1

When a person partakes of an olive-sized1 portion of blood intentionally, he is liable for karet.2 If he does so inadvertently, he is liable to bring a fixed sin-offering.3

It is explicitly stated in the Torah that he is liable for partaking of blood from all domesticated animals, wild beasts, and fowl alone. This applies whether they are from a non-kosher or kosher species,4 as [Leviticus 7:26] states: "You may not partake of any blood from a fowl or an animal in all your dwellings." A wild beast is considered as an animal as [Deuteronomy 14:4-5] states: "These are the animals that you may eat: an ox... a gazelle and a deer...."5

One is not, [by contrast,] liable for transgressing of the prohibition against partaking of blood6 for partaking of the blood of fish, locusts, creeping animals, teeming animals, or humans. Therefore it is permitted to partake of the blood of kosher fish and locusts. Even if one collects it in a container and drinks it, it is permitted.7 The blood of non-kosher fish and locusts is forbidden because it comes from their bodies like the milk of a non-kosher animal.8 The blood of creeping animals is comparable to their bodies, as we explained.9

א

האוכל כזית מן הדם במזיד חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה ודבר מפורש בתורה שאינו חייב אלא על דם בהמה חיה ועוף בלבד בין טמאין בין טהורין שנאמר וכל דם לא תאכלו בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה וחיה בכלל בהמה שנאמר זאת הבהמה אשר תאכלו שור וגו' איל וצבי וגו' אבל דם דגים וחגבים ושקצים ורמשים ודם האדם אין חייבין עליו משום דם לפיכך דם דגים וחגבים טהורים מותר לאכלו ואפילו כנסו בכלי ושתהו מותר ודם חגבים ודגים טמאים אסור משום שהוא תמצית גופן כחלב בהמה טמאה ודם שקצים כבשרן כמו שביארנו:

2

The blood of a human is forbidden according to Rabbinic law if it departed [from the person's body]. One is liable for stripes for rebellious conduct for [partaking] of it. When, by contrast, one's teeth bleed, he may swallow it; he need not hold himself back. If one bit into bread and found blood upon it,10 he must scrape away the blood before partaking of it, for the blood has departed [from the body].

ב

דם האדם אסור מדברי סופרים אם פירש ומכין עליו מכת מרדות אבל דם השינים בולעו ואינו נמנע הרי שנשך בפת ומצא עליה דם גורר את הדם ואחר כך אוכל שהרי פירש:

3

One is liable for karet only for blood that flows out [from the animal] when it is slaughtered, killed, or decapitated as long as it is tinted red, blood that is collected within the heart,11 and blood that is let, i.e., blood that flows forcefully [from the body]. One is not, however, liable for blood that drips at the beginning of bloodletting before it begins to flow forcefully or blood that drips at the ending of bloodletting when the bleeding begins to cease. It is like "blood within the limbs." [The reason for the distinction is that] blood that flows forcefully is bleeding through which the soul may expire.

ג

אין חייבין כרת אלא על דם היוצא בשעת שחיטה ונחירה או התזת הראש כל זמן שיש בו אדמומית ועל הדם הכנוס בתוך הלב ועל דם הקזה כל זמן שהוא מקלח ויוצא אבל הדם השותת בתחלת הקזה קודם שיתחיל לקלח ודם השותת בסוף הקזה כשיתחיל הדם לפסוק אין חייבין עליו והרי הוא כדם האיברים שדם הקלוח הוא הדם שהנפש יוצאה בו:

4

One is not liable for kerat for concentrated blood12 or the blood within the limbs, i.e., the blood of the spleen, the kidneys, the testicles, the blood that collects in the heart at the time the animal is slaughtered, and the blood found in the liver.13 A person who partakes of an olive-sized portion of it, however, is liable for lashes, as it is written: "You may not partake of any blood."14 With regard to one's liability for kerat [Leviticus 17:11] states: "For the soul of the flesh is in the blood." [Implied is that] one is liable for kerat only for blood that causes the soul to expire.

ד

דם התמצית ודם האיברין כגון דם הטחול ודם הכליות ודם ביצים ודם המתכנס ללב בשעת שחיטה ודם הנמצא בכבד אין חייבין עליו כרת אבל האוכל ממנו כזית לוקה שנאמר וכל דם לא תאכלו ובחיוב כרת הוא אומר כי נפש הבשר בדם היא אינו חייב כרת אלא על הדם שהנפש יוצאה בו:

5

When a fetus is found in an animal's womb, its blood is like the blood of an animal that has been born.15 Therefore one is liable for the blood that is collected in its heart.16 The remainder of its blood, by contrast, is considered as the blood of the limbs.17

ה

השליל הנמצא במעי הבהמה הרי דמו כדם הילוד לפיכך הדם הנמצא כנוס בתוך לבו חייבין עליו כרת אבל שאר דמו הרי הוא כדם האברין:

6

Whether one [desires to] roast or cook a heart, one must cut it open, remove its blood, and then salt it.18 If one cooks a heart without cutting it open, one may cut it open after it was cooked. It is then permitted.19 If one did not cut it open and partook of it, one is not liable for kerat.

When does the above apply? With regard to the heart of a fowl, because it does not contain an olive-sized portion of blood.20 If, by contrast, one [partakes] of the heart of an animal, one is liable for kerat. For there is an olive-sized portion of blood within the heart and therefore one is liable for kerat.21

ו

הלב בין לצלי בין לקדרה קורעו ומוציא את דמו ואח"כ מולחו ואם בשל הלב ולא קרעו קורעו אחר שבשלו ומותר ואם לא קרעו ואכלו אינו חייב עליו כרת בד"א בלב העוף שאין בו כזית דם אבל אם היה לב בהמה חייב כרת שהרי יש בו כזית מדם שבתוך הלב שחייבין עליו כרת:

7

If one cuts open the liver22 and casts it into vinegar or boiling water until it turns white, it is permitted to cook it afterwards.23 It has already become universal Jewish custom to singe it over a fire24 and then cook it. [This applies] whether one cooks it alone or one cooks it with other meat.25

Similarly, it is a common custom that the brains are not cooked nor roasted until they are singed over a fire.26

ז

הכבד אם חתכה והשליכה לתוך החומץ או לתוך מים רותחין עד שתתלבן הרי זו מותרת לבשל אותה אחר כן וכבר נהגו כל ישראל להבהבה על האור ואחר כך מבשלין אותה בין שבשלה לבדה בין שבשלה עם בשר אחר וכן מנהג פשוט שאין מבשלין המוח של ראש ולא קולין אותו עד שמהבהבין אותו באור:

8

When a liver was cooked without being singed over a fire or cast into vinegar or hot water, the pot in which it was cooked is forbidden entirely: the liver and everything cooked with it.27

It is permitted to roast a liver together with other meat on one spit, provided the liver is positioned below [the other meat].28 If one transgressed and roasted it while it was positioned above the meat, [after the fact,] one may eat it.

ח

הכבד שבשלה ולא הבהבה על האור ולא חלטה בחומץ או ברותחין הרי הקדרה כולה אסורה הכבד וכל שנתבשל עמה ומותר לצלות כבד עם הבשר בשפוד אחד והוא שתהיה הכבד למטה ואם עבר וצלאה למעלה מבשר הרי זה אוכלו:

9

It is permitted to cook a spleen29 together with meat, because it is not blood, but meat that resembles blood.

When one breaks the neck of an animal before its soul expires, the blood is absorbed into the limbs.30 It is forbidden to eat raw meat from it even if one causes the blood to be sealed.31 What should be done? One should cut open32 the piece and salt it thoroughly and afterwards, cook it or roast it.33

We have already explained34 that when a person slaughters a domesticated animal, wild beast, or fowl and no blood emerges, they are permitted.

ט

הטחול מותר לבשלו אפילו עם הבשר שאינו דם אלא בשר הדומה לדם השובר מפרקת בהמה קודם שתצא נפשה הרי הדם נבלע באברים ואסור לאכול ממנה בשר חי ואפילו חלטו אלא כיצד יעשה יחתוך החתיכה וימלח יפה יפה ואח"כ יבשל או יצלה וכבר ביארנו שהשוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם שהן מותרין:

10

Meat does not release [all] the blood it contains unless it is salted thoroughly and washed thoroughly. What should one do? One should wash the meat first35 and afterwards, salt it thoroughly. One should leave it in the salt for the time it takes to walk a mil36 and then wash it thoroughly, [continuing] until clean water emerges.37 Immediately afterwards, one should cast it into boiling water - warm water is not [sufficient] - so that it will become white immediately and [no further] blood will be released.38

י

אין הבשר יוצא מידי דמו אא"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה כיצד עושה מדיח הבשר תחלה ואחר כך מולחו יפה יפה ומניחו במלחו כדי הילוך מיל ואח"כ מדיחו יפה יפה עד שיצאו המים זכים ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין כדי שיתלבן מיד ולא יצא דם:

11

When we salt meat, we salt it only in a utensil that has holes.39

We salt it only with thick salt that resembles coarse sand. [The rationale is that] salt that is thin like flour will be absorbed by the meat and will not extract the blood.40

One must shake the salt from the meat before washing it.41

יא

כשמולחין הבשר אין מולחין אותו אלא בכלי מנוקב ואין מולחין אלא במלח עבה כחול הגס שהמלח דק כקמח יבלע בבשר ולא יוציא דם וצריך לנפץ הבשר מן המלח ואחר כך ידיחנו:

12

All of the above procedures apply with regard to meat that one must cook. For roasting, by contrast, one may salt the meat and roast it immediately.42

When a person desires to eat raw meat, he should salt it thoroughly43and wash it thoroughly. If he causes the blood to be sealed [by casting the meat into] vinegar, it is permitted to eat the meat while raw.44 And it is permitted to drink the vinegar which sealed it, for vinegar does not extract blood.

יב

כל הדברים האלו לבשר שצריך לבשלו אבל לצלי מולח וצולה מיד והרוצה לאכול בשר חי מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה ואח"כ יאכל ואם חלטו בחומץ מותר לאכלו כשהוא חי ומותר לשתות החומץ שחלטו בו שאין החומץ מוציא הדם:

13

Vinegar in which meat was sealed should not be used to seal meat a second time.45 When a piece of meat turns red within vinegar,46 it and the vinegar are forbidden. [It can be permitted by] salting it thoroughly and roasting it.

When meat turns red,47 similarly, the testicles of an animal or beast and their membranes,48 and similarly the neck which contains large blood vessels that are filled with blood, it is permitted to cook them if they are cut open and salted as required. If one did not cut them open and instead roasted them on a spit, they are permitted if he roasted the neck with its opening facing downward or he roasted all of them on the coals themselves.

יג

חומץ שחלט בו בשר לא יחלוט בו פעם שניה וחתיכה שהאדימה בתוך החומץ היא והחומץ אסורין עד שימלח אותה יפה יפה ויצלה בשר שהאדים וכן ביצי בהמה וחיה בקליפה שעליהן וכן העורף שבו המזרקים שהן מלאים דם אם חתכן ומלחן כדת מותר לבשלן ואם לא חתכן וצלאן בשפוד וצלה העורף ופיו למטה או שצלאן כולן על הגחלים הרי אלו מותרין:

14

[The following rules apply when one] roasts the head of an animal in an oven or a furnace. If one hangs the head with the opening to its neck49 hanging downward, it is permitted, for the blood will emerge and flow outward.50 If the opening to the neck is positioned to the side, the brain is forbidden, because the blood collects in it.51 The remainder of the meat on the external surface of the bones is permitted.52

Should he [roast it] with its nose positioned downward, if he places a straw or a reed in its nose so that it will remain open and the blood can flow out through it, [the brain] is permitted. If not, it is forbidden.

יד

ראש הבהמה שצלהו בתנור או בכבשן אם תלהו ובית שחיטתו למטה מותר שהדם יוצא ושותת ואם היה בית השחיטה מן הצד מוחו אסור שהדם מתקבץ לתוכו ושאר הבשר שעל העצמות מבחוץ מותר הניח חוטמו למטה אם הניח בו גמי או קנה כדי שישאר פתוח ויצא דמו דרך חוטמו מותר ואם לאו מוחו אסור:

15

One should not place a utensil beneath meat53 that is being roasted to collect the juice [dripping from it] until no red color remains in the juice. What should be done?54 One places a small amount of salt55 in the utensil and leaves the utensil there until the meat roasts. He then removes the fat resting on top. The liquid below the fat is forbidden.56

טו

אין מניחין כלי תחת הצלי לקבל מימיו עד שתכלה כל מראה אדמומית שבו וכיצד עושין משליכין לתוך הכלי מעט מלח ומניח הכלי עד שיצלה ולוקח השמנונית של מעלה והמים של מטה שתחת השמנונית אסורה:

16

When roasted meat is sliced over a piece of bread, it is permitted to eat the bread, for [the liquid] which exudes is only fat.57

When fish and fowl are salted together, even in a utensil with holes, the fish are forbidden. [The rationale is that] the fish is soft and will absorb the blood which is being exuded by the fowl.58 Needless to say, [this law applies] if one salted fish together with the meat of an animal or beast.

טז

פת שחתך עליה בשר צלי מותר לאכלה שאינה אלא שמנונית דגים ועופות שמלחן זה עם זה אפילו בכלי מנוקב הדגים אסורין שהדג רפה ובולע דם היוצא מן העוף ואין צריך לומר אם מלח דג עם בשר בהמה או חיה:

17

When one leaves fowl whole, stuffs their cavity with meat and eggs, and cooks them, they are forbidden, for the blood flows into them.59 This applies even if one salted them thoroughly,60 and even if the meat inside them was cooked or roasted. If one roasted [the fowl], they are permitted.61 [This applies] even if the meat inside them was raw and even if their opening was pointed upward.62

יז

עופות שהניחן שלמים ומלא חללן בשר וביצים ובשלן אסורות שהרי דם יוצא לתוכן ואע"פ שמלחן יפה יפה ואפילו היה הבשר שבתוכן שלוק או צלוי ואם צלאן הרי אלו מותרות אע"פשהבשר שבתוכן חי ואפילו פיהן למעלה:

18

When one filled intestines [that were not salted] with roasted or cooked meat in this manner or with eggs and cooked them or roasted them, they are permitted. [The rationale is that] we do not presume that there is blood in the intestines.63 The Geonim ruled in this manner.

יח

בני מעיים שמלאן על דרך זו בבשר צלוי או שלוק או שמלאן בביצים ושלקן או קלאן הרי אלו מותרין שאין מחזיקין דם בבני מעים וכן הורו הגאונים:

19

[The following rules apply when] one coated fowl64 with flour and roasted them, whether whole or cut in portions. If they were coated with coarse flour, one may partake of the coating, even if it became reddish. [The rationale is that] coarse flour will crumble65 and the blood will flow outward. When they are coated with wheat flour that was moistened [before being ground],66 it is permitted to eat from the coating if it is white like silver. Otherwise, it is forbidden. If they were coated with other flours, they are forbidden if they turn red. Otherwise,67 they are permitted.

יט

עופות שטפלן בבצק וצלאן בין שלמים בין מחותכין אם טפלן בסולת גסה אפילו הסמיקה הטפלה אוכל את הטפילה מפני שסלת גסה מתפררת ויוצא הדם ואם טפלן בקמח חטים שלתתן אם היתה הטפלה לבנה כמו הכסף מותר לאכול ממנה ואם לאו אסורה טפלן בשאר קמחין אם האדימו אסורין ואם לא האדימו מותרין:

20

It is forbidden to use a knife that was used for ritual slaughter to cut hot meat68 unless the knife was exposed to fire until it turned white, sharpened in a sharpener or inserted into hard earth ten times. [After the fact,] if one cut hot meat with it, it is permitted.

Similarly, one should not cut radishes or other sharp foods69 with it at the outset. If one washed the knife or cleaned it with a utensil, it is permitted to cut radish and the like with it, but not hot meat.

כ

סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח עד שילבן הסכין באור או ישחיזנה במשחזת או ינעצנה בקרקע קשה עשר פעמים ואם חתך בה רותח מותר וכן אינו חותך בה צנון וכיוצא בו מדברים החריפים לכתחלה ואם הדיח הסכין או שקנחה בכלי מותר לחתוך בו צנון וכיוצא בו אבל לא רותח:

21

When meat has been salted in a bowl,70 one is forbidden to eat hot food71 in it for all time,72 for the blood has already been absorbed in its clay.73 [This applies] even if [the utensil] is coated with lead.74

כא

קערה שמלח בה בשר אפילו היתה שועה באבר אסור לאכול בה רותח לעולם שכבר נבלע הדם בחרסיה: