Introduction to Hilchos Gerushin

[This text] contains two mitzvot: one positive commandment, that a person [who desires] to divorce [his wife] should do so [by giving her] a bill of divorce; and one negative commandment, that after a divorcee remarries, her previous husband may never remarry her. These mitzvot are explained in the chapters [that follow].

הלכות גירושין - הקדמה

יש בכללן שתי מצות. אחת מצות עשה והוא שיגרש המגרש בספר. ואחת מצות לא תעשה והיא שלא יחזיר גרושתו משנשאת: וביאור שתי מצות אלו בפרקים אלו:

1

A woman may be divorced only by receiving a bill [of divorce].1 This bill is called a get.2

The Torah establishes ten principles as fundamental [for a divorce to be effective].3 They are:4

a) That a man must voluntarily initiate the divorce;

b) That he must effect the divorce by means of a written document and through no other means;

c) That this document must communicate that he is divorcing [his wife] and releasing her from his domain;

d) That it should utterly sever the connection between the husband and his wife;

e) That [the get] should be written for the sake [of the woman being divorced];

f) That once [the get] is written, there should be no action [necessary] except its transfer to the woman;

g) That he should actually transfer [the get] to her;

h) That he should transfer [the get] to her in the presence of witnesses;

i) That he should actually transfer it to her for the sake of divorce;

j) That the husband or his agent should be the one who gives it to her.

The other requirements of a get - e.g., dating it, having it signed by witnesses and the like - are all Rabbinic institutions.

א

אין האשה מתגרשת אלא בכתב שיגיע לה וכתב זה הוא הנקרא גט. ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה ואלו הן. שלא יגרש האיש אלא ברצונו. ושיגרש בכתב ולא בדבר אחר. ושיהיה ענין הכתב שגרשה והסירה מקניינו. ושיהיה עניינו דבר הכורת בינו לבינה. ושיהיה נכתב לשמה. ושלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינתו לה [בלבד]. ושיתנהו לה. שיתנהו לה בפני עדים. ושיתנהו לה בתורת גירושין. ושיהיה הבעל או שלוחו הוא שנותנו לה. ושאר הדברים שבגט כגון הזמן וחתימת העדים וכיוצא בהן הכל מדברי סופרים:

2

What are the sources that indicate that these ten requirements stem from Scripture itself? [They are derived from Deuteronomy 24:1, which] states: "And if it comes to pass that she does not find favor in his eyes, and he will write a bill of divorce for her, place it in her hand and send her from his home."

"If... she does not find favor in his eyes" - this indicates that he divorces her only on his own initiative. If a woman is divorced against her husband's will, the divorce is invalid. A woman may, however, be divorced either voluntarily or against her will.5

ב

ומניין שעשרה דברים אלו מן התורה. שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו. אם לא תמצא חן בעיניו. מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו. ואם נתגרשה שלא ברצונו אינה מגורשת. אבל האשה מתגרשת ברצונה ושלא ברצונה:

3

"And he will write" - this teaches that a woman can be divorced only by means of a written document.

"For her" - that it should be written for her sake.

"A bill of divorce" - i.e., a deed that severs the relationship between [the husband and his wife], without leaving him any jurisdiction over her. If [the relationship] between them is not entirely severed, the divorce is not effective, as will be explained.6

"He will... place it in her hand" - this teaches that she is not divorced until the bill of divorce is placed in her hand, in the hand of her agent - which is considered to be her hand - or in her domain - which is considered to be her hand - as will be explained.7

"And he will... send her" - [the wording of] the get should indicate that he is sending her away and not that he is sending himself away from her.

ג

וכתב. מלמד שאינה מתגרשת אלא בכתב. לה. לשמה. ספר כריתות. דבר הכורת בינו לבינה שלא ישאר לו עליה רשות. ואם עדיין לא נכרת בינו לבינה אינה מגורשת כמו שיתבאר. ונתן בידה. מלמד שאינה מתגרשת עד שינתן הגט בידה או ביד שלוחה שהוא כידה או לחצרה שהכל כידה כמו שיתבאר. ושלחה. שיהיה ענין הגט שהוא המשלח אותה. לא שישלח עצמו ממנה:

4

What is implied? If he writes to her: "Behold you are sent away," "Behold you are divorced," "You are [now] independent," "You are now permitted [to marry] any man," or the like, the divorce is effective. The essence [of the text] of a get is the statement: "You are now permitted to [marry] any man."

If, by contrast, he writes to her: "I am no longer your husband," "I am no longer the one who consecrates you," or "I am no longer your man," the divorce is not effective. For "and he will... send her" implies that he should not send himself away from her.

Similarly, if a man writes to his wife: "Behold you are free," the divorce is not effective.8

ד

כיצד כתב לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את לעצמך הרי את מותרת לכל אדם וכיוצא בזה הענין הרי זו מגורשת. וגופו של גט הרי את מותרת לכל אדם. אבל אם כתב לה איני בעלך איני ארוסך איני אישך אין זה גט שנאמר ושלחה ולא שישלח את עצמו. וכן הכותב לאשתו הרי את בת חורין אינו גט:

5

The Torah's expression, "And he will... send her from his home," does not mean that the divorce does not become effective until she leaves his home. Instead, the divorce becomes effective when the get reaches [a woman's] hand, even though she still is in her husband's home, as will be explained.9 "And he will... send her" teaches that if he divorces her, but does not send her away from his home, it is as if he divorced her and then remarried [her]. Therefore, she requires another get, as will be explained.10

ה

זה שנאמר בתורה ושלחה מביתו אין עניינו שלא יגמרו גירושיה עד שתצא מביתו אלא כשמגיע גט לידה גמרו גירושיה ואע"פ שעדיין היא בביתו כמו שיתבאר. שלא נאמר ושלחה אלא שאם גירש ולא הוציאה מביתו ה"ז כמי שגירש והחזיר גרושתו לפיכך צריכה ממנו גט כמו שיתבאר:

6

What is the source that teaches that once [the get] is written, there should be no action [necessary] except its transfer? The [sequence of the verbs] "And he will write..., [and] place," indicating that a get is acceptable only when [the only things] lacking are writing and transfer. This excludes an article that must be detached after it has been written.11

Therefore, if a man writes a get on the horn of a cow, he must give [his wife] the cow [for the divorce to be effective]. If he cut off the horn after he wrote [the get] on it, it is not effective. Similarly, if he wrote [a get] on a plant that was still attached to its source of nurture, the divorce is not effective.12 [This applies] even if the witnesses signed after it was detached.

ו

ומנין שלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו שנאמר וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה הוא הגט הכשר. יצא דבר שמחוסר קציצה אחר הכתיבה. לפיכך אם כתב גט על קרן הפרה נותן לה הפרה. ואם חתך הקרן אחר שכתבו ונתנו לה אינו גט. וכן אם כתב במחובר אע"פ שחתמו בו העדים אחר שתלשו ונתנו לה אינו גט:

7

We may not even write the standard text13 of [a get] on an article that is attached to its source of nurture.

If [a scribe] writes the standard text of [a get] on an article that is attached to its source of nurture, and detaches it and afterwards writes the names of the husband and the wife, the date14 and the words, "Behold, you are permitted [to marry] any man," and the witnesses signed and it was given to her, it is acceptable.15

ז

אין כותבין במחובר אפילו טופס הגט. כתב הטופס במחובר ותלשו ואחר כך כתב שם האיש ושם האשה והזמן והרי את מותרת לכל אדם וחתמו ונתנו לה כשר:

8

If the husband writes the get on a leaf growing in a flowerpot with a hole at the bottom, the get is unacceptable, even if he gives her the entire flowerpot. [This is] a decree, [lest] one detach [the leaf].16 He may, however, write [the get] on the pottery of the flowerpot and give it to her.

ח

כתב כל הגט על העלה הזרוע בעציץ נקוב אע"פ שנתן לה העציץ כלו הגט פסול גזרה שמא יקטום. אבל כותב הוא על חרסו של עציץ ונותן לה:

9

What is the source that teaches that [the get] must be given to her for the sake of divorce? It is written: "... a bill of divorce for her, place it in her hand," [implying that] he must place [it in her hand] for the sake of divorce. If, however, he gave it to her as a promissory note or as a mezuzah,17 or he placed it in her hand while she was sleeping, and she awoke and [discovered] it in her hand, the get is void.18 If, however, he told her afterwards, "Behold this is your get, the divorce is effective.19

ט

ומנין שאינו נותנו לה אלא בתורת גירושין שנאמר ספר כריתות ונתן בידה שיתן אותו בתורת ספר כריתות. אבל אם נתנו לה בתורת שהוא שטר חוב או מזוזה או שנתנו בידה והיא ישנה ונעורה והרי הוא בידה אינו גט. ואם אמר לה אח"כ הרי הוא גיטך הרי זה גט:

10

[The above principle must be clarified in the context of the following law.] A man tells witnesses, "See the get I am giving her," and then he tells [his wife]: "Take this promissory note," [the get] is effective. For he has told the witnesses that he was giving it to her for the sake of divorce. He told her that it was a promissory note only because he was embarrassed [to face] her.20

י

אמר לעדים ראו גט שאני נותן לה וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה הרי זה כשר. שהרי הודיע את העדים שנתנו בתורת גירושין. וזה שאמר לה שטר חוב מפני שנכלם ממנה:

11

At the time he gives the get, [a man who] divorces [his wife] must tell her: "Behold, your get," or "This is your get," or the like. If he places the get in her hand without saying anything, the get is not acceptable.21

When does the above apply? When the husband was not speaking to her about divorce [immediately beforehand]. If, however, he had been speaking to her about divorce [at the time], and he takes the get and places it in her hand without saying anything, the divorce is acceptable.

יא

המגרש צריך שיאמר לה כשיתן לה הגט הרי זה גיטך או הוא גיטך וכיוצא בזה. ואם נתן בידה ולא אמר כלום הרי זה גט פסול. במה דברים אמורים בשלא היה מדבר עמה על עסקי גיטה. אבל אם היה מדבר על עסקי גיטה ונטל הגט ונתן בידה ולא אמר כלום הרי זה גט כשר:

12

[The following rules apply when] a get has been placed on the ground, and [the husband] tells [his wife], "Pick your get up from the ground," or it was tied to his hand or to his thigh, and she takes it from him. Even if after it reaches her possession, he tells her, "Behold this is your get," it is void.

[The rationale is] that it is written: "And he will... place it in her hand," [implying] that she may not take it on her own accord.22 And [in these instances,] neither [the husband] nor his agent gave it to her.

If, however, he bends his body toward her,23 or tilts his hand until she takes the get from him and says,24 "Behold this is your get," the get is [effective].25

יב

גט שהיה מונח על הארץ ואמר לה טלי גיטך מעל גבי קרקע ונטלתו או שהיה קשור על ידו או על ירכו ושלפתו ממנו אע"פ שאמר לה אחר שבא לידה הרי זה גיטך אינו גט שנאמר ונתן בידה לא שתקח היא מעצמה והרי לא נתן לה לא הוא ולא שלוחו. אבל אם הרכין לה בגופו או הטה ידו עד ששלפה הגט מעליו ואמר לה הרי זה גיטך הרי זה גט:

13

What is the source that teaches that [a get] must be given in the presence of witnesses? [Deuteronomy 19:16] states: "According to the words of two witnesses or those of three witnesses will the matter be established."

It is impossible that on one day a woman will be considered to be forbidden and sexual relations with her punishable by execution, and on the next day she should be permitted [to any man] unless [the divorce is observed by] witnesses.26

Therefore, if [a husband] gives [his wife] a get in private, or even if the exchange is observed by one witness, the divorce is utterly void.27

יג

ומנין שיתננו לה בפני עדים. הרי הוא אומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר ואי אפשר שתהיה זו היום ערוה והבא עליה במיתת בית דין ולמחר תהיה מותרת בלא עדים. לפיכך אם נתן לה גט בינו לבינה ואפילו בעד אחד אינו גט כלל:

14

When does the above apply? When the get is written by a scribe.28 When, however, the husband writes the get himself, one witness signs it,29 and [the husband] gives it to her, the get is unacceptable [only by Rabbinic decree,]30 {and the woman is forbidden to marry a priest}.31

יד

במה דברים אמורים כשהיה הגט בכתב יד סופר. אבל אם כתב הבעל הגט בכתב ידו וחתם עליו עד אחד ונתנו לה הרי זה גט פסול [ופוסל לכהונה]:

15

It is an ordinance [enacted] by our Sages that witnesses should sign a get, lest a [husband] give [his wife] a get in the presence of two [witnesses], and they die.32 [In such an instance,] the get she possesses is no more than a shard, for there are no witnesses [to testify to its authenticity]. [To prevent such a situation, our Sages] ordained that the testimony [regarding the authenticity of the get should be contained] within it.

Although witnesses [have signed] within, [the husband] must give [the get] to [his wife] in the presence of two [witnesses] - whether the same witnesses who signed it or two others. For in essence, divorce is established by virtue of the witnesses [who observe] the transfer [of the get].

טו

תקנת חכמים הוא שיהיו העדים חותמין על הגט. שמא יתן לה גט בפני שנים וימותו ונמצא הגט שבידה כחרס מחרסי אדמה שהרי אין בו עדים. לפיכך תקנו שיעידו מתוכו. ואע"פ שהעדים בתוכו נותנו לה בפני שנים בין בפני אותן העדים החתומין עליו בין בפני שנים אחרים שעיקר הגירושין בעדי מסירה:

16

When two witnesses sign [the get], and [the husband] transgresses and gives [the get] to [his wife] in private, or if it is discovered that the witnesses [who observed] the transfer [of the get] were unsuitable,33 the divorce is effected.34 For the witnesses [who signed the get] are acceptable, and the get exists in the woman's possession. Some of the geonim have ruled that [the get] is unacceptable.35

טז

חתמו בו שנים ועבר ונתנו לה בינו לבינה או שנמצאו עדי מסירה פסולין הרי זה כשר הואיל ועדים שבו כשרין והרי הגט יוצא מתחת ידיה. ויש שהורה מן הגאונים שהוא פסול:

17

If the witnesses [who signed the get] are unsuitable - or even if one was unsuitable and one was acceptable - and [the husband] gave it to her in the presence of two acceptable witnesses, [the get] is unacceptable. It is as if it were a forgery.36

יז

היו עדיו מתוכו פסולין אפילו אחד פסול ואחד כשר ונתנו לה בפני שני עדים כשרין הרי זה פסול שנמצא כמזוייף מתוכו:

18

If the witnesses signed [the get at a position] more than two lines away from the text [of the get], it is unacceptable.

How far may the witnesses sign away from the text? Less than two lines, so that their [names] will be read together with [the text].

When does the [disqualification] mentioned above apply? When the get is in the woman's possession, and there are no witnesses [who observed its] transfer. If, however, [the husband] gave [his wife the get] in the presence of witnesses, [the get] is acceptable even if the witnesses'[signatures] are far removed from the text.37 [Moreover, this ruling applies] even when there were not any witnesses who signed [the get]. For in essence, divorce is effected by virtue of the witnesses [who observe] the transfer [of the get].

יח

הרחיק את העדים מן הכתב מלא שני שיטין פסול. וכמה ירחיק את העדים מן הכתב פחות מכדי שני שיטין כדי שיהיו נקראין עמו. בד"א כשהיה הגט יוצא מתחת ידיה ולא היו שם עדי מסירה. אבל אם מסרו לה בעדים אע"פ שהן מרוחקין הרבה ואין נקראין עמו ואע"פ שאין חתום עליו עד כלל הרי זה כשר. שעיקר הגירושין בעדי מסירה:

19

It is required to read the get [aloud] in the presence of the witnesses who observe its transfer.38 Afterwards, it should be given to her. If it was given to her in their presence first, it should be taken from her and read [aloud] after it was given to her.39

[The following rule applies when the witnesses] read [the get] while it is the possession of the husband or his agent, and they return it to him. If he encloses it within his hand, [obscuring it from the witnesses' view] and then gives it to her, they should read it again.40

יט

העדים שנותן את הגט בפניהם צריכין לקרותו ואח"כ יתננו לה. ואם נתנו לה בפניהם תחלה חוזרין וקוראין אותו אחר שנתנו לה. קראוהו והוא ביד הבעל או ביד שלוחו והחזירוהו לו. וחזר הוא והכניסו לתוך ידו ונתנו לה חוזרין וקוראין אותו:

20

[In the latter instance,] if they did not read it, and it is taken and thrown into the sea or into a fire, the divorce is effective. Since [the witnesses] read it first, we do not suspect that it was exchanged [for another document]. Moreover, even if the husband said, "It was another document [that I gave her] and not the get that you read," his word is not accepted and the divorce is effective.

כ

לא קראוהו אלא נטלתו וזרקתו לים או לאש הרי זו מגורשת. הואיל וקראוהו תחלה אין חוששים לו שהחליפו. ולא עוד אלא אפילו אמר הבעל שטר אחר היה ולא היה הגט שקראתם אינו נאמן והרי היא מגורשת:

21

[If, however,] they did not read the get beforehand, the husband gives it to [his wife] in their presence, and then it is thrown into a fire or into the sea, the status of the divorce is doubtful.41 [This applies] even if the husband says that it was an acceptable get.42

כא

הרי שלא קראו הגט בתחלה ונתן לה הגט בפניהם זרקתו לאור או לים אע"פ שהבעל אומר גט כשר היה הרי זו ספק מגורשת:

22

If he threw the get into [the woman's] courtyard,43 among barrels in the presence of witnesses,44 and when they looked for it they found a mezuzah or another document, we do not suspect that she [has been divorced]. [We assume that] the article that was found was the one that was thrown.

If two or three mezuzot or documents were discovered there, and we suspect that perhaps he threw a get and it was dragged away by mice, the status of the woman's divorce is in doubt.45

כב

זרק לה הגט לחצרה לבין החביות בפני עדים ובקשו ומצאו מזוזה או שטר אחר אין חוששין לה. שזה שנמצא הוא שזרק. נמצאו שם שתים שלש מזוזות או שטרות חוששין שמא גט שזרק גררוהו עכברים והרי זו ספק מגורשת:

23

The witnesses who sign the get must know how to read and sign [their names]. If they do not know how to read, we read [the get] in their presence,46 and they sign, provided they understand the wording of the get.47

If they do not know how to sign [their names], we write out their signatures for them on the paper with spittle or with other substances that will not leave a permanent mark,48 and they sign [their names] over these markings.49

This practice is not followed with regard to other legal documents. It is a leniency adopted with regard to bills of divorce, so that Jewish women will not be forced to live without a marriage partner.50 [This leniency is granted] because the signature of witnesses on a bill of divorce is a Rabbinic institution, as we have explained.51

כג

העדים שחותמין על הגט צריכים להיותם יודעים לקרות ולחתום. ואם אינם יודעים לקרות קוראים בפניהם וחותמים. והוא שיכירו לשון הגט. ואם אינם יודעים לחתום רושמין להם הנייר ברוק וכיוצא בו מדבר שאין רשומו מתקיים והן כותבין על הרושם. ואין עושין כך בשאר שטרות קל הוא שהקלו בגיטי נשים כדי שלא יהיו בנות ישראל עגונות הואיל וחתימת העדים בגט מדבריהם כמו שביארנו:

24

Although the signature of witnesses on a bill of divorce is a Rabbinic institution,52 our Sages ordained that the witnesses state their names in the get.53

Similarly, they ordained that the witnesses to the get must sign in the presence of each other. If either signed without the other, [the get] is unacceptable.54

Similarly, our Sages ordained that the date of a get and the place where it was written be recorded [within it], as is required with regard to other legal documents.55 [This was required] lest one's wife also be one's relative and she commit adultery. [Because of the husband's feelings for his wife,] he [might conceivably] write her a get after she had committed adultery and give it to her. If the get was not dated, she could say: "I was divorced before I committed adultery."56 [To prevent this from happening, our Sages] ordained that gittin be dated.

כד

אף על פי שחתימת העדים בגט מדבריהם התקינו שיהיו העדים מפרשין שמותיהן בגט. וכן התקינו בעדי הגט שאין חותמין אלא זה בפני זה. ואם חתמו זה שלא בפני זה הרי זה גט פסול. וכן התקינו חכמים שיכתוב זמן בגט ומקום כתיבתו כשאר השטרות. שמא תהיה אשתו קרובתו ותזנה כשהיא תחתיו ויכתוב לה גט אחר הזנות ויתן לה. ואם לא יהיה בו זמן יכולה לומר קודם הזנות נתגרשתי ולפיכך תקנו זמן בגיטין:

25

In all the following instances, [the get] is unacceptable: a) a get signed by witnesses that is not dated, b) one that is predated,57 or postdated,58 c) one that was written during the day and signed on the following night;59 this applies even if they remained involved with the matter [of the divorce until the get was signed],60 d) the get was written in Jerusalem and [the scribe] erred and wrote [that it was written] in Lod.61

[For a get to be acceptable,] it is necessary that it be signed at the time it was written and in the place where it was written.

כה

גט שיש עליו עדים ואין בו זמן או שהיה מוקדם או מאוחר או שנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו אע"פ שעסוקין באותו הענין. או כתב את הגט בירושלים וטעה וכתב בלוד. כל אלו פסולין עד שיחתמו בו בזמן כתיבתו ובמקום כתיבתו:

26

A get is acceptable if [the husband] cut off [the portion of the get that contained] the date and gave it to her,62 or did not write the date, merely [the week - i.e.,] the first or the second week of a given month, or he specified merely the month or [merely] the year without mentioning the month, or even if he specified merely the seven-year cycle63 [in which the get was composed].

Similarly, a get is acceptable if [the husband] writes within it: "Today I divorced her." This implies the day on which the get was released.

כו

חתך ממנו הזמן ונתנו לה או שלא כתב שם היום אלא בשבת ראשונה או שניה מחדש פלוני או בחדש פלוני או בשנה פלונית ולא הזכיר החדש אפילו כתב בשבוע פלוני כשר. וכן אם כתב בו היום גרשתיה כשר שמשמעו היום הזה שיצא בו הגט:

27

Similarly, [our Sages] ordained that the year of the ruling kingdom of that time should be mentioned in a get to gain the favor of the ruling authorities.64

[The following rules apply if] a person writes a get and dated it according to the years of a kingdom other [than that of his locale] or according to the years beginning from the Temple's construction or destruction. If it is customary for people in that locale to date [their documents] in this manner, it is acceptable. If this is not the local custom, it is unacceptable.

It has already become the universal Jewish custom to date gittin from the time of creation,65 or from the crowning of Alexander the Great, which is [the accepted means of dating] for legal documents.66 If one dates [a get] according to the years of a contemporary kingdom, it is acceptable only in the country over which that kingdom rules.

כז

וכן תקנו שיהו מונין בגיטין למלכות אותו הזמן משום שלום מלכות. כתב לשם מלכות שאינה מלכות אותה המדינה או לבנין הבית או לחרבן הבית אם דרך אנשי אותו מקום למנות בו הרי זה כשר ואם אין דרכן למנות בו הרי זה פסול. וכבר נהגו כל ישראל למנות בגיטין או ליצירה או למלכות אלכסנדרוס מקדון שהוא מנין שטרות. ואם כתב לשם מלכות אותו זמן במדינה שיש בה רשות אותה מלכות הרי זה כשר:

28

[The following rules apply when] a person tells two [colleagues]: "Write a get for my wife, sign it and give it to her," and the matter was delayed several days or years, or the get was [discovered to contain an imperfection causing it] to be [considered] void, and it was necessary to write a new get that was acceptable, as will be explained.67 In such an instance, the date and the place when and where the get was written are recorded, and not the date and place when and where the husband told them to compose the get.

What is implied? If the husband told them [to write the get] in Jerusalem, in [the month of] Tishrei, and [the agents] delayed and did not write it until Nisan, at which time they were located in Lod, the get should be dated in Nisan, and Lod [should be recorded as its place], for this is where the get was written. [This is also the practice] with regard to other legal documents.68

כח

האומר לשנים כתבו וחתמו ותנו גט לאשתי ונתאחר הדבר ימים או שנים. או שנמצא הגט בטל והוצרכו לכתוב לה גט אחר כשר אחר כמה שנים כמו שיתבאר. הרי אלו כותבין זמן הכתיבה ומקום הכתיבה לא הזמן שאמר להן הבעל בו כתבו ולא אותו המקום. כיצד היו בירושלים כשאמר להן והיו עומדין בתשרי ונתאחרו עד ניסן והרי הן בלוד כותבין זמן הגט מניסן ובלוד ששם נכתב הגט כשאר שטרות: