Introduction to Hilchos Shevitat Asor
They contain four mitzvot: two positive commandments and two negative commandments. They are:
1) To rest on this day;
2) Not to perform work on it;
3) To fast on this day;
4) Not to eat or drink on it.
These mitzvot are explained in the chapters [that follow].
הלכות שביתת עשור - הקדמה
יש בכללן ארבע מצות. שתי מצות עשה. ושתי מצות לא תעשה. וזהו פרטן:
א) לשבות בו ממלאכה.
ב) שלא לעשות בו מלאכה.
ג) להתענות בו.
ד) שלא לאכול ולשתות בו:
וביאור כל המצות האלו בפרקים אלו:
It is a positive commandment1 to refrain from all work on the tenth [day] of the seventh month2, as [Leviticus 16:31] states: "It shall be a Sabbath of Sabbaths3 for you." Anyone who performs a [forbidden] labor negates the observance of [this] positive commandment and violates a negative commandment4, as [Numbers 29:7] states, "You shall not perform any labor."
What liability does a person incur for performing a [forbidden] labor on this day? If he performs [the forbidden labor] willfully, as a conscious act of defiance,5 he is liable for karet.6If he performs [the forbidden labor] inadvertently, he is liable to bring a sin offering whose nature is fixed.7
אמצות עשה לשבות ממלאכה בעשור לחדש השביעי שנאמר שבת שבתון הוא לכם. וכל העושה בו מלאכה בטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר ובעשור וגו' כל מלאכה לא תעשו. ומה הוא חייב על עשיית מלאכה ביום זה. אם עשה ברצונו בזדון חייב כרת. ואם עשה בשגגה חייב קרבן חטאת קבועה:
All the [forbidden] labors8 for which one is liable to be executed by stoning for performing on the Sabbath cause one to be liable for karet if performed on the tenth [of Tishrei].9 Any activity that incurs the obligation of a sin offering on the Sabbath incurs the obligation of a sin offering on Yom Kippur.
Any activity that is forbidden to be performed on the Sabbath10- although it is not a forbidden labor - is forbidden to be performed on Yom Kippur. If one performs such an act, one is punished by stripes for rebellion, as one is punished [for performing the same act] on the Sabbath.11
Whatever is forbidden to be carried on the Sabbath is forbidden to be carried on Yom Kippur.12 Whatever is forbidden to be said or done at the outset on the Sabbath is likewise forbidden on Yom Kippur.13 The general principle is that there is no difference between the Sabbath and Yom Kippur14 in this regard, except that a person who willfully performs a forbidden labor on the Sabbath is liable for execution by being stoned to death, and on Yom Kippur [such an act warrants merely] karet.
בכל מלאכה שחייבין על זדונה בשבת סקילה חייבין על זדונה בעשור כרת. וכל שחייבין עליו קרבן חטאת בשבת חייבין עליו קרבן חטאת ביום הכפורים. וכל דבר שאסור לעשותו בשבת אע"פ שאינה מלאכה אסור לעשותו ביום הכפורים. ואם עשה מכין אותו מכת מרדות כדרך שמכין אותו על השבת. וכל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכפורים. וכל שאסור לאמרו או לעשותו לכתחלה בשבת כך אסור ביום הכפורים. כללו של דבר אין בין שבת ליום הכפורים בענינים אלו אלא שזדון מלאכה בשבת בסקילה וביום הכפורים בכרת.
It is permitted to trim a vegetable on the day of Yom Kippur from mid-afternoon15 onward.16 What is meant by trimming a vegetable? To remove the wilted leaves, and to cut the others to prepare them for consumption. Similarly, it is permitted to crack open nuts and to open pomegranates on Yom Kippur from mid-afternoon onward. [These leniencies were granted] so that one will not endure hardship.17
When Yom Kippur falls on the Sabbath, it is forbidden to trim vegetables and open nuts and pomegranates the entire day.18 It has already become the universally accepted custom in Babylon and in North Africa not to perform these activities during the fast.19Instead, [Yom Kippur is observed] as the Sabbath is with regard to all its particulars.
גומותר לקנב את הירק ביום הכפורים מן המנחה ולמעלה. ומהו הקינוב שיסיר את העלים המעופשות ויקצץ השאר ויתקן אותו לאכילה. וכן מפצעין באגוזין ומפרכין ברמונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש. ויום הכפורים שחל להיות בשבת אסור בקניבת ירק ובפציעת אגוזים ובפריכת רמונים כל היום. וכבר נהגו העם בשנער ובמערב שלא יעשו אחת מכל אלו ביום הצום אלא הרי הוא כשבת לכל דבריו:
There is another positive commandment on Yom Kippur, to refrain from eating and drinking, as [Leviticus 16:29] states: "You shall afflict your souls." According to the Oral Tradition, it has been taught: What is meant by afflicting one's soul? Fasting.20
Whoever fasts on this day fulfills a positive commandment.21 Whoever eats or drinks on this day negates the observance of [this] positive commandment and violates a negative commandment22, as [ibid. 23:29] states, "Any soul that does not afflict itself will be cut off." Since the Torah punishes a person who does not fast with karet, we can derive from this that we are forbidden to eat and drink on this day.23
A person who eats or drinks inadvertently on this day is liable to bring a sin offering of a fixed nature.
דמצות עשה אחרת יש ביום הכפורים והיא לשבות בו מאכילה ושתיה שנאמר תענו את נפשותיכם. מפי השמועה למדו אי זה הוא ענוי שהוא לנפש זה הצום. וכל הצם בו קיים מצות עשה. וכל האוכל ושותה בו בטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה. מאחר שענש הכתוב כרת למי שלא נתענה למדנו שמוזהרין אנו בו על אכילה ושתייה. וכל האוכל או השותה בו בשוגג חייב קרבן חטאת קבועה:
Similarly, according to the Oral Tradition, it has been taught that it is forbidden to wash, anoint oneself, wear shoes, or engage in sexual relations on this day.24 It is a mitzvah to refrain from these activities in the same way one refrains from eating and drinking.
This is derived from [the exegesis of the expression,] "A Sabbath of Sabbaths." "A Sabbath" implies refraining from eating; "of Sabbaths," refraining from these activities.25
One is liable, however, for karet or a sin offering only for eating and drinking. If one washes, anoints oneself, wears shoes, or engages in sexual relations, one receives stripes for rebelliousness.
הוכן למדנו מפי השמועה שאסור לרחוץ בו או לסוך בו או לנעול את הסנדל או לבעול. ומצוה לשבות מכל אלו כדרך ששובת מאכילה ושתייה שנאמר שבת שבתון שבת לענין(אכילה) ושבתון לענינים אלו. ואין חייבין כרת או קרבן אלא על אכילה ושתייה. אבל אם רחץ או סך או נעל או בעל מכין אותו מכת מרדות:
Just as [the obligation to] refrain from work applies both during the day and at night, so too, [the obligation to] refrain from [these activities and thus to] afflict oneself applies both during the day and at night.
It is obligatory to add [time]26 from the mundane to the sacred at both the entrance and departure of the holiday, as [implied by ibid. 23:32]: "And you shall afflict your souls on the ninth of the month in the evening."27 [Since the date of the fast is the tenth,] the intent is [obviously] that one begin fasting and afflicting oneself in the afternoon of the ninth, which directly precedes the tenth.
Similarly, at the departure [of the holiday], one should prolong the affliction slightly, [entering] the night of the eleventh, which follows the tenth, as [implied by ibid.]: "From evening to evening, you shall keep this day of refraining."
וכשם ששבות מלאכה בו בין ביום ובין בלילה כך שבות לעינוי בין ביום בין בלילה. וצריך להוסיף מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו שנאמר ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב. כלומר התחיל לצום ולהתענות מערב תשעה הסמוך לעשירי. וכן ביציאה שוהה בעינויו מעט מליל אחד עשר סמוך לעשירי שנאמר מערב ועד ערב תשבתו שבתכם:
When women eat and drink until nightfall, without knowing that we are obligated to add [time] from the weekday to the holiday, they should not be rebuked,28 lest they perform [the transgression] willfully. It is impossible for there to be a policeman in every person's house to warn his wives. Thus, it is preferable to let [the situation] remain [as it is], so that they will transgress unintentionally, instead of intentionally. The same [principle] applies in other similar instances.29
זנשים שאוכלות ושותות עד שחשכה והן אינן יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקדש אין ממחין בידן שלא יבואו לעשות בזדון. שהרי אי אפשר שיהיה שוטר בבית כל אחד ואחד להזהיר נשיו. והנח להן שיהו שוגגין ואל יהיו מזידין. וכן כל הדומה לזה
