1

What does the mitzvah of chalitzah entail? The yevamah goes to the yavam's place of residence1 and approaches the judges. They call the yavam and give him advice that is appropriate for him and for her.

If the appropriate advice is for them to perform yibbum, they advise him2 to perform yibbum.3 If the appropriate advice is for them to perform chalitzah - e.g., she is young and he is older, or she is older and he is young4 - they advise him to perform chalitzah.

א

כיצד מצות חליצה. היבמה הולכת אחר היבם במקום שהוא שם ובאה לדיינין. והן קוראין לו ונותנין לו עצה ההוגנת לו ולה. אם עצה טובה לייבם יועצין אותן לייבם. ואם עצה טובה לחלוץ כגון שהיתה היא ילדה והוא זקן או היא זקנה והוא ילד יועצין אותו לחלוץ:

2

The judges should first establish the place where they will hold session,5 and then she should perform chalitzah there in their presence, as [Deuteronomy 25:7] states: "And his yevamah shall ascend to the gate, [where] the elders [hold court]...."

If [the judges] did not speak about the matter, nor did they establish a place, and [the yevamah] and [the yavam] chanced upon them and performed chalitzah, the chalitzah is acceptable.

ב

וצריכין הדיינין לקבוע מקום שישבו בו ואח"כ תחלוץ שם בפניהם שנאמר ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים וגו'. לא נועדו ולא קבעו מקום אלא נקרו נקרה ונקראת היא והוא לפניהן וחלצו חליצתה כשרה:

3

Both [the yevamah] and the yavam should be taught to read until they are familiar [with the words they must recite].6

The yevamah should be trained to say lo avah in one breath, [pause,] and say yabmi, so that her words cannot be interpreted to mean avah yabmi.7

ג

ומלמדין אותה ואת היבם לקרות עד שהוא והיא יהיו רגילין ותהיה יכולה לקרות לא אבה בנשימה אחת. ואחר כך תאמר יבמי. כדי שלא יהיה משמע דבריה אבה יבמי:

4

If the yevamah is familiar [with the phrase] she must recite, we are not fastidious her reading [the above phrase] in one breath. If, however, she is unable [to read], we should train her until she does so [properly].

ד

ומאחר שתהיה רגילה לקרות אע"פ שלא קראה בנשימה אחת אין מקפידין על זה. אבל אם אינה יכולה מרגילין אותה עד שתדע:

5

Chalitzah must be performed during the day and not at night.8 [The rite] must be performed in the presence of [at least] three individuals9 who know how to read.10

If one of the three individuals is a convert, [the chalitzah] is unacceptable. Even a man whose father is a convert, and his mother a native-born Jewess,11 should not participate in the chalitzah ceremony. [Instead, it is necessary,] that both his father and his mother be native-born Jews.12

It is a mitzvah for five men [to observe the rite], so that the matter will be publicized.13 The other two may even be common people.14

ה

והחליצה ביום ולא בלילה. ובפני שלשה שיודעין להקרות. ואם אחד מן השלשה גר פסול. ואפילו היה אביו גר ואמו ישראלית לא תחלוץ עד שיהיה אביו ואמו מישראל. ומצותה בה' כדי לפרסם הדבר ואותן השנים אפילו היו עמי הארץ:

6

How is the rite of chalitzah performed? A leather15shoe16 with a heel, that is not sewn with linen threads,17is brought to [the yavam].18 He places it on his right foot and ties its straps around his foot.19

Both [the yavam] and [the yevamah] stand before the court.20 The phrase [Deuteronomy 25:7], Me'ein yevami.... ("My yavam refuses....") is read in Hebrew for the yevamah to repeat. Afterwards, the phrase [ibid.:8], Lo chafatzti lekachtah ("I do not desire to take her") is read for the yavam to repeat.

He then presses his foot to the ground.21 She sits [on the ground],22 extends her hand before the court, loosens the straps of his shoe, removes it,23 and throws it to the ground.24 At the moment she removes the majority of the heel [of the shoe from his foot], she becomes free to marry another man.

ו

כיצד חולצין מביאין לו מנעל של עור שיש לו עקב ואינו תפור בפשתן ולובשו בימין וקושר רצועותיו על רגלו. ועומד הוא והיא בפני ב"ד ומקרין ליבמה בלשון הקדש מאן יבמי וגו'. ואח"כ מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה. ונועץ רגלו בארץ והיא יושבת ופושטת ידה בפני ב"ד ומתרת רצועות המנעל מעל רגלו וחולצת המנעל ומשלכת אותו לארץ ומשישמט רוב העקב הותרה היבמה לזר:

7

Afterwards, she stands and spits on the earth before his face,25 in a manner that the spittle can be seen by the judges. For the mitzvah of chalitzah requires that both [the yevamah and the yavam] should stand when they recite [the phrases they must say] and when she spits. The judges must see the spittle that emerges from her mouth.26

Afterwards, the phrase Kachah ye'aseh..., "This is what should be done to a man who does not build his brother's household. And his [family] shall be called within Israel 'the household of the one whose shoe was removed' [Deuteronomy 25:9-10] is read for the yevamah to repeat.

ז

ואח"כ עומדת ויורקת בארץ כנגד פניו רוק הנראה לדיינין. שמצות חליצה שיהיו שניהן עומדין בשעת קריאה ובשעת רקיקה וצריכין הדיינין לראות הרוק היוצא מפיה. ואח"כ מקרין לה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל:

8

All [the statements mentioned] above should be made in Hebrew. This is derived from the phrase "This is what" [in the above verse, which is interpreted] to mean "with these words."

All those seated27 in attendance recite chalutz hana'al, "the one whose shoe was removed," three times.28

The yevamah must remove his shoe with willful intent, and [the yavam] must have the intent that he performs this rite on her behalf. They must perform these acts with the intent of enabling her to marry other men.29

A blind man30 should not perform chalitzah,31 for [Deuteronomy 25:9] states: "[She] shall spit before his face," and he cannot see her spittle.

ח

הכל בלשון הקדש שנאמר ככה בלשון הזה. וכל היושבין שם עונים אחריה חלוץ הנעל שלש פעמים. וצריך שתתכוין היבמה שתחלוץ לו ויתכוין הוא שיחלוץ לה. ויעשו מעשים אלו לשמן. והסומא אינו חולץ שנאמר וירקה בפניו ואין זה רואה הרוק:

9

Thus, the order of chalitzah should be as follows: First she recites: "My yavam refuses to perpetuate his brother's name within Israel. My yavam did not desire [to marry me].

Afterwards, [the yavam] says: "I do not desire to take her." At which point, she removes his shoe and then spits. Afterwards, she recites: "This is what should be done to a man who does not build his brother's household. And his [family] shall be called within Israel 'the household of the one whose shoe was removed.'

ט

נמצא סדר החליצה כך הוא קוראה היא תחלה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. ואח"כ הוא אומר לא חפצתי לקחתה. ואח"כ תחלוץ. ואח"כ תרוק. ואח"כ תקרא ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל:

10

This order is not, however, an absolute requirement. Instead, even though neither [the yevamah], nor [the yavam] recited [the required phrases], she spit and then removed his shoe, or she recited [the phrases] and then spit, the chalitzah is acceptable.

י

ואין הסדר מעכב אלא אם לא קראה בתחלה לא היא ולא הוא או שרקקה ואח"כ חלצה או שקראה ואח"כ רקקה חליצתה כשרה:

11

Why, [in the above instance,] should she not spit [again], [so that all the required activities] will be performed in the proper order? Lest people [mistakenly] think that spitting alone is of no consequence, and [they err and think] that it does not prevent [the yavam's] other brothers [from performing yibbum with the yevamah].32

יא

ולמה לא תחזור ותרוק על הסדר שמא יאמרו רקיקה לבדה אינה כלום ואינה פוסלת מן האחין:

12

[Even if] she merely removed his shoe, did not recite [the required phrases], and did not spit, the chalitzah is acceptable. Needless to say, if she removed his shoe and recited the required phrases, but did not spit, or if she removed his shoe and spat, but did not recite the required phrases, the chalitzah is acceptable.33

יב

חלצה בלבד ולא קראה ולא רקקה חליצתה כשרה. ואצ"ל שחלצה וקראה ולא רקקה. או שחלצה ורקקה ולא קראה שחליצתה כשרה:

13

When does the above apply? When [the yevamah and the yavam] are able to speak, for then they are able to recite [the appropriate phrases].34 When, however, [the yevamah] or [the yavam] is dumb, they may not perform chalitzah, and if they do perform chalitzah, the chalitzah is not acceptable.35

[Their deeds are, nevertheless, effective to a certain degree.] They are not comparable to a chalitzah performed by [a yevamah] or [a yavam] who was a deaf-mute, in which case their deeds are of no consequence whatsoever,36 for a deaf-mute is not of sufficient mental capacity to take responsibility for his [or her] actions.

יג

בד"א כשהיו יכולין לדבר שהרי הן ראויין לקרות אבל אלמת או אלם אינן חולצין ואם חלצו חליצתן פסולה. ואינן כחרש וחרשת שחלצו שלא עשו כלום. לפי שהחרש או החרשת אינן בני דעת:

14

If [the yevamah] only spits, without removing [the yavam's shoe] or reciting [the appropriate phrases], or spits and recites [the appropriate phrases], without removing [the yavam's shoe], it is as if she has performed an unacceptable chalitzah.37

If both [the yevamah and the yavam] recite [the appropriate phrases], but the yevamah does not remove [the yavam's shoe] or spit, they have not accomplished anything.38 [This is implied by the verse:] "This is what should be done to a man" - i.e., a deed removing the shoe or spitting has an effect. The recitation of the verses, by contrast, is not an absolute requirement, nor does it have any effect [on its own].39

יד

רקקה בלבד שלא חלצה ולא קראה. או שרקקה וקראה ולא חלצה הרי זו כחליצה פסולה. קראה היא והוא ולא חלצה ולא רקקה לא עשה כלום שנאמר ככה יעשה לאיש. שהמעשה שהוא החליצה והרקיקה היא שמועיל אבל הקריאה אינה מעכבת ואינה מועלת:

15

If [the yevamah] removes [the yavam's shoe], spits and recites [the appropriate phrases] while they are sitting, or lying on their sides,40 if the straps of the [yavam's] shoe are tied on his leg below the knee,41 or if she performed chalitzah in the presence of three common people who are not able to read the verses [which the two recite],42 the chalitzah is acceptable. Similarly, if [a yavam who is] blind43 performs chalitzah, [the chalitzah is acceptable].

טו

חלצה ורקקה וקראה והם יושבין או מוטין על צדיהן. או שהיה שרוך הנעל קשור על שוקו מן הארכובה ולמטה. או שחלצה בפני שלשה עמי הארץ שאינן יודעין להקרות וכן הסומא שחלץ חליצתו כשרה:

16

Chalitzah is unacceptable [in the following instances]:

a) a woman performed chalitzah at night,44

b) she performed chalitzah in the presence of two judges or in the presence of three judges, and one of them was a relative or [otherwise] disqualified [from serving in this capacity,45

c) the shoe was tied above his knee,46

d) he untied the shoe and she removed it,47 or she untied the shoe and he removed it,

e) she had the intent of performing [these acts to release herself from her obligation to her yavam] but he did not, or he had the intent of performing [these acts to release her from her obligation to her yavam] but she did not,48

f) or a girl below the age of majority removed the shoe of an adult.49

Similarly, if a woman performs chalitzah in the presence of one judge, or even if chalitzah is performed at night by [the yevamah and the yavam] while they are alone, the chalitzah is unacceptable.50 When, however, chalitzah is performed by a deaf-mute, a mentally incapable person, or a minor,51 and similarly, when a man performs chalitzah with a woman who is not obligated to perform chalitzah or yibbum,52 the chalitzah is of no consequence.

טז

חלצה בלילה או שחלצה בפני שנים או בפני שלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול. או שהיה המנעל קשור למעלה מן הארכובה. או שהתיר הוא ושמטה היא או שהתירה היא ושמט הוא. או שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא. או שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא. וכן קטנה שחלצה לגדול חליצתן פסולה. וכן אם חלצה בפני יחיד ואפילו בינו לבינה ובלילה הרי זו חליצה פסולה. אבל חרש שוטה וקטן שחלצו וכל החולץ למי שהיא פטורה מן החליצה ומן היבום אינה חליצה:

17

When a yavam's right leg is cut off, he should not perform chalitzah with his left leg.53 If he performs chalitzah with his left leg, the chalitzah is unacceptable.

If [the yavam] is bowlegged, his foot turns to his side, or he always walks on the tips of his toes, she should not perform chalitzah, for the man performing chalitzah must press his heel to the ground, and such a person is incapable of this. If a person with such a disability in his legs performs chalitzah, the chalitzah is unacceptable.54

יז

יבם שרגלו הימנית חתוכה אינו חולץ בשמאל ואם חלצה מעל שמאלו חליצתה פסולה. היתה רגלו עקומה לאחור או הפוכה על צידה או שהיה מהלך על ראשי אצבעות רגליו ה"ז אינו חולץ שהחולץ צריך לנעוץ עקיבו בארץ וזה אינו יכול ואם חלצה למי שרגלו כך הרי חליצתה פסולה:

18

A yevamah whose hands are cut off may perform chalitzah. A priori, [it is acceptable,] even if [she must remove the shoe] with her teeth, for the verse does not say that she will remove it with her hands.

If she removes a shoe made from cloth, she has not performed chalitzah.55 If, however, she removes a shoe that does not have a heel, [a shoe] that was sewn with linen threads, a shoe made from goats' hair, the inner bark of a palm tree, cork or wood, the chalitzah is unacceptable.56

[This same ruling applies if] the shoe is so large that [the yavam] could not walk in it, if it is so small that it does not cover the majority of his foot, it is torn to the extent that it does not cover the majority of his foot, or the sole is opened to the extent that it does not cover the majority of his foot.

יח

ויבמה שידיה חתוכות חולצת לכתחלה ואפילו בשיניה שלא נאמר וחלצה בידה. חלצה במנעל של בגד אינה חליצה. אבל אם חלצה במנעל שאין לו עקב. או שהיה תפור בפשתן. או שהיה מנעל של שיער או של סיב או של שעם או של עץ או שהיה מנעל גדול שאינו יכול להלך בו או קטן שאינו חופה את רוב רגלו. או מנעל פרום שאינו חופה רוב הרגל או נפחת שאין מקבל רוב הרגל חליצתה פסולה:

19

Chalitzah is acceptable,57 however, in the following instances:

a) a sandal was made of wood58 and covered with leather, or its soles were leather, and its sides were made from goats' hair,

b) [the yevamah] removed a left shoe from [the yavam's] right foot,

c) the shoe did not belong to the [the yavam],59

d) it was oversized, but he could still walk while wearing it,

e) it was small, but it covered the majority of his foot,

f) it was torn, but it covered the majority of his foot, or

g) the sole was opened, but it covered the majority of his foot.

יט

חלצה בסנדל של עץ ומחופה עור או היתה קרקעיתו עור ולחייו של שיער. או שחלצה סנדל של שמאל מעל רגלו הימנית. או שלא היה המנעל שלו או (שלא) היה גדול שיכול להלך בו. או קטן שחופה את רוב רגלו או נפרם שחופה את רוב הרגל או נפחת שמקבל רוב הרגל חליצתו כשרה:

20

When it is questionable that a sandal is affected by tzara'at, or it has definitely been established that this is the case,60 and a sandal belonging to a false deity - i.e., one placed on the feet of an image61 - should not be used for chalitzah.62If, however, it is used for that purpose, the chalitzah is acceptable, despite the fact that deriving benefit from [the sandal] is forbidden.63

[Different rules apply with regard to a sandal that was made from an animal] offered to a false deity,64 one from an apostate city,65 or one that was made to be worn by a corpse when it is buried. If [such a sandal] is used for chalitzah, the chalitzah is unacceptable. [The rationale is] that such a sandal was not made for a person to wear while walking.

כ

סנדל המוסגר והמוחלט ושל כו"ם שמניחין אותו ברגלי הצורה לא תחלוץ בו. ואם חלצה חליצתה כשרה. ואע"פ שהוא אסור בהנאה. אבל סנדל של תקרובת כו"ם ושל עיר הנדחת. או שנעשה למת שיקבר בו אם חלצה בו חליצתה פסולה שהרי אינו עומד להלך בו:

21

If [the yevamah] tears the shoe off [the yavam's] foot or burns it, the chalitzah is unacceptable.66 [The same ruling applies if the yavam] is wearing two shoes [on his right foot, one on top of the other,] and the yevamah removes [only] the upper one [in the ordinary manner]. Even if she tears off the lower one so that his foot is revealed, the chalitzah is unacceptable.

כא

קרעה המנעל מעל רגלו או ששרפתו או שהיה לבוש שתי מנעלין וחלצה העליון אע"פ שקרעה התחתון עד שנתגלתה רגלו הרי זו חליצה פסולה:

22

When a yevamah eats garlic, mustard,67 or other similar condiments that increase a person's spittle, and spittle was dripping from her mouth, [the spitting] is of no consequence.68 [Instead,] the spittle must be produced without any external cause.

כב

יבמה שאכלה שום או גרגיר וכיוצא בהן מדברים שמרבין את הרוק והיה הרוק זב מפיה אינו כלום עד שיהיה הרוק מעצמו:

23

If [a yevamah] spits blood,69 or if blood is dripping from her mouth, [the spitting] is of no consequence. If she sucks [the wound] and then spits, it is acceptable, for it is impossible that there will be blood that was sucked out without some drops of spittle.70

If she spits, and the wind blows away the spittle before it passed before his face - e.g., she is tall and he is short - [the spitting] is of no consequence. If [the wind blows] the spittle [away] after it passes before his face, but before it lands on the ground, it is acceptable.71

If the judges do not see the spittle emerge from [the yevamah's] mouth,72 it is acceptable.

כג

רקקה דם או שהיה שותת מפיה אינו כלום. ואם מצצה ורקקה כשר שאי אפשר לדם שנמצץ בלא צחצוחי רוק. רקקה וקלטתו הרוח קודם שיגיע לכנגד פניו כגון שהיתה ארוכה והוא קצר אינו כלום. ואם אחר שהגיע לנגד פניו אף ע"פ שלא הגיע לארץ כשר. וכן אם לא ראו הדיינין הרוק כשיצא מפיה כשר:

24

Chalitzah performed under mistaken premises is unacceptable.

What is implied? For example, [if the yavam] was told: "Perform chalitzah for her; this is the manner in which you acquire her as a wife," "Perform chalitzah for her. It is a mitzvah, and you do not lose any rights. If you later desire to perform yibbum, you may,"73 or the like, [the chalitzah] is unacceptable.74

If, however, he was deceived and was told: "Perform chalitzah for her on the condition the she give you 200 zuz" - or "...under any other condition" - the chalitzah is acceptable,75 even though she did not give [him the money] or fulfill the condition.76 [The rationale is that] he had the intent [of releasing her from her obligation] when he performed chalitzah.

כד

חליצה מוטעת פסולה. כיצד כגון שאמרו לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה. או שאמרו לו חלוץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום ואם תרצה אח"כ לייבם תייבם וכיוצא בדברים אלו פסולה. אבל אם הטעוהו ואמרו לו חלוץ לה ע"מ שתתן לה מאתים זוז או על תנאי כך וכך אע"פ שלא נתנה ולא נתקיים התנאי חליצתה כשרה שהרי נתכוון לחלוץ לה:

25

When [a man] issues a protest77 with regard to chalitzah, the chalitzah is not acceptable.78 Therefore, it is proper for the judges to tell [the yavam] to nullify all protests [before he performs chalitzah], as they do with regard to a get.79

[The following rules apply when] Jews compel [a yavam] and beat him until he performs chalitzah:80 If they act according to law,81 the chalitzah is acceptable.82 If they do not act according to law - e.g., they were commoners or they erred [in judgment] - the chalitzah is not acceptable.

If gentiles force [a yavam to perform chalitzah] on their own initiative,83 but the law would require that chalitzah be performed, the chalitzah is unacceptable. If they do not act according to law, the chalitzah is of no substance.

כה

המוסר מודעא על החליצה חליצתו פסולה. לפיכך ראוי לדיינין לומר לו לבטל המודעא כדרך שעושין בגט. לחצוהו ישראלים והכוהו עד שחלץ אם כדין עשו חליצתו כשרה. ואם שלא כדין עשו כגון שהיו הדיוטות או שטעו חליצתו פסולה. ואם העכו"ם אנסוהו מעצמן. אם היה הדין נותן שיחלוץ חליצתו פסולה ואם שלא כדין אינה חליצה:

26

Whenever we have used the terms, "the chalitzah is of no substance," "his actions are of no consequence," or "nothing has been accomplished," the intent is that it is as if the chalitzah had not been performed at all. He does not become forbidden to her relatives,84 nor is she forbidden to the priesthood, and she is permitted to perform yibbum.

Whenever we have used the term, "the chalitzah is unacceptable,"85 he becomes forbidden to her relatives, and she becomes forbidden to the priesthood. She also becomes forbidden to all the brothers, and she may not perform yibbum. She may not marry another man, however, until she performs an acceptable chalitzah.

כו

כל מקום שאמרנו אינה חליצה או לא עשה כלום או אינה כלום הרי היא כאילו לא נחלצה לו ולא נאסרו עליו קרובותיה ולא נפסלה מן הכהונה ומותרת להתייבם. וכ"מ שאמרנו חליצתה פסולה נאסרו עליו קרובותיה ונפסלה מן הכהונה ונאסרה על האחין ואינה מתייבמת ואינה מותרת להנשא לזר עד שתחלוץ חליצה כשרה:

27

If she transgresses and marries [another man], [the yavam] should perform an acceptable chalitzah with her. She is allowed to remain married to her husband; she is not sent away from him.86

כז

עברה ונשאת ה"ז חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה ואין מוציאין אותה מידו:

28

When a yevamah grows up together with [her deceased husband's] brothers, she is permitted to perform yibbum. We do not suspect that she performed chalitzah with one of them alone and thus became forbidden to them.87

If, however, we see that she removed the shoe of one [of the brothers], she is disqualified [from yibbum], lest she have intended to perform chalitzah.88 An acceptable chalitzah must, however, be performed to enable her to marry another man.

כח

יבמה שגדלה בין האחין הרי זו מותרת להתייבם ואין חוששין לה שמא חלצה לאחד מהן בינו לבינה ונפסלה עליהן. אבל אם ראינוה שחלצה נעלו של אחד מהן נפסלה שמא נתכוונה לחליצה וצריכה חליצה כשרה להתירה לזר:

29

The document recording the chalitzah that we compose is merely a legal record,89 so that a woman will have at hand proof that she performed chalitzah.

Judges do not preside over chalitzah unless they know the identity [of the yevamah and the yavam]. Therefore, a person who observes chalitzah can write a document recording the chalitzah although he does not know90 that the woman is so and so's daughter, that her deceased husband was so and so, and that the person who performed chalitzah with her was [her husband's] brother. [He can assume] that the judges who presided over the chalitzah clarified these matters and afterwards had the chalitzah performed.

כט

גט חליצה שאנו כותבין לה אינו אלא מעשה ב"ד כדי שיהיה בידה ראיה שנחלצה ואין הדיינין חולצין אא"כ מכירין. לפיכך מי שראה זאת שנחלצה כותבין לה גט חליצה אע"פ שאינן מכירין שזו היא בת פלוני ואשת פלוני ושזה שחלץ לה אחיו הוא שהרי הדיינין שחלצה בפניהם הכירו זה ואח"כ חלצה

30

This is the formal text of the document recording the chalitzah that is employed at present:

On this day of the week and on this day of the month, in this year from the time of creation, according to the reckoning that is followed in this and this place, we, the judges, of whom several have signed below,91 sat in a session of three in court. So and so, the widow of so and so, the daughter of so and so, approached us, as did a man named so and so, the son of so and so.

And this woman told us: "So and so, the son of so and so, [is] the paternal brother of so and so, my husband. [My husband,] to whom I was married, died, leaving life to the Sages and to the entire Jewish people. He did not leave a son or a daughter to inherit him and to perpetuate his name within Israel. So and so, his brother is fit to perform yibbum with me.

"Rabbis, tell that man: 'If you desire to perform yibbum, do so.' If not, let him place his right foot before me, and I will remove his shoe from his foot and spit before him."

We clarified the identity of so and so and that he is the paternal brother of so and so, and we told him: "If you desire to perform yibbum, do so. If not, place your right foot before us, so that she can remove your shoe from your foot and spit before you." He answered us: "I do not desire to perform yibbum."

Immediately, we had this woman recite after us:92 "My yavam refuses to raise a name for his brother within Israel. My yavam does not desire [to perform yibbum]."

And then, we had the man recite after us:93 "I do not desire to take her." He then placed his right foot forward. She removed his shoe from his foot and spit before him, emitting spittle that could be seen by us from her mouth to the ground.

We then had her recite after us:94 "This is what should be done to a man who does not build his brother's household. And his [family] shall be called within Israel 'the household of the one whose shoe was removed.' And we the judges, and all those sitting before us, answered after her: "the one whose shoe was removed," "the one whose shoe was removed," "the one whose shoe was removed," three times.

When this act was performed before us, we granted license for so and so to marry whomever she desires; no man has the right to raise a protest from this day onward.

So and so made a request for a legal record of this chalitzah. [Hence,] we wrote it up, signed it and gave to her as proof according to the faith of Moses and Israel.

Signed so and so the son of so and so, a witness;

so and so the son of so and so, a witness.95

:וזהו נוסח גט חליצה שנהגו בו העם

ל

ביום פלוני כך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עלמא למניינא דרגילנא למימני בה במקום פלוני אנחנא דייני דמקצתנא חתימין לתתא במותב תלתא כחדא הוינא יתבין בבי דינא וסליקא לקדמנא פלונית ברת פלוני ארמלתא דפלוני. וקרבת לקדמנא גבר חד דשמיה פלוני בר פלוני. וכן אמרה לנא פלונית דא. פלוני בר פלוני דנא אחוה דפלוני בעלי מאבוה הוה דהוינא נסיבא ליה ושכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק. ובר וברת ירית ומחסין ומוקים שמא בישראל לא שבק. והדין פלוני אחוהי חזי ליבומי יתי. כען רבנן אמרו ליה אי צבי ליבומי יתי ייבם ואי לא יטלע לי רגליה דימינא קדמיכון ואשרי סיניה מעל רגליה וארוק באנפוהי. ואשתמודענוהו לפלוני דנא דאחוהי דפלוני מיתנא מאבוהי הוא ואמרנא לי אי צבית ליבומי יתה יבם ואי לא אטלע לה קדמנא רגלך דימינא ותשרי סינך מעל רגלך ותרוק באנפך. ועני ואמר לנא לית אנא צבי ליבומי יתה. מיד אקרינוה לפלונית דא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי. ואף להאי פלוני אקרינוהו ליה לא חפצתי לקחתה ואטלע לה רגליה דימינא ושרת סיניה מעל רגליה ורקת באנפוהי רוקא דאיתחזי לנא מפומה על ארעא. ותוב אקרינוה לפלונית דא ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל. ואנחנא דייני וכל דהוו יתבין קדמנא ענינן בתריה חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל תלת זימנין. ומדאיתעביד עובדא דא קדמנא שרינוה לפלונית דא למהך להתנסבא לכל מאן דתצבי ואינש לא ימחה בידה מן יומא דנן ולעלם. ובעית מיננא פלונית דא גיטא דחליצותא דא וכתבנא וחתמנא ויהבנא לה לזכו כדת משה וישראל. פלוני בר פלוני עד. פלוני בר פלוני עד:

31

The three judges, two of the three judges, or two other individuals who witnessed the chalitzah, but who did not serve as the judges presiding over the chalitzah, may testify concerning the matter, as we have explained.96

Even [the testimony of] a woman, a servant or a minor who is perceptive and understanding is accepted if they say that "This is so and so, the brother of so and so, and this is his yevamah." We may then perform chalitzah on this basis. This does not apply with regard to other forms of testimony required by the Torah - neither testimony required in questions of monetary law nor testimony required with regard to prohibitions.

[The rationale for this distinction is that this is a matter that will likely be revealed, and it is possible to know the truth of the matter without relying on their testimony, as we have explained at the conclusion of Hilchot Gittin.97

If the yavam desires to perform yibbum, he should consecrate her, perform yibbum and write her a ketubah, as we have explained.98

לא

ומעידין עליו שלשה או שנים מן השלשה או שנים שראו החליצה אע"פ שאינן הדיינין שחלצה בפניהן כמו שבארנו. ואפילו אשה או עבד או קטן שהוא מכיר ונבון נאמנין לומר זה פלוני אחי פלוני וזו היא יבמתו וחולצין על פיהן. מה שאין כן בשאר עדיות של תורה בין לעדות ממון בין לעדות איסור. שזה דבר העשוי להגלות הוא אפשר לידע אמתת הדבר שלא מפיהן כענין שבארנו בסוף הלכות גירושין. ואם רצה היבם לייבם מקדש ומייבם וכותב לה כתובה כמו שהודענו:

The following is the text of the ketubah given to yevamot that is customarily employed at present:

32

On this day of the week and on this day of the month, in this year according to the reckoning that is followed in this and this place, [we the undersigned testify] that so and so, the son of so and so, appeared before us and told us: "My paternal brother died, leaving life to the Sages and to all of Israel. He did not leave a son or a daughter to inherit him and to perpetuate his name within Israel. He did, however, leave a woman so and so, the daughter of so and so. According to the Torah, she is fit to perform yibbum with me, as it is written in the Torah scroll of Moses: 'A yavam will engage in relations with her.' This woman consented and performed yibbum with so and so, the son of so and so, her yavam, to perpetuate [her deceased husband's] name within Israel, as it is written: "The first-born that she bears will arise in the name of his brother who is deceased."99

So and so, the yavam, has written [a marriage contract for] two hundred silver zuzim, as befits her, as was written in the marriage contract written to her by her first husband,100 and he adds to this pledge from his own resources this and this amount. This is the dowry with which she entered the household... [continuing as in] the ordinary text of a ketubah.

וזהו נוסח כתובת יבמין שנהגו העם:

לב

ביום פלוני כך וכך לירח פלוני שנת כך וכך למנין פלוני למנינא דרגילנא למימני במקום פלוני איך פלוני בן פלוני אתא לקדמנא וכן אמר לנא. אחי דמן אבא שכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובר וברת ירית ומחסין ומוקים שמא בישראל לא שבק. ושבק ההיא אתתא דשמה פלונית בת פלוני וחזי לי מן אורייתא ליבומי יתה כדכתיב בספר אורייתא דמשה יבמה יבא עליה. וצביאת פלונית דא ואתיבמת לפלוני בר פלוני יבמה לאוקומי שמא בישראל כדכתיב והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת וגו' וכתב לה פלוני יבמה לפלונית יבמתיה כסף זוזי מאתן דחזו לה דהוו כתיבין בכתובתה דכתב לה בעלה קדמאה ואוסיף לה מדיליה כך וכך ודא נדוניא דהנעלת ליה וכו' כשאר טופסי כתובות:

The text of the ketubah101

33

On this day of the week..., [we the undersigned testify] that so and so, the son of so and so, told so and so, the daughter of so and so, a virgin bride: "Become my wife according to the faith of Moses and the Jewish people. And I, with the help of God, will work to honor you, sustain you, nourish you, provide for you and clothe you according to the custom of Jewish men who faithfully honor, sustain, nurture, provide for and clothe their wives.

"And as a dowry fit for a virgin, I will give you 200 silver zuzim, which are equivalent to 25 zuzim of [pure] silver,102 which are fit for you according to the Torah,103your sustenance, your clothing and your other needs, and I will give you conjugal rights."104

So and so agreed and became the wife of so and so. He consented and added to the essential requirement of the marriage contract, reaching a total sum of such and such. This is the sum of the value of the dowry that she brought to the household, such and such. The groom received this entire amount. It entered his domain and came under his jurisdiction, and he accepted responsibility for the entire amount as a loan and a debt.

Similarly, the groom has told us, "I accept responsibility for the entire [sum mentioned in] this marriage contract: the essential requirement of the marriage contract, the dowry, the additional amount, and all the stipulations of the marriage contract.105

"[This responsibility I accept upon myself,] my heirs and on all the valuable and desirable property and assets that I own beneath the heavens. [This includes] those that I already own and those that I will acquire and includes landed property and movable property that is acquired via the acquisition of landed property. All of them will be liable and accountable for the entire sum of this marriage contract: the essential requirement of the marriage contract, the dowry and the additions that payment be made from them in my lifetime and after my death, including even the cloak I wear on my shoulders."

We have formalized all that is written and explicitly stated above with a comprehensive kinyan.106 It should not be considered as an asmachta107 or as a sample text for legal documents that is not binding. Instead, it is binding with all the power and rigor of marriage contracts that are customarily accepted among the Jewish people, as ordained by our Rabbis of blessed memory. We signed this marriage contract on the date mentioned above. Everything is clear, forceful and viable.

טופס הכתובה:

לג

ביום פלוני כו'. איך פלוני בן פלוני אמר לפלונית בת פלוני בתולתא כלתא הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ואנא במימר דשמיא אפלח ואוקיר ואסובר ואיזון ואפרנס ואכסי יתיכי כהלכות גוברין יהודאין דמוקרין ומסוברין וזנין ומפרנסין ומכסין ית נשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מוהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דאינון מזוזי כספא כ"ה דחזו ליכי מדאורייתא ומזונייכי וכסותייכי וסיפוקייכי ומיעל עליכי כאורח כל ארעא. וצביאת פלונית דא והות ליה לאינתו לפלוני דנא ורצה והוסיף לה תוספת על עיקר כתובתה עד משלם כך וכך ודא נדוניא דהנעלת ליה כך וכך הכל נתקבל חתן זה ובא לידו ונעשה ברשותו וזקף הכל על עצמו כמלוה ורשו. וכן אמר לנא פלוני חתנא דנא אחריות כתובתא כולא עיקר כתובה ונדוניא ותוספת ושאר תנאי כתובה קבלית עלי ועל ירתי בתראי ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות [כל] שמיא דקנאי ודעתיד אנא למיקנה ממקרקעי וממטלטלי אגב מקרקעי כולהון יהון אחראין וערבאין לכתובה דא כולא עיקר ונדוניא ותוספת לאתפרעא מנהון בחיי ובתר מותי ואפילו מגלימא דעל כתפאי וקנינן מפלוני דא מכל מאי דכתיב ומפרש לעילא קניין שלם דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי אלא כחוזק וכחומר כל שטרי כתובות הנוהגות בישראל וכהוגן וכתיקון רבותינו ז"ל וחתמנו על שטר כתובה זו בזמן הנזכר לעיל והכל בריר ושריר וקיים:

34

If the marriage contract is written for a widow, it should mention [the woman's name as] "so and so, the widow."108 If the marriage contract is written for a divorcee, it should mention [the woman's name as] "so and so, the divorcee."109 Similarly, if she had been taken captive [by gentiles], one should write "so and so, who was taken captive," so that a priest will not err [and marry] her.110

[In these instances,] it is written: "And as a dowry, I will give you 100 silver zuzim, which are equivalent to 12 1/2 zuzim of [pure] silver, which are fit for you...."111

לד

ואם היתה כתובת אלמנה כותב פלונית אלמנתא. ואם היתה כתובת גרושה כותב פלונית הגרושה. וכן אם היתה שבויה כותב פלונית השבויה כדי שלא יכשל בה כהן. וכותב ויהיבנא ליכי מוהרייכי כסף זוזי מאה דאינון מזוזי כספא תריסר ופלגא דחזו ליכי וכו':

35

When a legal record of the chalitzah or a ketubah for a yevamah is written, the place where the verses [from the Torah] are written should be ruled with a stylus, for it is forbidden to write three words [from the Torah] without ruling [the surface on which one writes].112

A yevamah who performs chalitzah is permitted to marry on the same day on which she performed chalitzah, for she should not perform chalitzah until 90 days have passed [since her husband's death].113

לה

כשכותבין גט יבמין או כתובת יבמין משרטט מקום הפסוקים שאסור לכתוב ג' תיבות בלא שרטוט. ויבמה שחלצה מותרת להנשא ביום חליצתה שהרי אינה חולצת עד שתשלים תשעים יום: