is Rabbinic in origin, it is permitted do business with it, whether we are certain of the existence of the prohibition or it is a matter of question.
יחזה הכלל כל שאיסורו מן התורה אסור לעשות בו סחורה וכל שאיסורו מדבריהם מותר לעשות בו סחורה בין בספיקו בין בודאו:
