It is well-known and obvious that although the calculations indicate that the moon should be sighted on [a particular] night, its sighting is [only] probable. It is, however, also possible that it will not be sighted, because it is covered by clouds, because the place [from where it could be sighted] is in a valley,1 or because there is a tall mountain in the west,2 blocking [view of] the people in the place [from where it could be sighted], and it will be as if they are in a valley.

For the moon will not be able to be sighted by a person in a low place, even when [its crescent] is large. Conversely, it will be possible for a person on a high and lofty mountain to sight [the moon], even though [its crescent] is very small. Similarly, sighting it will be possible for a person dwelling on the seashore, or a person travelling on a ship in the Mediterranean Sea, even though [its crescent] is very small.


דבר ידוע וברור שאם יוציא לך החשבון שהירח יראה בלילה. אפשר שיראה ואפשר שלא יראה מפני העבים שמכסין אותו או מפני המקום שהוא גיא או שיהיה הר גבוה כנגד רוח מערב לאנשי אותו המקום שנמצאו כאילו הן יושבין בגיא. שהירח לא יראה למי שהוא במקום נמוך אפילו היה גדול ויראה למי שהוא עומד בראש הר גבוה ותלול אע"פ שהירח קטן ביותר. וכן יראה למי ששוכן על שפת הים או למי שמהלך בספינה בים הגדול אע"פ שהוא קטן ביותר:


Similarly, in the rainy season, on a clear day, the visibility of the moon will be greater than it is in the summer. For on a clear day in the rainy season, the air is clear and the heavens appear more brilliant, because there is no dust clouding the air. In the summer, by contrast, the air is like smoke, because of the dust. Therefore, the moon will appear small.


וכן בימות הגשמים אם יהיה יום צח יראה הירח יותר ממה שיראה בימות החמה. לפי שבימות הגשמים אם יהיה יום צח יהיה האויר זך הרבה ויראה הרקיע בטוהר יותר מפני שאין שם אבק שיתערב באויר. אבל בימות החמה יהיה האויר כאילו הוא מעושן מפני האבק ויראה הירח קטן:


When the two limits [mentioned] with regard to the arc of sighting and the first longitude are short, [the crescent of] the moon will be small, and sighting the moon will be possible only from a very high altitude. If the arc of sighting and the first longitude are long, and [several] degrees were added to their minimal limits, the moon will appear large. Its size and the extent of its visibility will increase according to the length of the arc [of sighting] and the first longitude.


וכל זמן שתמצא קשת הראייה והאורך הראשון שתערוך לה עם שני הקצין שלהם בצמצום. יהיה הירח קטן ביותר ולא יראה אלא במקום גבוה ביותר. ואם תמצא קשת הראייה והאורך הראשון ארוכין הרבה והוסיפו עד סוף הקצים שלהן ממעלות. יראה הירח גדול לפי אורך הקשת והאורך הראשון יהיה גדול וגלייתו לכל:


Therefore, the court should always have its attention focused on the following two matters: a) the season when [the moon] was sighted, and b) the place [where the witnesses were located]. [The judges] should ask the witnesses, "Where were you when you saw the moon?" For if the arc of sighting was short, and according to the calculations there is only a limited opportunity to see the moon, [more care is taken regarding their testimony].

For example, the arc of sighting was nine degrees and five minutes, and the first longitude was exactly thirteen degrees, and witnesses came, [claiming] that they saw [the moon]: If this occurs in the summer, or if the [witnesses] were located in a low place, we suspect [the veracity of] their [testimony] and subject them to much cross-examination.

In the rainy season, or in a very high place, [under such circumstances, the moon] would surely be sighted unless clouds obscured it.


לפיכך ראוי לבית דין לשום שני דברים אלו בלבם, שהן זמן הראייה ומקומה ושואלין את העדים באי זה מקום ראיתם. שאם היתה קשת הראיה קצרה ויתן החשבון שיראה בצמצום. כגון שהיתה קשת הראיה ט' מעלות וה' חלקים והיה האורך הראשון י"ג מעלות בשוה ובאו עדים שראוהו. אם היה בימות החמה או שהיו במקום נמוך חוששין להן ובודקין אותן הרבה ואם היה בימות הגשמים או במקום גבוה ביותר ודאי יראה אם לא יהיו שם עבים המבדילין:


[Let us examine a hypothetical situation:] Witnesses saw the new moon at the appropriate time.3 They came [to the court], and gave testimony. The court accepted their [testimony] and sanctified this first month.

Afterwards, they counted twenty-nine days from the day that was sanctified. On the night of the thirtieth, the moon was not sighted, either because sighting it was impossible, or because it was covered by clouds. The court waited the entire thirtieth day, as we have explained,4 [but] witnesses did not arrive. [Therefore,] they added a day to the month, and thus, Rosh Chodesh of the second month was on the thirty-first day, as explained.5


עדים שראו החדש בזמנו ובאו והעידו וקבלום בית דין וקדשו את החדש הזה הראשון ומנו כ"ט יום מן היום המקודש. וליל שלשים לא נראה הירח מפני שאי אפשר לו להראות או מפני שכיסוהו עבים. והרי בית דין מצפין לו כל יום שלשים כמו שביארנו. ולא באו עדים ועברו את החדש ונמצא יום ר"ח השני יום ל"א כמו שבארנו.


They began to count twenty-nine days from the day of Rosh Chodesh in the second [month], but the moon was not sighted. If you would say that [again] a day should be added to the month - i.e., the following day would be the thirtieth of the month, and the thirty-first day should be Rosh Chodesh of the third month [an undesirable situation would arise]. For it is possible that the moon would not be sighted on the night of the thirtieth of this month as well. Thus, [hypothetically, we could see an] ongoing [pattern, in which] a day is added and the new month begins after thirty days throughout the year. Thus, in the last month, it would be possible for the moon to be seen on the night of the twenty-fifth or the night of the twenty-sixth.6 There could be no more ludicrous and demeaning situation than this.


והתחילו למנות כ"ט יום מן יום ראש החדש השני וליל שלשים לא נראה הירח. אם תאמר שכך מעברין את זה ועושין אותו שלשים וקובעין ראש החדש השלישי יום ל"א. כך אפשר שלא יראה הירח בליל שלשים גם מחדש זה ונמצאו מעברין והולכין ועושין חדשים אחר שלשים כל השנה כולה. ונמצא בחדש אחרון אפשר שיראה הירח בליל כ"ה בו או בליל כ"ו. ואין לך דבר שחוק והפסד יותר מזה.


Nor can one say that the [hypothetical situation described] - that the moon is never sighted throughout the year - is an infrequent occurrence [that need not be considered]. The contrary [is true]; it is very likely [to take place]. This often occurs in countries that have long rainy seasons and cloudy [skies]. For the intent is not that the moon will never be seen throughout the year, but that it will not be sighted at the beginning of the month, and will be sighted only afterwards.

[In certain months] it will not be sighted, because sighting it is impossible, and in the months when sighting it is possible, it possibly will not be sighted because of the clouds, or because its [crescent] was very small, and no one focused [his attention] on sighting it.


ואל תאמר שהדבר הזה דבר שאינו מצוי הוא שלא יראה הירח בכל השנה. אלא דבר קרוב הוא הרבה. ופעמים רבות יארע זה וכיוצא בו במדינות שזמן הגשמים שם ארוך והעבים רבים שאין אנו אומרין שלא יראה הירח בכל השנה אלא שלא יראה בתחלת החדשים ויראה אחר כך. ופעמים לא יראה מפני שאי אפשר לו שיראה בהם וחדשים שאפשר שיראה בהם לא יראה מפני העבים או מפני שהיה קטן ביותר ולא נתכוון אדם לראותו:


[These difficulties were avoided due to the following] tradition which existed among our Sages, [having been] transmitted from one to another in a chain extending back to Moses our teacher: When the moon was not sighted at the beginning of the months, month after month, the court establishes [the following sequence], one full month with thirty days, one lacking month with twenty-nine days. In this manner, they would calculate and establish one full month and one lacking month - establishing these months, but not sanctifying them.7 For the sanctification of the months is dependent solely on the sighting [of the moon]. At times they would have a full month follow another full month, or a lacking month follow another lacking month, depending on the results of their calculations.


אלא הקבלה שהיה ביד חכמים איש מפי איש מפי משה רבינו כך היא. שבזמן שלא יראה הירח בתחלת החדשים חדש אחר חדש. בית דין קובעין חדש מעובר משלשים יום וחדש חסר מכ"ט יום. וכן מחשבין וקובעין חדש מעובר וחדש חסר בקביעה לא בקידוש. שאין מקדשין אלא על הראייה. ופעמים עושין מלא אחר מלא או חסר אחר חסר כמו שיראה להם מן החשבון:


The intent of their calculations is always that it is possible to sight the moon in the following month at its proper time,8 or on the night following the added day, but not to sight it beforehand - e.g., on the night of the twenty-eighth.

Through the sighting calculations mentioned above, it is possible for you to determine when it will be possible [for the moon to be] sighted, and when it is possible that it will not be sighted. [The court] relies on [similar calculations] and [accordingly,] establishes two full months in succession, or two lacking months in succession.

Never should there be fewer than four full months in a year, nor should there ever be more than eight full months.9 When a full month is established according to calculations, a celebratory feast is also made in honor of the full month, as mentioned previously in Chapter 3.10


ומתכוונין לעולם בחשבונם שאם יראה הירח בחדש הבא יראה בזמנו או בליל עיבורו. לא שיראה קודם זמנו שהוא ליל כ"ח. ובחשבונות הראיה האלו שבארנו יתבאר לך ותדע מתי אפשר שיראה ומתי אפשר שלא יראה. ועל זה סומכין ומעברין חדש אחר חדש או עושין חדש חסר אחר חדש חסר. ולעולם אין פוחתין מארבע חדשים המעוברין בשנה ולא מוסיפין על שמנה חדשים המעוברין. וגם לעיבור חדשים אלו שמעברין לפי חשבון עושין סעודת עיבור החדש כמו שאמרנו בפרק שלישי:


Whenever you find statements in the Talmud11 according to which it appears that the court relies on computations [rather than the testimony of witnesses], or that it there is [a chain of tradition extending] from Moses at Sinai that this matter has been entrusted to them, and it is their decision whether to make the month lacking or full, and similarly, the fact that, during one year, Rabbi [Yehudah HaNasi] declared nine months as lacking12 - these and all similar matters are dependent on this principle [and apply at] a time when the moon is not sighted at the appropriate time.


וכל שתמצא בגמרא מדברים שמראין שבית דין סומכין על החשבון ומפי משה מסיני שהדבר מסור להם והרשות בידם לחסר או לעבר. וכן זה שחסר תשעה חדשים בשנה וכל כיוצא בזה הכל על עיקר זה הוא בנוי בזמן שלא נראה החדש בזמנו:


Similarly, the statements of our Sages13 that a day is added to the month when necessary, applies in an instance when a full month [is declared] according to the calculations, [so that] one month is made lacking, and another month full.14 They have the authority to declare full months in succession one after the other, and lacking months in succession.

[Only] when the moon is not seen at the appropriate time does [the court] declare full months when necessary. When, however, the moon is seen at the appropriate time - its first shining after its conjunction with the sun - it is always sanctified.


וכן זה שאמרו חכמים שמעברין את החדש לצורך הוא בחדשים אלו שמעברין אותן לפי חשבון ועושין אחד מלא ואחד חסר. ויש להם לעבר חדש אחר חדש או לחסר. בזה הוא שמעברין לצורך מפני שלא נראה הירח בזמנו. אלא בעת שיראה הירח בזמנו שהוא תחלת היותו נראה אחר שנתקבץ עם השמש מקדשין לעולם:


All the above concepts apply when there is a court that relies on the testimony of witnesses. In the present era, by contrast, we rely solely on the calculations based on the mean [motion of the sun and the moon] that are [simple and] widespread throughout Israel, as explained [previously] in these laws.15


וכל הדברים האלו בזמן שיש שם בית דין וסומכין על הראייה. אבל בזמנים אלו אין סומכין אלא על הקביעה בזה החשבון האמצעי הפשוט בכל ישראל כמו שביארנו בהלכות אלו:


It is explained in the texts of astronomical and geometrical calculations that if the moon is sighted in Eretz Yisrael, it will be sighted in all the lands in the world that are located to the west of Eretz Yisrael and are at the same latitude.16 If the calculations indicate that the moon will not be sighted in Eretz Yisrael, sighting it is, nevertheless, possible in those lands that are west of Eretz Yisrael and at the same latitude. Therefore, the fact that the moon is sighted in a country that lies west of Eretz Yisrael is not an indication of whether [or not] the moon will be sighted in Eretz Yisrael.17


יתבאר בספרי החשבון התקופות והגימטריאות שאם יראה הירח בארץ ישראל יראה בכל מדינות העולם שהן למערב ארץ ישראל ומכוונות כנגדה. ואם יתן החשבון שלא יראה בארץ ישראל אפשר שיראה במדינות אחרות שהן למערב ארץ ישראל ומכוונות כנגדה. לפיכך אם יראה הירח במדינה שהיא למערב ארץ ישראל אין בזה ראיה שלא יראה בארץ ישראל אלא אפשר שנראה הירח בארץ ישראל:


If, however, the moon is not sighted on the mountains of the countries located west of Eretz Yisrael that are at the same latitude, the moon surely was not sighted in Eretz Yisrael.


אבל אם לא יראה הירח בראש ההרים במדינה המערבית המכוונת כנגד ארץ ישראל בידוע שלא נראה בארץ ישראל:


Similarly, if the moon was not sighted in Eretz Yisrael, it certainly was not sighted in those countries that are east of Eretz Yisrael, and at the same latitude. If [the moon] was sighted in Eretz Yisrael, however, [there is no certainty whether it will be sighted] in these easterly lands; it may be sighted, and it may not be sighted.

Accordingly, if the moon was sighted in a country located to the east of Eretz Yisrael at the same latitude, the moon was surely sighted in Eretz Yisrael. If, however, the moon was not sighted in a country that lies east [of Eretz Yisrael], that is not an indication that the moon will not be sighted in Eretz Yisrael. On the contrary, it is possible that it will be sighted in Eretz Yisrael.


וכן אם לא יראה הירח בא"י בידוע שלא נראה בכל מדינות העולם שהן למזרח ארץ ישראל ומכוונות כנגדה. ואם יראה בארץ ישראל אפשר שיראה במדינות מזרחיות ואפשר שלא יראה. לפיכך אם יראה במדינה שהיא למזרח ארץ ישראל ומכוונת כנגדה בידוע שנראה בארץ ישראל. ואם לא נראה במדינה המזרחית אין בזה ראיה אלא אפשר שיראה בארץ ישראל:


All the above statements apply when the countries to the west and to the east [of Eretz Yisrael] are at the same latitude as Eretz Yisrael - i.e., they are 30 to 35 degrees north [of the equator]. If they are located in a more northerly position, or in a less northerly position, different principles apply, for they are not parallel to Eretz Yisrael.

In the cities that are located to the east and west [of Eretz Yisrael], the statements we made [concerning the sighting of the moon are of abstract interest only], to clarify all the laws regarding the sighting [of the moon] to make the Torah great and glorious. [The intent is not that] the people living in the east or the west should depend on [their] sighting of the moon, or that [their sighting] should be of any consequence whatsoever. Instead, we rely only on the sanctification of the moon [performed] by the court in Eretz Yisrael, as we have explained several times previously.18


וכל אלו הדברים כשהיו המדינות שבמערב ושבמזרח מכוונות. כגון שהיו נוטות לצפון העולם משלשים מעלות עד ל"ה מעלות. אבל אם היו נוטות לצפון יותר מזה או פחות. משפטים אחרים יש להן שהרי אינן מכוונות כנגד א"י. ודברים אלו שביארנו בערי מזרח ומערב אינן אלא להגיד כל משפטי הראייה להגדיל תורה ולהאדירה. לא שיהיו בני מזרח או בני מערב סומכין על ראיית הירח או תועיל להם כלום. אלא לעולם אין סומכין אלא על קידוש בית דין שבארץ ישראל כמו שביארנו כמה פעמים