1

Since it is written [Deuteronomy 14:6]: "Any animal that has split hooves, [whose foot] is divided into two hoofs and chews the cud, [this may you eat],"1one may derive that any animal that does not chew its cud and have split hoofs is forbidden. A negative commandment that comes as a result of a positive commandment is considered as a positive commandment.2

With regard to the camel, the pig, the rabbit, and the hare, [Leviticus 11:4]3states: "These you may not eat from those which chew the cud and have split hoofs." From this, you see that they are forbidden by a negative commandment, even though they possess one sign of kashrut. Certainly, this applies to other non-kosher domesticated animals and wild beasts that do not have any signs of kashrut.4 The prohibition against eating them involves a negative commandment in addition to the positive commandment that is derived from "This may you eat."

א

מכלל שנאמר וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה שומע אני שכל שאינה מעלת גרה ומפרסת פרסה אסורה ולאו הבא מכלל עשה עשה הוא ובגמל ובחזיר ובארנבת ובשפן נאמר את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה וגו' הרי למדת שהן בלא תעשה ואף על פי שיש בהן סימן אחד וכל שכן שאר בהמה טמאה וחיה טמאה שאין בה סימן כלל שאיסור אכילתם בלא תעשה יתר על עשה הבא מכלל אותה תאכלו:

2

Therefore anyone who eats an olive sized portion5 of the meat of a non-kosher domesticated animal or wild beasts is liable for lashes according to Scriptural Law. This applies whether he partook of the meat or the fat. For the Torah did not distinguish between the meat and fat of non-kosher animals.6

ב

לפיכך כל האוכל מבשר בהמה וחיה טמאה כזית לוקה מן התורה בין שאכל מן הבשר בין שאכל מן החלב לא חלק הכתוב בטמאים בין בשרם לחלבם:

3

With regard to humans: Although [Genesis 2:7] states: "And the man became a beast with a soul," he is not included in the category of hoofed animals. Therefore, he is not included in the [above] prohibition.7 Accordingly, one who partakes of meat or fat from a man - whether alive or deceased - is not liable for lashes. It is, however, forbidden [to partake of human meat] because of the positive commandment [mentioned above].8 For the Torah [Leviticus 11:2] lists the seven species of kosher wild beasts and says: "These are the beasts of which you may partake." Implied is that any other than they may not be eaten. And a negative commandment that comes as a result of a positive commandment is considered as a positive commandment.

ג

האדם אע"פ שנאמר בו ויהי האדם לנפש חיה אינו מכלל מיני חיה בעלת פרסה לפיכך אינו בלא תעשה והאוכל מבשר האדם או מחלבו בין מן החי בין מן המת אינו לוקה אבל אסור הוא בעשה שהרי מנה הכתוב שבעת מיני חיה ואמר בהן זאת החיה אשר תאכלו הא כל שהוא חוץ מהן לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה:

4

When one partakes of an olive-sized portion of a non-kosher fowl, he is liable for lashes according to Scriptural Law, as [Leviticus 11:13] states: "These shall you detest from the fowl. You shall not partake of them." And he violates a positive commandment, as [Deuteronomy 14:11] states: "You may partake of all kosher fowl." Implied is that the non-kosher may not be eaten.

Anyone who partakes of an olive-sized portion of a non-kosher fish is liable for lashes according to Scriptural Law, as [Leviticus 11:11] states: "They shall be detestable for you. Do not partake of their meat." And he violates a positive commandment, as [Deuteronomy 14:9] states: "All that possess fins and scales, you may eat." Implied is that those that do not possess fins and scales may not be eaten. We thus learn that anyone who partakes of a non-kosher fish, domesticated animal, wild beast, or fowl nullified a positive commandment and violated a negative commandment.9

ד

האוכל כזית מבשר עוף טמא לוקה מן התורה שנאמר ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו והרי עבר על עשה שנאמר כל צפור טהורה תאכלו הא טמאה לא תאכלו וכן האוכל כזית מדג טמא לוקה שנאמר ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ועבר על עשה שנאמר כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו מכלל שמי שאין לו סנפיר וקשקשת לא יאכל הא למדת שכל האוכל דג טמא או בהמה וחיה טמאה או עוף טמא בטל מצות עשה ועבר על לא תעשה:

5

A non-kosher locust is included among [the category of] flying teeming animals.10 One who partakes of an olive-sized portion11 of flying teeming animals is liable for lashes according to Scriptural Law, as [Deuteronomy 14:19] states: "All flying teeming animals are non-kosher for you. They may not be eaten."12

What is meant by a flying teeming animal? For example, a fly, a mosquito, a hornet, a bee, or the like.

ה

חגב טמא הרי הוא בכלל שרץ העוף והאוכל כזית משרץ העוף לוקה שנאמר כל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו ואי זהו שרץ העוף כגון זבוב או יתוש וצרעה ודבורה וכיוצא בהן:

6

When one partakes of an olive-sized portion of a teeming animal of the land, he is liable for lashes, as [Leviticus 11:41] states: "Any teeming animal that swarms on the ground is detestable to you. It should not be eaten."13

What is meant by a teeming animal of the land? Snakes, scorpions, beetles, centipedes, and the like.

ו

האוכל כזית משרץ הארץ לוקה שנאמר וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל ואי זהו שרץ הארץ כגון נחשים ועקרבים וחפשית ונדל וכיוצא בהן:

7

The eight teeming animals that are mentioned in the Torah14 are: the weasel, the mouse, the ferret, the hedgehog, the chameleon, the lizard, the snail, and the mole. A person who eats a lentil-sized portion of their meat is liable for lashes. The minimum measure that one is prohibited to partake of their meat is the same as the minimum measure that conveys ritual impurity. They all may be combined together to reach the measure of a lentil.

ז

ושמנה שרצים האמורים בתורה שהן:

החולד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת האוכל מבשרם כעדשה לוקה שיעור אכילתן כשיעור טומאתן וכולם מצטרפין זה עם זה בכעדשה:

8

When does the above apply? When one partakes of them after they have died.15 If, however, one cuts off a limb from a living creature from one of these species and eats it, he does not receive lashes unless he [partakes of] an olive-sized portion of meat. They all may be combined together to reach the measure of an olive.

One who eats an entire limb of a teeming animal after it dies does not receive lashes unless it contains a lentil-sized amount of meat.16

ח

במה דברים אמורים בשאכל מהן אחר מיתתן אבל החותך אבר מן החי מן אחד מהן ואכלו אינו לוקה עליו עד שיהיה בו כזית בשר וכולן מצטרפין לכזית אבל אבר שלם מן השרץ אחר שמת אינו לוקה עד שיהיה בו כעדשה:

9

The blood of these eight teeming animals and their flesh can be combined to reach the minimum measure of a lentil, provided the blood is still attached to their flesh.17 Similarly, the blood of a snake18 is combined with its flesh to reach the measure of an olive and one receives lashes for it. The rationale is that its flesh is not separate from its blood, even though it does not impart ritual impurity.19 Similar concepts apply with regard to other teeming animals that do not convey ritual impurity.

ט

דם שמנה שרצים ובשרן מצטרף לכעדשה והוא שיהיה הדם מחובר לבשר וכן דם הנחש מצטרף לבשרו לכזית ולוקה עליו לפי שאין בשרו חלוק מדמו ואף על פי שאינו מטמא וכן כל כיוצא בו משאר שרצים שאינן מטמאין:

10

When a person collects the blood of teeming animals that has been separated [from their bodies] and partakes of it, he receives lashes if he partakes of a portion the size of an olive.20 [This applies] provided he was warned against partaking of it because [of the prohibition against partaking of] a teeming animal. If, however, he is warned against partaking of it because [of the prohibition against partaking of] blood, he is not liable. For we are liable only for the blood of domesticated animals, wild beasts, and fowl.21

י

דם שרצים שפרש וכנסו ואכלו לוקה עליו בכזית והוא שיתרו בו משום אוכל שרץ אבל אם התרו בו משום אוכל דם פטור שאין חייבין אלא על דם בהמה חיה ועוף:

11

All these measures - and the distinctions between them22 - are halachot received by Moses at Sinai [and transmitted via the Oral Tradition].

יא

כל השעורין ומחלקותם הלכה למשה מסיני:

12

One who partakes of an olive-sized portion of a aquatic teeming animal is liable for lashes according to Scriptural Law, as [Leviticus 11:43] states: "Do not make your souls detestable [by partaking] of any teeming animal that swarms... and do not become impure because of them." Included in this prohibition are teeming animals of the land, that fly, and of the water.23

What is meant by a aquatic teeming animal? Both small creatures like worms and leeches that inhabit the water24 and larger creatures that are beasts of the sea. To state a general principle: Any aquatic creature that does not have the characteristics of a fish, neither a non-kosher fish or a kosher fish, e.g., a seal, a dolphin, a frog, or the like.

יב

האוכל כזית משרץ המים לוקה מן התורה שנאמר אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם הרי כלל בלאו זה שרץ הארץ ושרץ העוף ושרץ המים אי זהו שרץ המים אלו הבריות הקטנות כמו התולעים והעלוקה שבמים והבריות הגדולות ביתר שהן חיות הים כללו של דבר כל שאינו בצורת הדגים לא דג טמא ולא דג טהור כגון כלב המים והדלפון והצפרדע וכיוצא בהן:

13

The species that come into existence in garbage heaps and the carcasses of dead animals, e.g., maggots, worms, and the like which are not brought into being from male-female [relations],25 but from filth that decays and the like are called "those which creep on the earth." A person who partakes of an olive-sized portion [of these creations] is liable for lashes,26 as [Leviticus 11:44] states: "Do not make your souls impure with any teeming animal that creeps on the earth," even thought they do not reproduce. Teeming animals that swarm on the earth, by contrast, are those that reproduce from male-female [relations].

יג

אלו המינין שנבראין באשפות ובגופי הנבלות כגון רמה ותולעת וכיוצא בהן שאינן נבראין מזכר ונקבה אלא מן הגללים שהסריחו וכיוצא בהן הן הנקראין רומש על הארץ והאוכל מהן כזית לוקה שנאמר ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ ואע"פ שאין פרין ורבין אבל השרץ השורץ על הארץ הוא שפרה ורבה מזכר ונקבה:

14

[The following laws apply with regard to] species that come into being from fruits and other foods.27 Should they depart from [the source from where they came into being] and go to the earth,28 a person who partakes of an olive-sized portion of them is liable for lashes,29 as [Leviticus 11:42] states: "With regard to any teeming animal that swarms on the earth, [do not eat them]." This forbids those that departed to the earth, even though they returned to the food. If, however, they did not depart, it is permitted to eat the fruit together with the worm in it.

יד

אלו המינין הנבראין בפירות ובמאכלות אם פרשו ויצאו לארץ אע"פ שחזרו לתוך האוכל מי שאכל מהן כזית לוקה שנאמר לכל השרץ השורץ על הארץ לאסור אלו שפרשו לארץ אבל אם לא פרשו מותר לאכול הפרי והתולעת שבתוכו:

15

When does the above apply? When the food became worm-ridden after it was uprooted from the earth.30 If, however, it became worm-ridden while it was connected [to its source of nurture], that worm is forbidden as if it became departed to the earth. For it was created on the earth. One is liable for lashes [for partaking of it]. If there is a doubt, it is forbidden.

Therefore all fruits that commonly become worm-ridden31 when connected [to their source of nurture] should not be eaten until one checks the fruit from its inside,32 for perhaps it contains a worm. If the fruit remains twelve months after being severed [from its source], it may be eaten without being inspected. For a worm inside of it will not endure for twelve months.33

טו

בד"א שהתליע האוכל אחר שנעקר מן הארץ אבל אם התליע והוא מחובר אותה התולעת אסורה כאילו פירשה לארץ שעל הארץ נבראת ולוקין עליה ואם ספק אסורה לפיכך כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהן מחוברין לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכו שמא יש בו תולעת ואם שהה הפרי אחר שנעקר שנים עשר חדש אוכל בלא בדיקה שאין תולעת שבו מתקיימת שנים עשר חדש:

16

If [the worm] departed to the atmosphere, but did not reach the earth, or only a portion of it reached the earth, it departed after it died, the worm was found on the seed on the inside, or it departed from one food to another, [in] all these [situations, the worm] is forbidden because of the doubt, but lashes are not administered [if one partakes of it].

טז

פרשו לאויר ולא נגעו לארץ או שפרשו מקצתן לארץ או שפרשו אחר שמתו או שנמצאת תולעת על הגרעינה מבפנים או שיצאו מתוך האוכל לתוך אוכל אחר כל אלו אסורין מספק ואין לוקין עליהן:

17

A worm found in the stomach of a fish, in the brain within the head of an animal, and one found in meat are forbidden. When, however, salted fish becomes worm-ridden, the worms in it are permitted.34 This is comparable to fruit which has become worm-ridden after it has been separated from the earth. It is permitted to eat them together with the worm that is in them.

Similarly, if water35 in a utensil produces teeming animals, those teeming animals are permitted to be drunken together with the water, as [can be inferred from Leviticus 11:9]: "All that possess fins and scales in the water, seas, and rivers, they you may eat." Implied is that you may eat those that possess [fins and scales] in the water, seas, and rivers and those that do not possess them, you may not eat. But those creatures [that come into existences] in utensils are permitted whether they possess [fins and scales] or not.

יז

תולעת הנמצאת במעי הדגים ובמוח שבראש הבהמה והנמצאת בבשר אסורה אבל דג מליח שהתליע הרי התולעת שבו מותרת שהן כפירות שהתליעו אחר שנעקרו מן הארץ שמותר לאכלן כולן כאחת בתולעת שבתוכן וכן המים שבכלים שהשריצו הרי אותן שרצים מותר לשתותן עם המים שנאמר וכל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו כלומר במים ובימים ובנחלים הוא שאתה אוכל את שיש לו ואין אתה אוכל את שאין לו אבל בכלים בין שיש לו בין שאין לו מותר:

18

[Since the water found] in cisterns, trenches and caves is not flowing water, but instead is collected there,36 it is comparable to water found in containers. [Hence], aquatic teeming animals that are created [in these places] are permitted. A person may bend down and drink37 without holding back even though he swallows these flimsy teeming animals when drinking.38

יח

שרץ המים הנברא בבורות ובשיחין ובמערות הואיל ואינן מים נובעין והרי הן עצורים הרי הן כמים שבכלים ומותר ושוחה ושותה ואינו נמנע ואף על פי שבולע בשעת שתייה מאותן השרצים הדקים:

19

When does the above apply? When the teeming animals did not depart from the place where they came into being. If they did, even though they later return to the container or the cistern, they are forbidden. If they went out to the walls of the barrel and then fell back into the water or the beer, they are permitted.39 Similarly, if they went out to the walls of the cistern and the cave and returned to the water, they are permitted.

יט

במה דברים אמורים שלא פרשו ממקום ברייתן אבל אם פירש השרץ אע"פ שחזר לתוך הכלי או לתוך הבור אסור פרש לדפני החבית וחזר ונפל לתוך המים או לתוך השכר מותר וכן אם פרש לדפני הבור או המערה וחזר למים מותר:

20

When a person strains wine, vinegar, or beer and eats the insects, bugs, and worms that he strains, he is liable for lashes for partaking of an aquatic teeming animal or [for partaking of] a flying teeming animal and an aquatic teeming animal.40 [This applies] even if they returned to the container after they were strained, for they departed from the place where they came into existence. If, however, they did not depart, one may drink without holding back, as we explained.41

כ

המסנן את היין או את החומץ או את השכר ואכל את היבחושים או את היתושין והתולעות שסנן לוקה משום שרץ המים או משום שרץ העוף (ושרץ המים) אפילו חזר לכלי אחר שסננן שהרי פרשו ממקום ברייתן אבל אם לא סננן שותה ואינו נמנע כמו שפירשנו:

21

When, in this chapter, we have spoken about partaking of an olive-sized portion, [the intent is that] one ate an olive-sized portion of a large creature or one collected some from one species and some from another similar species42 until one partakes of an olive sized portion. If, however, one eats an entire forbidden creature by itself, one is liable for lashes according to Scriptural Law even if it is smaller than a mustard seed.43

[This applies] whether one partook of it after it died or while it was alive. Even if the creature decayed and lost its form,44 one is liable for lashes since one consumed it in its entirety.

כא

זה שאמרנו בפרק זה האוכל כזית כשאכל כזית מבריה גדולה או שצרף מעט מבריה זו ומעט מבריה זו שבמינה עד שיאכל כזית אבל האוכל בריה טמאה בפני עצמה כולה הרי זה לוקה מן התורה ואפילו היתה פחותה מן החרדל בין שאכלה מתה בין שאכלה חיה ואפילו סרחה הבריה ונשתנית צורתה הואיל ואכלה כולה לוקה:

22

When an ant has lost even one of its legs,45 one is not liable for lashes for partaking of it unless one eats an olive-sized portion. For this reason,46 one who eats an entire fly or an entire mosquito whether alive or dead is worthy of lashes for partaking of a flying teeming animal.

כב

נמלה שחסרה אפילו אחת מרגליה אינה לוקה עליה אלא בכזית לפיכך האוכל זבוב שלם או יתוש שלם בין חי ובין מת לוקה משום שרץ העוף:

23

[The following laws apply if] a particular creature is [included in the categories of] a flying teeming animal, an aquatic teeming animal, and a teeming animal of the earth, e.g., it has wings, it walks on the earth like other [earthbound] teeming animals, and it reproduces in the water. If one partakes of it, he is liable for three [sets of] lashes.47

If, in addition to the above, it is one of the species which are brought into being in the earth in fruit, he is liable for a fourth [set of] lashes. If it is one of the species that reproduce,48 he is liable for a fifth [set of] lashes. If it also can be considered as a non-kosher fowl in addition to being considered a flying teeming animal,49 he is liable for six [sets of] lashes: [for partaking of] a non-kosher fowl, a flying teeming animal, a teeming animal of the earth, an aquatic teeming animal, an animal that swarms on the earth, and a worm from fruit.

[This applies whether] he partook of the entire creature or he partook of an olive-sized portion of it. Therefore one who eats an ant that flies that breeds in the water is liable for five [sets of] lashes.

כג

הרי שהיתה הבריה משרץ העוף ומשרץ המים ומשרץ הארץ כגון שהיו לה כנפים והיא מהלכת על הארץ כשאר שרצים והיתה רבה במים ואכלה לוקה שלש מלקיות ואם היתה יתר על זה מן המינין שנבראו בפירות לוקה עליה ארבע מלקיות ואם היתה מן המינין שפדין ורבין לוקה חמש ואם היתה מכלל עוף טמא יתר על היותה משרץ העוף לוקה עליה שש מלקיות:

משום עוף טמא ומשום שרץ העוף ומשום שרץ הארץ ומשום שרץ המים ומשום רומש על הארץ ומשום תולעת הפירות בין שאכלה כולה בין שאכל ממנה כזית לפיכך האוכל נמלה הפורחת הגדילה במים לוקה חמש מלקיות:

24

When one crushed ants, added another complete ant to those that were crushed so that the entire quantity was equal to an olive-sized portion, and partook of it, he is liable for six [sets of] lashes: five [for partaking of] the one ant50 and an additional one, because he partook of an olive-sized portion of dead non-kosher animals.51

כד

ריסק נמלים והביא אחת שלימה וצרפה לאלו שנתרסקו ונעשה הכל כזית ואכלו לוקה שש מלקיות חמש משום הנמלה האחת ואחת משום כזית מנבלת הטמאים: