Introduction to Hilchos Shevitat Yom Tov

They contain twelve mitzvot: six positive commandments and six negative commandments. They are:

1) To rest on the first day of Pesach;
2) Not to perform work on it;
3) To rest on the seventh day of Pesach;
4) Not to perform work on it;
5) To rest on the festival of Shavuot;
6) Not to perform work on it;
7) To rest on Rosh HaShanah;
8) Not to perform work on it;
9) To rest on the first day of the festival of Sukkot;
10) Not to perform work on it;
11) To rest on the eighth day of that festival;
12) Not to perform work on it;

These mitzvot are explained in the chapters [that follow].

הלכות שביתת יום טוב - הקדמה

יש בכללן שתים עשרה מצות. שש מצות עשה. ושש מצות לא תעשה. וזהו פרטן:

א) לשבות בראשון של פסח.
ב) שלא לעשות בו מלאכה.
ג) לשבות בשביעי של פסח.
ד) שלא לעשות בו מלאכה.
ה) לשבות ביום חג השבועות.
ו) שלא לעשות בו מלאכה.
ז) לשבות בראש השנה.
ח) שלא לעשות בו מלאכה.
ט) לשבות בראשון של חג הסכות.
י) שלא לעשות בו מלאכה.
יא) לשבות בשמיני של חג.
יב) שלא לעשות בו מלאכה:

וביאור מצות אלו בפרקים אלו:


The six days on which the Torah forbade work are the first and seventh days of Pesach, the first and eighth days of the festival of Sukkot, the festival of Shavuot, and the first day of the seventh month.1 They are referred to as holidays.

The [obligation to] rest is the same on all these days; it is forbidden to perform all types of servile labor,2 with the exception of those labors necessary for [the preparation of] food, as [implied by Exodus 12:16]: "Only that [labor] from which all souls will eat [may you perform]."


ששת ימים האלו שאסרן הכתוב בעשיית מלאכה שהן ראשון ושביעי של פסח וראשון ושמיני של חג הסוכות וביום חג השבועות ובאחד לחדש השביעי הן הנקראין ימים טובים. ושביתת כולן שוה שהן אסורין בכל מלאכת עבודה חוץ ממלאכה שהיא לצורך אכילה שנאמר אך אשר יאכל לכל נפש וגו':


Anyone who rests from "servile labor" on one of these days fulfills a positive commandment,3 for [the Torah] describes them as Sabbaths - i.e., days of rest.4

Whoever performs a labor that is not for the sake of [the preparation of] food on one of these days - e.g., he builds, destroys, weaves, or the like5 - negates [the performance of] a positive commandment and violates a negative commandment6, as [Leviticus 23:7] states: "You shall not perform any servile labor," and [Exodus 12:6] states: "You shall not perform any work on them."

If a person performs [a forbidden labor when observed] by witnesses and [after] receiving a warning, the Torah prescribes that he receive lashes [as punishment].7


כל השובת ממלאכת עבודה באחד מהן הרי קיים מצות עשה שהרי נאמר בהן שבתון כלומר שבות. וכל העושה באחד מהן מלאכה שאינה לצורך אכילה כגון שבנה או הרס או ארג וכיוצא באלו הרי בטל מצות עשה ועבר על לא תעשה, שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו, כל מלאכה לא יעשה בהן. ואם עשה בעדים והתראה לוקה מן התורה:


When a person performs several forbidden labors on a holiday after being warned once - e.g., he sows, builds, destroys, and weaves - after receiving a single warning,8 he receives only a single [set of] lashes. There is a distinction between the categories of forbidden labor on the Sabbath, but there is no such distinction on the holidays.9


העושה אבות מלאכות הרבה ביום טוב בהתראה אחת כגון שזרע ובנה וסתר וארג בהתראה אחת אינו לוקה אלא אחת. חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליום טוב:


A person may be [punished by] lashes for performing on a holiday any labor for which he is liable on the Sabbath, if it is not necessary for the preparation of food, with the exception of the transfer of articles from one domain to another and the kindling of a fire.10

[With regard to these two forbidden labors, an exception is made.11] Since it is permitted to transfer articles for the sake of [the preparation of] food [on holidays], [this activity] was permitted even when it is not necessary for [the preparation of] food. Therefore, it is permitted to transfer an infant, a Torah scroll, a key, or the like from one domain to another. Similarly, it is permitted to kindle a fire, even though it is not for the purpose of [the preparation of] food.12

With regard to the other forbidden labors, [the following principles apply:] Whenever the activity is necessary for [the preparation of] food - e.g., slaughter, baking, kneading, or the like - it is permitted. If it is not necessary for [the preparation of] food - e.g., writing, weaving, building, and the like - it is forbidden.


כל מלאכה שחייבין עליה בשבת אם עשה אותה ביום טוב שלא לצורך אכילה לוקה חוץ מן ההוצאה מרשות לרשות וההבערה שמתוך שהותרה הוצאה ביום טוב לצורך אכילה הותרה שלא לצורך אכילה. לפיכך מותר ביום טוב להוציא קטן או ספר תורה או מפתח וכיוצא באלו מרשות לרשות. וכן מותר להבעיר אע"פ שאינו לצורך אכילה.ושאר מלאכות כל שיש בו צורך אכילה מותר כגון שחיטה ואפייה ולישה וכיוצא בהן. וכל שאין בהן צורך אכילה אסור כגון כתיבה ואריגה ובנין וכיוצא בהן:


Whenever it is possible to perform a labor on the day prior to the holiday without causing any loss or inadequacy, our Sages forbade13 performing such a labor on the holiday itself, even if it is performed for the sake of [the preparation of] food.

Why was this forbidden? This was a decree [instituted], lest a person leave for the holiday all the labors that he could have performed before the holiday, and thus spend the entire holiday performing those labors. Thus, he will be prevented from rejoicing on the holidays and will not have the opportunity to [take pleasure in] eating and drinking.14


כל מלאכה שאפשר להעשות מערב יום טוב ולא יהיה בה הפסד ולא חסרון אם נעשית מבערב אסרו חכמים לעשות אותה ביום טוב אף על פי שהיא לצורך אכילה.ולמה אסרו דבר זה גזירה שמא יניח אדם מלאכות שאפשר לעשותן מערב יום טוב ליום טוב ונמצא יום טוב כולו הולך בעשיית אותן מלאכות וימנע משמחת יום טוב ולא יהיה לו פנאי לאכול:


For this very reason, [our Sages] did not forbid transferring articles on a holiday, although the transfer of all [articles] is a task that could be performed before the holiday.

Why was this not forbidden? To increase our festive joy, so that a person can send and bring anything he desires, and thus fulfill his wants, and not feel like someone whose hands are tied.15 With regard to other labors that are possible to be performed on the day before the holiday, since they involve [prolonged] activity, they should not be performed on a holiday.


ומזה הטעם עצמו לא אסרו ההוצאה ביום טוב ואע"פ שכל ההוצאה היא מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום טוב ולמה לא אסרוה כדי להרבות בשמחת יום טוב ויוליך ויביא כל מה שירצה וישלים חפציו ולא יהיה כמי שידיו אסורות. אבל שאר מלאכות שאפשר לעשותן מערב יום טוב הואיל ויש בהן עסק אין עושין אותן ביום טוב:


What is implied? On a holiday, we do not harvest, thresh, winnow, separate, or grind grain, nor do we sift [flour].16 For all these and any similar activities can be performed on the day prior to the holiday without causing any loss or inadequacy.


כיצד אין קוצרין ולא דשין ולא זורין ולא בוררין ולא טוחנין את החטים ולא מרקדין ביום טוב שכל אלו וכיוצא בהם אפשר לעשותן מערב יום טוב ואין בכך הפסד ולא חסרון:


We may, however, knead, bake, slaughter, and cook on a holiday, since if these activities had been performed on the previous day, the taste would be adversely affected. For warm bread or food that is cooked today does not [taste] the same as bread or food that was cooked the day before. Similarly, meat that is slaughtered today does not [taste] the same as meat slaughtered on the previous day. The same rules apply in all analogous situations.17

Similarly, when it would be detrimental for subsidiary activities [involved in the preparation] of food to be performed on the day [before the holiday] - e.g., grinding spices and the like - they may be performed on the holiday.


אבל לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביום טוב. שאם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד או חסרון טעם. שאין לחם חם או תבשיל שבשל היום כלחם שנאפה מאמש וכתבשיל שנתבשל מאמש. ולא בשר שנשחט היום כבשר שנשחט מאמש. וכן כל כיוצא באלו. וכן מכשירי אוכל נפש שיש בהן חסרון אם נעשו מבערב עושין אותן ביום טוב. כגון שחיקת תבלין וכיוצא בהן:


It is forbidden to bake or cook food on a holiday [that one intends] to eat during the week,18 because work necessary for [the preparation of] food was permitted solely so that pleasure could be derived from it on a holiday. If, however, one [cooks food] to be eaten on the holiday, and there is food left over, the remainder may be eaten during the week.19


אין אופין ומבשלין ביום טוב מה שיאכל בחול. ולא הותרה מלאכה שהיא לצורך אכילה אלא כדי ליהנות בה ביום טוב. עשה כדי לאכול ביום טוב והותיר מותר לאכול המותר בחול:


A woman may fill a pot with meat although she needs only one piece.20 A baker may fill an entire drum with water [to boil] although he needs only one jug.21 And a woman may bake an entire oven full of bread although she needs only a single loaf, for when there is a large quantity of bread in an an oven, it bakes better.22

[Similarly,] a person may salt several pieces of meat23 although he only needs one piece.24 The same applies in all similar situations.


ממלאה אשה קדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת. ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד. וממלאה אשה תנור פת אף על פי שאינה צריכה אלא לככר אחד. שבזמן שהפת מרובה בתנור היא נאפת יפה. ומולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת. וכן כל כיוצא בזה:


When a person cooks or bakes on a holiday with the intent of eating the food on that day, or he has invited guests and they did not come, and cooked food or bread remains, [the food] is permitted to be eaten on the following day, whether it is a weekday or the Sabbath,25 provided one does not act with guile.26

If, however, one acts with guile, he27 is forbidden [to partake of the food], even on a Sabbath that follows the holiday. For greater stringency is shown with one who acts with guile than with one who violates the prohibition [against preparing food for the following day on a holiday] intentionally.28


המבשל או האופה ביום טוב כדי לאכול בו ביום או שזימן אורחים ולא באו ונשאר התבשיל והפת הרי זה מותר לאכול למחר בין בחול בין בשבת. ובלבד שלא יערים. ואם הערים אסור ואפילו בשבת שאחר יום טוב מפני שהחמירו במערים יותר מן המזיד:


A person who has an animal that is dangerously ill29 should not slaughter it on a holiday unless he knows that he will be able to eat30 [at least] an olive-sized [portion] of roasted meat before the holiday is completed. [In this way,] he will not be slaughtering [an animal] on a holiday to partake of its meat on an ordinary day. The same principles apply in other similar situations.


מי שהיתה לו בהמה מסוכנת לא ישחוט אותה ביום טוב אלא א"כ יודע שיכול לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום. כדי שלא ישחוט ביום טוב מה שיאכל בחול וכן כל כיוצא בזה:


We may not bake and cook on a holiday in order to feed gentiles31 or dogs, as [indicated by Exodus 12:16]:32 "This alone is permitted for you" - i.e., [the leniency is] "for you" and not for gentiles, "for you" and not for dogs.

For this reason, it is permitted to invite a gentile [to share one's meal] on the Sabbath, but not on a holiday, lest one add [more food] for him.33 If, however, a gentile comes [to a Jewish household on a holiday] on his own initiative, he may eat [the food] they eat together with them, for it has already been prepared.


אין אופין ומבשלין ביום טוב כדי להאכיל כותים או כלבים שנאמר הוא לבדו יעשה לכם ולא לכותים לכם ולא לכלבים. לפיכך מזמנין את הכותי בשבת ואין מזמנין אותו ביום טוב גזירה שמא ירבה בשבילו. אבל אם בא הכותי מאליו אוכל עמהן מה שהן אוכלין שכבר הכינוה:


On a holiday, it is permissible to slaughter an animal that is owned partially by a Jew and partially by a gentile. [This is permitted although the gentile benefits,] because it is impossible [for the Jew] to partake of an olive-sized portion [of the meat belonging to him] without slaughtering the animal.

When, by contrast, dough is owned partially by a Jew and partially by a gentile, it is forbidden to bake it [on a holiday], because the dough can be divided.

[The following rule applies when] the soldiers [of a gentile army] give flour to a Jew and request that he bake them bread on a holiday: If they do not object to giving some of the bread to a baby, it is permitted for him to bake on the holiday. For every loaf of bread is fit to be given to the baby.34

When the shepherds also eat from the loaves they give to the dogs, these loaves may be baked on a holiday.35


בהמה שחציה של כותי וחציה של ישראל מותר לשוחטה ביום טוב שאי אפשר לאכול ממנה כזית בשר בלא שחיטה. אבל עיסה שחציה לכותים וחציה לישראל אסור לאפות אותה מפני שיכול לחלק הבצק. בני החיל שנתנו קמח לישראל לעשות להם פת ביום טוב. אם כשנותנין פת ממנה לתינוק אין מקפידין מותר לאפותו להן ביום טוב שכל פת ופת ראוי לתינוק. עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה נאפית ביום טוב:


A person who cooks on a holiday for gentiles, for an animal or to keep for a weekday should not be given lashes, because if guests came, the cooked food would be fit to serve them.36 If a person prepares [food] for himself and [food] remains, he is permitted to give it to a gentile or to an animal.


המבשל ביום טוב לכותים או לבהמה או להניח לחול אינו לוקה שאילו באו לו אורחים היה אותו תבשיל ראוי להן. עשה לנפשו והותיר מותר להאכיל ממנו לכותים ולבהמה:


Bathing and anointing37 oneself are considered in the general category of eating and drinking. They are permitted on a holiday [as indicated by Exodus 12:16]: "Only that [labor] from which all souls will eat [may you perform]" - i.e., all the needs of the body [are permitted].38

Therefore, one may heat water on a holiday and wash his hands and feet. It is, however, forbidden to wash one's entire body. This is a decree,39 [instituted to prevent the use of] bathhouses.40

When water was heated before the commencement of a holiday, one may wash one's entire body with it on the holiday.41 This was prohibited only on the Sabbath.42


רחיצה וסיכה הרי הן בכלל אכילה ושתיה ועושין אותן ביום טוב שנאמר אך אשר יאכל לכל נפש לכל שצריך הגוף. לפיכך מחמין חמין ביום טוב ורוחץ בהן פניו ידיו ורגליו. אבל כל גופו אסור משום גזירת מרחץ. וחמין שהוחמו מערב יום טוב רוחץ בהן כל גופו ביום טוב שלא גזרו על דבר זה אלא בשבת בלבד:


All [activities] that are forbidden on the Sabbath, whether because they resemble a [forbidden] labor, might lead to a forbidden labor, or are placed in the category of sh'vut,43 are forbidden on a holiday unless they are necessary for the preparation of food and the like, or for other purposes that are permitted on a holiday, as will be explained in these laws.

Everything that is forbidden to be carried on the Sabbath,44 is forbidden to be carried on a holiday, except for the purpose [of the preparation] of food and the like. Whatever [activities] may be carried out on the Sabbath may be carried on the holidays. There is, however, [a category of prohibitions] that apply on the holidays, but do not apply on the Sabbath: the prohibitions against muktzeh.45

Muktzeh is forbidden on a holiday, but permitted on the Sabbath. [The rationale is] since the [restrictions pertaining to] the holidays are more lenient than those of the Sabbath, [our Sages] forbade muktzeh, lest one come to treat the holidays with disrespect.46


כל שאסור בשבת בין משום שהוא דומה למלאכה או מביא לידי מלאכה בין שהוא משום שבות הרי הוא אסור ביום טוב אלא אם כן היה בו צורך אכילה וכיוצא בה. או דברים שהם מותרים ביום טוב כמו שיתבאר בהלכות אלו. וכל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום טוב אלא לצורך אכילה וכיוצא בה. וכל שמותר בשבת מותר ביום טוב. ויש ביום טוב מה שאין בשבת איסור מוקצה שהמוקצה אסור ביום טוב ומותר בשבת מפני שיום טוב קל משבת אסרו בו המוקצה שמא יבוא לזלזל בו:


What is implied? When a chicken is set aside to lay eggs, an ox is set aside to plow, and doves in a dovecote47 or produce are set aside for sale, these and any similar articles are considered to be muktzeh and may not be eaten on a holiday.

[For them to be permitted,] it is necessary to prepare them on the previous day and have the intent that one will partake of them.48On the Sabbath, by contrast, everything is considered to be prepared and there is no need for preparation.

Just as muktzeh is forbidden on a holiday, so too, an object that first came into existence on the holiday is forbidden.


כיצד תרנגולת העומדת לגדל ביצים ושור העומד לחרישה ויוני שובך ופירות העומדין לסחורה כל אלו וכיוצא בהן מוקצה הן ואסור לאכול מהן ביום טוב עד שיכין אותם מבערב ויחשוב עליהם לאכילה. אבל בשבת הכל מוכן אצל שבת ואינו צריך הכנה. וכשם שהמוקצה אסור ביום טוב כך הנולד אסור:


[Food] may be prepared49 on a weekday for the Sabbath and [food] may be prepared on a weekday for a holiday, but [food] may not be prepared on a holiday for the Sabbath, nor may [food] be prepared on the Sabbath for a holiday.

Therefore, an egg that was laid on a holiday that follows the Sabbath is forbidden50 - even though the chicken is set aside to be eaten51 - since the egg was finished on the previous day and thus the Sabbath would be preparing for a holiday.

[Our Sages] forbade [eating] an egg that was laid on any holiday. [This is] a decree, [lest one eat an egg laid] on a holiday that follows the Sabbath. Similarly, [our Sages] forbade [eating] an egg that was laid on any Sabbath. [This is] a decree, lest one eat an egg laid] on a Sabbath that follows a holiday.52


חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב אבל אין יום טוב מכין לשבת ולא שבת מכינה ליום טוב. לפיכך ביצה שנולדה ביום טוב אחר השבת אסורה. ואע"פ שהתרנגולת עומדת לאכילה. הואיל ומאמש נגמרה הביצה נמצא שבת מכין אותה ליום טוב. ואסרוה בכל יום טוב גזירה משום יום טוב שאחר שבת. וכן ביצה שנולדה בכל שבת אסורה גזרה משום שבת שאחר יום טוב:


Just as it is forbidden to partake of this [egg], so too, is it forbidden to carry it.53 Even if it becomes mixed with a thousand [other eggs], they are all forbidden. For on the morrow, they will all be permitted, and [the existence of] any forbidden article that will ultimately become permitted is never considered inconsequential, even when mixed with thousands of thousands.54

When a person slaughters a chicken on a holiday and within the chicken finds eggs that already have a shell, it is permitted [to partake of] them, for this is not a frequent circumstance. And [our Sages] did not institute decrees regarding infrequent circumstances that occur only incidentally.55


וכשם שאסור לאכלה כך אסור לטלטלה ואפילו נתערבה באלף כולן אסורות שהרי למחר יותרו הכל וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף אלפים אינו בטל. השוחט תרנגולת ביום טוב ומצא בה ביצים גמורות הרי אלו מותרות. שאין זה דבר מצוי תמיד ודבר שאינו מצוי אלא אקראי בעלמא לא גזרו בו:


Our celebration of every holiday for two days in the diaspora is merely a custom.56 For the second day of the holiday is a Rabbinic institution, innovated during the exile. The inhabitants of Eretz Yisrael observe a holiday for two days only on Rosh HaShanah.57

In Hilchot Kiddush HaChodesh in this volume the fundamental principles pertaining to this custom and the rationale why Rosh HaShanah is universally observed for two days will be explained.


זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים מנהג הוא. ויום טוב שני מדברי סופרים הוא ומדברים שנתחדשו בגלות. ואין עושין בני ארץ ישראל שני ימים טובים אלא בראש השנה בלבד. ובהלכות קידוש החדש מספר זה נבאר עיקר מנהג זה ומאי זה טעם עושין ראש השנה שני ימים בכל מקום:


Although the second day of a holiday is merely a Rabbinic institution, everything that is forbidden on the first day is forbidden on the second. Whoever desecrates the second day of a holiday, even the second day of Rosh HaShanah,58 whether with regard to a prohibition in the category of sh'vut, the performance of a forbidden labor, or by proceeding beyond the [2000-cubit city] limits should be punished by stripes for rebelliousness or should be placed under a ban of ostracism,59 unless [the violator] was a student [of the Torah].60

Just as it is forbidden to deliver eulogies or to fast on the first day of a holiday and we are obligated to rejoice on that day,61 so too, [these same prohibitions and obligations apply] on the second day. There is no difference between them except with regard to [the care of] a corpse.


יום טוב שני אע"פ שהוא מדברי סופרים כל דבר שאסור בראשון אסור בשני. וכל המחלל יום טוב שני ואפילו של ראש השנה בין בדבר שהוא משום שבות בין במלאכה בין שיצא חוץ לתחום מכין אותו מכת מרדות או מנדין אותו אם לא יהיה מן התלמידים. וכשם שהראשון אסור בהספד ותענית וחייב בשמחה כך השני ואין ביניהן הפרש אלא לענין מת בלבד:


What is implied? On the first day of a holiday gentiles should be involved62 with the burial of a corpse,63 and on the second day these activities should be performed by a Jew.64

Everything necessary [for the burial] may be performed - e.g., making a bier, sewing shrouds, picking herbs, and the like. With regard to a corpse, the second day of a holiday is considered to be an ordinary weekday. This applies even to the second day of Rosh HaShanah.


כיצד המת ביום טוב ראשון יתעסקו בקבורתו הכותים וביום טוב שני יתעסקו בו ישראל. ועושין לו כל צרכיו כגון עשיית המטה ותפירת התכריכין וקציצת הבשמים וכל כיוצא בזה. שיום טוב שני לגבי המת כחול הוא חשוב ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה:


The two days observed in the diaspora are considered two separate expressions of holiness and are not considered to be a single [extended] day.65 Therefore, an entity that was considered muktzeh on the first day, or first came into existence on the first day, is permitted on the second day if it was designated [for use on that day].

What is implied? An egg that was laid on the first day of a holiday may be eaten on the second. [Similarly,] beast or fowl that were trapped on the first day may be eaten on the second day. [Produce] that was attached to the ground on the first day and separated from it [on that day] may be eaten on the second day. Similarly, one may paint one's eyes on the second day,66 even though one does not feel infirmity.

When does the above apply? To the second days of holidays observed [only] in the diaspora. The two days of Rosh HaShanah are considered to be a single expression of holiness; they are considered to be one [long] day67 with regard to all matters, with the exception of [burying] the dead. An egg that is laid on the first day of Rosh HaShanah is forbidden on the second day. The same applies in all similar instances.

When either the Sabbath or a holiday follows directly after the other, an egg laid on one is forbidden on the other. The same applies with regard to all similar situations.68 Even if an egg was laid on the second day [of a holiday, and that second day] is followed by the Sabbath, the egg should not be eaten on the Sabbath.


שני ימים טובים אלו של גליות שתי קדושות הן ואינן כיום אחד לפיכך דבר שהיה מוקצה ביום טוב ראשון או שנולד בראשון אם הכין אותו לשני הרי זה מותר. כיצד ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני. חיה ועוף שניצודו בראשון יאכלו בשני. דבר המחובר לקרקע שנעקר בראשון יאכל בשני. וכן מותר לכחול את העין ביום טוב שני ואע"פ שאין שם חולי. במה דברים אמורים בשני ימים טובים של גליות אבל שני ימים של ראש השנה קדושה אחת הן וכיום אחד הן חשובים לכל אלו הדברים אלא לענין המת בלבד. אבל ביצה שנולדה בראשון של ראש השנה אסורה בשני וכן כל כיוצא בזה. שבת הסמוכה ליום טוב ונולדה ביצה באחד מהן אסורה בשני וכן כל כיוצא בזה. ואפילו נולדה ביום שני לא תאכל בשבת הסמוכה לו